אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אל תפציצו באירן


אם יש נושא שבו היינו מצפים ממנהיגינו שיחשבו בהיגיון, ולא ינהגו על פי הרגש, זהו נושא הגרעין. ובכל זאת, נראה שלא כך הדבר. לפי המודל הפסיכולוגי של שלבי האבל, שפותח על ידי אליזבת קובלר רוס, השלב הראשון הוא הכחשה. בכל הקשור לאבל על אבדן המונופול של ישראל כמעצמה הגרעינית היחידה במזרח התיכון, נראה שמנהיגיה תקועים עדיין בשלב הראשוני הזה ("לאירן לא יהיה גרעין"). מעניין כמה דם יישפך עד שיגיעו לשלב האחרון במודל – ההשלמה. בעוד ראשי הצבא נערכים ברמה הטקטית להפצצת אירן, הפוליטיקאים, אלו האמונים על האסטרטגיה, אינם מרחיקים לראות מעבר למה שיהיה בעוד ארבע שנים, במקרה הטוב. אותי, כאזרח ישראלי, מעניין גם מה יהיה בעוד ארבעים שנה. ומה יהיה אז? דבר אחד כמעט בטוח – לאירן יהיה נשק גרעיני בעוד ארבעים שנה, וכנראה גם הרבה קודם. התקשורת בארץ הלכה שבי אחרי הרטוריקה של הגנרלים והשרים, והתקבעה על קונספציה לפיה יש לישראל אינטרס לתקוף באירן. השאלה, כביכול, היא רק האם האמריקאים יאפשרו לנו זאת. מדובר בקונספציה לא פחות מסוכנת מזו ששררה כאן ערב מלחמת יום הכיפורים ("מצרים וסוריה לא יעזו לתקוף את ישראל"). אז הנה דעה שונה מזו שאנו רגילים לשמוע, ומבוססת על היגיון פשוט של אזרח פשוט:לצורך הדיון, נצטרך להניח כמה הנחות באשר לאירן:תכנית הגרעין האירנית מיועדת לצרכים צבאיים, ולא רק לשם ייצור חשמל.הסנקציות המופעלות על אירן לא יביאו לתוצאות.תכנית הגרעין הגיעה כבר לנקודת האל – חזור, לפחות בכל הקשור לידע הטכני שהאירנים צברו. במילים אחרות – גם אם יושמדו מתקני הגרעין, אירן תוכל להתחיל הכל מההתחלה. גם לגבי ישראל יש כמה הנחות יסוד:לישראל יש נשק גרעיני, לרבות "יכולת מכה שניה", למשל על ידי שיגור טילים מצוללות.טילי החץ שבידי ישראל מקטינים את הסיכון שטיל גרעיני אירני ינחת בשטחנו, אך אינם מבטלים אותו. לחיל האוויר הישראלי היכולת לתקוף את מתקני הגרעין האירניים ולגרום להם נזק.

הבה נחשוב, אם כן, בהיגיון, על שני תסריטים אפשריים:תסריט א' – ישראל תוקפת את מתקני הגרעין האירניים:אילו היה בכך כדי לחסל אחת ולתמיד את תכנית הגרעין האירנית, כפי שקרה בהפצצת הכור העירקי בשנת 81', הרי שהדבר מצדיק את סיכון חיי טייסינו, את הפגיעה בעורף (וביהודי הגולה) שמבטיחות אירן והחיזבאללה, ואת ההרג של אזרחים אירנים (אני מזכיר שגם האירנים הם בני אדם). אלא שתכנית הגרעין האירנית כבר הגיעה לשלב בו ניתן לכל היותר לעכב אותה, ולא ניתן לעצור אותה. האירנים ימשיכו בתכניתם ביתר נחישות, ובסופו של דבר ייצרו פצצת אטום. בפראפראזה על דברי הרצל, אולי זה ייקח חמש שנים, אולי חמישים שנה, אבל זה יקרה. וכשזה יקרה, המטרה הנבחרת להטלת הפצצה תהיה אותה מדינה שניסתה לעכב אותה – ממש נבואה שמגשימה את עצמה. יתרה מזו – השנאה לישראל תהיה כה גדולה, שגם אם משטר האייתולות כבר לא ישלוט באירן, לכל משטר שיירש אותם יהיה חשבון פתוח עם ישראל.תסריט ב' – ישראל לא תוקפת את מתקני הגרעין: ישראל, יחד עם מדינות נוספות, מנסה , על ידי סנקציות ובאמצעים מיוחדים של שירותי המודיעין, לעכב את ייצור הפצצה, אך כעבור מספר שנים מגיעה אירן לשלב בו נמצאת היום צפון קוריאה, קרי, עורכת ניסוי גרעיני מוצלח ומכריזה בגלוי על חברותה במועדון הגרעין. סביר להניח שהאירנים יסתפקו בכך שיש להם פצצה, ולא ישתמשו בה, בדיוק כפי שנהגו עד כה כל המעצמות הגרעיניות (למעט ארה"ב במלחמת העולם השניה). גם אם יירו את הפצצה, יש להם מספיק מטרות מלבד ישראל : עירק, מדינות המפרץ הפרסי, מצרים, וגם מדינות באירופה. אין סיבה מיוחדת שיירו על ישראל דווקא. נהפוך הוא, ישראל קרובה לאירן, יש לה יכולת גרעינית העולה פי כמה על זו שתהיה לאירנים, עליונות אווירית, יכולת מכה שניה, ויכולת הגנה מפני טילים, והיא נהנית גם ממטריית הגנה אמריקאית. ממש לא מטרה שכדאי להתעסק איתה. שלא תהיה כאן טעות: אינני סבור שנשק גרעיני בידי אירן הוא דבר טוב.

אני רק חושב שהוא בלתי נמנע, וזו צריכה להיות ההנחה שלפיה על קובעי המדיניות לכלכל את צעדיהם.הרטוריקה הנוכחית של ישראל גורמת לה נזק. ראשית, מפני שברגע שתהיה לאירן פצצה, ייתפס הדבר ככישלון ישראלי (הרי הבטחנו שלאירן לא תהיה פצצה גרעינית). שנית, מפני שאנו מסבים את תשומת הלב של התקשורת העולמית לארסנל הגרעיני שלנו, וזה , כמובן, לא רצוי. הדיבורים שלנו יכולים רק לדרבן את מדינות ערב להגיע ליכולת גרעינית משלהן.וכעת אנסה "לפוצץ" כמה מיתוסים הקשורים לסוגיית הגרעין האירני:תכנית הגרעין האירנית היא רעיון של משטר האייתולות: לא נכון. התכנית החלה עוד בימי השאה הפרסי, אלא שהיא התעכבה בשל סיבות רבות: קשיים טכניים, מחסור בכסף, ובהמשך בשל המהפכה האיסלמית עצמה ומלחמת אירן עירק שבאה בעקבותיה. למעשה, אילולא המהפכה האיסלמית, יתכן שאירן היתה מקדימה את פקיסטן בייצור פצצה גרעינית. בראייה האירנית, מדינתם פשוט ראויה להיות מעצמה גרעינית, ואם לסינים ולצרפתים מותר, אז למה להם לא?הפצצה האירנית עלולה ליפול לידי ארגוני טרור: בתאוריה, זה נכון לגבי הארסנל הגרעיני של כל מדינה שהיא (כולל ישראל), אלא שאף מדינה אינה מעניקה מרצונה נשק כזה לשום ארגון. האירנים אפילו לא נתנו לחיזבאללה, בעלי בריתם הקרובים ביותר, נשק כימי או ביולוגי, למרות שכנראה יש בידם נשק כזה. אם אנו חוששים מהשתלטות עוינת של ארגון טרור על מאגרי הגרעין, הרי שהסכנה הגדולה ביותר נשקפת מצד פקיסטן ולא מצד אירן.

אירן מחויבת להשמדת ישראל: לא מדויק. לטענת האירנים עצמם, דברי נשיאם ש"יש למחוק את ישראל מהמפה" תורגמו לא נכון והוצאו מהקשרם. זאת ועוד – עד לפני שנים לא רבות טענו כל מדינות ערב שיש להשמיד את ישראל, ולא הכירו בקיומה, וכיום יש לנו הסכם שלום, או תהליך שלום, עם כמה וכמה מהן. מאז ימי כורש ועד לימי השאה, היתה אירן דווקא ידידה של ישראל. גם כיום יש איתותים רבים לכך שחלקים נרחבים של העם האירני תומכים בישראל (אפילו בעת מבצע עופרת יצוקה), מה שנותן תקווה לחידוש הידידות בין שתי הארצות אם וכאשר יופל משטר האייתולות (אלא אם כן, כאמור, תתקוף ישראל את מתקני הגרעין של אירן). יש לזכור בהקשר זה, שפרט לתמיכה בחיזבאללה , לא ביצעה אירן מעולם שום צעד מעשי נגד ישראל (ועל כך קבל אפילו אבו מאזן, ראש הרשות הפלסטינית!).אחמדינג'ד משול להיטלר, או להמן הרשע. נכון שאחמדינג'ד אינו אדם סימפטי ביותר, ודאי לא בכל הקשור לישראל וליהודים, אך נדיר שההיסטוריה חוזרת על עצמה במדויק. די אם נזכיר שבניגוד ליהודי הגולה בזמן היטלר והמן, לישראלים יש צבא ויכולת הגנה עצמית. ומלבד זאת, באירן הנשיא אינו השליט, והוא כפוף למנהיג הדתי העליון.כאשר תהיה לאירן פצצה, יעזבו תושבי ישראל את המדינה בהמוניהם. אולי זה יקרה, אבל רק אם הרטוריקה של הממשלה תימשך כפי שהיא, וימשיכו לשטוף לנו את המוח עם הפחדות. סקר שנעשה לאחרונה הראה שרק 30 אחוז מהישראלים ישקלו בכלל ירידה מהארץ אם תחזיק אירן בפצצה – שיעור דומה לאלו השוקלים ירידה גם כיום (מסיבות אחרות). גם האמריקאים (ובכללם חצי מיליון יורדים ישראלים) חיו בצל איום גרעיני מתמיד בימי המלחמה הקרה. אפשר להסתדר עם זה. אז מה אני מציע לעשות? יש הרבה מה לעשות!- להמשיך לשכלל את יכולת ההגנה מפני טילים, כמו גם את העליונות האווירית ואת יכולת המכה השניה- להיערך להגנת העורף מפני מלחמה גרעינית (גם אם ההגנה שאפשר לתת פחותה בהרבה מזו שיש נגד נשק כימי או ביולוגי)- להדק את הברית האסטרטגית עם ארצות הברית – שהיא נדבך חשוב בהרתעה מול אירן- לחתור לשלום מול הערבים, שגם עלולים להחזיק בגרעין ביום מן הימים- ובשם אלוהים, לא להפציץ באירן! ד"ר שי פסטרנק

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר