הכח של הרשת - באדם


373 צפיות

 באדיבותה של ד"ר אורה סתר, מנכ"לית לה"ב, הזדמן לי להשתתף במפגש מרתק עם אחד המובילים שבחוקרי הרשתות החברתיות בעולם, פרופ' brian uzzi, פרופסור לניהול בבית הספר לניהול של אוניברסיטת north western, באילינוי, ארה"ב. המפגש היה הראשון בסדרה של מפגשים במסגרת מועדון למנהלי משאבי אנוש בארגונים בארץ, כמיזם משותף של מנכ"ל לה"ב ומנכ"ל קבוצת מנפאוור, גב' דליה נרקיס. אוצ'י, ממקד את הרצאתו באדם, המנהל או העובד בארגון. מידע (information), מערכות כישורים (skills sets) וכח בלתי פורמלי (informal power) הם לדעתו ההישגים המרכזיים מרשת חברתית אפקטיבית. כדי שרשת חברתית תהיה במיטבה היא צריכה להישען על אֵמון כבסיס המאפשר יצירת קשרים בין אנשים, רצוי ביותר שתישען על גיוון של המעגלים החברתיים אליהם משתייכים השותפים לרשת ומרכיב מרכזי בהצלחתה הוא ה 'תיווכיות' (brokerage) של הרשת, זו היכולת לקשור ולקשֵר מעגלים חברתיים שונים לרשת אחת, במהירות רבה ככל האפשר.

"איזה עולם קטן"

את הנושא של רשתות חברתיות, אפשר להדגים באמצעות סיפור שבתחילתו פותח המספר במשפט "אתה מכיר את...." ובסופו אומר השומע: "איזה עולם קטן!". המונח 'רשת חברתית' כמשאב אישי וארגוני אותו ניתן למנף לטובת העסק וליצירת ערך, החל רווֵח רק בשנים האחרונות.לדעתי, זה מתרחש כחלק מהמגמה של תזוזה מניהול 'קשה' לעבר ניהול 'רך' מתוך הצורך של מנהלים להניע עובדים לפעולה בעידן הידע בכלים שונים מבעבר, וגם מתוך הצורך של מנהלים ושל ארגונים לתַחֵר מול מתחרים ולעתים, בשיתוף פעולה עם מתחרים. אט אט הארגונים, המנהלים והעסקים - וגם העובדים, מוצאים את עצמם חיים בדור מרושת. תופעת "העולם הקטן" נחקרת עשרות בשנים, בין השאר אפשר להזכיר את הניסוי המפורסם של הפסיכולוג האמריקאי milgram שהציג את עיקרון "ששת דרגות ההפרדה" (six degrees of seperation) כתוואי ובו המספר המקסימלי של תחנות מעבר המאפשר לקשֵר בין מוצא ויעד שאין ביניהם קשר קודם. עם זאת, העיקרון הזה הוצג לראשונה על ידי סופר, משורר ומחזאי הונגרי בשם frigyes karinthy  כבר ב 1929, בסיפור קצר שכתב בשם "שרשרת".

סקווש, מנצח התזמורת והרשת

הפסיכולוג האמריקאי milgram

uzzi ביחד עם shannon dunlap, פרסמו בדצמבר האחרון מאמר ב harvard business review העוסק בדרך המיטבית לתכנון, להקמה ולתחזוקה של רשת חברתית. המאמר הנקרא "how to build your network?" מציג סיפור היסטורי וסיפור עכשווי העוסקים שניהם ברשתות חברתיות, ובעוצמתן. בסיפור הראשון, שהתרחש במאה השמונה-עשרה מוצג כדי הצליחpaul revere במהלך רכיבת לילה על סוסו להפיץ את הידיעה על בואם של הבריטים למספר עצום של אזרחים, ולעומתו, william dawes, שיצא גם הוא לדרך דומה, באותה המטרה, הצליח להפיץ את הידיעה החשובה למתי-מעט. אוצ'י מסביר כיצד לבנות את הרשת שלך כך שתהיה כמו של revere: על הרשת להתבסס על אמון, על גיוון ועל תיווכיות . הסיפור השני מתאר איך העובדה שאמו של ביל גייטס הייתה שותפה להנהלה של ארגון למען הקהילה יחד עם המנכ"ל של ibm באותה עת, תרמה לכך שלרובנו יש היום מערכת הפעלה windows במחשבים האישיים...

אוצ'י מדגים את עקרונות בניית רשת מיטבית באמצעות סיפור אישי שלו. עמית של אוצ'י, קבע לשחק סקווש עם ב-זוג וברגע האחרון, לא יכול היה להגיע. הוא הציע לאוצ'י ללכת למשחק במקומו. אוצ'י הסכים די במהירות, אחרי הכל, בן הזוג היה נשיא האוניברסיטה...מה שנקרא - הזדמנות שלא ניתן (ולא כדאי...) לסרב לה, וכמו שנאמר: 'והשאר - היסטוריה'. אלא מה? הקשר הראשוני חשוב מאוד, בהמשך - צריך 'לתחזק' את הקשר הזה. עוד נגיע לכך. אבל, בכך לא תם הסיפור: אוצ'י שם לב לכך שאותו עמית שלו, שהכיר לו את נשיא האוניברסיטה, קישר בינו לבין עמית אחר שאוצ'י כלל אותו בשמחה ברשת שלו.

או אז, אוצ'י תהה מה יש בו באותו עמית שמאפשר לו להכיר כל כך הרבה אנשים מעולמות תוכן שונים? מה גורם לו להיות broker ברשת? האיש לא היה בעל תפקיד בכיר במדרג האקדמי א במדרג הארגוני של האוניברסיטה, אבל - הוא היה המנצח והמנהל של תזמורת האוניברסיטה! הוא, יחד עם התזמורת, הופיע בכל מקום, בכל אירוע משמעותי בחיי הארגון: כנסים, פתיחת שנה, סיום שנה, הענקת תארים, טקסי אירוח אורחים רמי מעלה ועוד כהנה וכהנה. דווקא ההימצאות שלו בסביבות כה רבות וכה מגוונות, הפך אותו לצמת כה משמעותי ברשת.

להקים ולנתח רשתות חברתיות, עם הראש ועם הלב

רשתות חברתיות צריך להקים בתבונה, עם 'הראש': לזהות נכון תהליכי-ליבה, דמויות מפתח, מקורות, יעדים. מה אפשר לעשות עם רשתות חברתיות? אפשר למצוא עבודה, למצוא עובדים, לזהות מגמות, כיווני התפתחות, פתרונות לבעיות מורכבות, להציג מצבים מסובכים בצורה ויזואלית. ובעיקר, אפשר לזהות ולנהל את זרימת הידע: למי יש? איזה ידע חסר? איך הידע זורם? באילו עוצמות? מי צורך ידע? מי תורם ידע? איך מצוותים צוותים שיעסקו ביצירת ידע בצורה מיטבית. צריך לבנות רשתות גם עם הלב: צריך להכיר את הנפשות הפועלות, הרגישויות, הזרמים העיליים והתת-קרקעיים, להתחשב בך בבניית הרשת ובניהולה הנכון. צריך הרבה ידע והרבה רגש בכוונון העדין של הרשת. גםעל מנת לנתח רשתות חברתיות נדרש 'ראש' ונדרש 'לב'. צריך להפגיש את הרציונל בתמיכה בתהליכי הליבה הארגוניים עם השותפים לרשת, ולבחון היטב את התאמתם, כדי להגיע לטיוב ומיקסום יכולות הרשת. אנשים בונים רשתות על בסיס קרב (גיאוגרפית, פיזית, ארגונית). עליהם לבנות רשתות על פי פעילויות משותפות חוצות-ארגון, חוצות-עיסוק, חוצות-דיסציפלינה. רק כך יהיה ניתן ליצור ידע חדש.

"מי חשוב יותר ברשת, מנהל הסניף או מנכ"ל הבנק?!", או: מה (בעצם) פונקצית המטרה של הרשת?בשנה שעברה, הוזמנתי על ידי נגה קינן, מנכ"לית פורום cfo ישראל, לערוך סדנה בנושא רשתות חברתיות לעשרות סמנכ"לי כספים במסגרת הכנס השנתי של הפורום. הצגתי בפני המשתתפים את נושא הרשתות החברתיות, חשיבותן לארגון ולהנהלה וכמו כן גם תרגלנו תכנון והקמה של רשתות ומיטובן. בדיאלוג שהתפתח בסדנה, שאלתי את המשתתפים: "מה חשוב יותר, שמנהל הסניף של הבנק בו מתנהל חשבון הפירמה - יהיה ברשת, או שמנכ"ל הבנק יהיה ברשת?". השאלה פתחה דיון ער סביב השאלה לגבי פונקציית המטרה של הרשת. המציאות היא שקיימות רשתות שונות לפונקציות מטרה שונות, מה שמוסיף על המורכבוּת ועל המסובכוּת של ניהול ותפעול רשתות אלה.

אגב, בתשובה לשאלתי, ענה אחד המשתתפים במענה שנון: "מה שחשוב הוא, שמנהל הסניף יהיה ברשת שלי, אבל - שהוא יידע שגם המנכ"ל של הבנק - ברשת שלי..." וזה כנראה כורח המציאות...

תמונה יוצרת סיפור וסיפור יוצר תמונה - שניהם יוצרים רשת.

באותה הסדנה נעזרתי בקטע מראיון שנתן איל דשא לעיתונאי ב 'גלובס' לפני כשנה. הצגתי בפני המשתתפים את תמליל הראיון והנה הוא לפניכם, כלשונו.

שאלה: "מי יצר את הקשר בינך לבין צ'ק פוינט? בינך לבין סאיטקס? ועם טבע?"תשובה: "יוסי בן שלום, שהוא חבר משותף שלי ושל יואב שלוש, יצר את הקשר ביני לבין לסאיטקס. את הקשר ביני לבין זיסקינד יצר בנצי כהנא מכלל תעשיות, ואת הקשר עם גיל שויד יצר יוסי פילוס, שותף בכיר ומנהל בקסלמן וקסלמן pwc. הוא היה בעבר רו"ח חשבון של סאיטקס ואני מחסידיו הגדולים" זהו סיפור המציג בעצם תמונה של רשת. כשמציגים את הטקסט בצורה רשתית, אפשר לזהות צמתים, קשרים, כיוונים, עוצמות ועוד. הנה התרגום הויזואלי של הרשת הזו:

ההקשר הארגוני לעומת ההקשר האישי

במאמרו ממקד אוצ'י את הקורא בסוגייה של הקמה וניהול רשת חברתי אפקטיבית לטובתו של המנהל המקים ומנהל את הרשת ולמינוף מקסימלי של הקשרים שטווה ברשת. הוא גם ממליץ על שקיפות רבה ככל האפשר. לטענתו, על מנת למקסם את עוצמתה של הרשת שלך, עליך להציג את כל הקשרים שלך בצורה שקופה, כדי שתזכה גם אתה לאותה השקיפות מבעלי רשתות אחרות. האתגר הגדול יותר בעיני, בעידן זה, עידן הידע, הוא לבחון איך להקים ולנהל בצורה מיטבית רשת חברתית שתאפשר לארגון למנף למקסימום את הקשרים בה, לא רק למנהל. זו, לטעמי, משימה כבדת-משקל הרבה יותר ואולי משום כך, לא רבים פונים לעסוק בה ומסתפקים ביצירת רשתות הממוקדות בהם עצמם. במחקר מעלה כי תכנון לא יעיל של הרשת מביא ליצירת echo chambers, אשכולות תחומים וסגורים של קשרים שאינם מאפשרים חיבור רוחבי וחוצה-דיסציפלינות. בעידן הידע, צריך להישמר מתכנון וניהול של רשת הממוקדת באדם עצמו בתוך ארגון. רשת כזו היא בדיוק ההיפך ממה שצריך להיות בארגון לומד ומנהל ידע.

אופנוען כנותן אמון

מנהלים משתמשים במטאפורות ותיאורים ויזואליים כדי להמחיש את דבריהם, להבהיר רעיון ולהעביר מסר. אוצ'י, מעיד על עצמו שהוא אופנוען מושבע. לאו דווקא מדגם harley-davidson. עם זאת, כדי להדגים את נושא האמון הדרוש ליצירת קשרים ברשת חברתית, הוא ממשיל זאת לאמון הדרוש להפקיד את חייך כנוסע, בידיו של רוכב אופנוע. וכך נוצרה הרשת החברתית של רוכב האופנוע המושבע בעת משחק סקווש עם מנהל התזמורת.

קטגוריה: 

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר