אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

צצניה: מלחמה – מאבק שורשי ואסלאמי לעצמאות


 מוחמד אגא

הרומן הרוסי עם הקווקז החל בימי שלטונו של איוון האיום עם כיבושה של קזאן, בוולגה התיכונה. ב 1556 כבש איוון האיום גם את אסתראחאן. כיבושים אלו סייעו בידו להשתלט על כל הוולגה עד הים הכספי. בנוסף לכיבושים, דאג איוואן האיום לשאת לאישה נסיכה קברטאית מהקווקז וכך ליצור לגיטימיות על אזור הקווקז. מכאן ואילך כל ספרי ההיסטוריה הרוסיים טוענים כי הקווקז שייך לרוסיה. הרוסים ידעו לנצל ולשלב את הקווזקים למטרתם ולשם כך העניקו להם מעמד מועדף, מה שהפך אותם לשומרי הגבול הרוסי תוך יצירת בסיס איתן להמשך ההתפשטות הרוסית דרומה ומזרחה. השאיפות של רוסיה בקווקז ובפרט בצ'צ'ניה לוו במאבק והתנגדות לשלטון הרוסי. כאשר פטר הגדול החל בתהליך המודרניזציה של רוסיה במאה ה-17, התאפיין התהליך בניסיון להפוך את רוסיה למעצמה אימפריאלית ולשם כך להרחיב את שליטתה בקווקז. עם זאת, ניסיונותיו באזור הקווקז כשלו. גם בתקופתה של קטרינה הגדולה הרוסים לא הצליחו להשיג שליטה מלאה על הקווקז. עיקר המאבק של קטרינה בקווקז הייתה מול תנועות התנגדות שהוביל השייח הצ'צ'ני מנצור אשר מולו עמד בחוסר הצלחה הגנרל הרוסי פוטימקין. ב- 1794 עלו הקג'ארים לשלטון בראשותו של מוחמד אגא. מוחמד אגא החל לכבוש חזרה אדמות. וב - 1790 הוא הגיע לקווקז ודרש את ה- "ביאעה" (שבועת נאמנות) מהנסיכויות השונות*. מלך גרוזיה אשר קשר קשרים עם קטרינה ביקש מהאחרונה שתעניק לו את חסותה. מוחמד אגא יצא לכבוש את טביליסי והחליט להפוך אותה לדוגמא למען יראו וירעו בכדי ששליטים אחרים בקווקז יכריזו נאמנות אליו ללא ויכוחים. כתוצאה מכך, הוא מבצע בטביליסי טבח והרס נוראי. שלטונה של קטרינה לא יכל לקבל פגיעה כזו בבת חסות והצבא הרוסי יצא למלחמה בקג'ארים שהסתיימה בנצחון רוסי וסתמה את הגולל על השאיפות של מוחמד אג'א באזור.החל מהמחצית השנייה של המאה ה 19, צ'צ'ניה הופכת למרכז של מאבק והתנגדות לשליטה הרוסית. את המאבק מוביל האימאם שאמיל שב- 1859 מסגיר את עצמו לרוסים ומוגלה. ההגליה של שאמיל שמה קץ ללחימה בקווקז המזרחי אך לא כך בקווקז המערבי, שם הלחימה נמשכה עד 1865.

הלחימה של הגנרלים הרוסים בקווקז לאורך כל השנים הייתה חסרה תובנה בסיסית של היריבים שמולם התמודדו. הניסיון, יכולת הלמידה וישום הטעיות של הלוחם הקווקזי מול הסטגנציה הרוסית עמד בעוכריה של האסטרטגיה הרוסית. דבר זה גרם לכך שבמרבית התנגשויות בין הצדדים, הצד הקווקזי יצא כאשר ידו היא העליונה. נקודה חשובה נוספת הייתה המרכיב של האוכלוסייה האזורית, בלחימה המתמשכת לא פעם היא היוותה בסיס לוגיסטי לכוחות הפועלים בעוד שלרוסים לא היו קווי אספקה נאותים, מה ששיחק לידיהם של הלוחמים הקווקזים. בנוסף ליהירות, הגנרלים הרוסיים התאפיינו בחוסר הבנה בסיסי של המבנה החברתי-שבטי ושל ההקצנה הדתית שהיו מנת חלקו של האזור בו לחמו. חוסר הבנה זאת הקשתה על כל ניסיון לדון עם הצד השני ולנסות להגיע לפתרון בדרכי שלום. חוסר גמישות זה, בנוסף לתנאים הגיאופוליטיים באזור (חוזקה היחסי של האימפריה העותומאנית), לא אפשרו לצבא הרוסי לנקוט בצעדים של גירוש המוני והגליה מול האוכלוסייה המקומית. תנאים אלו השתנו כאשר קמה ברית המועצות ובנוסף לשינויים אשר עברה אירופה נוצרה הקונסטלציה המתאימה אשר אפשרה לסטלין לנקוט בצעדים קיצוניים מול הצד הקווקזי, צעדים שתאמו את הדוקטרינה הסובייטית. בתקופת המהפכה הבולשביקית, הצ'צ'נים ניסו להקים מדינה עצמאית. אולם הסובייטים הזרימו כוחות צבאיים לאזור ומנעו את הכרזת העצמאות הצ'צ'נית. בשנת 1936 סטלין הקים את האוטונומיה המשותפת בין צ'צ'ניה לבין הרפובליקה האינגושטית שממערב לצ'צ'ניה. הסובייטים הסכימו להקמת האוטונומיה בתמורה לכך שהצ'צ'נים יוותרו על שאיפותיהם לעצמאות ויניחו את נשקם. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, לאחר שסטלין האשים את הצ'צ'נים בחוסר נאמנות ושיתוף פעולה עם המשטר הנאצי ולאור מדניות הישוב מחדש של הרפובליקות הלא רוסיות וביעור כל זכר לתרבות ולאומיות, הגלה סטלין רבים מהצ'צ'נים לאזורים אחרים בברית המועצות. ניתוחלאור הנאמר לעיל, ניתן בהחלט לטעון שהמאבק בצ'צ'ניה בשנות ה 90 הוא למעשה סגירתו של מעגל עתיק יומין אך בהבדל מהותי אחד. בניגוד לעבר, יש לבחון את התנגדות האחרונה בצ'צ'ניה בקונטקסט הרחב יותר של הפונדמנטליזם האסלאמי העולמי והשלכותיו. כיצד נוצרה הזיקה בין האסלאם למלחמה הצ'צנית ברוסים?תחילת התנגדות לשאיפות הצאריסטיות הרוסיות נבעה ברובה מהשינוי החברתי שבטי באזור הקווקז. בעקבות שאיפות אלו, המסגרת השבטית (העאדאת – המנהג השבטי) לא נתנה מענה נאות. באותו החלל שנוצר, השריעה – קרי האסלאם ותנועת הנקשבנדיה – העמיקו את אחיזתם באוכלוסייה והציעו פתרונות. תנועת הנקשבנדיה סיפקה שלד ארגוני, תורה ואידיאולוגיה אך בעיקר היא סיפקה הנהגה כריזמטית. תנועת הנקשבנדיה לקחה על עצמה את תפקיד העולמא שכשלה מול כוחות הרוסים. למרות שהמסורת הצוופית אינה דוגלת בהנהגה פוליטית אלא רק בייעוץ למנהיג, במקרה הזה היא יצרה מנהיג נקשבנדי בשם ע'אזי מחמד. גם אופי הלחימה הושפע מאוד מן המבנה המיוחד של האזור הן מבחינה חברתית הדתית והגיאוגרפית. מה שחשוב להבין מתקופה זו הוא שלמרות הזמן הקצר בו פועל ע'אזי, הוא מצליח להשתית את יסודות הלחימה ברוסים, יסודות אלו יימשכו לאורך כל העימות עצמו. שורשיו של השינוי שחל בתקופה המאוחרת יותר במהות הלחימה, דהיינו השאיפה לשחרור לאומי, החלו בתקופתו של אימאם שאמיל בשנת 1839-40. שנה זאת מהווה מפנה חשוב במאבק. צ'צ'ניה הופכת למרכז המאבק ברוסים בעקבות המקלט ששאמיל מוצא בה. אולם ההישג החשוב של שאמיל לטווח הארוך בא לידי ביטוי בכך שהוא הצליח בתקופת ההתנגדות להקים מדינה. לראשונה בהיסטוריית הקווקז, נוצרה מדינה שמאחדת את השבטים והקהילות תחת מסגרת אחת של האסלאם. האסלאם נהפך לנדבך חשוב בזיכרון היסטורי שעליו עתיד להתבסס הרגש הלאומי.כשהשלטון הצאריסטי נחלש וריח המהפכה נשב ממוסקבה, התנגדות הצ'צ'נית התבייתה עוד יותר על הכיוון הלאומי-דתי. השינויים שהרוסים עמלו כל כך ליצור באזור – כגון השכלה ורפורמה אגרארית – פעלו כחרב פיפיות וגרמו לכך שהאוכלוסייה שאפה עוד יותר לשחרור לאומי. בעקבות זאת, סטלין העניק לה אוטונומיה אך גם ביצע בה מדיניות של גירוש והגליה. הרציונאל מאחורי המדיניות הסובייטית היה ליצור בסיס לאחדות חברתית על בסיס הרעיון הקומוניסטי של ביטול התרבות, הדת והלאום ששררו ברפובליקות של ברית המועצות וכך גם בצ'צ'ניה.

עם נפילת ברית המועצות ב-1991, המושל הצ'צ'ני מטעם המפלגה הקומוניסטית מופל גם הוא ובמקומו עולה הגנרל דודוייב שנבחר בבחירות. ניתן לראות בתהליכים אלו, כגון שינוי החוקה ב-1992 והבחירה של דודייב, המשך למה שחל ב 1919 – הרצון להתנתק מאחיזתה של ברית המועצות/רוסיה והקמת ישות עצמאית. המלחמה שהתחילה ב-1994 בין הצ'צ'נים לבין הרוסים נבעה מכמה גורמים עיקריים כלכליים, פוליטיים, מדיניים ואף ניתן לומר גם ענייני יוקרה. התנהלות הלחימה היא באופן המוכר מן העבר, מלחמת גרילה בעלת צביון של מלחמת קודש. לכן ניתן לומר שיש כאן סגירת מעגל אך השוני המהותי הוא שלתוך לחימה זו נכנסו גורמים נוספים. הג'יהאד העולמי והווהביזם הסעודי השתלט על האסלאם הצופי ששרר באזור. מגמה זו התחזקה במלחמה הצ'צ'נית השנייה ב 1999. הגורמים האסלאמיים הפונדמנטליסטים אשר זלגו לתוך הלחימה בצ'צ'ניה לא תמיד ראו עין בעין עם האוכלוסייה המקומית. לראייה, חלק מן הלוחמים אשר פעלו נגד הרוסים במלחמה הראשונה באמצע שנות ה 90 פעלו לצד הרוסים במלחמה השנייה. לפיכך ניתן לטעון שהקונפליקט השתנה עת גורמים חיצוניים הביאו עימם ג'יהאד שונה אשר לא היה קיים בעימותים הקודמים, בעיקר במאות השנים האחרונות. צ'צניה – ליבו של הקונפליקט

chechnya:

chechnya: to the heart of a conflict. אנדרו מאייר

ספרו של אנדרו מאייר, chechnya: to the heart of a conflict, (2005(** שופך אור ומעניק זווית ייחודית על הקונפליקט באזור. הספר מהווה חלק ממכלול רחב יותר בשם black earth: a journey through russia after the fall. הסופר שהה במוסקבה ככתב המגזין time בין השנים 1996 – 2001. מאייר אינו מבסס טענה מרכזית בספרו אלא לוקח את הקורא למסע דרך צ'צ'ניה הפצועה. מסע זה מוביל את הקורא בדרך פתלתלה, לפעמים משעשעת ולפעמים מחרידה בריאליזם שלה. אופן הכתיבה מזכיר לא אחת יומני מסע שנכתבו במאות ה-17 וה-18 על ידי משכילים מערביים שביקרו או שהו בארצות המזרח התיכון. הקריאה בספר רהוטה ומעניינית. למאייר יש דרך כתיבה ייחודית אשר משאירה את הקורא נפעם והוא אינו מדלג על הפרטים הקטנים שפותחים צוהר לרגשות האנשים שהוא פוגש במסעו.הנרטיב אינו אחיד, מאייר משתמש בטכניקת דילוגים מגובים בעובדות היסטוריות מן העבר הרחוק והקרוב. מעניין מאוד לראות את הידע הרחב שלו בספרות הרוסית בייחוד בספריו של לרמונטוב ו-אלכסנדר פושקין. לאורך הספר הוא מביא ציטוטים מספריהם ואף עושה מעיין השוואה בין הלוחם הקווקזי, הכפרי האציל, מספריו של לרמונטוב לבין הלוחם הצ'צ'ני של היום.תחילת המסע נפתחת בתיאור עמדת ביקורת גבול רוסית על גבול גרוזני ליד הכפר אלדי. משם הוא עובר לתחילת מסעו במוסקבה כאשר הוא לוקח רכבת לעיירת גבול רוסית בדרום. הוא מפגיש את הקורא עם החיילים הרוסים, עם אם שכולה רוסית וצ'צ'נית, עם האוכלוסייה הפגועה שנשארה בצ'צ'ניה ועם זאת שנמצאת במחנות פליטים מעבר לגבול. הוא אף מראיין לוחם צ'צ'ני צעיר ומנהיג מקומי של כפר אשר פועל למען כפרו ומסוכסך בו זמנית עם המורדים הצ'צ'נים ועם הצבא הרוסי. מאייר מצליח בספרו להביא את סיפורם של האנשים הפשוטים המעורבים בלחימה בצ'צ'ניה. מדבריו לא ניתן לראות אהדה לצד זה או אחר. למעשה, אט אט מתגלה מטרת המסע - מאייר שואף לחקור את הטבח שבוצע בחמישי לפברואר 2000 על ידי חיליים רוסיים בכפר אלדי ליד גרוזני הבירה. פרק זה מעניין במיוחד למרות התיאורים המחרידים שבו. מאייר מצליח להביא פרטים רבים על מה שהתרחש בכתיבה עיתונאית שזורה בכישרון של סופר. הוא אף מתאר את נקודת הראייה של הצבא למה שהתרחש בכפר.דרך דמויות בסיפור במסע, כמו מלוויו אייסה המקומי, שוודוב הנהג בעל תעודת העיתונאי שהיא ספק אמיתית ספק מזוייפת ויורי הרוסי שנולד בצ'צ'ניה, אנו מתוודים אל הבעייתיות של החברה בצ'צ'ניה ובקווקז, בייחוד אל הרבדים הרבים שממנה היא בנויה עקב שנים של שלטון סובייטי באזור. במהלך המסע מתקיים מפגש מעניין בין מנהיג דת של הכפר שבו התרחש הטבח לבין המלווה שלו – אייסה. אייסה, מעלה שאלות קשות ואינו חוסך ביקורת מרומזת למנהיג הדת. אותו מנהיג דת שהה ימים ספורים לפני הטבח באלדי עם הלוחמים בכפר ועזב אותו לפני כניסת החיילים הרוסים. מנהיג הדת מתקשה למצוא תשובות מספקות לשאלותיו הנוקבות של אייסה.בפגישה מרתקת אחרת עם לוחם צ'צ'ני צעיר, מאייר מדגיש את הפאן החדש של המלחמה, את הפונדמנטליזם הווהאבי אשר זלג פנימה, את אותם הצעירים הצ'צ'נים שנמשכים לאותם אנשי דת אשר באו ממדינות ערביות לא מהאזור. במקביל הוא מצליח להעביר את תחושת הריקבון אשר שזורה לאורך כל שורותיו של הצבא הרוסי, את השוכרות בין החיליים והקצינים את מעשי הביזה והשחיתות – חיליים רוסיים שמוכרים נשק למורדים הצ'צ'נים אינו דבר נדיר בלחימה בצ'צ'ניה.סיפור מעניין נוסף הוא על רופא צבאי רוסי אשר נמצא בעיירה קטנה ליד הגבול הצ'צ'ני. אותו רופא עם אשתו האחות אחראים על גופות החיליים המתים אשר מובלים אליהם. הם משכנים אותם בחדר גדול עם מספר רב של מקררים. לא תמיד ניתן לזהות את המת ויש מספר לא קטן של גופות שנמצאים בחדר מהמלחמה הראשונה.לסיכום, למרות שהספר בבסיסו הוא ספר מסע ניתן לסווגו כספר מחקרי מתחום היחסים הבינלאומיים. הספר מעלה בתוכו הרבה אמיתות היסטוריות והשלכות גיאופוליטיות אזוריות, ולממד זה מאייר מצליח לנסוך את הסיפור האנושי מאחורי מלחמה ברוטאלית כל כך. אין ספק שספר זה יכול להוות בסיס ראשוני להבנת הסכסוך הצ'צ'ני.

___________________________

* קג'רים (qajar) – שושלת ששלטה בפרס מסוף המאה ה 18 עד העשור השני של המאה ה 20. מוחמד קאגא הצליח ב 1796 להביס סופית את השושלת הצפווית (safavid) ששלטה בפרס מ 1501. הערת מערכת. ** andre meier.2005. chechnya: to the heart of a conflict. new york:w.w norton & company.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דניאל שנקמן