דודו חזר |
לא מכבר המכרז עבר, וכבר דודו חזר. לאחרונה חזרו למרקע שתי תוכניות טלוויזיה וותיקות נוספות המלוות אותנו מזה שנים. האחת, כלבוטק, זכורה לטוב עוד מימיה בערוץ הראשון, והשניה, פיספוסים, היא תוכנית "ערוץ-שתיינימית" מובהקת עטורת רייטינג. שתי התוכניות משתייכות לז'אנרים שתפשו אחיזה איתנה בין התוכניות המובילות- ז'אנר התחקירים, שבו נחשפים מעשים ציבוריים מגונים, הראויים לפרסום והבאה לידיעת הציבור. בסוף כל תוכנית כזו ישנו קתרזיס- הדרמה מסתימת בניצחון של הטובים והסדר הראוי חוזר על כנו. הז'אנר השני הוא הקומו-ריאליטי, שבו הקומדיה אינה נתונה בתוך מסגרת של סיטקום, אלא היא בנויה על מה שאנשים "רגילים" קורה להם והם מוכנים לחשוף את עצמם ברגעים מביכים ביותר, מבוימים שלא בידיעתם, בפומבי. כמו בכל קומדיה, סופה של התוכנית הוא סוף טוב שבו כולם מתחבקים מאושרים.
הדמויות המזוהות עם התוכניות הפכו עם הזמן לסמלים בפני עצמם. באחת ישנו האיש עם הקול המפחיד- המבריח שרלטנים- שהפך כבר למותג המסמל את המלחמה בעוולות הנעשות לאדם התמים. השני, האיש עם הסיגר, הוא סמל לבדיחות הדעת, סמל לזחיחות ולתרבות שמטרתה להצחיק עד מוות את הצופים.
נראה, לכאורה, שההשפעות של שתי תוכניות מנטרלות ומשלימות אחת את השניה. כלבוטק תפקידה לחשוף שחיתויות או יחסים לא הולמים בתוך החברה, ופיספוסים מוציאה את העוקץ הרציני מתוך אותם יחסים, על ידי הדגשת מימד הסחבקיות של החבר'ה, והעמדתם והצגתם כבידור טהור. נראה שגם אם פיספוסים מציגה מקרים של התייחסות לא נאותה בין אדם לאדם כקומדיה המתירה לנו לגחך על "איך עבדו עליו" ולדעת שהכל בצחוק, כלבוטק חושפת מקומות שבהם אלו נעשים שלא תחת יוזמה של ההפקה עצמה או שבהם אנשים בסופו של דבר מרגישים עצמם פגועים מיחסים אלו.
לכן שתי תוכניות אלו דווקא מציגות ערכים דומים ומלמדות את הצופים בהם, ודרכם את כלל החברה, שאין ואסור לבטוח באיש וגם לא בבני משפחתך שלך. כולבוטק ודומיה עושים זאת במסווה של תוכנית תחקירים שתפקידה לחשוף "היכן עובדים עליך". ככל שיותר תוכניות תחקירים כאלו מחפשות וחושפות מקומות שבהם אדם הופך לפרייאר, הולכים ופוחתים המקומות שניתן בהם לבטוח בנותן שירות או אדם אחר ללא חשש. לאיטה הולכת ומתגנבת התחושה שאין עוד מקום בטוח בחברה, ושכלבוטק עצמה היא התרופה- התחושה היא שהחברה כולה מושחתת ועל הטלוויזיה לחשוף זאת. היכן שמעשים לא תקינים נעשים שלא באישור התקשורת, משמע לא באופן מבויים או מבדר, יש לאסור אותם ולעקור אותם מן השורש. אך, כאמור, תחושה זו מולידה תוצאה הפוכה- ככל שמקרים כאלה מתגלים, החברה הופכת לחשדנית יותר ויותר, האנשים נסגרים ולא בוטחים עוד באדם, כי בסופו של דבר "כולם מושחתים ושרלטנים".
פיספוסים, לעומת זאת, נכנסת לנישה אחרת אך מגיעה לאותה תוצאה- היכן תצוץ המצלמה הנסתרת שתחשוף את עלבוני ומבוכתי, היכן הוא הטריק, היכן היא הטלוויזיה שבודקת את התנהגותי במצבי לחץ? שהרי גם אם אראה אדם מתעלף ברחוב, או מצב אחר שבו יהיה אדם זקוק לעזרה, לא אדע אם זה לא חלק מ"פיספוס" בזמן אמת, ובעצם אחשוב שאין זה באמת קורה. ואם זה לא מספיק, העונה הנוכחית של התוכנית מצהירה שהיא נכנסת מן הרחוב, מן הציבוריות הפרוצה לכל עין, ולכן גם למצלמת הטלוויזיה עצמה, אל תוך הבתים- אנו נראה כיצד אדם "עובד" על חמותו, כיצד חבר דופק את חברו. כך, שלא רק שהתוכנית מובילה לחשדנות וחוסר אמון ברחוב, היא גם תביא לחוסר אמינות בתוך הבית פנימה. אדם יכנס אל ביתו ומבצרו, והנה כל בני משפחתו מתאגדים מולו כחלק מ"פיספוס" מבוים שסופו הוא צחוק והלצה. אשה תתפוס את בעלה בוגד בה בסלון, והופ, שילון קופץ מאחורי הווילון. אם עד היום הקשרים של החברה, שהפכה יותר ויותר להמון סתם, היו מוקד התוכנית פיספוסים, מעתה יש לצפות שגם בתוך המשפחה הגרעינית פנימה יתחזקו החשדנות וחוסר האמינות, בשם הרייטינג וההצחקה.
גם סיגר כבוי יורה |
הייתי רוצה להצביע על סמליות נוספת המתבלטת בסמלים של התוכנית "פיספוסים", והיא הסיגר שבפיו של שילון. גם אם נקבל את הטענה המפוקפקת של מערכת התוכנית שאין בסיגר משום עידוד הצריכה והעישון של סיגרים וסיגריות משום שהוא נותר למעשה כבוי, לא צריך לחפש הרבה בכדי להבין את המשמעות הפאלית של הסיגר, דווקא לאור טענה זו. כי גם סיגר כבוי יורה, בעיקר כאשר הוא מופיע כסמל של "עבדתי עליך", שהרי בקלות הביטוי יכול להיות "דפקתי אותך"....
מה משמעות הביטוי "פיספוס"? יתכן שהוא בא מ"פאספוס", כינוי גנאי לאדם או ילד שאפשר להתעלם מנוכחותם או קיומם ולכן ניתן להתייחס אליהם לא ברצינות. זה מתקשר למושג "לשים פס", משמע, להתעלם, להמשיך הלאה. או שמא הביטוי בא מ"ביזבוז", מעשה שנעשה ללא שום תועלת מעשית או כלאחר יד ללא מחשבה תכליתית? או אולי דווקא מקולות של פסס פססס, שעושים לחתול ברחוב או כקולות התגרות באויב? בכל מקרה, אין ספק שכבר הביטוי חושף את המעשה המתגרה, המיותר, המבוזה והמבזה. כבר בביטוי אנו מוצאים את מימד הגיחוך והזילות של המעשים המצולמים.
לא מעט דובר על כך שהחברה שלנו הופכת לפחות ופחות סולידארית, פחות איכפתית, פחות "חברתית", שבה "האחרים" הם זרים רוחשי רעתנו או שמנסים לעבוד עלינו- כבר אין אנו מתייחסים לקבצן ברחוב, אנו כבר חשדנים כלפי המתרימים הדופקים על דלתנו, אנו אוטמים את אוזנינו מזעקות השכנה המוכה. אנו הופכים לעצים ללא יער, פרטים ללא דבק מלכד. מעט מאוד תשומת לב הושמה להשפעה של תוכניות וותיקות אלו על המרקם החברתי. תוכניות אלו במשך שנים החדירו אל תוך היחסים הבינאישיים, אל תוך הדבק המלכד את החברה, תחושות של חשד, בוז וזילות בין אדם לחברו, שכנו ובני משפחתו. הן חרטו על דגלן את מסכת ההפחדה והפרנויה החברתית, בין אם סופה של התוכנית הוא סוף טוב של גילוי ותיקון העוולות או בין אם סופה הוא טוב ומבדח עד דמעות.
לאור החשדנות החברתית שפושה בנו אולי צריך לומר שטוב שיש דודו בטלוויזיה. דודו נכנס בדיוק אל אותה פרצה במרקם היחסים החברתיים ומציג את עצמו כגואל האולטימטיבי המלבה את אש התמיד של מדורת השבט, המחיה את החברה על ידי ניסיונותיו לתקן בדיוק את אשר כולבוטק ופיספוסים הצליחו להחדיר חזק לחברתנו.
|
|
|
אבשלום אליצור ( 2006-02-03 09:14:46 ) בתגובה לemago |
|
|
להשוות בין תוכנית מתיחות לתוכנית תחקירים עיתונאית - זה נשמע שנון ומתוחכם, אבל הכותב מעיד על
עצמו שלא הבין דבר בנוגע לטבעה של העיתונות. לשיא הגיחוך מגיע המאמר באמירות מסוג:
"ככל שיותר תוכניות תחקירים כאלו מחפשות וחושפות מקומות שבהם אדם הופך לפרייאר, הולכים ופוחתים
המקומות שניתן בהם לבטוח בנותן שירות או אדם אחר ללא חשש." ואף זאת: "ככל שמקרים כאלה מתגלים,
החברה הופכת לחשדנית יותר ויותר, האנשים נסגרים ולא בוטחים עוד באדם, כי בסופו של דבר ´כולם
מושחתים ושרלטנים´."
מבריק! הייתי ממשיך וקובע: "ככל שהמשטרה תופסת יותר גנבים, ככל שבתי המשפט מענישים יותר
עבריינים, כך נעשית החברה לחשדנית יותר." להמשיך?
תוכניות התחקירים הם בין הפירות היפים והמרגשים של העיתונאות הישראלית בימינו. נכון, כמו כמו כל
תכנית פריים-טיים הן גולשות לעתים לדרמטיזציה ולמאפיינים צהובים, אבל ההישגים שרשמו עד היום
לזכותם הם אדירים. עיתונות חוקרת מזכירה לאזרח כי לא לעולם חוסן, כי אפילו בעל-הזרוע, המושחת
והמושרש ביותר בלב המימסד אינו חסין בפני חשיפה. עיתונות כזאת מטהרת - ממש כך, ללא שום ציניות -
את רשות הרבים, הורסת אנשים חזקים שרשויות החוק לא יכלו להם, ונותנת מחדש כוח לאלה הנופלים
למרמס בשל אוזלת-היד של הרשויות או בגלל קלקולי הרשויות עצמן. לא בכדי נהוג לכנות את העיתונות
"הרשות הרביעית של הדמוקרטיה" לצד שלושת הרשויות הממסדיות - המבצעת, המחוקקת והשופטת. ללא הרשות
הלא-רשמית הנוספת, ה"ממדעת," ספק אם יכלו שלוש האחרות לפעול.
כיום מתהדרת העיתונאות בישראל בשתי תוכניות תחקירים מסוג חדש, הלא הן "בולדוג" ו"בולדוזר." כאן
רודף התחקירן אחרי האיש החזק, בדרך כלל איל הון או פקיד גבוה המצפצף על החוק והסדר הציבורי, אבל
למראה כתב עקשן ההולך אחריו לכל מקום עם המצלמה ואינו מרפה מתחיל לראשונה להזיע ולהתבלבל. זכותם
הענקית של מיקי רוזנטל וגיא מרוז היא בכך שהם עצמם יוזמים שינויים ואף שינויי חקיקה במקביל
לתחקירים שלהם ולמרבה התדהמה אפילו רושמים לזכותם הצלחות רבות. הכותב משתמש בלגלוג במילה
"קתרזיס" כשהוא מתאר איך תוכנית תחקירים מביאה לתיקון העוול, ואני מודה שאני לפעמים דומע ללא
בושה כשאני רואה איך תחקיר טלוויזיוני משיב תקווה לחולי סרטן או ממרר את חייו של מיליונר עד
שהוא משיג גזלה לבעליה.
המאמר הזה הוא דקונסטרוטציה במירעה. הוא תופס עמדה נייטרלית, אקדמית כביכול, שממנה הוא יכול
להשוות באנינות-דעת בין תכנית מתיחות מטופשת לתחקירנות אמיצה. ההשוואות מעניינות והניתוח
מתוחכם, אבל התוצאה משדרת ציניות עייפה של "מה שהיה הוא שיהיה." קורבנות החשיפה של "כלבוטק,"
"שומר מסך" ודומותיהן יאמצו טענה זו בשמחה.
חלש מאוד.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ירון ( 2006-02-03 13:55:42 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 1 ) |
|
|
אתה טוען ש"עיתונות חוקרת מזכירה לאזרח כי לא לעולם חוסן, כי אפילו בעל-הזרוע, המושחת
והמושרש ביותר בלב המימסד אינו חסין בפני חשיפה". זהו התפקיד הגלוי של התכנית. שממלא את
הפונקציה של התקשורת בחברה- חשיפה.
אך באותה מידה היא גם מזכירה לצופה (לא כל הצופים הם אזרחים) כי לא לעולם חוסן, גם מי שאתה
חושב שצריך לתת לך שירות ראוי, הוא בעצם מושחת ויש לחשוד בו. זה התפקוד הסמוי, המחיר שאנו
צריכים לשלם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
קראתי פעם, קראתי פעמיים ולא האמנתי
|
7 |
|
אהוד אולמרט ( 2006-02-03 15:28:45 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 1 ) |
|
|
למר אבשלום אליצור ,אתה באמת מאמין במה שאתה כותב? או שיש פה בדיחה שלא קלטתי ?:
:"עיתונות כזאת מטהרת - ממש כך, ללא שום ציניות -
את רשות הרבים, הורסת אנשים חזקים שרשויות החוק לא יכלו להם, ונותנת מחדש כוח לאלה הנופלים
למרמס בשל אוזלת-היד של הרשויות או בגלל קלקולי הרשויות עצמן. לא בכדי נהוג לכנות את העיתונות
"הרשות הרביעית של הדמוקרטיה" לצד שלושת הרשויות הממסדיות - המבצעת, המחוקקת והשופטת. ללא
הרשות הלא-רשמית הנוספת, ה"ממדעת," ספק אם יכלו שלוש האחרות לפעול."
השבוע הייה קלקול קטן של הרשות המבצעת ( ממשלה ) שבוצע בשיתוף עם הרשות השופטת (בג"ץ ) .
צווי הריסה ל 9,000 ( כן , תשעת אלפים ) בתים שנבנו בניגוד לחוק, ללא היתרים, על אדמות
ציבור באיזור ואדי ערה ,יצאו לפועל בטעות, בעמונה -עופרה . 4,000 השוטרים והחיילים שנשלחו
לבצוע המשימה שמו לב שיש בעייה קטנה ,ישנם רק 9 בתים בשטח .אבל הם קראו בעיתון וראו בטלויזיה
וגם שמעו ממפקדיהם ואפילו מראש הממשלה שלהם שאילו בתים של פורעי חוק פושעים פרועים ואלימים
ולכן בכל מקרה צריך להרוס . ואם משהו מפריע לשבור לו את העצמות !!!!
איפה התקשורת ? איפה העיתונות ? איפה ה"רשות הרביעית "? איפה "כלב השמירה של הדמוקרטיה"
שאמור " לפעול בכוח לטובת אלו הנופלים למרמס בידי הרשויות "?
איפה כל אותם אבירי זכויות האדם כוכבי התקשורת שהגנו בחירוף נפש על זכותם של מפגינים נגד
הגדר בבילעין לכתוש את ראשו ולהוציא עיין לחייל ישראלי בשם חופש ההפגנה והמחאה ?
התקשורת בישראל היא אכן כלב נאמן הנובח רק על מי שבעליו אימן אותו לנבוח .
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
קראתי פעם, קראתי פעמיים ואוי כמה צחקתי
|
8 |
|
אבשלום אליצור ( 2006-02-03 16:19:13 ) בתגובה לאהוד אולמרט, ( 7 ) |
|
|
ורק דבר אחד טרם הבנתי: במשטר הדמים החשוך בו אתה חי עדיין אין
אדם יכול להזדהות בשמו פן יבואו חיילים לשבור את עצמותיו לעיני
המצלמות?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
קראתי פעם ,קראתי פעמיים וברצינות
|
14 |
|
אהוד אולמרט ( 2006-02-04 00:33:09 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 8 ) |
|
|
לא הבנתי מה המסר שלך . אולי תוכל להסביר לאט כדי שאני ,הקטן ,אבין -
אנא הסר את החושך מחיי ,האר את עיני בדרכי המשטר הנאור שאותו אתה כנראה מהלל
ומקלס . האם הכמעט פוגרום שהייה ביום רביעי הוא פעולה של משטר נאור ? או שמה
לזה התכוונת כשאמרת משטר דמים ? השוטרים שברו עצמות לעיני מצלמות לאור יום !!!
משטר נאור ,שובר עצמות לאור יום . להבדיל ממשטר דמים חשוך ........
האם לדעתך התקשורת העבירה את האירועים שהיו בעמונה ( שלא לומר בגוש קטיף )
ובכלל את ההקשר המלא שלהם בצורה ראויה ? האם ניתן לומר שהתקשורת מלאה את
תפקידה כשומרת הדמוקרטיה ואת תפקידה כשומרת זכויות האדם ואת תפקידה כשומרת
זכויות הפרט מול הכוח המשחית של השלטון ?
אנא ,התיחס לדבריי ולא לכינוי הדובר
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אבשלום אליצור ( 2006-02-04 08:52:28 ) בתגובה לאהוד אולמרט, ( 14 ) |
|
|
לא ראיתי את הצילומים אבל שמעתי שהם היו מזעזעים. איפה בדיוק ראית
אותם, אהוד, באל-ג´זירה? ואיך הצליח אפי איתם להתראיין עם
התחבושות לתחנת טלוויזיה מחתרתית ברוממה למרות הפיקוח הכבד על
התקשורת? וכיוון שלא קראתי השבוע את טוריהם של אורי פורת, אורי
אליצור, אורי דן, אורי אורבך ואחרים, תאמר לי אתה: הם גינו את
התנהגות המשטרה? אם לא, למה? ואם כן, איך ניצלו מעונש?
בבקשה אהוד, גש עם הקלטת למח"ש, הגש תלונה כאזרח (בהנחה שהקורבנות
עצמם מסתתרים בבתי-חולים מאולתרים בשילה ובקדומים) על תקיפה
בנסיבות מחמירות. שמעתי ששר ביטחון פנים לשעבר עומד בפני כתב
אישום בימים אלה. נראה לך מופרך שגם שוטרים אלימים יועמדו לדין?
ושעורך-דין שמאלני ישמח לייצג אותך, כפי ששמאלנים אחרים תומכים
כיום (להבדיל) בזכותו של יגעל אמיר להתייחד עם הטרומבוזה שלו?
תן לי לנחש מה תאמר: גם המח"ש שמאלנים, גם בתי המשפט, וכמובן
התקשורת כולה. מה שהיה הוא שיהיה, כולם מושחתים ואין מה לעשות.
נשאר רק להתנחם ב"פספוסים".
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אני חושב שזה יותר מעציב
|
19 |
|
איתמר חול ( 2006-02-19 11:10:28 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 8 ) |
|
|
לאבשלום אליצור אדון נכבד
גם אתה חי באותו משטר דמים שמאופיין באיפה ואיפה ומי שמקורב לשלטון נהנה מהגנה
מלאה ואני לא צריך להמשיך בישראל אין עיתונות ראויה נקודה למעט מקרים
נדירים עיתונות בישראל היא עיתונות מטעם ואני מבין מאוד את אותו "אהוד אולמרט"
שמעדיף לשמור על אנונימיות כי מחר הוא יופיע ברשימת ההאזנות של השבכ
דברים שרואים מכאן לא רואים משם
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
כותב המאמר חוטא כהוא כותב:
|
2 |
|
מר טלוויזיה ( 2006-02-03 09:30:25 ) בתגובה לemago |
|
|
כותב המאמר חוטא כשהוא כותב משפט כמו :
כולבוטק ודומיה עושים זאת במסווה של תוכנית תחקירים שתפקידה לחשוף "היכן עובדים עליך".
תוכניות תחקיר הינם כלי מן המעלה הראשונה של התקשורת בהיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, שחיטות
ציבורית, דורסנות של חברות הענק וכו´.
כמובן שהתוכניות מונעות בזכות רייטנג ולא היה להן זכות קיום ללא שיקולים כאלו אבל לטעמי
מדובר בסימביוזה בריאה.
כן ירבו תוכניות תחקיר כגון עובדה, וכולבוטק.
מקומם? מקומם מאוד!
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
גור אריה ( 2006-02-03 11:12:25 ) בתגובה למר טלוויזיה, ( 2 ) |
|
|
עובדה היתה צריכה לרדת מהמסך בגלל התחקיר על "הדרוזי שעשה וידוא הריגה" שלא היה ולא נברא.
המחבר צודק --- עובדה תוכנית רייטינג רדודה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: על הפיספוס של פיספוסים והקילקול של כלבוטק מאת: ירון כהן צמח
|
4 |
|
ירון ( 2006-02-03 13:51:09 ) בתגובה לemago |
|
|
מפליא אותי שהתגובות של שני המגיבים הראשונים טענו בעד תוכנית התחקירים ללא כל ניסיון ללכת אל
מעבר למה שנגלה ולמה שמוצהר על ידי התכניות עצמן. אגיב על הטענות הללו.
כלב השמירה של הדמוקרטיה- קלישאה שחוקה שמביאה לעיוורון. המטאפורה של כלב השמירה מסתיימת
במטאפורה של הכלבים נובחים והשיירה עוברת. כלב שמירה הוא כלב מאולף שפוחד מכלבים גדולים
ממנו, ושיודע לזהות היד שמעניקה לו אוכל. לתפוש מהתקשורת ככלב שמירה של הדמוקרטיה זה
להעניק לה זכויות שאולי היא הייתה רוצה לקבל ולממש, אך למעשה אין היא כזו. להזכירכם את מקרה
ישראייר- בהחלט שזהו מקרה שאכן התפרסם, אך יש עוד רבים שלא התפרסמו. ואולי כדאי לחזור אחרי
דבריו של גדאיימק שעמד גם מול הבולדוג וגם מול הבולדוזר ואמר להם אתם רוצים לדבר נגדי, אין
בעיה, אני אקנה את הערוץ המעסיק אותכם, ואז לא תוכלו לדבר נגדי!! וגם הבולדוג וגם והבולדוזר הכניסו
את זנבם פנימה ושתקו. כבל שמירה הוא כלב מאולף המחפש את היד שמאכילה אותו, ובואו לא נייחס לו
תכונות טהורות.
נכון הוא שהתקשורת ותכניות תחקירים עושים שירות נהדר לחברה. אך יש לזכור שרק פעם בכמה זמן
תכניות אלו עולות על משהו גדול באמת, שלא הושתק, שיוצר תהודה ציבורית ודרישה תקשורתית לתקן
את העוול. אך מרבית הפעמים הן חושפות מיסטיקן חרמן, רב רברבן, וקבצן מיליונר, ואת אותם נותני
שירות השרלטנים. תוכניות כמו "יצאת צדיק", על ידי חשיפת הצדיק מגלות לנו כמה מבין
האינסטלאטורים או מוכרי הרכבים של יד שנייה הם גנבים ורמאים. ואולי בין כולם יש אחד, צדיק אחד
בסדום.
אז אם אתם לא רואים שאם ישנו רק צדיק אחד, זה מלמד גם על סדום כולה, אז נראה לי שאתם
מתייחסים לתכניות ולסיסמאות שלהן בהערצה עיוורת.
ההשפעות של התכנית הן יותר מאשר חשיפת העוולות אלא גם החדרה של חשדנות- מי לא חשב במקרה
של טיב טעם שאולי לא רק בשר העוף עובר טיפול מיוחד להארכת חים? אולי גם בשר הבקר? ואם בטיב
טעם זה קורה אולי זה קורה גם במקומות אחרים כמו בסופר השכונתי או בטיבון וויל? אז מי שמחשבה זו
עברה בראשו חייב להסכים איתי, שמעבר לחשיפת השחיתות והמעשה הנורא של טיב טעם, היה כאן גם
תוצר לוואי של חשדנות כלפי מוכרי הבשר. ובכך הוכחה טענתי. ומי לא חשב כך אחרי המקרה של
הקליפורניומים או הבשר הממוחזר, אז אין לי מה לומר לו אלא שהוא תמים.
על ההבדל בין המטרות המוצהרות לבין תוצאות הלוואי והתפקוד הקלוקל- האם אבשלום אינו מודע
להבדל בין השגת המטרה המוצהרת לבין התוצאות הנלוות? יש הבדל בין מטרת התוכנית לידע את
האנשים על עוולות ופשעים על ידי חשיפתם ורדיפתם, לבין תוצאת הלוואי של ידוע זה- חשדנות. להתמקד
במטרות המוצהרות של תכניות התחקירים ולעמת מולן את תוצאות הלוואי שאני מצביע עליהן, זה לפספס
את דברי. באתי הנה להצביע על ההשפעות הנסתרות של התוכניות ולא על יופיין של המטרות המוצהרות,
היחצ"ניות של כלב השמירה החולה.
שניכם הגבתם כאילו אתם בשירות היחצ"נים מבלי כל ביקורת על המטרות המוצהרות, ומבלי לשאול מהו
המחיר הסמוי של השגת המטרות המוצהרות.
יש להבדיל בין התפקיד של תוכניות הטלוויזיה, לבין התפקוד שלהן בחברה כולה. התפקוד לא זהה
לתפקיד. התפקוד, במקרה הזה, חותר נגד התפקיד המוצהר. ככל שאתם טוענים בעד התפקיד אך
מתעלמים מהאופן שבו דבר נעשה ועל ההשפעות של כך על החברה, אתם נותרים עיוורים מההשפעות של
התוכניות הללו בחיי היומיום שלנו ובפגיעה במרקם החברתי.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
התזה שלך ממשיכה להיות ביזארית
|
9 |
|
אבשלום אליצור ( 2006-02-03 16:26:35 ) בתגובה לירון, ( 4 ) |
|
|
או קיי, הבנו את דבריך: החשיפות של תוכניות התחקירים גורמים לאזרח
שיהיה תמיד חשדן ושיחשוב חלילה שגם בשר בקר ולא רק בשר עוף הוא
קלוקל. מה בדיוק אתה מציע? להחזיר לו את התמימות והאמון ביצרנים?
ולא נראה לך שהתוכניות האלה גם מפחידות את הנוכל הבא שירצה למכור
לך בשר עוף או בקר? אם זה סדר העדיפויות שלך אולי תכתוב גם מאמר
על נזקי הרעש של האמבולנסים האלה שצופרים בצורה מעצבנת כל פעם שהם
דוהרים להציל מישהו.
ואנא דייק: הראיון הכושל עם גיידמאק היה עם רינו צרור ומיקי
רוזנטל. לא זכור לי שזה היה במסגרת "בולדוזר" ובוודאי לא
"בולדוג". אבל למה לתת לוותר על תיאוריה יפה רק בשל כמה עובדות?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
גור אריה ( 2006-02-03 17:16:35 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 9 ) |
|
|
לבולדוג יש שני גלגולים --- ההתחלה היתה עם מיקי רוזנטל שעבר לערוץ 2
מי שהמשיך את התוכנית בערוץ 8 היה גיא מרוז
תוכנית מעולה ושניהם טובים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: התזה שלך ממשיכה להיות ביזארית
|
12 |
|
ירון ( 2006-02-03 18:30:09 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 9 ) |
|
|
אני קצת לא מבין מה הביקורת שלך רוצה לומר- שאין תוקף לדברי ומסקנותי? שאין ביסוס אמפירי
לטענותי? שאני חוטא בכשלים של הגיון קלוקל? מה בדיוק אתה תוקף אצלי ומדוע אתה מכנה את מה
שאני כותב כביזארי?
אז אני אחזור על דברי שוב- טענתי היא שגם אם נראה שיש שוני רב בין התוכניות פספוסים לכלבוטק,
הרי שתיהן מביאות לידי אותן תוצאות חברתיות של חשדנות ועצימת עיניים, דבר שפוגע במרקם היחסים
החברתיים. זאת דעתי. ואני וחושב שהוכחתי אותה.
עכשיו, מה בדיוק את רוצה להשיג עם הדוגמה של האמבולנס? לא ברור גם לך שצופרי רכבי ההצלה
משיגים את מטרתם, אך יש להם תוצר לוואי שיש להצביע עליו? תוצר לוואי אחד שגם אתה מציין הוא
שהם מעצבנים. ראוי לומר זאת? או שכדאי שנשתוק כאשר הדברים נעשים בשם ערכים עליונים?
האם בעינייך ההצבעה על תוצאות לואי היא מיותרת? לפעמים תוצאות הלוואי נוכחות יותר מהמטרות
המוצהרות ועל זה אני כתבתי.
יכול להיות שאתה חובב תכניות אלו. יכול להיות שאתה סולד מפיספוסים ומהלל את כלבוטק. לכן בדיוק
כתבתי את המאמר, ובכך אני רואה גם תשובה לשאלה שלך שחוזרת כל הזמן- "טוב, מה אתה רוצה
להגיד במה שאמרת?", כתבתי את הדברים בכדי להצביע על תוצאות לוואי. זה מה שרציתי לומר.
ראוי לומר זאת? או שלדעתך עדיף שאשתוק?
דווקא אתה כמדען ופילוסוף צריך להוקיר זאת, ולא להתפתל בכדי לא לקבלם. אולי במקום לבטל את
דברי בצורה כזו -"מה בדיוק אתה מציע?"- אולי תנסה להציע תזה אחרת.
ולדיעתך- הבולדוזר של היום הוא הבולדוג של פעם. וזה לא היה רינו צרור איתו אלא רונאל פישר. (
http://www2.maariv.co.il/online/5/ART1/033/972.html)
ועוד דבר- אם היתה תועלת ממשית בתכניות האלו של התחקירים מזמן כבר כל השרלטנים היו עוברים מן
העולם. תכניות התחקירים לא הצליחו למנוע משלרטנים אף פעם לא לרמות ולא לגנוב. להפך, הם רק
גרמו להיות להם יותר מתוחכמים. שרלטנים היו ויהיו, גנבים ימשכו לגנוב, ובעלי הון מושחתים ימשיכו
להיות כאלה. הבעיה היא שאתה לא יודע מול מי אתה עומד- אולי המוכר בסופר שלך מחזיר לך כסף
מזוייף? היום אתה לא חושד, אבל מחר, אחרי שיתברר שברשת גדולה הם זייפו שטרות או משהו כזה, לא
תסמוך גם על המוכר שלך. ואם כן תסמוך עליו ותקבל כסף מזוייף, יקפוץ עליך דן שילון ויתקע מול עיניך
את הסיגר ויגיד לך- עזוב, עבדנו עליך........תצחק, אתה בטלוויזיה. ובקשר לזה- מה אני רוצה לעשות? אני
רוצה שיורידו את תוכניות הפיספוסים מן המרקע. כן. זה מה שאני רוצה שיקרה.
דברי הם פתיחה לדיון ולא נסיון לנצח אותך או לנגח אותך. אני מאוד מעריך את פועלך ודבריך.
אך אני רואה שאתה מתעלם מטיעוני המקיפים וממשיך לגחך את ניסוחי וניסיוני להצביע על מה שלא ברור
מאליו. חבל. דווקא ממך ציפיתי לדיון פורה ומשכיל.
מצטער אם דברי כאן נשמעים קצת תקיפים, אבל על הביקורת שלך כאן עניתי כבר בתשובתי לתגובה
הראשונה שלך. ואני חושב שעכשיו לא הוספת דבר וגם לא הגבת לתשובות שלי שם. אתה ממשיך
להתייחס לדברי בצורה לא הולמת ומגחכת, ואני חושב שאין זה ראוי להעשות כאן.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: התזה שלך ממשיכה להיות ביזארית
|
13 |
|
אבשלום אליצור ( 2006-02-03 22:50:02 ) בתגובה לירון, ( 12 ) |
|
|
ירון כתב:
> אז אני אחזור על דברי שוב- טענתי היא שגם אם נראה שיש שוני רב בין
> התוכניות פספוסים לכלבוטק,
> הרי שתיהן מביאות לידי אותן תוצאות חברתיות של חשדנות ועצימת
> עיניים, דבר שפוגע במרקם היחסים
> החברתיים. זאת דעתי. ואני וחושב שהוכחתי אותה.
יד על הלב: אתה עדיין לא מרגיש משהו מוזר בשורות האלה? "אותן
תוצאות"? מילא "תוצאות קצת דומות," "דימיון מסויים," או "דימיון
מבחינה זו וזו" - אבל "אותן תוצאות"?
> האם בעינייך ההצבעה על תוצאות לואי היא מיותרת? לפעמים תוצאות
> הלוואי נוכחות יותר מהמטרות
> המוצהרות ועל זה אני כתבתי.
באמת? תוצאת הלוואי של יצירת חשדנות בציבור נוכחת יותר מעידוד
אזרחים להתלונן ולתקן עיוותים?
> ועוד דבר- אם היתה תועלת ממשית בתכניות האלו של התחקירים מזמן
> כבר כל השרלטנים היו עוברים מן
> העולם. תכניות התחקירים לא הצליחו למנוע משלרטנים אף פעם לא לרמות
> ולא לגנוב. להפך, הם רק
> גרמו להיות להם יותר מתוחכמים. שרלטנים היו ויהיו, גנבים ימשכו
> לגנוב, ובעלי הון מושחתים ימשיכו
> להיות כאלה.
ועוד דבר- אם היתה תועלת ממשית במשטרה ובבתי המשפט מזמן
כבר כל השרלטנים היו עוברים מן העולם... לא רק התזה שלך ביזארית,
גם הלוגיקה שביסודה.
> ובקשר לזה- מה אני רוצה לעשות? אני
> רוצה שיורידו את תוכניות הפיספוסים מן המרקע. כן. זה מה שאני רוצה
> שיקרה.
אני יכול להבין מדבריך שאינך רוצה שיורידו את כלבוטק מן המרקע?
יפה. אילו אמרת את זה במאמר היית יוצא הרבה יותר טוב.
אולי אתה צודק והייתי מתלהם מדי. אגיד לך מה מעלה לי את הסעיף:
השוואה בין תוכנית צינית ומרושעת שכוללת לפעמים מקרים שבהם ילד
קטן מושם לצחוק ומצבים וולגאריים מצד אחד לבין תוכניות שמפיקיהן,
לפחות ככל שניתן לראות, חשים דאגה ואפילו אהבה לאדם החלש מצד שני.
לגבי מיקי רוזנטל אני יודע את זה ולגבי גיא מרוז אני מאמין בכך
למרות שלא פגשתי אותו עדיין. אתה חושב שאני נאיבי? אני מעדיף את
הנאיביות שלי על הגישה המפוקחת שלך.
ואל תדאג, לא אציק לך יותר.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סורנטו ( 2006-02-04 03:05:55 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 13 ) |
|
|
אני מסכים מילה במילה עם אבשלום אליצור. ההשוואה בין תוכנית הומור מהסוג
הירוד ביותר לתוכניות התחקירים היא אכן מוזרה. זה כמו להשוות במוסף שבעה
ימים בין הכתבה הפותחת ל"היכן הילד מסתתר" ולהגיד ששני אלה משיגים את
אותה מטרה.
אפשר לבקר את כלבוטק בולדוג ותוכניות התחקיר האחרות על הצורה בה הן נעשות
אבל קשה לי להבין, גם אחרי הדיון הארוך של המחבר, את הביקורת על המטרה של
תוכניות אלה, חשיפת עוולות כנגד אזרחים תמימים. לעומת זאת פיספוסים מטרתה
להצחיק על ידי ההומור הנמוך ביותר - בן אדם החליק על בננה, איזה קטעים!
נקודת אור אחת קטנה בתוכנית היא אולי זה שבמתיחות שילון מתלבש הרבה פעמים
על ידוענים נפוחים ומראה אותם במלוא גיחוכם כאשר הם קצת בלחץ.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אוהב אדם ( 2006-02-04 15:29:08 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 13 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שפי ( 2006-02-03 15:09:48 ) בתגובה לemago |
|
|
צילום שורות מיומן של תחנת משטרה זה לא שמירה על הדמוקרטיה אלא בידור, הסחת דעת
מהקרימינליה העקרונית, המהותית, זו שיוצרת תודעות, ההון-שילטון וכו´. "כלבוטק" תמיד שיעממה אותי,
כל הצרכנות הזאת, הצדקנות הזאת, מוטב כבר לצפות בסיפורי בילוש פיקטיביים, אמנותיים
(למשל "קולומבו" בערוץ 10, שבתות אחה"צ).
התוכנית "פיספוסים" חורגת מגבולות הז´אנר שלה, יש בה משהו אפל, עושה רושם שהשאיפה להגיע
לרייטינג גבוה היא אצל שילון לא יותר מתירוץ.
על "עובדה" כתבתי פעם כמה מילים:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=3055586
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שפי ( 2006-02-03 16:56:30 ) בתגובה לשפי, ( 6 ) |
|
|
בעלי הערוצים לא יכולים להרשות לעצמם להתעסק עם העובדות שלהם, אבל הנכדים שלהם למה לא, אז
הם מפצים את עצמם, עושים לעצמם תיקון ע"י כך שהם מתקינים להן שם-למטה מצלמות "דור שלישי".
תגובה לתגובות: קלפטומנים ושאר מניאקים תמיד היו ויהיו, עם ובלי דמוקרטיה, אין קשר, ובעצם ההפך -
בנושא זה "זכויות האדם" הן הרי מכשול לגבי "טיפול" יעיל.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עי ( 2006-02-08 16:06:39 ) בתגובה לemago |
|
|
הפיספוס הכי גדול שלי הוא שניכנסתי לשירותים ראיתי את הכלב שלי עומד ומשתין וזה היה ממש גדול
חבל שאין לי תמונה על זה!!
לפיספוסים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
נוי ( 2006-07-01 16:39:28 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
האם חסות ופרסום בתוכניות תחקיר משתלם ?
|
21 |
|
תוכן שיווקי פרסום סמוי ( 2009-03-08 02:36:32 ) בתגובה לנוי, ( 20 ) |
|
|
המאמר שלך מתאים לתיאוריה הולכת ורווחת בציבור המפרסמים,
שאומרת שרייטינג זה לא הכל, שהתכנים ביניהם משודרות הפרסומות
חשובים לא פחות, ושעל התכנים להתאים למסר של הפרסומת
לפי תאוריה זאת פרסום בתוכניות תחקיר פחות יעיל במבחן התוצאה,
שכן תוכניות התחקיר גורמות לצופה לפחד ליפול קורבן לרמאות,
ושלא רק שהפרסומת שמשודרת בתוכנית תחקיר אינה יעילה כמו זאת
המשודרת בזמן תוכנית בידור, אז הצחוק וההנאה יכולים לגרום לאנשים לקבל
החלטות על רכישות עתידיות, לעומת פרסומת בזמן תוכנית תחקיר, כשהצופה
כולו אחוז בחשש שגם אותו ירמו, אין לה תועלת מבחינת היכולת שלה להניע
לקניה
יש דעות שאומרות שפרסום בתוכניות תחקיר לא רק שאינו יעיל אלא גם מזיק כי
אחרי שראית את הפרסומת בתוכנית כזאת וקיבלת החלטה שלא לרכוש את המוצר גם
אם תראה אותה אחרי כך בתוכנית בידור היא כבר לא תשפיע עליך
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מאמר: פרסום בתוכניות תחקיר
|
22 |
|
תוכן שיווקי פרסום סמוי ( 2009-03-08 02:42:04 ) בתגובה לתוכן שיווקי פרסום סמוי, ( 21 ) |
|
|
פרסום בתוכניות תחקיר
האם הפרסום בתוכניות תחקיר יעיל כמו פרסום בתוכניות בידור ?
איזה סכנות טמונות בפרסום בתוכנית תחקירים ?
האם לפרסם בתוכנית תחקיר על המתחרה ?
האם פרסומות בתוכניות תחקיר יעילות ?
לא הכל זה רייטינג, בטח לא כשהנתון היחיד שמעניין את המפרסם, הוא לא כמה
ראו ונחשפו לפרסומת, וכמה זוכרים אותה, אלא כמה אנשים היא גם הניעה בפועל
לקנות, זה לא קשה להבין, שדווקא פרסום בתוכניות בידור קלילות, יעיל ואפקטיבי יותר,
היד על כרטיס האשראי והארנק היא קלה יותר, פשוט, כי צחוק, בידור, ומוסיקה, ובעצם
כל דבר שגורם לצופה לשכוח לרגע הכל ופשוט להנות, עוזרת להפוך את הצופה לפתוח
להצעות של המפרסם, אי אפשר לומר את זה על הפסקות הפרסומת של תוכניות תחקיר
רגע אחרי שראה עוד רמאות נחשפת, הצופה הרבה יותר ביקורתי כלפי כל מסר של
המפרסם, לא רק שפרסומת כזאת אינה אפקטיבית כמו פרסומת בתוכנית בידור, שידור
שלה בזמן תוכנית תחקיר עלול לגרום לצופה קיבעון וחיבור שלילי גם למוצר וקבלת החלטה
שלא לרכוש אותו, אז גם אם יראה את הפרסומת מאוחר יותר בתוכניות תחקיר היא לא תשפיע
עליו לשנות את הדעה שהתגבשה אצלו
האם לפרסם בתוכנית תחקיר על המתחרה ?
תארו לכם מצב, בו המפרסם בתוכנית תחקירים, היה בדיוק המתחרה העיסקי של חברה מפרסמת,
או מוצר שמשווק אצל המתחרים, מצב כזה יכול להתפרש אצל הצופים כ"תחקיר מוזמן" ולא הוגן,
מרבית החברות היו ששות לפרסם, בדיוק בתוכנית תחקיר על המתחרים, ורק הבנה שלפרסום כזה
יכולות להיות תוצאות לא טובות דווקא עבורם, מונעת מהם בדרך כלל לפרסם באותה תוכנית עם
התחקיר על המתחרה שלהם, משום מראית עין, שהם, כנותני חסות, עומדים מאחורי התחקיר
אבל זה לא חייב להיות פרסומת שמשודרת באותה תוכנית, הזיכרון של הצופים אינו קצר, וגם אם לפני,
או אחרי חודשים שנערך תחקיר על מתחרה עיסקי - כל פרסום יהיה סוג של רמז לצופים שאולי
החסות של החברה המפרסמת היא זאת שהולידה את התחקיר על המתחרה
אז מה כדאי לפרסם בתוכניות תחקיר ?
נהוג לחשוב שפרסום בתוכנית תחקיר, למוצרים שחשובה אמינות רבה אצל הלקוח כדי לרכוש אותם,
כמו דירות, יקנה לפרסום אמינות גדולה יותר, כאילו יוצרי תוכנית התחקיר בדקו בעצמם את המוצר
לפני שאפשרו את שילוב הפרסומת שלו בתוכנית, המצב בפועל הרי אינו כזה, ולא אחת מופיעות
בתוכניות תחקיר פרסומות שמטעות צרכנים, בעבר גם הופיע מנחה ידוע של תוכנית טלוויזיה
בפרסומת לפרוייקט מסחרי שנכשל כך שאין באמת יתרון של אמינות לפרסום במקבצי פרסומות
של תוכניות תחקיר, בניסיון לאתר קטגוריית מוצרים או מוצר שבה יכולים להיות יתרון לפרסום
בתוכניות תחקיר, עברנו על רשימת המפרסמים, ולא מצאנו חברה לה היינו ממליצים לפרסם
דווקא בתוכנית תחקיר, באמת שניסנו, מאוד רצינו למצוא לפחות מוצר מסחרי אחד, שיש יתרון
עבורו בפרסום במסגרת כזאת
לעומת זאת, תחקירים הם מקום נהדר לפרסום של תשדירים בעיקר בנושאי בטיחות
מסקנות:
איפה כדאי לפרסם יותר ?
בתוכנית תחקיר עם 20 אחוזי רייטינג ? [ רייטינג דו ספרתי ]
או בתוכנית בידור עם 9 אחוזי רייטינג ? [ רייטינג חד ספרתי ]
אם אכן פרסומות בתוכניות תחקיר, אינם מצליחות לגרום לצופה החלטה לרכוש ,
כמו פרסומות שמופיעות בהפסקת הפרסומות של תוכנית בידור, אזי פרסום בתוכנית בידור עם רייטינג
נמוך עדיין יניע לפעולה של קניה של המוצר של המפרסם, לעומת פרסום בתוכנית תחקיר
|
הגב להודעה זו
|
|
|

|
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |