אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קצוות מפותלים – התגלתה לה אופרת סבון בריטית ראויה


מתן אהרוני's picture

הזמנים הם ימי הקיץ החמים, התקופה בטלוויזיה היא רעה – זו עונת הקיץ הטלוויזיונית, שבה משום מה, החליטו הזכיינים כי אין לשדר סדרות איכותיות, אלא רק כל מיני שעשועונים, חידונים, מופעי קרקס משונים, תחרויות מוזרות של ספק כישרונות ספק כישלונות, ועוד כל מיני תוכניות עם ילדים שזוכרים את חומר הלימודים שלמדו עד מרום שנות הלימודים שלהם, עד כיתה ו´. באקלים צחיח זה, שבו באמת אין מה לראות בטלוויזיה הישראלית, ניסיתי לברוח מהתוכניות הנוראיות שמשודרות בערוצים המסחריים השונים לטובת סדרת איכות. בחיפושי אחר קצת איכות, נזכרתי בטענה שחוזרת לאנחה כי הבריטים עושים טלוויזיה איכותית. גם כל מיני פרומואים של הכבלים (הוט) עלו בזיכרוני והזכירו לי כי ב-vod עלו סדרות שונות של ה- bbc הבריטית. בצעד מהוסס נכנסתי לספריית ה- vod מתוך חשש שגם במקרה זה אצטרך להשקיע, נוסף על המנוי החודשי ל-vod, סכום כסף נוסף לרכישת התכנים, כמו המנוי הנוסף, שחויב באופן אוטומטי במשך כמה חודשים, כדי לראות את התוכניות של hbo האמריקאית (הצפייה הייתה ב"הפמליה"), או התשלום של 5 שקלים בכל פעם שהפסדתי איזה פרק בתוכנית ואין לי חשק לחכות לשידורים החוזרים (כמו שקרה עם "הכל דבש"). להפתעתי, מצאתי כי, לפחות כרגע, סדרות ה- bbc ניתנות בחינם. הבחירה בין התכנים הייתה גם כן קשה. אני לא חובב של סדרות בריטיות ולא מכיר את רוב התכנים. לכן, החיפוש היה דיי שרירותי: בחרתי לפי האריזה, כמו שעושים בערך כמעט כל הצרכנים.

השם "קצוות מפותלים" ((cutting it לסדרת דרמה נשמע לי חביב. ההסבר על הסדרה היה קצר, ובדיעבד גם קולע. בתקציר המאוד קצר נכתב משהו כמו: שתי מספרות במנצ´סטר שמתחרות אחת בשנייה. אז התחלתי לצפות והתמכרתי. למעשה, מדובר על סדרה שהיא אופרת סבון לכל דבר, עם גינונים בריטיים ואיכות שלעיתים מגיחים. העונה הראשונה של הסדרה מתחילה עם מספרה מצליחה במנצ´סטר של זוג, ספר וספרית, בשם גאווין ואלי. הם מעסיקים את כל משפחתה של אלי, שזה בעיקר האחיות שלה. במספרה ובסביבתה נמצאים גם כל הנלווים אליה, הוריה, חבריה וכד´. בסדרה, הדמויות כולן עסוקות בעצמן, בדילמות דיי סטנדרטיות כמו על ענייני אהבה, על בגידות, על הולדת ילדים ועל הרחבת העסקים. הכל מתחיל יפה ונכון, אך דיי מהר דברים מתחילים להתקלקל עם מספרה שלפתע צצה ממול המספרה שלהם ועם אקס שמגיח משום מקום. וזו רק יריית הפתיחה להרבה עלילות סבוכות ומפותלות בין כל הדמויות הפועלות במשך הפרקים והעונות.

קצת משאר הגיבורים: פין, העשיר רובי, הנערה הסוררת

מיה, טינקרבל, התחמנית

ומדוע אני טוען כי זו אופרת סבון, הרי היא מוגדרת כסדרת דרמה על ידי ההפקה. מכיוון שיש בה את כל המאפיינים של אופרת סבון, והם, בראש ובראשונה, העלילה שיכולה להימשך בלי הפסקה במשך שנים. נכון שהבריטים בחרו להפסיקה לאחר 4 עונות, אך בלי שום בעיה היא יכולה הייתה להמשיך לנצח (הסיום שלה רק יכול להגדירה כ-טלנובלה במקום אופרת סבון). נוסף לזה, מדובר על קבוצת אנשים, שבמרכזם משפחה, שחולקים מקום עבודה, מגורים, בני זוג וכד´. העלילה נסובה בעיקר סביב ענייני אהבה, בגידות, תככים בין אישיים, מזימות עסקיות ועוד, והכל ברמה שהיא מופרזת מהמציאות המוכרת, כפי שבאחד הפרקים אפילו אלי טוענת באירוניה רפלקסיבית כי חייה מזכירים את האנשים שמתארחים אצל אופרה. לכן, כיאה לאופרת סבון ראויה, אני לא אפתיע אף אחד עם סיפורים על בגידות בין חברי המשפחה, על מהלומות שמוטחות על כל המשתתפים בכל מיני צורות, על אקסים שלפתע מתגלים, על ילדים והורים נעלמים שמתגלים, על הריונות שונים, על תסביכים ותהיות בענייני אהבה כמו האם האהבה הראשונה היא אכן כזו טובה וראויה, האם צריך לרדוף אחר זיקוקים והתרגשויות בחיים הזוגיים או אולי עדיף להעדיף את היציבות, את המשענת הבטוחה, את האהבה הרגועה, התומכת והמבינה. בעלילה גם קיים העשיר הרע שבכספו עושה כרצונו, ישנם מהלכים מרובים שיוצרים שינויים במבני המשפחות ועוד כל מיני קלקולים במשפחות, כמו מישהי שטוענת כי בתה היא אחותה, מישהי שהיא גם סבתא וגם אימא, ועוד הרבה הפתעות. ובכל זאת, לאחר שלוש עונות ארוכות (יש שלוש עונות ב- vod וארבע עונות בכלל. כל פרק הוא 50 דקות) עדיין יש לי בעיה עם הבריטים. לא ברור לי האם זו ההתנהלות הבריטית או יותר נכון הנימוס והאדיבות שבזכותם "הטובים" בסדרה מקבלים מאוד בהבנה את המתחרים, את הנבלים, את התחמנים, שעמלים כדי לפגוע בהם, או שזה טיבה של אופרת סבון "ראויה". הציק לי לראות איך היחסים בין המתחרים, האקסים, ועוד אין ספור אירועים קשים, שהיו מרגיזים כל כך אנשים נורמאליים, בסדרה עדיין מתקיימים. כיצד למרות כל התככים והמזימות, הם פשוט דנים על כך סביב כוס קפה, ולא פועלים בעוצמה או בנקמנות כדי לא לראות עוד את המתחרים, את הנבלים, את הרעים או אלו שעשו להם דברים רעים ופגעו בהם בלי רחמים. לדעתי, כל אדם נורמאלי פשוט לא היה מוסיף ונפגש עם אלה שעשו לו דברים כואבים, רעים, לא מוסריים ועוד, שבהם כל הדמיות בסדרה חווים. אך הם, כאמור, ממשיכים ונפגשים, מדברים, סולחים, נפגעים ושוב סולחים.

חוץ מזה, חשבתי על האיכות שמבטיחות לנו הסדרות הבריטיות. מבחינת המבע הקולנועי הסדרה לא איכותית במיוחד. אין בה איזה שוטים מדהימים. גם העלילה לעיתים מזכירה את אופרות הסבון האמריקאיות הרגילות, בעיקר הישנות והטובות, סבוניות העל, ולעיתים עלו בי גם הרהורים מה ב"שושלת" היו עושים באותה סיטואציה. אז מה יש בה שעושה אותה סדרה טובה? לפעמים נדמה שהעריכה עושה עבודה נפלאה. כך למשל, ישנם רגעים מאוד חזקים וחשובים שפשוט נעלמים, במכוון, מן המסך והם מתגלים בשיחה או בפרק הבא, שטוענים שהייתה כזו סצינה, אך היא פשוט לא הוצגה. שיטה זו של מינימליזם היא שהופכת את הסדרה לאיכותית וטובה. אתה לפעמים תופס את הראש ואומר איזה אומץ היה ליוצרים לא להראות את הסצינה הכה חשובה הזו שאף תוכנית טלוויזיה אמריקאית לא הייתה מפספסת להציגה. כך למשל, בגידה מאוד מהותית של אחת הגיבורות, בגידה שהיא גם מאוד מפתיעה, מתגלה במשפט אחד רק בפרק הבא. גם הפתיחה של כל פרק היא מעניינת ומפתיעה. לפעמים מדובר על חלומות שחולמים הגיבורים, לפעמים על דברים שאכן התרחשו, אותם אנו לפתע מגלים. כלומר הדבר לא ברור, אלא רק במהלך העלילה מתברר מה הייתה זו הפתיחה, שלרוב היא מופיעה כאסתטיקה של חלום והיא לרוב מבטאת את הלבטים והלא-מודע של הגיבורים. ולסיכום, מדובר על אופרת סבון טובה, שעלולה לגרום להתמכרות מהירה, גם בגלל הזמינות והיעדר הפרעות של פרסומות. לעיתים אתה לא מבין איך הבריטים הם כל כך סובלניים ולפעמים אתה פשוט אומר לעצמך שדבר כזה לא יכול להיות, אך בכל זאת ממשיכים בצפייה הממכרת. מובטחות הרבה תהפוכות!! לכן, נא לפנות מינימום שעה ויאללה להזמין

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מתן אהרוני