אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סין והעם היהודי- מה יודעים הסינים עלינו?


התמונה של רבקה שפק ליסק

לאור התעצמותה הכלכלית, הצבאית והפוליטית של סין והפיכתה למעצמה עולה ביחסים הבינלאומיים, וכן בשל הביקוש העולה של סין לנפט מאירן ומדינות ערביות, יש ליהודים ולישראל אינטרס להכיר את סין ולמצוא דרכים להדק עמה את הקשרים.על רקע זה ערך ד"ר שלום סלומון ולד מחקר על היחסים בין סין לעם היהודי, מטעם ה"מכון לתכנון מדיניות העם היהודי", שנוסד בירושלים ע"י הסוכנות היהודית.במאמר זה מובא החלק במחקר העוסק בהתוודעות ובהיכרות של הסינים עם העם היהודי.עד המאה ה- 19 היו מפגשים מועטים בלבד בין יהודים וסינים. אומנם בעיר קאיפנג הייתה מאז ימי שושלת האן(חאן), ששלטה בסין בין המאה ה- 3 לפנה"ס למאה ה- 3 לספירה, קהילה של צאצאי עשרת השבטים. אבל, הם נקראו ישראלים- לא יהודים- ולא זוהו עד לאחרונה כיהודים. המלומדים הסינים גילו את קיומה של קהילה זו במאה ה- 19 אבל לא קישרו בין ישראלים ליהודים.המפגש הראשון עם יהודים החל במאה ה- 19 כאשר נוסדה בשנחאי קהילה יהודית, שיסדוה סוחרים יהודים מעיראק, שעסקו בסחר האופיום. באותו זמן החלה פעולה מיסיונרית ענפה ברחבי סין ע"י נוצרים פרוטסטנטים. המיסיונרים הפרוטסטנטים תרגמו את התנ"ך לסינית, כדי לקדם את פעולתם המיסיונרית, וכך נודע לאותם סינים שבאו במגע עם מיסיונרים, או התנ"ך הגיע לידיהם, על קיומו של עם יהודי עתיק יומין. אבל, רק ב- 1850 הופיע ספר ראשון בסינית על ההיסטוריה היהודית. המפגש של מלומדים סינים עם יהודים ויהדות החל כאשר סטודנטים סינים החלו ללמוד באוניברסיטאות מערביות לאחר אמצע המאה ה- 19 , ומלומדים סינים ביקרו במערב. הדימוי שהתגבש באותם ימים אצל סינים- ומדובר במיעוט קטן- היה שהיהודי הוא עשיר, מוכשר, בעיקר בעסקים. חלק מהם אינם הגונים. הם בעלי עוצמה אדירה- פיננסית ואחרת בארה"ב.השלב השני בהיכרות ובמודעות של סינים לקיומו של עם יהודי היה החל מסוף המאה ה- 19 ועד אמצע המאה ה- 20 . בביקורים של סינים משכילים במערב הם למדו יותר על העם היהודי והחל להתגבש דימוי חדש. היהודים הצטיירו בעיניהם כ"קורבן של האדם הלבן" בשל הסבל שסבלו מרדיפות ומפוגרומים. הסינים הזדהו עם הדימוי הזה מכיוון שבעיניהם היה דמיון בין הגורל היהודי לגורל הסיני. שני העמים היו קורבנות של האדם הלבן. האדם הלבן השתלט על סין במאה ה- 19 ולא רק ניצל אותה כלכלית, אלא השפיל אותה ורמס את כבודו של העם הסיני. הסינים התמרדו פעמיים נגד שלטונו של האדם הלבן: בין השנים 1839 – 1842 הייתה מלחמת האופיום ובין השנים 1900 – 1901 היה מרד הבוקסרים. שתי ההתקוממויות דוכאו באכזריות ע"י האדם הלבן, וכתוצאה הניצחון הועמקה המעורבות של המערב בסין. ב- 1903 נוסדה קהילה יהודית נוספת בחרבין, באזור מנצ'וריה הצפונית, בצפון מזרח סין. הקהילה נוסדה ע"י יהודים רוסים, שקיבלו רשות מהצאר הרוסי, שהשתלט, למעשה, על מנצ'וריה בשלהי המאה ה- 19 , ועליהם נוספו בין השנים 1905 – 1917 פליטים יהודים מהפוגרומים של ראשית המאה ה- 20 ולאחר מכן פליטים יהודים שברחו מאזור הקרבות בין רוסיה לגרמניה במלחה"ע הראשונה. לקראת סוף המאה ה- 19 הגיעה לשנחאי קבוצה בת 4,500 יהודים שברחו מהפוגרומים ברוסיה. לתרומתם לחיי העיר הייתה השפעה על הדימוי של היהודים. מספר רופאים יהודים הקימו את בית החולים סיני, הקיים עד היום, ומספר מוסיקאים פתחו קונסרבטוריום בעיר, הקיים עד היום.הדימוי החיובי של היהודים התחזק לאחר הקמת הרפובליקה הסינית ב- 1911 , כאשר הנשיא הראשון של הרפובליקה, סון יאט סן, הביע חוות דעת נלהבת על העם היהודי והציונות:"לאומיות סינית נעלמה כאשר סין נכבשה בידי זרים. אבל סין לא הייתה האומה היחידה שנכבשה. גם העם היהודי איבד את ארצו. אע"פ שארצו נחרבה, העם היהודי התקיים עד עצם היום הזה...ציונות היא אחת התנועות הגדולות ביותר של הזמן החדש.כל אוהבי הדמוקרטיה אינם יכולים להימנע מתמיכה נלהבת בציונות... התנועה לשיקום העם הנפלא וההיסטורי, אשר תרם כה רבות לתרבות העולם ואשר ראוי בצדק למקום של כבוד במשפחת העמים." אבל, החל משנות ה- 20 והשלושים של המאה ה- 20 החלה לחדור לסין האנטישמיות האירופית. ה"פרוטוקולים של זקני ציון" ומאמרים אנטישמיים תורגמו לסינית, ונשיאה השני של הרפובליקה הסינית, צאנג קאי שק ואשתו היו בעלי דעות אנטישמיות. בתקופת מלחה"ע השנייה הגיעו לסין בין 18,000 ל- 20,000 פליטי שואה ומצאו מקלט בשנחאי. חלקם הגיעו בדרך הים מאיטליה וחלקם דרך רוסיה. בואם חיזק את הדימוי של היהודי כקרבן.למעשה, התגבשו בסין שתי גישות לעם היהודי. בצד הגישה החיובית התגבשה גם גישה שלילית. בעלי הגישה השלילית בקרב העילית הסינית טענו שהציונות היא תנועה אימפריאליסטית וקפיטליסטית והדת היהודית היא דת מיושנת כמו דת קונפוציוס. בעלי הגישה החיובית תירגמו לסינית למעלה מארבעים ספורים קצרים מאידיש, והגדירו את האידיש כ"שפה של אנשים פשוטים שהפכה לשפה של ספרות גדולה." חוקרים סינים ערכו השוואות בין טקסטים תנכיים וטקסטים סינים עתיקים ומצאו דמיון רב גם בין חורבנן של שתי האומות. אחד מגדולי הסופרים הסינים, מאו דן, הוציא לאור ב- 1942 ספר בשם "נקמת שמשון". שמשון שהפיל את המקדש על מעניו הפך בעיני הסופר לסמלה של סין הנאנקת תחת כיבוש זר(בין השנים 1931 – 1945 הייתה סין תחת כיבוש יפני). סופר סיני ידוע נוסף, לין יוטאנג, כתב ב- 1938 בהקדמה לספרו "מאמרות", שיש דמיון בין חוקי משה למחשבה הקונפוציאנית. בתקופת השלטון הקומוניסטי של מאו טסה טונג, מ- 1949 עד מותו ב- 1976 הייתה ההתייחסות של השלטון הסיני ליהדות ולישראל שלילית. השלטון הקומוניסטי היה אנטי- דתי והציונות גונתה באופן רשמי כבעלת ברית של האימפריאליזם האמריקני. ההתעניינות המחודשת מצד הסינים בעם היהודי החלה בשנות ה- 80 של המאה ה- 20 , לאחר תפישת השלטון ע"י מנהיגות קומוניסטית פרגמטית. סופרים סינים תירגמו יצירות של סופרים יהודים- אמריקנים (סול בלו ויצחק בשביס- זינגר) לסינית, סין קשרה קשרים דיפלומטיים עם ישראל ותיירים יהודים וישראלים, אנשי עסקים ודיפלומטים מבקרים בסין תכופות, כשם שאנשי עסקים ודיפלומטים סינים מבקרים בישראל. ביקורים אלה העלו את המודעות של הסינים לחשיבותן של הקהילות היהודיות בשנחאי וחרבין - שננטשו ע" יושביהן- מבחינה תיירותית , וממשלת סין יזמה פעולות שיקום של הרובע היהודי על מוסדות הציבור שלו בשתי הערים. כמו כן פורסמו מחקרים, נערכו סמינרים ואף אירועי הנצחה לקהילות. אבל, הדבר החשוב ביותר הוא ההתעניינות של האקדמיה הסינית בהיסטוריה ובתרבות היהודית. כיום יש לימודי יהדות וישראל ב- 8 עד 10 מרכזים אקדמיים. בין 15 ל- 20 חוקרים סינים במשרה מלאה עוסקים המחקר ובהוראה, וכ- 200 חוקרים עובדים במשרה חלקית. יש מספר גדול של סטודנטים לתואר ראשון ובין 30 ל- 40 סטודנטים לתואר שני ושלישי. סטודנטים סינים באים לישראל ללמוד באוניברסיטה ויש מספר גדל והולך של ספרים במגוון של נושאים:ההיסטוריה היהודית, השואה והמרדף אחר פושעים נאציים, המודרניזציה של היהדות החל מהמאה ה- 18 , לידתה של ישראל, הסכסוך הישראלי- ערבי והפילוסופיה, הספרות והדת היהודית. לחוקרים הסינים יש יתרון וחסרון בגישתם לחקר העם היהודי ותרבותו. מצד אחד, אין להם כל ידע מוקדם, אך מצד שני, אין להם רקע נוצרי, מוסלמי, אנטישמי או קומוניסטי- סובייטי. ד"ר ולד מצא שניתן לקבל מידע על מה יודעים על יהודים ויהדות באותה שכבה דקה סינית שהתוודעה ליהודים וליהדות , מתוך 4 מקורות: הספרות הכתובה, ראיונות עם מומחים סינים, מפגשים עם סטודנטים סינים וסקר שנערך ב"אקדמיה הסינית למדעי החברה" בביינג'ינג. מסתבר שההתעניינות והידע מתרכזים בארבעה נושאים: היהודי כמודל של תחכום והצלחה, התרומות של יהודים לציביליזציה ולמודרניזציה של העולם, אריכות הימים של העם היהודי והשואה. היהודי כמודל של תחכום והצלחההיהודים בסין נערצים בשל הצלחתם הכלכלית ועוצמתם . הסינים מייחסים ליהודים שליטה העסקים, בבורסה, בבנקים ובכלכלה העולמית. הערצה זו קשורה בליברליזציה הכלכלית והצמיחה הכלכלית שיצרו אפשרויות להתעשרות, וצעירים סינים מזהים את היהודים עם חלומם להתעשר, למצוא משרה טובה ובאופן כללי, להצליח בחיים. אבל, הערצה לעושר והצלחה עולה בקנה אחד עם מסורות סיניות. בניגוד להסתייגות המוסרית הנוצרית והקונוטציה השלילית על הצלחת יהודים בעסקים במערב, בסין אין לזה קונוטציה שלילית. כמובן, שהסינים מגזימים בהערכת העוצמה הכלכלית והפוליטית של היהודים. תרומות לציביליזציה ולמודרניזציה של העולם היהודים זוכים לכבוד והערצה בסין על תרומותיהם לרעיונות דתיים, פילוסופיים ופוליטיים ולקדמה הכלכלית והמדעית ששינתה את פני העולם. האישים הנערצים ביותר הם איינשטיין, מרכס, פרויד ו-ישו. בשנת 1995 יצא לאור בסין ספר תחת הכותרת "תולדות חייהם של האינטלקטואלים היהודיים המפורסמים". הספר מכיל למעלה מתשעים ביוגרפיות והוא מתחיל בברוך שפינוזה, שחי במאה ה- 17 . מהספר נוצר הרושם שעיקר התרומה היהודית נעשתה במאה ה- 20 . בספר מופיעות ביוגרפיות של 23 סופרים ומשוררים, 12 מוזיקאים ויוצרי קולנוע, 5 ציירים, 17 מדענים ומתימטיקאים, 17 כלכלנים, 6 חוקרים בתחום ההומניסטי, ו- 2 מדינאים (טרוצקי וקיסינג'ר). הסינים שואלים כיצד היהודים, שהם כה מועטים תורמים תרומה כה גבוהה לתרבות העולמית, יחסית למספרם, ואילו העם הסיני, המונה למעלה ממיליארד אינו מצטיין כלל. הסינים סבורים שהחינוך היהודי הוא המקור למצוינות היהודים והם מייחסים חשיבות רבה לחינוך. אחת הבעיות המעסיקות אותם היא כיצד ביצעו היהודים את המעבר למודרניזציה, מהישן לחדש. נושא זה מאוד אקטואלי בסין. הסינים שואלים אם מודרניזציה מחייבת "התמערבות". על רקע זה יש התעניינות בסין בתנועת ההשכלה היהודית במאה ה- 18. בשנת 2003 הופיע בסין מאמר על משה מנדלסון ,מייסד הזרם הרפורמי ביהדות, בכתב עת סיני. כמו כן תורגמו לסינית ספרים של מרטין בובר, ליאו בק, ססיל רוט ומרדכי קפלן ע"י פרו"פ פו יו-אודה מאוניברסיטת שאנדונג.אריכות הימים של העם היהודי חשיבה היסטורית תופשת מקום מרכזי בתרבות הסינית, והסינים משווים את אריכות ימיהם לאריכות הימים של העם היהודי. בעת המו"מ בין המשלחת הסינית והישראלית על כינון יחסים דיפלומטיים, חברי המשלחת הסינית הדגישו שלסינים וליהודים שתי התרבויות העתיקות ביותר בעולם. בשנת 2003 הופיע בסין ספר "ירושלים- 3000 שנים של היסטוריה ואמנות". בניגוד למערב בו יש חוגים המכחישים את ההיסטוריה היהודית ושוללים את זכות קיומה של מדינה יהודית, הסינים מלאי התפעלות כיצד הצליחו היהודים לשרוד זמן כה רב בלי ארץ משלהם. אבל, הסינים רואים באריכות הימים דבר מובן מאליו ואינם מודעים לפחדים הקיומיים של היהודים ולתפקיד שהם ממלאים בפוליטיקה היהודית והישראלית. השואהההזדהות של הסינים עם סבלם של היהודים לאורך הדורות וההתעניינות הרבה שלהם בשואה נובעת מתחושת היותם קורבן של האדם הלבן, כמו היהודים, אך היא משמשת אצלם גם לקריאת תיגר כנגד היומרה של המערב לעליונות מוסרית. ניתן להמחיש את מידת התעניינותם בשואה מתוך העובדה שמקרב 214 הסטודנטים שהשתתפו בסקר של האקדמיה, 188 ידעו על השואה. בסין נכתבו סרטים ונערכו תערוכות על השואה. הסרטים על השואה זכו שם להתעניינות ובייחוד "רשימת שינדלר" ו"הפסנתרן".הסינים גם משווים את שואת היהודים לשואת הסינים תחת הכיבוש היפני האכזרי בין השנים 1931 – 1945 והם אף מחקים את "יד ושם" בנושא זה וכבר הקימו מצבת זכרון ל"טבח בנאנג'ינג" ע" היפנים. הסינים מודעים להתעוררות המחודשת של האנטישמיות באירופה, אבל אינם מודעים לזיקה הנעשית באירופה בין אנטישמיות לאנטי- ציונות, וכן אינם מודעים לתופעת האנטישמיות האסלאמית. האינתיפדה וההאשמות במערב שישראל מבצעת פשעי מלחמה והיהודים הם רוצחים לא נעלמו מעיניהם של הסינים.השאלה היא איזה דימוי של היהודים וישראל יהיה דומיננטי. זוהי שאלה חשובה מאוד לאור הביקוש העולה של הכלכלה הסינית לנפט והקשרים של סין עם אירן ומדינות המפרץ.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק