אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

טלוויזיה אאוט - טלוויזיה אין


התמונה של שושנה ויג

חלק אינטגראלי מחיינוהטלוויזיה הפכה לחלק אינטגראלי בחיינו. מיום לידתנו ועד יום מותנו אנו קשורים למסך הטלוויזיה. הוא משעשע, מבדר וגם מעביר מידע לכולנו. לאחרונה נודע על כוונה להקים ערוץ לחיות מחמד. השאיפה היא שהטלוויזיה תמלא את כל עולמנו. ראשית הטלוויזיה מפיגה את בדידותם של מיליוני אנשים ברחבי העולם וגם בארצנו. אין יכולת לנתק את הטלוויזיה מעולמם ומעולמנו. בגיל השלישי או בגיל הזהב, רבים מחוברים לנעשה בעולם באמצעות התכנים שמעבירה הטלוויזיה. חדשות אקטואליה סדרות. היא גם משמשת שמרטף עבור הורים רבים. הטלוויזיה משמשת שמרטף או בייביסיטר להורים שיוצאים לעבודה מוקדם בבוקר וחוזרים מאוחר. לאמהות חד הוריות זהו פתרון זול. זהו בילוי שעות הפנאי של ילדים רבים. "האנטרטיימנט" צריך להיות בעל איכויות גבוהות, ערכיות רבה. האחריות מוטלת על מפיקי התוכניות ובמיוחד על המפיקים בערוצי הילדים. וכאן אני הייתי דורשת פיקוח על תוכנן של התוכניות, על אופיין הגלוי ועל אופיין הסמוי. הייתי מצפה שיעלו את רמתן של התוכניות לילדים. ילד הוא כמו ספוג הוא סופג הכול. שתהיה לו בחירה בין ערוצי ילדים שיש להם ערך מוסף. שתהיה לילד אפשרות לזפזפ בין ערוצים שמעניקים לו ידע וגם מעשירים את עולמו בתכנים מגוונים. ויש אפשרות למציאת אפיקים בעלי תוכן ראוי אחת הדוגמאות הטובות היא הערוץ "לוגי" שעלה לאוויר בשנה האחרונה. הוא ערוץ שיש בו שפע של תוכניות לימודיות בתחום המדעים ההיסטוריה והמתמטיקה. כשילדיי צופים בערוץ הזה אני בהחלט יכולה להיות רגועה בשעה שערוצים אחרים כמו ג'טיקס, אני יכולה להקשיב מהצד שהתוכניות הן תוכניות לגלגניות, תרבות הכלום במיטבה. אנו מחקים את התרבות האמריקאית, אך אפשר אחרת. זה תלוי בנו.

לי מפריע במיוחד שאין מספיק תכנים מעניינים בעבור הילדים שמתחנכים כיום על הטלוויזיה ועל האינטרנט. אלימות רבה בסרטים ובסדרות. עולם שבו הערכים נרמסו בלא רחמים. כיצד ילד יוכל להתבגר בעולם כזה בלא חרדות. השידורים שהילד נולד עמם שמועברים היום בטלוויזיה הם של הרס ושל אסון, אבל הם משקפים את חיינו. אני בטוחה שנפילת מגדלי התאומים חקוקים בתודעה של הילדים שלנו להמון זמן. הטלוויזיה משדרת את מה שאנו מספקים לה. היא לא כלי שממציא את התכנים. בני האדם הם ממציאי התכנים.נכון, שמבוגר יכול לזפזפ אבל ילד לרוב הוא בולע בלא הבחנה את התכנים האלה בטלוויזיה בלא יכולת לעבור לערוץ אחר. ייקח לו זמן ללמוד שיש ערוצים אחרים. ואני יכולה לראות כיצד ילדיי לומדים להעדיף את הערוצים שיש להם ערך מוסף. ההורה יכול לשלוט בשעות הבידור של ילדו ובשעות הלימוד של ילדיו. יש לפקח על הילדים ולמדר אותם מתוכניות שאין להם איכויות ואינן תורמות להתפתחותו של הילד. ההורה יכול לכוון את ילדיו לקראת צפייה נכונה בטלוויזיה. זוהי האחראיות שלנו כמבוגרים להכין את הדור הבא לקראת צריכה נכונה. האם הטלוויזיה מפרידה בין זוגות?הטלוויזיה אינה מפרידה או מפלגת בין בני זוג, ניתן לחיות עם הגיוון של התוכניות וצריך לכבד את רצונו של האחר. אולי היא בעצם מחנכת לסובלנות. אני בפירוש לא צופה בכדורגל אבל מה לעשות שזהו התענוג הכי גדול של הרבה אנשים? אי אפשר לומר שבשל משחק כדורגל צריך להיפרד. למה כל מה שאנו אוהבות הגברים חייבים לאהוב?

הטלוויזיה מחברת את האזרחים לנבחרים שלהם, הם יכולים לראות בזמן אמת כיצד מתנהלים הדיונים בוועדות הכנסת. הם יכולים לדעת מה באמת נעשה במשכן הכנסת. במיוחד כאשר יש הרחבה של שעות הפנאי בעידן שלנו יש לטלוויזיה תפקיד מאוד מרכזי. והיא חייבת לספק מגוון רחב של אפשרויות צפייה. הכפר הגלובאלי יש בו גם ברכה גם קללה, לי באופן אישי יש בעיה עם ריבוי תכנים שמחקים את התרבות האמריקאית, תוכניות חסרות ערכים, תוכניות ששמות ללעג כמעט כל דבר. הבעיה ששיתוף התכנים הזה של הכפר הגלובאלי יוצר מכנה משותף מאוד נמוך. רמת התכנים המיטבית היא רמת תכנים של בידור. מה שקובע הוא הרייטינג. לכן הרמות יורדות לרמות הכי נמוכות. כמה שיותר צהוב וכמה שיותר רכילותי מקבל אישור על ידי מי ששולט במכשיר הזה. אין טעם לזרוק את הטלוויזיה מן הבית, צריך לדאוג ולהשפיע על התכנים להעלות מן המכנה המשותף הנמוך לשאוף לקצת יותר גבוה. יכול להיות שהאפשרות לשלוט בנו היא מתוך המגמה הזאת, לטשטש את יכולתנו הקוגניטיבית ותרבות הכלום עושה זאת. לא סתם הגענו למקום החמישים במבחנים העולמיים במתמטיקה. זה תוצר של כל ההוויה שלנו התרבות. מעניין שדווקא ערוץ 1 בשנתו הארבעים עולה על כל הערוצים החדשים שהתפשטו כאן בשנים האחרונות. התוכנית כך היה של יגאל רביד היא אחת התוכניות שמשדרים בה כעת והיא מלמדת שהיה כאן פעם אחרת. הייתה כאן תרבות של שידורים עם ערכיות. לדוגמה, אתמול ראיין יגאל רביד את אהרון מגד ונזכרנו כולנו במחזות רבים שהעלו בטלוויזיה. למשל, את המחזה של אהרון מגד על חנה סנש, אותה הכיר אישית משדות ים. אני זוכרת את השידור של בוסתן ספרדי כהפקה מקסימה של מחזה מאת יצחק נבון. מחזות ויצירות מקומיות מן התרבות המקומית שידעו להאדיר. לא רק רייטינג

אין טעם לזרוק את הטלוויזיה מן הבית, צריך לדאוג ולהשפיע על התכנים להעלות מן המכנה המשותף הנמוך לשאוף לקצת יותר גבוה

אני פונה לאנשי התוכן בטלוויזיה לחשוב לא רק על הרייטינג אלא גם על תוכן ועל ערכים. מה יקרה לילדינו? גם אוצר המילים שלהם הולך ומדלדל גם משום השפה הרדודה שהטלוויזיה מספקת לו. צריך לשאוף להעשיר את התכנים וגם את השפה העברית. בדור שממעט לקרוא בשל הצפת גירויים צריך להביא לו את היצירות באמצעות המדיה שנמצאת זמינה. הבחירה של עורכי התוכניות היא לרוב, כפי שאמרתי, בחירה מגמתית, להראות את הרע בעולמנו. צריך לחשוב על תכנים שיראו, לילדים במיוחד, מה טוב בעולמנו. הילדים מתחנכים בעולם שאין בו ערכיות ואינם רואים עצמם קשורים לארץ הזאת באותה מידה שראו בה קודמיהם, צריך לטפח את הקשר של היחיד לכלל והטלוויזיה יכולה לשמש ככלי כזה. הדור שלנו כדור של אינדיווידואליסטים מאבד את ערכיות היחד ויש לטלוויזיה אולי תפקיד בהשבת היחד. בחיזוק המחויבות של היחיד לכלל, של האזרח לחברה שלו. כולנו זוכרים את המשפט בנאום של ג'ון קנדי, נשיא ארצות הברית: אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילי. שאל מה אני יכול לעשות למען המדינה. מי חושב היום במונחים כאלה? אולי זהו מושג שאיבד את ערכיותו, אולם האם ללא הכרה בחשיבות הכלל נוכל להמשיך להתקיים ?גם הצפייה בסרט ערבי בשנות השבעים הייתה חלק מתרבות זו שנעלמה. ומה רואים היום בטלוויזיה? מה שרואים כיום בטלוויזיה היא שהשחיתות מנצחת, אולי עד שהיא נתפסת. כמורה אני רוצה שיהיו גם תכנים אחרים שיהיו תכנים שישפיעו על הציבור ויהפכו את התחושות. ברוב המקרים בטלוויזיה מעוררת דחייה אצל חלקינו וצריך לחשוב על שיפור והעלאת רף התוכניות. להראות בחדשות גם מציאות חיובית. לא רק רציחות. אולי עודף האלימות הוא בשל ריבוי האלימות שאנו משדרים בכל אמצעי התקשורת.לעודד תרבות עברית ויצירה מקומית, לחזק את אנשי הרוח. להעניק במה לסופרים ולמשוררים לא רק לילדי כוכב נולד. הכוכבים של בני הנוער היום הם כוכבים ריקים מתוכן ומערכים, רובם לא צמחו בהוויה הישראלית אלא השתמטו למשל מהצבא. חלקם לא סיימו תיכון אלא התחילו קריירה מסעירה בעולם הבידור. וזהו המכנה הכי נמוך שיכול להיות. מה ששולט בחברה ומה שמעורר הוא עשיית כסף. המודל של בני הנוער הן דוגמניות שיורקות לבאר שמהן יצאו. התרבות של הכלום במיטיבה היא תרבותה של הטלוויזיה הנוכחית ברובה, בערוץ אחד אני שבה ואומרת יש ניסיונות רבים להעלות את רף הציפיות.הטלוויזיה אינה יכולה לפעול ללא מטרות. אנו שהגענו לכאן לאחר 2000 שנות גלות חייבים לרתום את המכשיר הנפלא הזה לעיצוב זהותנו וגם להעלאת התכנים באמצעות הצבת מטרות הרבה יותר עילאיות. הציונות באה לא רק כדי להקים מדינה. היא באה גם כדי להקים תרבות חדשה, תרבות עברית. האם שכחנו מטרה זאת? עלינו ליצור כאן תרבות ייחודית ולא להיבלע בתרבות הנמוכה של הכפר הגלובאלי.הטלוויזיה אינה פועלת בחלל ריק. יש מקום בחינוך הילדים גם לחברה עצמה ולערכים שהחברה משדרת לילדים ומעניקה להם. לפעמים גם הטלוויזיה היא ראי לערכים החברתיים הקיימים. למשל, התפיסה החומרנית השלטת בחברה, שמקדשת רק את ערך הכסף. למשל, התפיסה שמקדשת את האני ואת צרכיו, לפני כל צורך חברתי ולפני כל צורך לאומי. למשל, התפיסה שבלאו הכי כולם מושחתים, ורק חלק נתפסים. אז מה זה משנה, כולם אותו דבר, אלא שחלק פשוט לא נתפסים. וכמובן, התחושה היא שמי שעושה למען הזולת ולמען החברה הוא פשוט "פראייר". ואפילו הילדים כבר צוחקים על הוריהם אם ההורים נותנים לכלל. אלה ערכים שהורסים את החברה. והטלוויזיה יכולה להירתם ולשנות. התהליך אינו בבת אחת. אך אריק איינשטיין ושלום חנוך כבר שרו פעם: "אני ואתה נשנה את העולם". זה לא קל, אבל בואו נתחיל.המדיה הטלוויזיונית לא הולכת להעלם מחיינו. היא עומדת לקפוץ מדרגה בעתיד הקרוב יצא לשוק מכשיר שישלב בין הטלוויזיה לבין האינטרנט. הטלוויזיה היא מרכז הבית והיא אמנם מרכז הבילוי שלנו בעידן המודרני. אך משהמציאו אותה היא הולכת ומתעצמת. אין ולא ניתן יהיה להתחמק מקיומה, היא תפסה את מקומה ובינתיים לא נמצא לה תחליף. מה גם שהיא הפכה להיות לאחד מכלי השרת בידי האוכלוסיות השונות בעולם. התרחשויות רבות מתחילות בזכות הרייטינג שמוביל למהפכות. צריך להוביל שינוי ומהפכה של הצופים לא בזריקת הטלוויזיה אלא בבחירות נכונות מתוך מגוון הוגן והולם.האתר של שושנה ויג:sifreset.com

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שושנה ויג