אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המלך האחרון של סקוטלנד - אדיפוס באפריקה


התמונה של מתן אהרוני

הסרט הקולנוע "המלך האחרון של סקוטלנד" מציג מסע של התבגרות ושל פרידה מהמשפחה בסיפור שמהדהד מיתוסים שונים – מרמז על סיפור המיתולוגיה של אדיפוס, ממנו משתמע התסביך הפסיכולוגי המפורסם מכולם – תסביך אדיפוס ומאזכר גם את צליבתו של ישו.

אל הסרט "המלך האחרון של סקוטלנד" בדרך כלל מתייחסים כסרט שמציג במרכזו את חייו של השליט השנוי שמחלוקת של אוגנדה - אידי אמין (הדבר גם מוצג בפוסטרים של הסרט ובטריילרים) אך למעשה הסרט אינו עוסק בו, אלא הוא עוסק בנושאים אחרים לגמרי, כפי שאני רואה זאת –

הסרט מציג מסע טקסי ומאוד ייצוגי של התבגרות, שבמרכזו מתקיים תהליך של מעבר והתגברות על "תסביך אדיפוס", שטוען לקיומה של השאיפה של הבנים להרוג את אבותיהם בגלל התאהבותם באימהותם. הדבר מוצג בסרט עד לשלב האחרון של הטקס – צליבת החניך, שאחריו, כמו ישו הצלוב, הוא יעלה לשמיים ויחזור אחר, בוגר ושונה.

הסרט מציג את סיפורו של ד"ר ניקולס גאריגן (ג'יימס מקאבוי), רופא סקוטי צעיר שנמלט מאווירת המחנק בבית אביו הנוקשה. כאידיאליסט והרפתקן הוא בוחר לברוח מביתו שבסקוטלנד לאוגנדה, שתהווה, לפחות לתקופה מסוימת, מקום מושבו, בה הוא ינסה לתרום כמיטב יכולתו עבור המדינה האפריקאית הענייה. הוא מתחיל מסעו בחיקם של רופא ואשתו המנהלים מיסיון באחד הכפרים, שמנסים לטפל בכל החולים.

השנה היא 1970 ואידי אמין עולה לשלטון. פגישה אקראית בין השניים מובילה את ד"ר גאריגן למסלול של אימה והתרסקות מוסרית, כאשר הוא הופך לרופאו האישי של אמין, ובהמשך ליועץ הסתרים שלו, שותף אילם וחירש למעשי הזוועה של משטרו של הרודן האפריקאי. ניקולס מתאהב באשתו של אידי אמין ומנהל עימה יחסים מאחורי גבו. שיאו של הסרט מתרחש באנטבה, בזמן חטיפת המטוס של "אייר פראנס", שבו היהודים-הישראלים החטופים משתתפים בטקס השפלתו של הנער.

זהו סרטו העלילתי הראשון של הבמאי הדוקומנטריסט קווין מקדונלד ("לגעת באינסוף", "יום אחד בספטמבר"). הוא מבוסס באופן רופף על עובדות (היה לאידי אמין רופא סקוטי, אבל עלילותיו בסרט דמיוניות) ועל ספרו של ג'יילס פודן.

הסרט מציג ברובד הגלוי שלו את היחסים בין המערב לאפריקה. הוא ממשיך בטרנד האחרון שנוצר בהוליווד - התייחסות (קולוניאליסטית) למדינות אפריקה, כמו הסרט "לגעת ביהלום" (אגב, שימו לב לדמיון הוויזואלי ובעיקר לצבעים בין הפוסטרים הרשמיים של הסרטים "לגעת ביהלום" ו-"המלך האחרון של סקוטלנד").

הסרט מציג את נקודת מבטו של הזר, המערבי, המופתע והמזועזע שמגיע לאפריקה ומתבונן (ואף משתתף, באופן עקיף) בזוועות שמתקיימות בה. הוא בא באמתלה של רצון לעזור ולרפא את תחלואי "הילידים", לעזור לאחר, השונה, אך מהסרטים הללו על אפריקה משתמעת התובנה כי כנראה שגם לאחר עידן הקולוניאליזם (הפיזי והמוחשי, לא התרבותי) האחר זקוק לעזרה, להכוונה ואולי גם לחזרה פנימה של המערב, כיוון שלבדו האחר, האפריקאי, לא מסתדר, אלא הוא רק מביא על עצמו זוועות ואסונות.

כלומר, לדעתי, סרטים אלה "מכינים את הקרקע" לניצול המוכר של המערב את המדינה הבאה התור, לאחר אסיה, שלאט לאט מתפקחת ומבינה כי היא מנוצלת לרעה (סין לדוגמא, שהפכה, לדעתי, להיות היצרנית הגדולה בעולם, הופכת להיות מעצמה ענקית שמודעת לכוחה. לכן, המערב בתגובה מבין כי צריך כעת לחפש מדינת עולם שלישית אחרת לניצולה).

סרט זה מתגלה, בעיקר, כמסע אישי ואגואיסטי שכל רצונו הוא להעביר את המערבי טקס של התבגרות על ידי ניצול הסביבה, שרק בזכותה הוא יוכל לצלוח אותו.

עיקרו של הסרט, הוא, כאמור, הצגת תהליך התבגרותו של הנער, שצריך לצאת לדרך חדשה, להיפרד ממשפחתו הראשונית ולנהל חיים עצמאיים ומפוקחים. לשם כך, עליו להדחיק את התסביך שלדעת פרויד ומאמיניו קיים בכל אדם (גבר) – "תסביך אדיפוס" (אצל הנשים מדובר על "תסביך אלקטרה").

לשם כך הסרט מהדהד את הסיפור מהמיתולוגיה היוונית של אדיפוס, המלך אדיפוס, שהיה הבסיס לתיאורית תסביך אדיפוס של פרויד: בסיפור המיתי נטען כי בגלל נבואה שנמסרה להוריו של אדיפוס עם היוולדו כי בבגרותו הוא ירצח את אביו ויינשא לאימו, הוא ננטש באיזה אזור נידח, אך אומץ לבסוף על ידי בית מלוכה אחרת. כשהוא בבגרותו שומע את הנבואה על מעשיו העתידים, הוא מחליט לברוח מחשש שיגשים את הנבואה. כידוע, לבסוף גם מתגלה לו שהוא כבר הגשים חצי מהנבואה, עם רציחת אביו בלי ידיעתו על כך, ולבסוף הוא גם נישא לאימו האמיתית, בלי שידע על עובדה זו.

src=http://www.e-mago.co.il/www.tv-il.com/images2/the%20last%20king%20of%20scotland1.jpg

ניקולס עם אביו (אידי) ואימו (ברקע) הרוחניים

לא בכדי נקרא הסרט "המלך האחרון של סקוטלנד" – המלך הוא לא אידי אלא ניקולס, הרופא הצעיר, שמייצג בסרט את סקוטלנד. משם זה עולה כי הוא המלך האמיתי, שיגשים את הנבואה וייצג נאמנה את התסביך – כמו המלך אדיפוס שבמיתוס.

באופן דומה, ניקולס נראה בתחילת הסרט מסיים את לימודיו (כרופא) אך מתקשה לעמוד מול אביו ואימו. אביו הוא אדם נוקשה ונורא, ואני לא אתפלא אם עלו בראשו מחשבות לרצוח אותו. בכל מקרה, הוא מחליט, אולי בגלל מחשבות רצחניות אלה, אך בטוח שבגלל אביו, לברוח למקום אחר ממשפחתו, שלמעשה היא זו שגרמה לסילוקו, כמו אדיפוס ומשפחתו. הוא מגיע במקרה לאוגנדה. שם הוא חובר לרופא ואשתו, שמנהלים מיסיון רפואי. הרופא מהווה עבורו מעין אב רוחני שמדריך אותו להכיר בסבלו של האחר, אך כבר במקום זה מתגלה כי לניקולס יש משהו עם הנשים הנשואות לאבותיו הרוחניים, כלומר עם אימו הרוחנית – הוא מנסה לשדל את אשת אביו הרוחני לשכב עימו, אך לשווא. היא מודעת לטאבו ולהשלכות של עשייה זו.

בעקבות זאת, הוא עוזב את המיסיון, לאחר שמצא אב רוחני חדש שיאמץ אותו – בזכות המפגש שלו עם אידי אמין, שרק כבש את השלטון באוגנדה. אידי אמין מאוד מתרשם מניקולס ומצרף אותו ל"בית המלוכה", כשהוא טוען יותר מפעם אחת כי ניקולס מהווה עבורו בן. ואכן, נראה כי גם אידי אמין הקצת משוגע הפך להיות אביו הרוחני הנוסף של ניקולס. אך, כידוע, ניקולס עדיין שבוי בתסביך הנורא, תסביך אדיפוס, וגם במקרה זה הוא מתאהב ב"אימו" – באשתו של אביו הרוחני. במקרה זה "מצליח לו" והוא שוכב עימה מאחורי גבו של אביו. וכמו אימו-אשתו של אדיפוס, גם היא נכנסת להריון, אך זה לא סוף הסיפור:

זהירות – ספויילרים!

בשלב מסוים ניקולס מבין כי עליו לרצוח את אידי אמין, אביו הרוחני, כדי להשתחרר ממרותו ואחיזתו בו והוא כמעט ומצליח במשימה, אך לבסוף נכשל בה. כשלון זה לבצע את המשימה, כמו הכישלון של אימו הרוחנית של ניקולס (אשתו של אידי) להרות גורם לעלילה להיפרד מסיפור אדיפוס המקורי והסרט עובר לסיפור מיתי וסמלי נוסף - בשלב זה העלילה מהדהדת את צליבתו של ישו כדי לסמל את השלב האחרון בטקס ההתבגרות של הנער ניקולס – השלב שממנו יקום לתחייה ויצא אדם אחר:

לקראת סופו של הסרט, ניקולס נתפס רגע לפני הרעלתו של אידי אמין. בתגובה, אמין מבקש להרוג אותו בדרך דיי מוזרה ומאוד אכזרית – הוא תולה את ניקולס על ווים שתקועים בשני צידי החזה שלו. עשייתו זו מייד מזכירה את סיפור צליבתו של ישו. הדבר נועד כדי לסמל את שלב היציאה של טקס המעבר, שיסתיים אחרי מעשה זה. לאחר שלב סופי זה ניקולס יצא אחר ושונה, כפי שישו קם לתחייה לאחר הצליבה והפך להיות מוכר כקדוש מעונה שקם לתחייה אחרי יומיים של מיתה, לאחר שעלה לשמיים וירד חזרה ארצה.

באותו אופן, גם ניקולס נצלב, כשלא במקרה גם יהודים רבים היו נוכחים בצליבתו – הוא נצלב בטרמינל החדש של אוגנדה, באנטבה, בדיוק בזמן שהמטוס "אייר פרנס" נחטף והיהודים שהיו במטוס הוחזקו בשדה התעופה, בחדר סמוך לחדר שבו נצלב ניקולס.

בדומה לישו, אך בסיפור קצת יותר מציאותי, שגם מוסיף ומזכיר סיפורים תנכיים על אחים (יוסף?), ניקולס ניצל ממוות בזכות מי שאפשר להגדירו כאחיו הרוחני, הרופא שהיה איש סודו ורופאו האישי הקודם של אמין, זה שניקולס לקח את מקומו – ניקולס לבסוף עולה לאוויר, לשמיים, כמו ישו, רק כעת על מטוס "אייר פרנס" כדי להתחיל חיים חדשים – לאחר שעבר את מסכת ההתבגרות, את הטקסים השונים ולאחר שנפרד מתסביך אדיפוס שהתלווה אליו בכל מהלכו של הסרט.

ולסיכום, הסרט הוא סרט טוב ומעניין, שמציג את שגעונו של אידי אמין ובעיקר את התבגרותו של נער, שאמור לסמל גם את הצורך של אפריקה לעבור מהלך טקסי של היפרדות מהמערב ומהתלותיות שלה בה ומהמצב הבעייתי שבו היא נמצאת כעת כדי להיות חזקה ועצמאית, להיות שונה ובעיקר שלווה. הסרט בסולם מתן- טוב פלוס style="text-align: right;">

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מתן אהרוני