אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מרלון ברנדו


התמונה של דן לחמן

מרלון ברנדו
מרלון ברנדו

 מרלון ברנדו מת. אין הרבה מיתות שהיכו בלב כל אוהבי הקולנוע בעולם. וולנטינו בשנות העשרים, מרלין מונרו בשנת 1962, אולי ג'ודי גארלנד, בעיקר על ידי הקהילה ההומוסקסואלית. זהו, כל האחרים מתו אחרי שתהילתם נשחקה, כולל בטי דייויס וכולל קטרין הפבורן.

ברנדו היה השחקן המחשמל ביותר בתולדות הקולנוע המודרני. מרגע הופעתו הראשון ועד לתפקידים אפיזודיים הקטנים סוף ימיו. הוא הביא צורת משחק חדשה לגמרי ובלי ברנדו אין לתאר לא את אל פאצ'ינו לא את רוברט דה נירו ולא רבים אחרים. הוא הוציא את המשחק מהקיפאון האקדמי והכניס התנהגות טבעית מול המצלמה. הוא לא נשחק כמו דה נירו למשל. ברנדו הכיל שתי תכונות, אחת של שחקן מדהים והשנייה של אחד הגברים היפים של תקופתו, מיזוג קטלני למדי.

הוא נולד בנברסקה ב1924. הוא גורש מאקדמיה צבאית והחליט, מכיוון שאמו הייתה שחקנית בתיאטרון חובבים ללמוד משחק. הוא נסע לניו יורק ונרשם ללמוד אצל סטלה אדלר, מורה אגדית בשעתה.

כשהייתה בארץ נשאלה באחת המפגשים שלה עם אנשי תיאטרון, איך הייתה ההרגשה לגלות את מרלון ברנדו, אדלר, אישה זקנה כבר בביקורה כאן באותם ימים, הייתה יכולה להרשות לעצמה להצטנע ולהגיד "ברנדו, גם אם היה לומד מקלח תירס בנברסקה היה הופך לגדול מכולם. לי הייתה הזכות." אחר כך הצטרף לאקטורס סטודיו. הוא מצליח לקבל כמה תפקידים קטנים בהצגות וב1944 הוא זוכה בפרס השחקן החדש המבטיח של העונה. הוא המשיך ממחזה למחזה עד שהמחזאיטנסי ויליאמס הביא את מחזהו "חשמלית ושמה תשוקה" לקאזאן שהיה גם מורהו של ברנדו בסטודיו וגם במאי תיאטרון מוכשר. קאזאן מחליט ללהק את מרלון ברנדו בתפקיד הגבר הברוטאלי, המיני, שאונס בסופו של דבר את גיסתו המופרעת. טנסי ויליאמס לא הכיר את ברנדו וביקש לפגוש אותו. לברנדו לא היה כסף לנסוע לניו אורלינס וקאזאן נתן לו כסף לכרטיס. אחרי יום הוא מטלפן לשאול את ויליאמס מה דעתו, הוא לא הגיע, עונה ויליאמס. ברנדו מגיע שלושה ימים אחרי, הוא החליט לחסוך כסף ולנסוע בטרמפים. טנסי ויליאמס משתכנע. חשמלית הופכת להיות סנסציה מידית. ברנדו הופך להיות השם החם ביותר בתולדות ברודווי. את בלאנש שחקה ג'סיקה טנדי. לסיבוב בערי שדה נשכרה שחקנית אחרת וברנדו התחלק בתפקיד עם אנטוני קווין. כשנשאלה אותה שחקנית מה היה ההבדל ביניהם ענתה:

"כשהייתה בעיית תאורה בסצנת האונס והאור לא כבה קווין היה מצחיק אותי במיטה בקולות שהיה משמיע, כשזה קרה עם ברנדו צעקתי הצילו שלא היה כתוב בטקסט והתכוונתי באמת להזמינו משטרה,כי ברנדו היה אונס אותי באמת מול כל הקהל".

הוליווד רצתה אותו מיד ופרד זינמן נתן לו תפקיד נכה על כסא גלגלים בו הוכיח ברנדו שגם בישיבה בלי להניע אבר הוא יכול למלא את המסך אלא שהוליווד של אז לא ידעה איך לבלוע את הבחור הממלמל לבוש בטי שרטס וג'ינס, אנטי כוכב שמיומו הראשון לא שיתף פעולה עם יחצני הוליווד והתקשורת.

קאזאן התבקש לשחזר ולביים את הגרסה לקולנוע של חשמלית הוא הביא את רוב צוות ההצגה, רק ג'סיקה טנדי הוחלפה בויויאן לי שהייתה אז כוכבת גדולה מאז חלף עם הרוח. האולפן חשש שמחזה עם חומר נפץ כזה לא יעבור בלי כוכבת ענקית וטנדי לא הייתה מוכרת מחוץ לניו יורק. ברנדו שיחזר את הופעתו המחשמלת וכבש את העולם בסערה. מרלון ברנדו הפסיד את האוסקר באותה שנה להמפרי בוגארט ב"מלכה האפריקנית", אך שתי השחקניות לצידו זכו באוסקר. קאזאן מביים אותו שוב בסרט ויוה זפאטה" על מנהיג מרד מקסיקני שם ברנדו הראה את יכולת הזיקית שלו להפך לדמות אחרת לגמרי מהקודמת. מנקביץ, במאי מוערך מזמין אותו לשחק את מרק אנתוני ביוליוס קיסר של שייקספיר, וברנדו, חסר הדיקציה מלמל את המונולוגים השקספיריים מול סוללת שחקנים אנגליים כמו ג'ון גילגוד ואחרים האמונים על שקספיר, ואת מה שלא הצליח להפיק בקולו הסדוק מילא ביכולת פיזית מדהימה. עד שגילגוד יצא מכליו לשבח את התוצאה.

ואז סטנלי קרמר מזמין אותו לשחק תפקיד שיקבע את דמותו כראש וראשון לצעירים המורדים. בסרט "הפרא", ברנדו משחק מנהיג כנופית אופנוענים, לבוש בג'ינס ישן טישרט לבן ומעיל עור הוא קיבע אופנה שלא עברה עד היום והפכה להיות סמל של דור שלם. לזמן רב זה היה התפקיד הטוב האחרון בקריירה המבטיחה שלו. הוא חתם חוזה עם חברת פוקס והם הכריחו אותו לשחק בסרטים שלא הלמו את כישרונו ויכולתו. הוא שיחק קצין נאצי ב'כפירי אריות' והיה יפה להדהים בשיער מחומצן. הוא שיחק את נפוליאון ברומן רומנטי עלוב. ומצליח לחזור לרגע לתפקיד משמעותי כשהוא משחק במיוזיקל "ברנשים וחתיכות" בו הוא התעקש לשיר בקולו ולא על ידי מחליף. אחר כך עשה שלושה סרטים שהפסידן הון. אחד מהם לפי מחזה של טנסי ויליאמס מול אנה מניאני וג'ון וודוורד אך הסרט בוים בחוסר כשרון והיה כשלון. הוא משחק במערבון שלא הולם אותו ומסיים את התחייבותו לפוקס. הוא עושה עוד תפקיד אחד מופלא בסרט "חופי הכרך" של קאזאן. הוא מביים, וזה נסיונו היחיד כבמאי, מערבון בשם "אפאלוסה" שהיה חתרני לסוגו ולא הובן על ידי האמריקאים ואז הוא בורח לאירופה לאיזה זמן ומשחק בשני סרטים עם נטיות פוליטיות שמאלניות באיטליה אך לא מצליח להתעלות. ונראה היה שברנדו הופך להיות מי שהיה. הוא חוזר לאמריקה לתפקידים לא ממש משכנעים ומופיע בסרטו האחרון והלא מוצלח של צ'ארלי צ'אפלין 'הרוזנת מהונג קונג', פאולין קייל מבקרת חשובה בזמנה הייתה היחידה שכתבה שהוא עדיין השחקן הגברי החשוב ביותר באמריקה. הוא משחק מול אליזבט טילור קצין צבא המתמודד עם נטיות הומוסקסואליות בסרט "השתקפות בעין זהב", יופיים של שני השחקנים היה אירוע בפני עצמו שעבד לטובת הסרט. ברנדו הופך להיות סוג של שחקן בינוני עם עבר מפואר. אך כשעושים את החלק הראשון של "סופרמן" מרלון ברנדו משחק את אביו והופך היות השחקן הראשון שמרוויח מליון דולר עבור שני ימי צילומים, השחקן שקיבל הכי הרבה עבור עבודתו. הוא עוזב את אמריקה ומזניח את גופו. הוא מתחיל להשמין ויופיו דועך. שוב הוא שוקע.ואז קורה הנס. פרנסיס פורד קופולה מהמר עליו ומזמין אותו לשחק ב'הסנדק' ומרלון חוזר מוכיח באחת שהוא שחקן ענק ומיוחד במינו. "זה לא סרט על המאפיה" אמר " זה סרט על שחיתות נפשית". בפריז ברטולוצ'י מצלם את הסרט "הטנגו האחרון בפריס" ו-מרלון ברנדו נותן שוב הופעה מחשמלת בדמות הגבר היוצר מערכת מינית חסרת רגש עם צעירה. לעולם תיזכר הסצנה בה הוא מבקש ממנה למרוח את פי הטבעת שלו בחמאה ולהכניס אצבע לישבנו. סצנה שהייתה מזעזעת באותם ימים. מרלון ברנדו שמתמכר לאהבת הגלידה שלו הולך ומשמין. כשהוא מוזמן לשחק את תפקידו של קורץ המטורף ב"אפוקליפסה עכשיו" הוא כבר בקושי מתנועע ולמרות שתפקידו קצר ועיקרו מונולוג אחד מצולם בחצי חשיכה ובישיבה אי אפשר לשכוח את קולו של ברנדו ממלמל בסוף המונולוג את המלים "האימה, האימה, האימה". אחר כך שב לכמה תפקידונים בסרטים לא חשובים.

פרנסיס פורד קופולה מהמר עליו ומזמין אותו לשחק ב'הסנדק' ומרלון חוזר מוכיח באחת שהוא שחקן ענק ומיוחד במינו.

מרלון ברנדו זכה פעמיים בפרס אוסקר: האחד על תפקידו בחופי הכרך, והשני על תפקידו כדון קורליאונה בסנדק. הוא לא טרח להגיע לטקס הראשון ושלח איזו אינדיאנית מידידותיו לשאת נאום על סבל האינדיאנים. לאחרונה היה מועמד לפרס על תפקיד משני ב"עונת יובש לבנה" אך לא זכה.

ברנדו סבל מבעיות משפחתיות, הוא היה נשוי פעמיים. בנו הסתבך בפרשת רצח ובתו התאבדה. היו שמועות שהיה דו מיני שהוא לא ממש הכחיש אותן כשנשאל. בסוף ימיו השמין יותר ויותר והסתגר מפני העולם.

אין לדעת מתי יקום שוב שחקן בסדר גודל של מרלון ברנדו שישנה באחת את כל צורת המשחק. שהביא את הטבעיות ואת היכולת "להתנהג" בתפקיד. להיות הדמות ולא לשחק אותה. הפסד גדול לעולם הקולנוע ולמעריציו.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן