אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

השער התשיעי / רומן פולנסקי


התמונה של אלי אשד

השער התשיעי / רומן פולנסקי
השער התשיעי / רומן פולנסקי

הסרט "השער התשיעי" הוא אחד הסרטים המעניינים והמשכנעים ביותר שנעשו אי פעם, על חוג סגור ומיוחד במינו, חוג חובבי המיסטיקה והמתעניינים בכישוף שחור על כל המשתמע מכך.

חלק מהעניין שיש בסרט נובע מהעובדה שהוא בוים בידי אדם שאולי יותר מכל אחד אחר בתחום הקולנוע העכשווי יודע היטב במה הדברים אמורים, הבמאי הפולני היהודי רומן פולנסקי, שבילדותו חווה את האימים של תקופת השואה, החל להתבלט כבמאי יוצא דופן בשנות השישים ובראש ובראשונה הודות לכמה סרטי אימה מסוגננים ויוצאי דופן שכמוהם לא נעשו בעבר. הראשון שבהם היה רתיעה מ-1965. סרט מתח קודר עם קטרין דנב על אישה צעירה שכתוצאה משיגעון רדיפה גובר והולך רוצחת את הגברים שנכנסים לדירתה. לאחר מכן ביים פולנסקי את קומדיית האימה "ריקוד הערפדים" (או בשם אחר- "סלח לי אתה נושך את צווארי") ב-1967. סרט יוצא דופן בכך שהוא גם מצחיק וגם מפחיד על ציידי ערפדים (שאת אחד מהם מגלם פולנסקי עצמו) שמגיעים לטירה של ערפדים בטרנסילבניה ושם נפגשים בחבורה שלמה של ערפדים רצחניים וביניהם בין השאר גם בתופעה בלתי ידועה עד כה, בערפד יהודי! זה, בניגוד לשאר הערפדים שהם נוצריים, הוא חסין בפני סמל הצלב ומתחיל לצחוק כאשר ציידי הערפדים מנופפים אותו בפניו בניסיון לגרשו. הסרט מסתיים בכישלונם של ציידי הערפדים שבמקום להשמיד את היצורים השטניים רק גורמים להפצתם אל מעבר לטירה המבודדת שבה שכנו עד כה, כאשר הדמות של צייד הערפדים שאותו מגלם פולנסקי הופך לערפד בעצמו וזאת מרצונו החופשי. זהו אחד הסרטים הראשונים שהסתיימו בניצחונם המוחלט והבלתי ניתן לספק של כוחות הרשע על כוחות הטוב. אך סרטו המפורסם והמצליח ביותר היה ונשאר תינוקה של רוזמרי (1968) על פי רב מכר של הסופר היהודי האמריקני אירא לוין, המתאר את סיפורה של אישה צעירה שאותה גילמה מיה פארו שמגלה בהדרגה ששכניה ואפילו הפסיכיאטר שלהם כולם חברים בכת של עובדי השטן. כמו כן היא מגלה כי בעלה מכר את נשמתו לשטן וכי היא עצמה נועדה ללדת את בנו של השטן! ואכן היא יולדת אותו לבסוף…

 

תינוקה

תינוקה של רוזמרי (1968) / רומן פולנסקי

הסרט זכה להצלחה עצומה ואין ספק שהוא אחד הסרטים הריאליסטיים והמשכנעים ביותר שנעשו אי פעם על עולם הכישוף ועובדי השטן, ושבו עובדי השטן מתוארים בפעם הראשונה כאנשים רגילים כמו הצופים. הבלתי מציאותי נהפך בסרט זה למציאותי ולמשכנע כפי ששום סרט אימה לא הצליח לעשות קודם לכן. רומן פולנסקי הראה בפעם הראשונה שכוחות השחור ונציגיהם אינם נמצאים בכפרים רחוקים בטרנסילבניה או בקברים במצרים, אלא כאן ועכשיו בלב העיר האמריקנית.

הכתובת

הכתובת "מוות לחזירים" כתובה בדם באחוזת פולנסקי לאחר רצח.

ואז שנה לאחר עשיית הסרט הזה, ב-1969 חדרה האימה ישירות לחייו של פולנסקי. כנופיה של עובדי שטן וכוחות השחור בראשותו של מניאק כריזמטי בשםצ'ארלס מאנסון, אדם שהאמין שיש לו כוחות כישופיים (בדומה לאלה שיש לגיבור הספר "גר בארץ נוכריה" של סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין, ספר שהשפיע מאוד על מנסון) חדרו לביתו של פולנסקי בלוס אנג'לס בזמן שזה (למזלו) לא היה שם. שם. הם רצחו את אישתו של פולנסקי, השחקנית הצעירה והיפה שרון טייט שהייתה בחודש השמיני להריונה על ידי ריטוש בטנה במסגרת טקס פולחני אפל בדומה לאלה שאותם תיאר פולנסקי בסרטיו.

כלי התקשורת "חגגו" מהעניין. הם דיברו על הצד האפל באישיותו של פולנסקי ועל חיבתו למקברי. הוא סיפר על כך פעם: "עשו ממני שטן גמד ורשע ומופקר. העיתונות באה ואמרה לי: "אלה הסרטים שעשית, אלה החיים שחיית, זה המוות שתמות, הוא מגיע לך. הם טענו שהרצח היה קשור למאגיה שחורה שכאילו עסקתי בה בסרטי ". פולנסקי הואשם כעת ב"אחריות" למות אישתו כתוצאה מסרטיו. הוא החל לקבל מכתבים מסוטים בסגנון "הגיע לך שאשתך נרצחה זה הכל תוצאה של הסרטים שלך", ו"סרטיך מעוותים כמו חייך".ספק אם יש בתולדות הקולנוע מקרה כזה שבו המציאות בדמות הכת המטורפת של מנסון חיקתה במכוון את הדמיון, עפ"י סרטיו של פולנסקי . פולנסקי מעולם לא התאושש מהפרשה, אם כי המשיך ליצור יצירות מופת נוספות כמו "ציי'נה טאון (1974) - סרט פשע אפל, ו-הדייר (1976)- עוד סרט אימה קודר על אדם שהולך ומאבד את שפיותו.

ב1978 נאלץ פולנסקי לגלות מארה"ב לפריז לאחר שהואשם בקיום יחסי מין עם קטינה בארה"ב וכעת אינו יכול לחזור לשם יותר מחשש שיאסר ברגע שיניח את רגלו על אדמת ארה"ב.בסרט השער התשיעי הוא חוזר לנושאיו הישנים של כישוף שחור ועבודת השטן. וכפי שפולנסקי עצמו הודה הוא בחר בסיפור שכן הוא "מתאים לעולם שלי, שטנים ערפדים ודומיהם מספקים יופי של סיפורים". הסרט הוא עיבוד של רב מכר אירופי של הסופר ארטורו פרס-רוורטה- מועדון דיומא. הספר המקורי עוסק במרדף אחרי שני ספרים נדירים שונים: אחד מהם הוא כתב יד של "שלושת המוסקטרים" של אלכסנדר דיומא והשני הוא ספר שחובר בידי השטן בכבודו ובעצמו.פולנסקי החליט למחוק מהסרט את העלילה המבוססת על כתב היד של דיומא שהיא חשובה מאוד בספר ולהתרכז לחלוטין בחיפוש אחר הספר של השטן. כתוצאה מכך, הסרט שלו הוא ממוקד ומרתק הרבה יותר מהספר אם כי בו בזמן איבד גם הרבה מהעושר התרבותי הקיים בספר והשאלה המרכזית שבו האם יש או אין קשר בין שני הספרים?

לנה

לנה אולין, ג'וני דפ. השער התשיעי

"השער התשיעי" מספר על "בלש ספרים" בשם קורסו (שאותו מגלם ג'וני דפ באחד מתפקידיו הטובים ביותר), אדם שמקצועו הוא להשיג את הספרים הנדירים והקשים ביותר להשגה עבור כל המרבה במחיר ועבור אספנים שעיקר מטרתם בחיים היא להשיג ספרים שחסרים באוספיהם המוזרים. אספן ספרים המתמחה בספרים העוסקים בדמותו של השטן (שאותו מגלם פרנק לנג'לה, אדם שגילם בעברו את הערפד דרקולה), שוכר אותו להשיג ספר שלפי השמועה נכתב בעבר הרחוק בידי השטן בכבודו ובעצמו לאחר הפלתו מהשמים, ספר בשם השער התשיעי של ממלכת הצללים או הדלמוניקון, בו מתואר, כיצד ניתן לזמן את השטן אל הארץ.ספר זה נדפס בפעם האחרונה במאה ה-17 ומדפיסו הועלה כתוצאה מכך על המוקד בידי האינקווזיציה. עד כמה שידוע יש בעולם שלושה עותקים בלבד של ספר זה וייתכן שאחד מהם או יותר ואולי כולם הם מזויפים… האספן רוצה שקורסו ימצא את שני העותקים האחרים שנמצאים באוספים פרטיים של אספנים גדולים אחרים כדי שיוכל להשוות אותם עם זה שברשותו ולגלות מי מהם הוא העותק האמיתי.

פרנק

פרנק לנגלה. השער התשיעי

במהלך מסע החיפוש מגלה קורסו לתדהמתו שהוא נרדף בידי אנשים שונים שגם הם מחפשים את הספרים הנ"ל. לכל מקום שהוא מגיע הוא משאיר מאחוריו שובל של מעשי רצח והרס של אנשים הקשורים בדרך זאת או אחרת לספרים. יותר ויותר מגיע קורסו הרציונליסט הספקן למסקנה, שבספר יש כוחות כישוף אמיתיים ושאיורים שונים שבו שחתומים בראשי התיבות ל.צ.פ ( לוציפר) אכן צויירו בידי השטן בכבודו ובעצמו.

מועדון

מועדון דיומא / ארתורו פרס –רברטה. הוצאת פראג

במהלך המסע נרדף קורסו בידי אלמנתו הסקסית והאובססיבית של אספן ספרים שנחושה להניח את ידה על הספרים ומצד שני מגלה שיש לו מעין "מלאך שומר" בלונדינית יפיפייה ומסתורית שמגינה עליו מפני רודפיו והמתנכלים לו. הוא פוגש גם באריסטוקרטית זקנה, מומחית לכישוף שמייצגת את הקסם האובססיבי שיש לעולם של האופל על הדמיון של האריסטוקרטיה בכל מקום. בסוף המסע מגיע קורסו לאחוזה ששם עסוקה האריסטוקרטיה האירופית בטקס שטני שכולל גם אורגיה על פי הספר. שם מופיע גם פטרונו האספן שהזמין את העותקים של הספר ושם את ידיו את ידיו על הספר. וכעת הוא פותח בטקס משלו לזימון השטן על פי הספר טקס שאינו מסתיים בהצלחה…הסרט מראה על ידע עמוק בכל הקשור להיסטוריה האמיתית והדמיונית של הכישוף. כך שם הספר "הדלומולניקון" מתבסס על שם ספר דמיוני שהומצא בידי סופר האימה המפורסם ה. פ. לבקראפט "הנקרונומיקון", ספר שבאמצעותו אפשר לזמן לכדור הארץ יצורים חייזריים דמוניים ששלטו בכדור הארץ לפני מליוני שנים. חלק מהמתח שיש בסרט נובע מהמרדף אחר הציורים המיסטיים שמופיעים בספר שמצויירים בסגנון קלפי הטארוט של המאה ה-17 ציורים שמספקים את הרמזים כיצד אפשר לזמן את השטן, אך מכיוון שכמה מהם הם מזויפים, הזימון עלול להיות קטלני. מעניינת הצורה שבה מוצגים חובבי הכישוף השחור ועבודת השטן שמוצגים בסרט. אלה אינם מכשפים סקרנים ונחושים כמו המכשפים מתקופת הדפסת הספר הדלומולניקון במאות ה-16 וה-17, אנשים כמו פאוסט, פרצלסוס, דוקטור ג'ון די ואגריפה. אנשים שהיו מוכנים לתת הכל כדי להשיג ידע נוסף והארה על משמעות החיים.נהפוך הוא: אלה הם אנשים קטנוניים ומוגבלים שכל עניינם הוא בהשגת כוח ותענוגות בעזרת השטן ותו לא, ומשום כך ניסיונותיהם העלובים רק נתקלים בבוזו של השטן ובהשמדתם העצמית. אלה אנשים שאינם מנסים לחדש דבר וליצור דברים חדשים אלא מסתמכים לחלוטין על הידע של העבר, דבר שמוכיח את מוגבלותם לעומת מכשפי העבר. יש כאן אולי משום מסר על התדרדרות ההווה לעומת העבר של הרנסאנס.בסרט יש מסר ברור מאוד ואירוני לגבי עובדי השטן והמאגיה השחורה למיניהם. אין כל צורך לזמן את השטן מעולמות רחוקים באמצעות ספר קדמון ולחשים מוזרים. שכן השטן נמצא כאן כל הזמן איתנו ובתוכנו. הוא מוכן לגלות את עצמו רק למי שמתאים לכך , אבל האמת היא שהאדם בעצמו יכול למלא את תפקידו של השטן באותה ההצלחה כמו נסיך האופל.

עמנואל

עמנואל סינה. השער התשיעי. השטן מתברר לבסוף הוא אישה, ואישה שנמשכת מאוד לגברים מסוגו של קורסו ומסוגלת לנצל אותם וגם מבחינה מינית, בתור האישה הדומיננטית האולטימטיבית.

מעניינת מאוד הדרך שבה מוצג השטן בסרט: השטן מתברר לבסוף הוא אישה, ואישה שנמשכת מאוד לגברים מסוגו של קורסו ומסוגלת לנצל אותם וגם מבחינה מינית, בתור האישה הדומיננטית האולטימטיבית. לסיכום זהו סרט מצויין המציג מנקודת מבט מיוחדת מאוד את הכתות של עובדי השטן וחובבי המגיה השחורה של ימינו. מומלץ בהחלט.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד