אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התחלה – תשובה טובה לשאלה מהו סרט טוב


מתן אהרוני's picture

התחלה

מי שראה את הסרט "התחלה" (inception) של כריסטופר נולן בכיכובו של דיקפריו אומר כי אסור לספר דבר על הסרט. הוא רק מכריז – "הסרט מעולה" או משהו דומה. הביקורות על הסרט באותו אופן וכמעט פה אחד טוענות כי מדובר על סרט טוב. גם אני מצטרף למחמאות ורוצה לעסוק בנושא הזה – מה הופך סרט טוב לכזה?

תחילה, כדי לא להרוס ובכל זאת להביא הסבר ממצא ותמציתי לסיפור הסרט "התחלה", התקציר שמוצג בויקיפדיה עושה את העבודה:

"בסרט מגלם לאונרדו דיקפריו את דמותו של דום קוב, שעוסק בגניבת מחשבות ורעיונות מבני-אדם בזמן שהם במצב לא-מודע ונמצאים בתוך חלום. הכישרון המיוחד של קוב הופך אותו לגנב מבוקש בריגול תעשייתי, אבל באותו זמן לפושע מבוקש ולאדם שאיבד את כל מה שאהב אי פעם. בעבודתו האחרונה, קוב מקבל הזדמנות לקבל את כל מה שאיבד חזרה, כולל את חייו שלו. קוב חייב ליצור את פעולת "ההתחלה". הפעם, במקום לגנוב רעיון, הוא חייב לשתול רעיון בתוך מוחו של אדם אחר". כלומר, שתילת הרעיון היא ההתחלה של התנהגות ושל מסע אלטרנטיבי ממה שתוכנן.

אז מדוע סרט זה זוכה לתשבחות רבות?

המשפט המפורסם "על טעם ועל ריח אין להתווכח" רלוונטי לשאלה "מהו סרט טוב". אין ממש אפשרות לערוך רשימה של כללים לכדי "ספר חוקים" עם המסקנות מה הופך סרט טוב לכזה. הניסיונות החוזרים כל העת של במאים במשך שנים מנסות לפצח כל פעם מחדש את הנוסחא ולהגיע לזה, מעידות כי אין באמת תשובה אחת שכזו. כמו באומנות בכלל כך גם באומנות השביעית, בקולנוע, זה הדבר.

אולם אני בכל זאת רוצה להרים את הכפפה, ולנסות לאתר כמה כללים מתוך החיפוש אחר הנוסחא להצלחה שעונה על השאלה "מהו סרט טוב". לשם כך אני מתנצל על הסטרוקטורליסט שבי, שמגיח כדי לדון בכמה כללים, כפי שאני מוצא שקיימים שעונים על השאלה מה הופך סרט טוב לכזה. המסקנות כפי שאציג כאן הן ערבובים ושילובים של תובנות שעולות לי מהחוויות שלי הפרטיות, יחד עם תובנות של חוקרים והוגים שכתבו ספרים בנושא זה (מאז אריסטו והפואטיקה), ובשילוב עם ביקורות של מבקרים שכותבים על הסרט הנדון, "התחלה", מהם נחלץ כמה תובנות שינסו לענות על השאלה "מהו סרט טוב".

תחילה ראוי לסקור כמה ביקורות שנכתבו על הסרט "התחלה", שיחזקו ויאששו כמה מהתשובות שלי על השאלה מה הופך סרט טוב להיות כזה:

ב"עכבר העיר" הכותרת של הביקורת על הסרט "התחלה" זועקת – "הסרט הכי טוב של השנה". כותרת המשנה מסבירה:

"עירוב ז'אנרים מבריק, סצנות אקשן מושלמות ובראש כל אלה אחד - כריסטופר נולאן. אורון שמיר מסביר למה "התחלה" הוא הדבר הכי טוב שתראו השנה". שמיר מציג את חוויותיו כך:

"המילה היחידה שהייתי יכול להקליד לאחר צפייה בסרט "התחלה", הייתה "וואו". זו גם המילה היחידה אותה הייתי יכול לחשוב, להגות או לדמיין לאחר המסת המוח הטוטאלית אשר מעביר הסרט את הקהל שלו. לאחר כשעה של סידור המחשבות והתאוששות מההלם המוחלט, המשתק והמבלבל, ודאי היו מתנסחים משפטים ארוכים יותר. כמו למשל: “זה הסרט הכי טוב אי פעם וכריסטופר נולאן הוא הבמאי הכי טוב בעולם. נקודה".

התחלה - טריילר

ב"וואלה" נסקרו הביקורות מכמה מבקרים בחו"ל. בכתבה צוטטו כמה מבקרים "זרים":

"אין ספק ש'התחלה' הוא הסרט עם הרעיון המקורי ביותר מזה זמן רב", קבע מבקר ההוליווד ריפורטר. גם הוראייטי ציין את המקוריות של נולאן וקבע כי הסרט "חכם באופן שראוי לציון". "הישג מהמם לאחד הסרטים המהנים באופן השלם ביותר שראיתי זה שנים", חרץ מבקר האתר הנחשב cinematical.

במגזין ה-awards daily, מהבלוגים המובילים של עולם הקולנוע, כינו את הסרט "יצירת מופת" והמבקרת אן תומפסון מהבלוג "תומפסון בהוליווד" סיכמה ואמרה כי "אף סרט לא עמד בפני ציפיות מפחידות כמו 'התחלה' ולמרבה השמחה - הסרט מספק את הסחורה עם תסריט חכם ומיזנסצינות מהנות של עולם הדו-מימד".

יאיר רוה כותב לא מעט על הסרט, עם תשבחות אין קץ לסרט ולבמאי. נקודה אחת, שארצה לטפל בה בהמשך, ראויה להיות מוצגת כאן. לאחר שרוה מציג את המורכבות של הסרט הוא טוען:

"ומסביב לכל זה מרחפת שאלה פילוסופית הרבה יותר גדולה, שכן, בין אם זה “ממנטו” או “האביר האפל”, נולן מתמחה במשחקי מוח פילוסופיים מלאי פרדוקסים. ו”התחלה” ממשיך רעיונות שראינו גם בסרטים כמו “מטריקס”, “עיר אפלה” ו”שמש נצחית בראש צלול”, כולם סרטים שעוסקים במניפולציה של המציאות באמצעות חדירה לתוך מוח של אדם. “התחלה” לוקח את הרעיון של “שמש נצחית” ומכפיל אותו בערך פי חמש, גם במבנה וגם בגרנדיוזיות העיצובית של עולם החלומות. הוא לוקח מ”מטריקס” את רעיון “הארכיטקט”, האיש (או האשה) שבוראים – סליחה, בונים – את העולם המומצא שבו מסתובבות הדמויות. וכאן אנחנו מגיעים לסוגיות הקיומיות שהסרט נוגע בהן...נולן – שסרטו עמוס ציטוטים ומחוות לכתביו הפסיכואנליטיים של פרויד, לסיפורים של אדגר אלן פו, למיתולוגיה היוונית (המבוך של אריאדנה), לטקסטים האקזיסטנציאליסטיים של סארטר וקאמי ולאמנות סוריאליסטית של דאלי ובונואל – למעשה גם ממחיש פסוק מתהלים בסרטו."

אם כן, אפשר לטעון, אם לסכם את המבקרים השונים ואם חושבים על כך מחוויות אישיות בנושא, שלפחות לגבי הסרט הנדון, וכל מי שצפה בו יכול להעיד – סרט טוב הוא סרט חכם.

ומה הכוונה? הכוונה היא שסרט טוב הוא סרט שעוסק בנושא פילוסופי בצורה שגורמת למחשבה, להרהור על הנושא הנדון. המחשבה היא יותר מלטעון זה טוב או רע, זה אסור וזה מותר, אלא סרט טוב הוא זה שגורם לך להפעיל את הראש ולהגות בנראה ונאמר. הסרט קורא לך לחשוב על הנושא המטופל ולקשר אותו לסיטואציות אחרות, לכיוונים נוספים, למקומות אחרים. סרט פילוסופי יעסוק בהגות של חיינו, בזיכרון, המציאות שלנו, במרחבים, במניפולציות שניתן לערוך באנשים ובכל נושא מרכזי ופופולארי שבו עסקו הוגים קאנונים.

את תובנה זו אנו למדים בראש ובראשונה מתוך ספרו של הנרי אונגר, "קולנוע ופילוסופיה" שטוען זאת ומוכיח זאת בכמה סרטים קלאסיים. אנו גם נוכחים לנכונות הטענה בעזרתם של המבקרים בנכבדים שהוצגו כאן, שטוענים כי הסרט הוא טוב כי הוא חכם, כי הוא משלב כמה הוגים בנושאים פילוסופיים. כי הוא גורם ל"המסת המוח הטוטלית".

לכן, אסכם ואטען כי נקודה ראשונה היא שסרט טוב הוא סרט שגורם לך לחשוב, להרהר על מציאות החיים, על היכן אנו נמצאים וכיצד דברים עובדים. בשביל זה צריך כמובן תסריט גאוני, נושא שמדגים זאת היטב, ובמאי שיודע להפוך את הרעיון המתוחכם לצורה ויזואלית, שאותה יבינו כלל הצופים וכל זאת בלי לרדד את הרעיון לכמה הגיגים.

וזו רק ההתחלה. לא כל מי שיביים סרט על נושא פילוסופי יזכה להצלחה ולתשבחות רבות. ישנם תנאים רבים נוספים שצריך להוסיף כדי להגיע להצלחה המיוחלת.

תנאי עיקרי נוסף שצריך להיות הוא היכולת להביא את הצופה לחוויה מיוחדת. לטענתי, סרט טוב הוא סרט שגורם לך לחוות חוויה ייחודית, שגורם לך להרגיש משהו. החוויה היא של שיתוף של רגשות, של אושר, שמחה, עצב, מבוכה וכד'. זוהי החוויה ששמיר הציג כהרגשת ה- "וואו" שמתמצתת הכל.

החוויה נוצרת תחילה בעזרת היכולת להזדהות עם הגיבורים ועם הסיפור וזו נעשית על ידי משחק טוב ומבע קולנועי נכון, שעוזר לחוות אותה. זוהי תובנה שנולדה מאז הטרגדיה, כפי שהציג אותה אריסטו. הקושי הוא ביכולת ליצור את ההזדהות. מלבד ההזדהות, הצופה צריך להרגיש שהוא עובר את המסלול שעובר הגיבור לכל אורכו ויחד עמו, אשר בסופו יביא הקתרזיס המיוחל, השחרור שסופו של סרט צריך ליצור. הסוף חייב להוציא את הצופה עם תחושה שהוא חווה מסלול מסוים ושחלה התפתחות שבסופה נוצר שינוי בגיבור. זוהי תפישה מודרניסטית שעובדת – הגיבור עובר מסע של התפתחות, שבסופו הוא יוצא שונה מההתחלה. את כל מהלך המסלול הצופה חווה יחד עם הגיבור.

במקרה הנוכחי, בסרט המדובר, "התחלה", ישנו גיבור, ליאונרדו דיקפריו, שהוא קודם כל שחקן מעולה. כמו כן, נוסחא נוספת שעוזרת להצלחה היא היותו סלבריטאי ברמה עולמית. גם הוא עובר מסע ממצב מסוים בו התחיל ומסיים במיקום אחר.

התחלה

אך החוויה זקוקה לחיזוקים נוספים, שהם האפקטים הויזואליים שתורמים לכך. דרמות בלי שום פיצוץ או יריות יכולות להוות גם סרטים נפלאים, אך אפקטים מהווים תוספות טובות תמיד. לזה מתכוונים המבקרים כשהם טוענים לקיומה של "גרנדיוזיות עיצובית" או ל"סצינות אקשן מושלמות". אכן, הרבה דיגיטליזציה נכנסה לסרט והיא, אין מה לומר, תורמת לוויזואליה העשירה.

הדבר מהווה תנאי נוסף חשוב להיות סרט טוב, האסתטיקה והתחכום הוויזואלי. האסתטיקה אינה צריכה אפקטים ודיגיטאליות. צריך לשם כך במאי מוכשר, חכם ויצירתי וכמובן להם מתווספים הצלם והעורכים, יחד עם סאונד מתאים, שיוצרים את החוויה הויזואלית העשירה, את האסתטיקה שקיימת בסרט, שאתה אומר לעצמך "איזה תמונה מדהימה" איזה פריים נפלא". ישנם סרטים פיוטיים שנעשו בגרושים (יחסית) שכל פריים שם הוא מדהים. כך לדוגמא עולה בראשי הסרט "עטאש" כסרט כזה אסתטי להפליא. במקרה הנוכחי, ב"התחלה" האפקטים בסרט הם פשוט מדהימים. ככה זה כשיש כמה מיליונים לעשות אפקטים דיגיטליים פשוט עוצרי נשימה, חכמים ומתוחכמים.

תנאי חשוב נוסף להצלחתו של סרט הוא שהסרט יגרום לך בסופו של דבר להרגיש טוב עם עצמך בחייך, כפי שהם. המטרה היא שהצופים יצאו בתחושה שלהם חיים טובים ושלמים.

חוקרים ביקורתיים טוענים כי מדובר על ההגמוניה שעובדת בסרטים. משה צימרמן גם מוכיח זאת באחד מספריו על הקולנוע הישראלי.

התחושה כי המצב הנוכחי הוא אידיאלי ואין צורך ליצור שינויים או מהפכות הוא מאפיין של ההגמוניה. היא עובדת נפלא בסרטים. הם מייצרים תחושה זו גם בלי שנרגיש מודעים לה. כך גם בסרט הנוכחי, ב"התחלה", בלי ליצור ספוילרים, מי שיוצא מהסרט לא ממש יחשוב על חייו אך משתמע מהסרט כי מצבנו הוא טוב משהיה לגיבורים. כעת אנו מבינים שלא ממש צריכים לקנא בגיבור, גם אם זה שעבר תהליך, שאמור להיות טוב ומועיל עבורו. אנו יוצאים בתחושה כי חיינו הם נפלאים כפי שהם ולא צריך להיות גרגרנים ולקנא בחיי האחרים.

אני בטוח שיש עוד לא מעט גורמים נוספים שלא הוזכרו והם מהותיים כדי להפוך סרט להיחשב כסרט טוב. בסופו של דבר זה תלוי גם בהקשרים מסוימים, בזמן, תקופה, תרבות ואומה. ישנם סרטים שבעבר נחוו כסרטים טובים אך היום הם ירגישו לנו מיושנים ולא ממש טובים. הכלל העיקרי, לדעתי, לשאלה מהו סרט טוב הוא החוויה שהוא יוצר עבור הצופה. לטענתי, אין כאן מקום לדון בסרט טוב של כל הזמנים או בכללים אוניברסאליים שמתאימים לכל המצבים, כיוון שהכל הוא תלוי זמן, תרבות, חברה ובעיקר סובייקטיבי.

אחזור ואסיים במשפט המפורסם שפתח את המאמר – בסופו של דבר, "על טעם ועל ריח אין להתווכח". על אותו סרט יש שיאמרו כי הוא טוב, ואחרים יטענו שלא. אין נוסחא אחת להצלחה. את המבחן המרכזי ניתן לתמצת בשאלה האם הסרט יצר חוויה מהנה, שנגעה, שבידרה, שימחה או העציבה. אני רק יכול להעיד שאצלי זה עובד על פי המשפט ממנו אצא מסרט. אם אומר "וואו! זה מדהים ודורש מחשבה", אז כנראה שהסרט מוצלח במיוחד. גם "זה היה מצחיק נורא" יגרור אצלי לתובנה שהסרט טוב וראוי להערכה. ולגבי "התחלה", המשפט הראשון הוא זה שמוביל אותי לסיכומו כסרט מעולה, ושנולאן מתעלה על עצמו כל פעם מחדש. אני מחכה לסרט המתוחכם הבא בשקיקה.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מתן אהרוני