אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הכורדים, עם עתיק, אינו זוכה לתמיכת העולם - מדוע?


התמונה של רבקה שפק ליסק

הכורדים, עם עתיק, אינו זוכה לתמיכת העולם, במאבקו למדינה משלו- מדוע?(המאמר מוקדש ל-3 הצעירים שנסעו לקייפטאון במטרה לגייס את ה"צדק העולמי" נגד ישראל).דוגמא לשאיפת הצדק הסלקטיבית של האו"ם ומוסדותיו: העם הכורדי הוא אחד העמים העתיקים ששרדו במזרח התיכון, למרות התהפוכות שעברו עליו. אבל, האו"ם על מוסדותיו אינו פועל להענקת מדינה לעם העתיק הזה. הפלסטינים, לעומת זאת, הם עם שהכריז על הגדרה עצמית לפני פחות מ- 100 שנים וכל העולם מצטרף למאבקו, מפני שיש להם גיבוי מצד למעלה מ- 50 מדינות ערביות ומוסלמיות, ויש להם נפט. כך, האו"ם מתעלם לחלוטין מתביעתו הצודקת של העם הכורדי. איזור המגורים של העם הכורדי, כורדיסטאן, משתרע כיום על פני מספר מדינות: צפון – מערב אירן, צפון- מערב עיראק, דרום- מזרח תורכיה, צפון- מזרח סוריה ואף ארמניה. העם הכורדי הוא עם עתיק יומין, שהגיע לאזור המוגדר כיום ככורדיסטאן באלף השני לפנה"ס. הכורדים ידועים בשם חורים, והם הקימו ממלכה בשם מיתני בצפון- מערב מסופוטמיה וצפון- מזרח סוריה, סביב אמצע האלף השני לפנה"ס. הם הגיעו לאזור בו- זמנית עם השבטים העבריים. זהו האיזור שבו חי לבן- שלא היה ארמי אלא קרוב משפחה של אברהם אבינו, כלומר, נמנה על השבטים העבריים. באזור זה התגלו ערים עתיקות בשם חרן ונחור, עובדה המעידה על נוכחות השבטים העבריים -האבות -במקום. באזור נתגלו ארכיונים ובהם מסמכים המתארים מנהגים וחוקים הדומים לאלה מתקופת האבות, במקרא. במחקר גנטי שנערך, לאחרונה, באוניברסיטה העברית על ידי פרופ' אריאלה אופנהיים וד"ר מרינה פיירמן, הן הגיעו למסקנה, עפ"י מידגם של 1,847 גברים ממוצא מגוון באיזור, שהעם הקרוב ביותר ליהודים מבחינה גנטית הוא העם הכורדי. לדעת החוקרות, היו אבות קדמונים משותפים, לשתי הקבוצות, שחיו בצפון עיראק ובמזרח תורכיה. חוקרים העוסקים בפילולוגיה (חקר הלשונות), קבעו שקירבה גנטית אינה משקפת בהכרח גם קירבה לשונית. הערבית קרובה יותר לעברית מאשר הכורדית. כמו ארצם של היהודים, ארצם של הכורדים הייתה קורבן לכובשים רבים. מהמאה ה- 7 לס' נכבשה כורדיסטאן ע"י הערבים- המוסלמים, הסלג'וקים, המונגולים והעות'מאנים. הכובשים המוסלמים אילצו את הכורדים, שהיו בני דת זרתוסטרא הפרסית, להתאסלם, ומאז 86% מהכורדים הם מוסלמים: 65% הם סונים, 10% הם שיעים, 10% הם עלאווים. כמו כן 15% נוספים הם נוצרים ויזדים( כת שפרשה מהזרמים העיקריים של האסלאם במאה ה- 12 לס'). לאחר סיום מלחה"ע הראשונה והתפוררות האימפריה העות'מאנית, קיוו הכורדים לזכות בעצמאות. בהסכם סבר, שנחתם ב- 1919 , הבטיחו בעלות הברית לכורדים שאם הם יוכיחו שהם מסוגלים לנהל מדינה, חבר הלאומים ימליץ על הקמת מדינה כורדית עצמאית. אבל, בעלות הברית לא קיימו את הבטחתן לכורדים, והשטח שהיה מיועד לכורדיסטאן העצמאית חולק בהסכם לוזאן (1923 ) בין תורכיה, עיראק, סוריה ואירן, בשל האינטרס של בעלות הברית לקבל את תמיכת המנהיגים הערביים לצורך הבטחת השליטה על מאגרי הנפט( ב- 1914 נתגלה נפט במוסול, בעיראק וב- 1911 התגלה נפט במפרץ הפרסי). כך פוצל העם הכורדי, המונה כיום קרוב ל- 30,000,000 איש לקבוצות מיעוט: 50% חיים בתורכיה, כ- 40% חיים בעיראק, 7% חיים בסוריה והשאר באירן וארמניה. במשך השנים נוצרה גם תפוצה כורדית גדולה באירופה, השומרת על קשר הדוק עם המיעוטים הכורדיים בתורכיה ובעיראק. האכזבה המרה על הפרת ההבטחה לא הביאה את המיעוטים הכורדים בתורכיה ובעיראק להשלים עם המציאות שנכפתה עליהם בשל האינטרסים של האימפריאליזם הבריטי. מאז מלחה"ע הראשונה, הכורדים נאבקים להגשמת חלומם למדינה כורדית. המיעוט הכורדי באירן כאשר השתלטו הסובייטים על אירן במלחה"ע השנייה, הוקמה על ידם ישות כורדית, אך עם סילוקם של הסובייטים ב- 1946 , פורקה ישות זו. (הקמתה ופירוקה של הישות הכורדית קשורים למאבקים האימפריאליים בין בריטניה וברה"מ). עפ"י חוקת אירן נהנים כל המיעוטים מהזכות לדבר בשפתם וללמדה במערכת החינוך. המיעוט הכורדי באירן מתגורר במחוז כורדיסטאן. המיעוט הכורדי בתורכיה במלחה"ע הראשונה אימנה תורכיה לוחמים כורדים כדי להכשירם להילחם נגד הבריטים, והבטיחה להם שכאשר תנצח הם יקבלו מדינה. תורכיה הובסה, ומאז הכורדים הם מיעוט, המהווה כ- 20% מכלל אוכלוסייתה של תורכיה. הכורדים מעולם לא השלימו עם המצב. הם מרדו ב- 1925 בשלטון התורכי והמרד דוכא באכזריות. המרד הבא פרץ ב- 1938/9 ודוכא אף הוא באכזריות, תוך שימוש בגאז קטלני, שגרם למותם של אלפי כורדים. בשנות ה- 1970 ייסדו הכורדים את מפלגת ה- pkk , מפלגת הפועלים הכורדית, בהנהגתו של עבדולה אצ'ולן. המפלגה שמה לה למטרה להקים מדינה כורדית סוציאליסטית בכל שיטחה של כורדיסטאן ההיסטורית. בשנות ה- 1990 מרדו הכורדים בפעם השלישית בשלטון התורכי והחלו בפעולות טרור נרחבות, שהביאו למותם של 37,000 בני אדם. המרד דוכא עם תפישתו של מנהיגם אצ'ולן, ב- 1999. אצ'ולן הובא למשפט ונדון להוצאה להורג, אבל פסק הדין לא בוצע, בלחץ מדינות המערב. תורכיה הייתה מעוניינת להצטרף לאיחוד האירופי והמתיקה את דינו למאסר עולם. מאז הפלתו של סדאם חוסין והשיפור במעמדם של הכורדים בעיראק, קבעה מפלגת ה- pkk את בסיסה בצפון עיראק, באיזור הכורדי, ומדי פעם יש שמועות על פעילות מחודשת של ה- pkk . ה- pkk הוכרז כארגון טרור ע"י ארה"ב, האיחוד האירופי, נאט"ו וגורמים נוספים. תורכיה ריכזה יחידות צבא ליד גבולה עם עיראק, ולמעשה ניהלה מלחמה נגד ה- pkk. ב- 23.10.07 מחה ראש ממשלת תורכיה בפני ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד אולמרט, על כך שחברות ישראליות פרטיות מאמנות את לוחמי המחתרת הכורדית, ה- pkk . המיעוט הכורדי בעיראק גם בעיראק לא השלימו הכורדים עם מצבם. המיעוט הכורדי התמרד נגד השלטון העיראקי ב- 1930 , 1935 , ו- 1946, אך המרידות דוכאו באכזריות. המרד הרביעי והמפורסם ביותר, התנהל בין השנים 1960 – 1975, בהנהגתו של מולא מוסטאפה אל- ברזאני. מדינת ישראל ואירן, תחת שלטון השאה, תמכו במורדים. לישראל היה חשבון עם עיראק מאז השתתפותה בפלישה הערבית לישראל במאי 1948 . קצינים ישראלים הסתננו לצפון- מערב עיראק דרך אירן ואימנו ואף חימשו את המורדים הכורדים. השאה חדל לתמוך במרד, לאחר שהגיע ב- 1975 , להסכם גבולות חדש עם עיראק בשאט אל- ערב, ומאז לא יכלו קצינים ישראלים להסתנן לעיראק דרך אירן ותמיכת ישראל גוועה.הכורדים סרבו להשלים עם ההתפתחויות הללו ועם שלטונו האכזר והמדכא של סדאם חוסין, והמרד הגיע לשיא חדש ב- 1988. סדאם דיכא את המרד באכזריות בלתי רגילה, וערך טבח נורא במורדים, תוך שימוש בגאז חרדל קטלני. ב- 2003 התגלו קברי אחים המוניים, ועפ"י ההערכות חיסל סדאם כ- 200,000 כורדים. לאחר הפלתו של סדאם ע"י ארה"ב ובנות בריתה, נכתבה חוקה חדשה בעיראק שעל פיה נהנים הכורדים מאוטונומיה מלאה בצפון- מערב עיראק, והאזור התפתח מאוד מבחינה כלכלית, לאחרונה. לסיום, אין ספק שלעם הכורדי, עם עתיק, קורבן האימפריאליזם הערבי- מוסלמי, והבריטי, יש זכות להגדה עצמית, כמו לכל עם אחר. חבר הלאומים בעבר, והאו"ם, כיום, מתעלמים מהישות הלאומית הכורדית. אינטרסים תורכיים וערביים מונעים כל אפשרות לעשיית צדק עם העם הכורדי. אין ספק שה"צדק" העולמי הוא סלקטיבי, ומונחה ע"י אינטרסים של בעלי הכוח. לכן, "זוכה" ישראל לכינוי כפושעת מלחמה, כמדינת אפרטהייד, ומאויימת בהבאתה בפני ביה"ד הבינלאומי בהאג, כפושעת מלחמה, בעוד שפושעי מלחמה וזכויות אדם, כמו שליט סודאן, ונשיא אירן, אינם נדרשים לאחריות על מעשיהם ע"י המועצה לזכויות אדם של האו"ם.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק