אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הדוגמניות עונה 3 - מתחים, דרמות והשלת זהויות ישנות


התמונה של מתן אהרוני

עונה חדשה, שלישית במספר, של תוכנית המציאות "הדוגמניות" החלה בערוץ 10. וכמו העונות הקודמות, גם הפעם לא השתנה דבר: מדובר על תוכנית עם כמה בחורות צעירות ויפות, שלהן פוטנציאל להיות דוגמניות, שעומדות ב"משימות" לא פשוטות של צילומים בכל מיני מקומות, בעיקר בלי אך גם לפעמים עם בגדים. הן גם צריכות להסתדר אחת עם השנייה בתחרות על ההכתרה של "הדוגמנית העולה" היחידה, כשהמטרה העיקרית היא שהן צריכות לספק את הסחורה – לייצר מכלום דרמה, לבטל את עצמן ולהוות מקור להתבוננות ולהבנה (שונה). את הדוגמניות הפוטנציאליות בתוכנית כל הזמן בוחנים ושופטים כמה שופטים שנחשבים מומחים בתחום, כשכל מהותן הוא להיות אובייקט עבור הצופים, כל אחד והצפייה שלו- מציצנית, סקרנית, תחרותית, קנאית, חרמנית, אוהדת ו/או סתם משועממת. אך הפעם, בעונה השלישית, נדמה כי נעדרים כמה מרכיבים שכה חשובים בתוכניות המציאות השונות, שמייצרים מתח ודרמה עבור הצופים: בתוכנית הנוכחית נעדרים המתחים הבין עדתיים והלאומים שהיו בעונות הקודמות: אין בחורה ערבייה ואין אתיופית. הדוגמניות המזרחיות אינן מודעות או מדגישות וגאות באתניות שלהן, האשכנזיות (המעטות) ממשיכות להיות מוצגות כדבר טבעי שלא צריכות להיות מסומנות והעולות החדשות מברה"מ לשעבר לא מתבדלות ו/או יוצרות אנטגוניזם עם שאר המשתתפים. ממש נדמה כי סוג של אוטופיה תרבותית נוצרה בקבוצה. לכן, מה שנותר בקבוצה הוא פערי גילים, פערים באורך השיער ושוני בצבעי השיער, שוני בהתנהגות, במחשבה ובתפישת המציאות. לכן, הדרמה, שבעיקר בזכותה התוכנית אמורה להיות הצלחה, נעשית יותר קשה עבור ההפקה. ההפקה השנה צריכה להתאמץ יותר כדי לגרום למתחים, לקונפליקטים, לדרמות ולסצנות נוספות שיעניינו את הצופים, שיובילו אותם לומר מילה או שתיים על כל אחת מהדמויות, שנבנות ומעוצבות שם בתוכנית (אך יש לזכור תמיד כי כל דמיון למציאות הוא מקרי בהחלט: הבנות, בעקבות התוכנית, יוצרות לעצמן זהות ספציפית, שבהיעדרה של מצלמה אולי הייתה שונה). אז כיצד מעניינים את הצופים? כיצד יוצרים מתחים? הכלים במקרה הנוכחי דיי פשוטים.

הם כולם מספקים לא מעט יצרים שקיימים בצופים השונים: יש לנו הרבה בנות יפות, שבהשתתפותן הכריזו וקיבלו על עצמן כי הן נתונות למניפולציות שונות מצד אחרים פרט לעצמן, ויש מצלמות שפזורות ברחבי הווילה, שם כלאו את הבנות, שמפקחות על הבנות, אשר צריכות להסתדר אחת עם השנייה במשך תקופה לא קצרה בלי להיות בקשר עם "העולם החיצון".ובמלחמת הרייטינג בין הערוצים החליטו בהפקה כי כבר בתוכנית הראשונה יפעילו את "הכלים הכבדים" שיוצרים את העניין והמתחים (כשלמרות השימוש בהם כבר בהתחלה, הדבר לא מונע מהם להמשיך ולהשתמש בהם ללא הפסקה במשך כל עונה): העירום הוא מהות העניין. עירום מוכר תמיד! הוא מספק את יצר המציצנות, הסקרנות וגם את היצר המיני עבור קצת פחות ממחצית מאוכלוסיית הצופים. אז מה עושים? את הבנות מיד מפשיטים!ובכל זאת יש אילוצים (עבור ההפקה) ולכן לפחות הבטיחו שיהיה ערום כבר בתוכנית הראשונה (והבטחות, כידוע, לא ממש חייבים לקיים, במיוחד לא בתוכניות הטלוויזיה). הפרומואים לקראת התוכנית הראשונה לעונה הבטיחו קבל עם ועדה כי עירום יהיה בתוכנית הראשונה (זאת בנוסף לבגדים התחתונים והביקיני שמככבים בהמון סצינות בתוכנית כולה). ובתוכנית עצמה את הבנות הפשיטו אך גם הלבישו בכל מיני בדים צמודים (של גרביונים), שהסתירו את כל המקומות "האסורים". המתח והדרמה בקרב הבנות כבר נבנה עם ההכרזה כי אותן מפשיטים, בעיקר בזכות היותנו חברה שמרנית באופייה. היו שחששו, היו שהתנגדו, אך ללא הצלחה, דבר שמוביל אותנו לחשוב מה הוא כוחה האמיתי של האישה, שצריכה להיאבק בחברה תחרותית ומנוכרת באופייה. הצילום הקבוצתי (של כמה בנות בכל סשן של צילומים) הוביל אותן להיכנע, הרי אי אפשר לפגוע באחרות בגלל רצונה של אחת בודדה.

ומה עוד יצור מתח ודרמה בתוכנית? ההפקה מיד עלתה על הנוסחא: השיער הוא מרכיב מרכזי של כל בחורה יפה, אז אותו משנים, גוזרים ומשנים לו צבעים ולו יוצרים גוונים, בלי לשמוע לה, לבחורה, רק כדי להזכיר לכל הבנות מי ידו על העליונה ומי צריכה להוות אובייקט נוח לעיצוב של ההפקה. אז בלי כל בעיה ורגישות רבה מצד ההפקה, בהנחייתם של כמה שופטים ובניצוחו של ספר אחד, החליטו מה יפה וטוב עבורן, הפיונים, הכלים. הן הופקרו לידיו של הספר והדרמה לא חדלה להיווצר עם ניסיונות אבודים של הבנות להתנגד למהלך של ביטול רצונה ואישיותה העצמאי של כל בחורה. הסצנות במספרה היו מלאות דרמה ומתח: היו שבכו על מר גורלן (ובעצם על היותן נתונות למניפולציות בלי כל יכולת לומר משהו בעניין), היו שכעסו והיו שחששו כי שיערן ייפגע, אך לבסוף (כמעט) כולן זכו לתספורת שונה ממה שהיה. הבעיה במקרה זה הוא כי אכן היה נראה כי כמעט תמיד השופטים והספר צדקו, ולכאורה עשו את הבנות יפות יותר, אך המשתמע מכך הוא כי הבחורות טעו מהתחלה, כי עליהן היה לשמוע לאחרים ולא להתערב בהחלטות עליהן. כלומר, עליהן להשיל כל סממן ישן, לא להיאבק על זהותן הישנה עימם באו מהתחלה ולהפוך להיות כלים למניפולציות של אחרים בלי ביקורת ובלי עמדה משלהן על הנעשה להן. לכן, מה שניתן לראות שמוצג בתוכנית "הדוגמניות" הוא כי כל פרק מהווה למעשה טקס חברתי קטן שבסופו יצאו הבנות בזהות חדשה, זהות חסרת מובחנות וסובייקטיביות משל עצמן, אלא הן מקבלות עליהן בכל שלב בתוכנית השלה נוספת של זהותן הייחודית לטובת היותן דוגמניות, כלומר בחורות שמחליטים כמעט הכל עבורן- לפחות בספירה הציבורית, שאליה הן מוזמנות להיכנס, אך כפיונים, ככלים שנתונים למרות אחרים, כפי שבצורה רפלקסיבית אך גם משעתקת ומשמרת מוצג בשם הטלנובלה החדשה, "בובות", שמוסיפה ומזכירה לנו כי הן בסך הכל נערות יפות שמשמשות כבובות מהלכות. לאתר "הדוגמניות 3"

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מתן אהרוני