אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פריקונומיקס / סטיבן לוויט וסטיבן דבנר


פריקונומיקס, סטיבן לוויט וסטיבן דבנר ,מאנגלית : ורדה יערי, כתר הוצאה לאור, 2006 תשס"ו, 233 עמ', 84 ₪

לא הכל כלכלה 

מה מסוכן יותר אקדח או בריכת שחייה? מה המשותף למתאבקי סומו ולמורים בבית הספר? מדוע סוחרי סמים עדיין גרים אצל אימא? את כל השאלות הללו שואלים מחברי הספר "פריקונומיקס – לתפוס את העולם בכלכלתו", סטיבן לוויט וסטיבן דבנר. סטיבן לוויט הוא כלכלן, וסטיבן דבנר עיתונאי. הם מנסים, כפי שאומרת כותרת המשנה של הספר, באנגלית, להציג את "הצד הנסתר של הכל" מנקודת המבט של מדע הכלכלה. "פריקונומיקס" הוא שילב של המלים "פריק" (מוזר, חריג) ו"איקונומי" (כלכלה). הספר עוסק בשלל נושאים מזווית חדשנית. תוכלו לקרוא בו מה קרה לארגון הגזעני "קו קלאקס קלאן" אחרי שסודותיו הוסגרו בידי ילדים, מדוע בפעוטון חיפאי עלה שיעור איחורי ההורים בסוף היום דווקא לאחר שחויבו בתשלום קנס, מי הם ההורים המושלמים ועוד ועוד. לטענתם עיון מעמיק בנתונים יכול ללמד אותנו תובנות חדשניות שישנו את הדרך בה אנו חושבים על העולם. כשלים מתודולוגיים

הספר, כפי שכתבו כבר מבקרים רבים, גדוש בבעיות מתודולוגיות. בביקורתו על המהדורה האמריקאית של הספר, מביא יובל נוב כמה מהן. ("שעה קלילה על כלכלה" - מגזין האינטרנט "האייל הקורא"). לוויט ודבנר בוודאי יודעים, ואף מציינים בהרחבה, טוען נוב, כי מתאם סטטיסטי אינו מעיד על קשר סיבתי. הידיעה כי שני אירועים מתרחשים יחד, אין פירושה בהכרח שאחד מהם גורם לשני לקרות. אך הם עצמם אינם נמנעים מכשל זה ממש. כך למשל הם טוענים כי "רופאים מיילדים באזורים בהם שיעורי הילודה בירידה נוטים לבצע יותר ניתוחים קיסריים, משום (?) שבמצוקתם הכלכלית, הם מעדיפים טיפולים מכניסים יותר; בקרב השחורים בשנות השמונים, תמותת התינוקות נסקה והישגי התלמידים צנחו בגלל (?) הקראק שהציף בדיוק אז את ערי אמריקה ".

תזה בולטת נוספת המובאת בספר מבקשת לטעון כי בארה"ב, גרמה התרת ההפלות בחוק בשנת 1973 לירידת הפשיעה בארצות הברית בשנות התשעים, בעת שאותם ילדים שלא נולדו היו אמורים להגיע לפרקם ולהשתלב בעולם הפשע. ה"אקונומיסט" מצא בעיות מתודולוגיות חמורות במחקר ואף כינה את הספר בלעג "אופס- אונומיקס" בשל כך. הספר ממעט להביא אסמכתאות כלשהן לטיעונים המובאים בו, וגם כשהוא מצטט מחקרים אינו מפנה אליהם ישירות. זאת ועוד - לשיטתם של המחברים הסברים סוציולוגיים ואחרים אינם אלא "דעה קדומה" שגויה, טיעון שאותו בדרך כלל הם אינם טורחים לנמק. הכותבים מסתייעים בשיטה דמגוגית ידועה: ציטוט חלקי של חוקרים שהתברר שטעו. כביכול החכמה כולה בידיהם של השניים.

"שקלנו במשך כשש דקות את הרעיון לכתוב ספר שיעסוק בנושא אחד" הם אומרים בהתנשאות, "אך תחת זאת בחרנו בגישה של חפש את המטמון" . לא לגמרי ברור לי מהי גישת "חפש את המטמון" שהם מציעים אך למרבה הצער התוצאה היא אוסף אנקדוטות, שאינו מתגבש לכלל אמירה אחידה. אולי כדאי היה להקדיש לעניין עוד איזה רבע שעה מחשבה.ברוח שאלותיהם של המחברים אוסיף - מה משותף למחברי הספר ולכדורגלנים? הם מדברים על עצמם בגוף שלישי. ויש גם הבדל. שחקני כדורגל מיחסים את הניצחונות לקבוצה, למאמן. לעומתם, המחברים לא נמנעים מלהעיד על עיסתם שהיא טובה. כל פרק נפתח בשיר תהילה לכישוריו של לוויט, הכלכלן שאין כמוהו בכל העולם. מה שמעלה את השאלה המתבקשת, מה תפקידו של העיתונאי בצמד הכותבים. האם להעלות על הכתב את הרהוריו של הכלכלן, או שיש לו תרומה משמעותית יותר.

"זהו אולי החיבור הכלכלי השנון ביותר שנתקלתי בו" כתב בטורו יאיר לפיד על "פריקונומיקס". איני יודע באלו ספרים כלכליים אחרים נתקל יאיר לפיד, אבל אין ספק שהספר הזה שנון. למעשה, זה כמעט הדבר החיובי היחיד שאפשר לומר עליו. אוסף של הברקות לכאורה, מחשבה מקורית כביכול, עטופה בתשבחות עצמיות לרוב. מזכיר קצת את יאיר לפיד, בעצם. ומשהו על עיצוב העטיפה. קשה אולי לראות זאת בתמונה כאן, אך האלמנט העיקרי בתמונת הכריכה הוא פלח תפוח, שפנימו נראה כפלח תפוז. ללמדך "הדברים הם לא כפי שהם נראים". רעיון יפה ומקורי, אין מה לומר. אלא מה? אותו תפוח מופיע על הגרסה האמריקאית של הספר. כשלעצמו – אין בכך כל רע, רק היה ראוי לציין זאת ולא ליצור את הרושם שמדובר כאן בהברקה מקומית.תועלתנות

סטיבן לוויט עם הספר פריקונומיקס

הספר כולו נכתב בהשראתה של תיאורית התועלתנות, המבססת את כל ההסברים להתנהגות אנושית על התועלת. "זה הכול כסף" אומר הדוב בפרסומת למוסף כלכלי של עיתון ידוע. לוויט ודבנר אומרים זאת בדרך פחות גלויה, ומסכימים להודות שיש גם תועלות שאינן כספיות גרידא, אך הם קובעים בנחרצות כי התועלת היא זו שמניעה את העולם. לדידם של המחברים העולם כולו על התמריצים הוא עומד, ולא על שיקולים מוסריים. אם אך תלחץ על הכפתור הנכון תוכל להפעיל את כל בני האדם. להיות סוחרי סמים עיסוק מסוכן הוא ולא מרוויחים כל כך הרבה, אז כדאי אולי לוותר על הקריירה הזו ולבחור באחת אחרת. הדברים מגיעים לידי קיצוניות הגובלת באבסורד, בתזה שהזכרנו, שלפיה התרת הפלות גורמת לירידה בפשיעה. לפי תזה כזו, ראוי היה לעקר את כל השכבות החברתיות שמהן יוצאים פושעים בשכיחות גבוהה.

בספר שמדבר בשבחה של הביקורתיות והחשיבה המקורית, לא נבחנת תיאורית התועלתנות העומדת בבסיסה של הפרספקטיבה הכלכלנית, ומוצגת כאן כאמת יסוד. חידושיהם לכאורה של המחברים נמצאים כולם בתוך התיאוריה הזו, ואינם זזים ממנה מלוא נימה.

הספר הפך לרב מכר בארצות הברית. אולי יצליח גם בישראל, עדיין מוקדם מדי לדעת. לו היה זה רק ספר עתיר קביעות מפוקפקות ללא אסמכתאות של ממש, לא הייתי נזקק לדבר עליו. אני מבקש לדון בו מאחר שלדעתי הספר הזה מייצג הלך רוח נפוץ במקומותינו. הספר מנחיל תפיסת עולם כלכלנית כדרך "אמיתית" ו"נכונה" לבאר את העולם, תוך כדי הסתרת הרכיבים האידיאולוגים הכמוסים בה. זהו עוד מופע המדגים את השתלטנות הדיסציפלינארית של הכלכלה, המבקשת לבאר את הכול בדרכה.לטעמי - אם אתם רוצים לדעת יותר מדוע הדברים אינם כפי שהם נראים, כדאי לכם ללמוד סוציולוגיה. אם אינכם פנויים לכך כרגע, ורק בספר חפצתם – אמליץ לכם על שני ספרים מוצלחים הרבה יותר. "חשיבה ביקורתית – שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי" שכתבו ורדה ליברמן ועמוס טברסקי (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1996) או "רציונליות, הוגנות, אושר – מבחר מאמרים" שכתבו דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל, ועמיתים. (בעריכת מיה בר-הלל הוצאת כתר והוצאת אוניברסיטת חיפה). אמנם שמותיהם של הספרים הללו אינם משעשעים, ובתוכם הרבה פחות התלהבות עצמית, אך הם תומכים יתידותיהם במחקרים, מצרפים הוכחות ומביאים נימוקים. ובעיקר, יש בהם מה שחסר מן הספר הזה – הם אינם מבקשים לסמוך את כל העולם כולו על נקודת משען אחת - העולם דרך החור שבגרוש.המאמר התפרסם ביום ששי 26.05.06 בטור "ספר, חברה, תרבות" במדור "סופרים וספרים" בעתון הצופה.

האתר של גלעד סרי לוי

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גלעד סרי לוי