אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

איסלאם באירופה – פרוייקט של אישה אחת


מאז הפיגועים במגדלי התאומים בניו-יורק ב-11 בספטמבר 2001, ולאחר סדרת הפיגועים באירופה שנעשו בידי טרוריסטים מוסלמים, אנשים רבים בארה"ב ובאירופה הגיעו למסקנה שהגיע השעה לקום ולעשות מעשה כדי להזהיר את הציבור מהאיסלאם הרדיקלי ומהשלכותיו על החברה המערבית והערבית גם יחד. אחדים מהם הגיעו ממדינות מוסלמיות, כדוגמת נוני דרוויש, על כן דבריהם זכו לפרסום ולהתייחסות רצינית בשל היכרותם האינטימית עם החברה המוסלמית - על שלל הניואנסים הקיימים בה.[1]פעילותם העלתה את המודעות הציבורית לתופעות חברתיות הקיימות בקהילות מוסלמיות באירופה, בארה"ב ובמדינות דמוקרטיות נוספות. כתוצאה מכך, גם אזרחים מן השורה – שמעולם לא היתה להם נגיעה לאיסלאם – החלו להתעניין בתחום ולפעול בדרכים שונות כדי להביא לידיעת הציבור את ההשלכות התרבותיות, הפוליטיות והחברתיות על החברה הדמוקרטית. כך למשל, אזרחים פרטיים, הקימו אתרי אינטרנט או פתחו בלוגים כדי להביע את דעתם או להביא ידיעות הנוגעות ליחסי הקהילות המוסלמיות עם האוכלוסייה המקומית.[2]במקביל לכך, גם התקשורת המקומית החלה לעסוק ביתר שאת בבעיותיהם של המוסלמים במדינות הדמוקרטיות ושילובם באורח-החיים המקומי. ההתעניינות הציבורית והתקשורתית העלתה לדיון נושאים כמו בעיית האינטגרציה של המהגרים המוסלמים, היחס לנשים בחברה המוסלמית, היחסים בין הדתות והיחסים ובין הנוצרים למוסלמים ברמה האישית-היומיומית. פרשת איורי מוחמד, שהתפרסמו בדנמרק בספטמבר 2005, עוררה דיונים נוקבים בכל רחבי יבשת אירופה באשר לגבולות חופש הביטוי והיחס למיעוט המוסלמי. כך למשל, כתגובת-נגד למהומה שפרצה ברחבי העולם-המוסלמי בשל הפרשה, התפרסמה הצהרה בפברואר 2006 מפי עשרות אנשי-רוח מרחבי-העולם, המזהירה מפני "טוטליטריזם אסלאמי". וכך נאמר בהצהרה: "לאחר שהתגברנו על הפשיזם, הנאציזם והסטליניזם, העולם עומד כעת בפני איום גלובלי חדש הנקרא – איסלמיזם. אנחנו, סופרים, עיתונאים ואינטלקטואלים, קוראים להתנגד לטוטליטריזם הדתי ולקידום החופש, שוויון-ההזדמנויות והערכים החילוניים למען כולם. האלימות שפרצה בעולם בעקבות פרסום הקריקטורות חשפה את הצורך במאבק למען ערכים אוניברסליים אלה. אין זו התנגשות ציביליזציות ולא אנטגוניזם של המערב נגד המזרח שאנו עדים לה, אלא זהו מאבק גלובלי. 'איסלמיזם' היא אידיאולוגיה ריאקציונרית שהורגת את השוויון, את החופש ואת החילוניות בכל מקום בוא היא נמצאת".[3] בין החותמים היו סלמאן רושדי, אירשאד מנג'י[4] והפילוסוף הצרפתי ברנאר אנרי לוי.אחד מהבלוגים המעניינים בתחום נקרא "islam in europe" המביא ידיעות רבות ודעות הנוגעות לקהילות מהמוסלמיות באירופה ובמדינות נוספות, עם שימת-דגש על בלגיה והולנד. דרך אתר זה, נודע לי על שני ילדים הולנדים השוהים בשגרירות הולנד בסוריה כבר חודשים אחדים, בשל סירובו של האב לאפשר להם לצאת להולנד ולהתגורר עם אמם ההולנדית. פרשה זו מעיבה על יחסי שתי המדינות, וביטוי לכך ניתן מפי שר-החוץ ההולנדי בעת שסירב להזמנת שר-החוץ הסורי לערוך ביקור בסוריה. שר-החוץ ההולנדי הִתְנָה את הביקור רק אם שני הילדים יוכלו לצאת יחד אתו מסוריה להולנד. על-מנת לבחון את תופעת האיסלאם באירופה, פניתי לעורכת הבלוג - esther - כדי לקבל ממנה את התרשמותה על התחושות באירופה בקשר לקהילה מוסלמית המתגוררת ביבשת, ומה היו מניעיה לפתוח בלוג העוסק בתחום. ראיון זה התבצע באמצעות הדואר-האלקטרוני והוא התנהל במשך שבועות אחדים.שלום אסתר. איך היית רוצה שאני אציג אותך בפני הקורא הישראלי?"אני בת שלושים פלוס, ועובדת בחברת מחשבים.זה כל מה שאת מוכנה לספר על עצמך?"אני מעדיפה לא לחשוף פרטים מעבר לכך. לא מדובר בחשש כלשהו, אלא ברצון לשמור על פרטיותי. אני מעוניינת ליצור חיץ בין החיים הפרטיים שלי לבין החדשות עליהם אני מדווחת.

?"הרצון הבסיסי נבע מהתעניינותי בנושא. אירופה אוהבת להטיף ליהודים ולישראל איך עליהם להתייחס למיעוט הערבי-מוסלמי החי בקרבם. אולם לאירופה עצמה יש בעיות עם המיעוט הערבי החי בתחומה. מעניין אותי לראות כיצד הם עצמם מתייחסים לבעיות הנובעות מהמיעוט הערבי. ברוב מדינות אירופה המיעוט הערבי-מוסלמי – באחוזים - קטן בהרבה מאשר בישראל, אולם מבחינות מסוימות המצב באירופה קשה יותר. האזורים בהם מתגוררים המוסלמים הם אזורים שהיו אך לפני דורות אחדים אזורים אתניים מקומיים. לא מדובר ב'כפר ערבי' טיפוסי שניתן להבין מדוע כל השלטים בערבית. כולם מדברים כאן ערבית, ומתנהגים כאילו הם מעולם לא עזבו את מרוקו או את פקיסטן"."בנוסף לכך, תופעת נישואי התערובת הרבה יותר מקובלת כאן, למרות שהמשפחה האירופאית לא תמיד מקבלת בהבנה נישואים כאלה - במיוחד כאשר מדובר בהתאסלמותו של בן הזוג. אולם הנוצרים אינם רואים את דתם כשרויה בסכנה, ומי שמתחתן עם מישהו מחוץ למסגרת הנוצרית (הכוונה לנישואים אזרחיים, י"ס) אינו נתפס כמישהו שפוגע בכל הקהילה הנוצרית. בנוסף, האירופאים לא מודעים לכך שיש מוסלמים הרואים אותם כמטרד שיש לסלקו. אני רוצה לתת לך דוגמא: בית-משפט בהולנד שיחרר בשנה האחרונה טרוריסט מוסלמי מכיוון שלדעת השופטים הוא לא הגיע לרמת ביצוע נאותה ולכן הוא לא היווה סכנה. מבחינתם, אם הוא קנה חומר-נפץ ולא הרכיב אותו כראוי, אין להאשים אותו בטרור. מקרה דומה היה בגרמניה: לבנונים הטמינו פצצות שלא התפוצצו. כולם שיערו שמדובר בפעולה בעקבות המלחמה שניהלה ישראל בארגון חיזבאללה (יולי-אוגוסט 2006, י"ס). אולם כאשר תפסו את המחבלים, עלה בחקירתם שהעילה למעשה היתה איורי מוחמד - שפורסמו בשנה שעברה - והריגתו של אחד ממנהיגי הטרור בעיראק. אירופה אינה מעריכה נכון את הסכנה 'מבית', וכי היא אינה ערה לכך שיש מוסלמים בתחומה המנסים לפגוע באוכלוסייה האירופאית המקומית. החברה האירופאית אינה מתייחסת ברצינות המתבקשת לקיומם של פעילי הטרור הפועלים בתחומה. האירופאים חוששים מאוד מלדרוש יותר מדי. הם מאמינים בחירויות-הפרט, וגם בחופש-הפולחן והאמונה האישית. הם זוכרים היטב את התקופה שבה אנשים נרדפו ביבשת בשל דתם, והם חוששים מלחזור על אותן טעויות. מעבר לעניין שלי בנושא, הבלוג הוא דרך טובה לעקוב אחרי החדשות ולשמור ידיעות של מה שקורה. זה מאוד שימושי בדיונים בנושא".אני מבחין בתופעה, שהולכת ומתרחבת, של בלוגרים העוסקים בתופעת האיסלאם במערב. האם את בקשר עם אחדים מהם?"אני בקשר עם עוד בלוגרים. לפעמים ישירות ולפעמים באמצעות דיונים בבלוגים אחרים. לגבי פגישות: מעבר לרצון שלי לשמור על אלמוניות, יש בעיה טכנית בכך שהבלוגרים חיים במקומות שונים בכל רחבי יבשת אירופה ואמריקה".האם את מקבלת תגובות מקוראים גם באמצעות הדואר-האלקטרוני?"כן. גם דרך הדואר-האלקטרוני וגם דרך מערכת הבלוג. אני נהנית לקרוא תגובות של קוראים. פעמים רבות הם מעוררים את מחשבתי".האם את יכולה לתאר את מצב היחסים בין האירופאים למוסלמים: האם זה מעורר את דאגתם של רוב האירופאים? או, שרובם די אדישים למה שמתרחש.

"מאוד קשה לענות על שאלה כה רחבה - אירופה היא יבשת גדולה. אני יכולה להביע רק את דעתי בעניין: הבעיה העיקרית היא שהם כל כך חוששים לפגוע, ובשל כך הם עצמם נפגעים. אני רוצה לתת לך דוגמא אופיינית: במאמר שנכתב על מוסלמים מפי פרופ' בשבדיה נאמר, ש'לכל קהילה בעולם יש זכות קיום'. הבעיה היא שהדוגמאות שהובאו במאמר היו של קהילות 'ילידים' ברחבי-העולם. אם לבסקים לא יתנו לבטא את תרבותם ולשונם, הם יעלמו. אם למאורים לא יתנו לבטא את תרבותם ולשונם, גם הם ייעלמו. אך, אם למוסלמים בשבדיה לא יתנו לבטא את תרבותם ולשונם, שום דבר לא יקרה. המוסלמים בשבדיה עדיין לא יצרו קהילה נפרדת מארצות המוצא שלהם. אם ניקח צעד אחד קדימה בהיבט הזה, אזי לשבדים יש רק מדינה אחת ושפה אחת, ואם הם יוותרו עליה לטובת רב-תרבותיות לא יהיו עוד שבדים בעולם"."אותו מאמר גם דן בשאלה, איך אפשר להרחיב את חופש הדת על מנת לכלול את מה שנחשב 'דת' אצל המוסלמים. אולם, לדעתי, נקודת-המוצא חייבת להיות שונה: במהות, לא מדובר על החופש לעשות כל מה שרוצים מבחינה דתית, אלא בחופש להאמין במה שרוצים, ולפעול על-פי אותה אמונה באופן אישי. מרגע שאמונה זו משפיעה על אחרים, אי-אפשר לטעון לחופש-דת בסיסי ולהכיל את כל מה שרוצים על אותו עיקרון של 'חופש-דתי'. אני רוצה לתת לך דוגמא כדי להבהיר את הנקודה: בארה"ב היתה תביעה משפטית של הסיקים כדי שילדיהם יורשו להגיע עם סכינים מסורתיות לביה"ס על-פי מנהגי דתם. בחלק מהמדינות בארה"ב התביעה נדחתה - ובצדק. אם מדובר על פריט לבוש שלא מפריע לאף אחד, אין סיבה למנוע זאת. אולם ברגע שמדובר במשהו שמֵעֵבֶר – דבר המהווה סכנה, תמיכה באלימות, מניעת יכולת תפקודית וכו' - אין סיבה לקבל זאת על-פי העיקרון של חופש-דתי".האם המצב החדש הזה מעורר את דאגתך? שאלתי נוגעת בעיקר למקום מגורייך."בוודאי שהוא מעורר את דאגתי. אני רוצה להדגיש בפניך בפני הקוראים בישראל שיבשת אסלאמית נוספת מהווה איום גם על היהודים המתגוררים כאן. וכן, לדעתי, גם על שאר יהודי העולם, כפי שהיא מהווה איום על העולם הליברלי-הדמוקרטי בכללותו. היהודים, לדעתי, נפגעים גם מהנוצרים וגם מהמוסלמים"."זה לא נחשב 'פוליטקלי-קורקט' לדבר רעה על מוסלמים ושאר המיעוטים. אבל עקב התקינות-הפוליטית הזאת, נוצר מצב מאוד מסוכן. מיטשטשת האבחנה בין מה שבאמת מסוכן לחברה, ולבין מה שאינו מסכן אותה. עקב חוסר האבחנה הזאת, כאשר יגיע הזמן שבו לאירופאים ימאס מהטרור ומהדרישות המוסלמיות, וכאשר הם יבינו שאין הם חייבים להתקפל בשביל כל מהגר שמגיע לארצם, הם יגיבו בצורה שלא מבחינה בין מי שבאמת מהווה איום על אורח חייהם ובין מי שלא – וכאן לדעתי טמונה הסכנה"."התקינות-הפוליטית אילצה את האירופאים לפתח שפת-קוד על-מנת לדבר על המוסלמים. לדוגמא: באנגליה קוראים למוסלמים 'אסייתים', או מתייחסים אליהם כ'מהגרים' למרות שמדובר כבר על הדור השני או השלישי שנולד במדינה. מי שמתמצא בשפת התקשורת המקומית, יבין שלא מדובר בתאילנדים"."כמובן שיש גם אירופאים המודאגים מהמצב הנוכחי. כל פעולת-טרור נוספת מעוררת אותם להתמודד עם סכנה הרובצת לפתחם. במדינות אחדות כמו אנגליה, נורבגיה, בלגיה, הולנד ו-דנמרק, גילו בשנים האחרונות תאי טרור בהם היו גם מוסלמים שנולדו באותן מדינות, ובמקרים אחדים גם כאלה מילידי המדינה שהתאסלמו"."הבעיה היא שבאיזשהו מקום, לדעתי, כבר מאוחר מדי. אחת מחבורתי ניסחה זאת כך בנוגע לבלגיה: אם המוסלמים ישתלטו על המדינה, בלגיה הפסידה. אבל אם יקומו חלק מהבלגים ויגרשו את המוסלמים, הם יעוררו שנאה נגד הזר ויגררו את המדינה למלחמת אחים, אז גם כך בלגיה הפסידה. זה המאפיין של האירופאי הממוצע – פוחד מאוד מהסכנה האסלאמית אך גם פוחד מחזרה לימים חשוכים של שנאה"."אגב, כאשר מדברים על הגירה לאירופה, חייבים להדגיש שרשמית רוב המדינות באירופה המערבית כבר אינן מאפשרות הגירה חופשית. על-מנת להגר יש צורך להוכיח שיש לך מקצוע נחוץ והדבר כלל אינו קל. אולם, אירופה עדיין מאפשרת איחוד משפחות. אצל המהגרים המוסלמים - בני הדור השני ואפילו בני דור השלישי - מאוד מקובל להביא את הבן-הזוג מארץ המוצא. יש מדינות שמקשות על נישואים כאלה, אך קשה לאכוף זאת עקב חוקי האיחוד האירופאי"."לדוגמא, הולנדי שרוצה להביא בת זוג ממדינה מחוץ לאירופה חייב לעמוד בדרישות של גיל ושכר מינימליות. בבלגיה, דרישות הגיל והשכר נמוכות יותר, ולכן קל יותר לייבא לשם בני-זוג. כך נוצר ה'נתיב הבלגי' לכניסת מהגרים לתוך אירופה. הולנדי שרוצה להתחתן עם מרוקאית, יכול לעבור לבלגיה, להביא לשם את בת-זוגו בעזרת החוקים הבלגים הנוגעים לאיחוד משפחות, ולאחר 6 חודשים, הוא יכול לחזור להולנד יחד עם בת-זוגו - שהרי יש מעבר חופשי בין המדינות. כיום גם דנמרק מקשה על הגירה כזו, אך אני מבינה שגם בארצות סקנדינביה נוצרו 'דרכים עוקפות' לכניסת מהגרים באמצעות נישואים". מאחר ונגעת בנקודה היהודית, אני רוצה לשאול לדעתך, מהי ההשפעה של האיסלאם הקיצוני על היהודים באירופה?

"ברמה הבסיסית ביותר, לדעתי היהודים סובלים יותר מאנטישמיות. לא מדובר רק מהאיסלאם הקיצוני. האיסלאם, באופן מובנה, דוחה דתות אחרות. כך למשל, בצרפת היתה הוראה מהרב הראשי שיהודים לא ילכו עם כיפה על מנת לא למשוך תשומת-לב. או למשל, ניסיון התקיפה על בית-הכנסת באוסלו לפני שבועות אחדים. לדעתי, הסכנה מהמוסלמים גדולה בהרבה מהסכנה של הימין הקיצוני - שהרי הימין הקיצוני נחשב מוקצה מחמת-מיאוס ברוב מדינות אירופה, ובמקומות רבים זה אפילו בלתי-חוקי לקרוא קריאות אנטישמיות. האיסלאם לעומת זאת, חוקי. האירופאים אפילו מבינים ללבם של המוסלמים והם מתרצים את שנאתם כלפי היהודים בשל הסכסוך הערבי-ישראלי. במקרים מסויימים, אירופה משלימה עם האלימות של המוסלמים כלפי יהודים בעקבות 'ההבנה' הזו.תראה למשל את הלינק הזה, שיבהיר על מה מדובר. הדוגמא הבולטת ביותר להשפעתו של האיסלאם הקיצוני על יהודים היא - צרפת. היהודים בורחים ממנה, וזה לא מקרי שכן זוהי המדינה עם אחוז המוסלמים הגבוה ביותר באירופה המערבית - קרוב ל-10% מכלל האוכלוסייה"."אך מצד שני, היהודים סובלים משנאת-הזר כמו המוסלמים. האירופאי הממוצע אינו יכול להבחין בין היהודים שהם חלק מהותי מהתרבות האירופאית השורשית, לבין המוסלמים שבאו בעשורים האחרונים ודורשים כיום מאירופה שתשנה את עצמה בשבילם. מכאן, שתופעת שנאת-הזרים הכללית גדלה מיום ליום, והיהודים מוצאים את עצמם באמצע, בין הנוצרים לבין המוסלמים. בלוגר אחד הגדיר את היהודים כציפור-השיר במכרה הפחם, המסמנת לכורים שמשהו אינו כשורה". האם, לדעתך, יש שיתוף פעולה בין הימין והשמאל הקיצוני באירופה לבין ארגונים אסלאמיים על-בסיס אנטישמי? "כן. לדוגמא: לאחרונה יצא-לאור ספר אנטישמי בצרפת שקיבל עידוד מארגונים אסלאמיים.אך, לדעתי, מדובר בפעולה שתפגע בסופו של דבר באינטרסים שלהם עצמם. מחבר הספר נחשב לתומך גם בימין-הקיצוני וגם בשמאל-הקיצוני. זהו בדיוק המקום בו נפגשות שתי הקבוצות האלה. אולם, בדרך-כלל הארגונים האסלאמיים משתפים פעולה עם ארגונים ומפלגות מהשמאל. יש מאמרים מאוד מעניינים הדנים בשאלה 'מדוע השמאל משתף פעולה עם האיסלאם', שהרי לכאורה מדובר בדבר והיפוכו. האיסלאם הנו דת טוטליטרית המדכאת נשים ומיעוטים ומטפחת אפליה כלפי לא-מוסלמים, ואילו השמאל מאמין בשוויון בין בני-האדם. ו

כך, אנחנו מגיעים למצבים מגוחכים כמו למשל, בשבדיה: תנועות פמיניסטיות-מיליטנטיות תומכות במתן זכויות דתיות למוסלמים, דבר הפוגע ישירות בנשים. אולם ההיסטוריה מראה שלשמאל-הקיצוני אין בעיה לתמוך באיסלאם הרדיקלי – כפי שקורה בעניינים הקושרים למזרח-התיכון. אך, לעיתים יש שיתוף-פעולה לא מודע. למשל, פמיניסטיות בשבדיה רוצות להרחיב את מוסד הנישואים ולכלול בו כל מספר של נשים וגברים. אולם, הן אינן מבינות שזה יכול לשמש את המוסלמים כבסיס להכרה במשפחה הפוליגמית, ופגיעה מתמשכת במעמד הנשים, שהוא גם כך ירוד ממילא"."אירופה חייבת להגדיר מה הם הערכים החשובים לה באמת. אם שר-המשפטים ההולנדי מסוגל להגיד שניתן לשנות את החוקה ההולנדית לחוקי השריעה (ההלכה המוסלמית, י"ס) אם יהיה לכך רוב של 66% - כנדרש לפי החוקה ההולנדית – אז זה מראה שהוא לא מבין מהי דמוקרטיה ליברלית. נשאר רק לקוות שאירופה תתעורר בזמן ותגדיר לעצמה מהו 'הליברליזם' הזה שהופך את אירופה למה שהיא - ושהיא גם מוכנה להילחם עבור הליברליזם הזה".[5]בשמי ובשם הקוראים אני רוצה להודות לך על התשובות המעניינות והמפורטות."גם אני רוצה להודות לך על ההתעניינות. אשמח מאוד לקבל תגובות מהקוראים שלכם בבלוג שלי".==המאמר פורסם גם באתראומדיה בשינויים קלים.[1] יוחאי סלע, "נוני דרוויש – ערבים למען ישראל", מגזין אימגו. 2 בספטמבר 2006.[2] כך למשל, הבלוג: infidel bloggers allince; וכן, האתר new english review .[3] הדר פרבר, "סופרים חתמו על המניפסט האנטי-איסלמיסטי", .nfc 2 במרס 2006; יוסי גורביץ, "סופרים מערביים פרסמו מניפסט נגד האיסלמיזם", נענע – אקטואליה. 1 במרס 2006.[4] רבקה שפק-ליסק, "הצרה עם האיסלאם", מגזין אומדיה. 28 באוגוסט 2006.[5] ראו למשל את כתבתו של גיל ירון, "אירופה משיבה מלחמה",ynet . 20 באוקטובר 2006.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יוחאי סלע