אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

באדי הולי והקרפנטרס: דרכה האחרונה של המוסיקה


אבל על דמות ציבורית הוא אירועמעניין. בראשיתו, הוא אירוע קולקטיבי רחב-ממדים, המשויך אל הזמן ונסיבותבו חיה ופעלה הדמות. מאוחר יותר, הוא הולך ו''מתכווץ'' בממדיו, הן משוםשבני שיחו וחבריו של הנפטר הוליכם גם הם בדרך כל בשר; והן מפני ששוב איןלפועלה של דמות זו השפעה שגם בני הדורות הבאים מודעים לה. ובכן, הנה שניתאריכי מוות המסמלים את הסתלקותם של מוסיקאים שהם חלק ממקורות התרבותהפרטיים שלי. הומאז' לזכרם.

זיכרון

באדי הולי

טלו,דרך משל, את דמותו של יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל. בן צבי היהדמות מרתקת ורבת פעלים ובין היתר שימש כשומר, פובליציסט והיסטוריון. לימיםגם היה לו תפקיד מפתח בשימור מורשתו של העם השומרוני בארץ ישראל: הוא היההאחראי לאיסופן של משפחות שומרוניות מכל רחבי הארץ וליישובן בקהילה מרכזיתאחת (בחולון) בה יכלו לחדש מסורות וטקסים משותפים באווירה אחרת ותוך שכנותקרובה. מי זוכר כיום את יום מותו של האיש המרתק הזה? יתכן שרבים מתלמידיבתי הספר כלל אינם מודעים לשמו.אולי זה שונה במשהו כשמדובר בגיבורי תרבות שהולכים לעולמם בצעירותם. אבלהשוני אינו בהישארות הזיכרון (הוא נשאר כמעט תמיד) אלא באורך שרידתו.כשאדם מפורסם או פופולרי הולך לעולמו בגיל צעיר בני דורו, צעירים אף הם,זוכרים אותו במשך עשרות שנים, עד מותם שלהם. דני רובס, למשל, מספר עד היוםבהופעותיו כיצד השפיעה עליו הידיעה הנוראה על רצח ג'ון לנון בידי מארקצ'פמן ב-‏8 בדצמבר 1980. עבורו, לפחות, מדובר בתאריך מפתח בחייו. שיריוויצירתו של רובס ספוגים בגעגועיו ללנון, לתקופתו, למסריו, גם לאישיותו.אמריקנים רבים זוכרים, באורח דומה למדי, את 16 באוגוסט 1977, היום בו שמעועל מותו של אלוויס פרסלי מהתקף לב. אבל יש פעמים שהתאריך נותר גם כשהוא אינו נחלת צרכני התרבות שחיו בו.בשנות השבעים, למשל, שמעתי אינספור פעמים את שירו של זמר העם האמריקני דוןמקלין, ''אמריקן פאי''. הפזמון המתנגן והקליט לא גרם לי - ילד בגילחד-ספרתי - לחשוב על משמעות השיר. אבל אז קראתי ראיון שנערך לרגל ביקורושל מקלין בארץ, ובראיון הוא אמר שכתב את השיר משום ש''אנשים מתחילים לשכוחאת באדי הולי''. לא שאלתי אז מי היה אותו באדי הולי ועברתי לסדר היום.באדי הולי, אני מודה, הגיע לתודעתי בזכות מתווכים אחרים לחלוטין. ''הכלעובר חביבי'' ביצעו באמצע שנות השבעים שיר בשם ''היי ויוו'' ובו מוזכר שמהשל פגי סו. כששאלתי מי זו הפגי סו הזו קיבלתי הפנייה ראשונה לשיר שלו. זוהייתה ההתחלה.

עוגה אמריקנית בשדה תירס

מזג האוויר היה גרוע והראות - בלתי אפשרית. למטוס הדו-מנועי הקטן היה כברמלכתחילה סיכוי קטן מאוד לצלוח את המסלול ללא קשיים מיוחדים. אבל זה לאהלך. ב-‏3 בפברואר 1959, השבוע לפני 46 שנה, התרסק המטוס בשדה תירס לאהרחק מקליר לייק, איווה. כל נוסעי המטוס נהרגו. לכאורה, עוד התרסקות מטוסמהסוג שאינו כה בלתי-שכיח. ובכל זאת, ההתרסקות הזו יצרה את אגדת הרוקהראשונה, שכן בבטן המטוס היו שלושה מגדולי הרוק של אותה תקופה: ריצ'יואלנס, ''ביג בופר'' ריצ'רדסון ובאדי הולי. הולי נחשב לבולט ולמשפיע ביןהשלושה.זה היה המוות המתוקשר הראשון בהיסטוריה של הרוק. זה היה גם סופה של קריירהמטאורית שהחלה שלוש שנים בלבד קודם לכן. הולי היה כבר מהתיכון פריק שלמוסיקת רוק. בינואר 1955 נפגש עם אלוויס פרסלי במועדון הכותנה בלאבוק,טקסס, העיר בה נולד באדי וגם גדל. שותפו העיקרי לדיבוק הרוק באותן שניםהיה בוב מונטגומרי, ואיתו גם הופיע לראשונה כצמד. באוקטובר 1955 שימשוהשניים כחימום למופע של ביל היילי והקומטס. היילי הוציא מאוחר יותר אתrock around the clock, שהפך לקלאסיקה בפני עצמה, ונחשב גם לאיש שהמונחרוקנרול הומצא בגלל שיר שכתב. השיר היה rock-a-beatin' boogie וכששדרןהרוק אלן פריד שידר אותו הוא נקש בעפרונו על השולחן בכפ פעם שנשמעו המלים''רוק'' ו''רול''. חברת דקה התלהבה מהפוטנציאל, אבל אנשיה סברו, משום מה,שהולי ימצה את הפוטנציאל המסחרי שבו אם יהפוך לזמר קאנטרי דווקא. הזיווג,כצפוי, היה קצר ימים.

ואז הקים הולי הרכב שכלל את לארי ולבורן (שמאוחריותר הוחלף על ידי ג'ו מולדין) בבס, ג'רי אליסון בתופים וניקי סאליווןבגיטרה. ההרכב הקליט באולפן הקטן של נורמן פטי בקלוביס, ניו מכסיקו. האגדהמספרת שבמהלך ההקלטה של that'll be the day, להיטו הראשון ואולי גם המזוההאיתו ביותר, נשמע קולו הרם של צרצר בחדר. החבורה ''פיספסה'' את התגנבותהצרצר להקלטה וכששמע שדר רדיו נלהב את הדי ג'יי, הוא הרים טלפון להוליוראיין אותו בשידור חי. באדי ניסה להסביר שמדובר בצרצר והשדר, מצידו, הביןשמדובר בלהקה בשם הצרצרים, או הקריקטס. שנים לאחר מכן, כשחיפשו חמישהצעירים מליברפול שם ללהקת הרוק שהקימו הם התעקשו שיהיה זה שם של חרק,בדומה לקריקטס. התוצאה הייתה הביטלס. הסגנון הייחודי של באדי הולי והקריקטס היה חדש ומרענן. בפרספקטיבההיסטורית, הוא היווה מעין שלב ביניים בין הרוקאבילי הבסיסי שיצא מזמריחברת סאן, כמו ג'ין וינסנט וקארל פרקינס, למוסיקת הפופ-רוק המתוכחמתשנוצרה בעשורים המאוחרים יותר. במלים אחרות, לולא טיפוסים כמו באדי הוליוהאחים אוורלי הביטלס לא היו קיימים, והדבר נכון גם לגבי שורה של מוסיקאיםמוערכים אחרים. הקריקטס חתמו על חוזה עם ברנסוויק; במקביל, חתם באדי על חוזה כסולן עםקוראל, לייבל שהיה למעשה חברת בת של ברנסוויק. that'll be the day יצאבמאי 1957. השיר טיפס במהירות לצמרות המצעדים והפך את כמעט בן-לילהלסופרסטאר. למעשה, התחרתה הפופלריות שלו אז בזו של אלוויס פרסלי עצמו.אלה ששמעו את הולי וחבריו סברו שמדובר בכלל בזמרים שחורים, כנראה בשלהאינטונציה הקופצנית וההדגשה על הברות בודדות. ב-‏1957 יצאו הקריקטס למסעהופעות בחברת מוסיקאים שחורים - תופעה נדירה כשלעצמה אז. בין השאר, הםהופיעו במוסדות שמזוהים באורח מוחלט עם המוסיקה השחורה, כמו תיאטרון אפולובהארלם ותיאטרון הווארד בוושינגטון. באפולו הגיב הקהל באדישות מופגנת, שלאלומר בעוינות, לצעירים הלבנים מטקסס. אבל משהחלו הללו לבצע את ''בודידלי'', שיר המוקדש למוסיקאי רית'ם-אנד-בלוז שנשא את אותו שם, נעלמההאדישות ופינתה את מקומה להתלהבות סוערת. לאחר מכן הייתה הדרך קצרהלתוכניות טלוויזיה פופולריות כמו american bandstand ומופעי הבידור שלארתוא מאריי ואד סאליבן. הסינגל השני של הולי, peggy sue (עם everydayבצידו השני) זינק גם הוא אל המקום השלישי במצעדים. הסינגל השני שלהקריקטס, oh boy! (שצד ב' שלו כלל את להיט אחר, not fade away), נמכר כמעטבמיליון עותקים. מייד לאחר מכן הגיטריסט ניקי סאליבן את הלהקה ותקופה מסויימת הופיעוהקריקטס כטריו. בין השאר, קיימו סיבובי הופעות באוסטרליה, בבריטניהובפלורידה. לאחר מכן צירפו את טומי אלספ כמחליף לסאליבן. הסינגל השלישישלהם, maybe baby, זכה גם הוא להצלחה מסחרית גדולה. בקיץ 1958 נשא באדי לאישה את מריה אלנה סנטיאגו, פקידת קבלה בחברת הקלטות.מריה תהפוך, עשור ומחצה לאחר מכן, ובעל כורחה, לגיבורת להיט ענק שנסב עלהיום שבו מת בעלה.

בסוף 1958 ניכרה האטה מסויימת בקריירה של באדי.באוקטובר אותה שנה הוא עבר להתגורר בניו יורק. ג'רי אליסון העדיף להישארעם נורמן פרטי בקלוביס. הולי הסכים ובכך, למעשה, התפרקו הקריקטס. בינואר1959 הופיע הולי בלוויית טומי אלספ, הבסיסט ויילון ג'נינגס (שהפך לאחר מכןלזמר קאנטרי מצליח) וחבר ותיק מלאבוק שהפך גם הוא בהמשך למוסיקאי קאנטרי,צ'ארלי באנץ'. המודעות שקידמו את סיבוב ההופעות התייחסו אליהם בטעות כאלהקריקטס.ב-‏2 בפברואר 1959 הופיעו הולי ולהקתו בקליר לייק, איווה. במופע נטלו חלקגם ריצ'י ואלנס, וג'יי.פי ''ביג בופר'' ריצ'רדסון. התחנה הבאה שלהם הייתהאמורה להיות מורהד, מינסוטה, 700 קילומטרים משם. במקור, הם היו אמוריםלעבור את הדרך הארוכה באוטובוס תיירים שעמד לרשותם, אבל באדי החליט לשכורמטוס קל ולחסוך את המסע המייגע. המטוס היה אמור לנחות בפארגו, צפון דקוטה,לא רחוק ממורהד. ג'נינגס ואלספ הסכימו לוותר על הטיסה במטוס הארבע-מושבילטובת ואלנס וריצ'רדסון ולעשות את הדרך הארוכה למורהד באוטובוס, כפישתכננו מלכתחילה. בשעה 1:50 לפנות בוקר המריא הביצ'קראפט בוננזה האדום,שכינוי החיבה שלו היה ''מיס אמריקן פיי'', משדה התעופה הקטן של מייסוןסיטי, 16 קילומטרים מקליר לייק. מזג האוויר היה קשה לטיסה - קר, מושלג ועםראות גרועה מאוד. דקות אחדות לאחר מכן התרסקה מיס אמריקן פיי בשדה תירס,13 קילומטרים משדה התעופה. לא היו ניצולים. אמריקה קיבלה בתדהמה את הבשורה המרה. לאחר הלווייה הפילה מריה הוליהאומללה את העובר שנשאה ברחמה. הסינגל האחרון שהוציא באדי, it doesn'tmatter anymore (שצד ב' שלו כלל את raining in ny heart המלודי) זינקלראשות המצעדים.למוסיקה של באדי הולי הייתה, כאמור, השפעה עצומה על אגדות רוק מאוחרותיותר. את הביטלס כבר ציינתי, אבל אפשר להוסיף גם שמות כמו הרולינג סטונס,בוב דילן, גרייטפול דד, לינדה רונסטאדט, ברוס ספרינגסטין ואלוויס קוסטלו.בשנת 1971 הקליט דון מקלין שיר שהגדיר את ה-‏3 בפברואר 1959 כיום בו מתההמוסיקה. השיר, american pie, הפך ללהיט ענק. הלהיט, אגב, זוהה עד כדי כךעם מבצעו המקורי שלא מעט מוסיקאים חששו להקליט אותו. ובכל זאת, היו לאמעטים שעשו כן: mott the hoople, נינה סימון, הוונצ'רס ו-who's that girlהם רק דוגמאות אחדות. לפני כשנתיים הוציאה גם מדונה גרסה משלה לשיר הנפלאהזה.בשנת 1978 עשתה גם הוליווד צדק עם המוסיקאי הגדול. הסרט the buddy hollystory, בכיכובו של גארי בוסי, הביא את סיפור ההצלחה קצר הימים שלו לדורחדש של חובבי מוסיקה שטרם נולד אז. עיריית לאבוק הבינה את אלו רווחים ניתןלהפיק מקידם שמה של כעיר הולדתו של המיתוס. ב-‏1979 נחנך בעיר פסל שלהולי, מעשה ידיו של הפסל גראנט ספיד. ב-‏1986 חגגה העיר את יום הולדתוהחמישים של באדי בפסטיבל מוסיקה גדול שאירח, בין השאר, את אגדות הפיפטיזבו דידלי ובובי וי. ב-‏1990 נערכה מכירה פומבית של חפצי ממורביליה הקשוריםלהולי; גארי בוסי, שגילם את דמותו בסרט על חייו, רכש את הגיטרה שלו בסכוםשל 242 אלף דולר. גם מחזמר מצליח נעשה על עליו.ונקודה אישית: באדי הולי, אני מודה, הגיע לתודעתי בזכות מתווכים. ''הכלעובר חביבי'' ביצעו באמצע שנות השבעים שיר בשם ''היי ויוו'' ובו מוזכר שמהשל פגי סו. כששאלתי מי זו הפגי סו הזו קיבלתי הפנייה ראשונה לשיר שלו. זוהייתה ההתחלה.

מות הזמיר

יום מותם של באדי הולי וחבריו הוא אחד הימים שאני נוהג לציין לעצמי באותולוח שנה פרטי שלי. יום מותה של קארן קרפנטר הוא יום אחר. השבוע לפני 21שנה נדם ליבה של קארן קרפנטר לנצח. היא הייתה בת שלושים ושלוש. שני ימיםפרטיים עוקבים ששניהם קשורים למקורות המוסיקליים שלי.קארן קרפנטר הייתה הקול הצלול והבלתי נשכח מאחורי צמד הקרפנטרס. יש משהובצמד הזה שלא מאפשר להתייחס אליהם כאל שמאלצונרים סטנדרטיים. גם שמאלץצריך לדעת לעשות והקרפנטרס עשו את זה בצורה הטובה ביותר שניתן להעלות עלהדעת.המוסיקה של הקרפנטרס הייתה מלודית ואוורירית. העיבודים היו נקיים ועמדובניגוד מוחלט לצעקנות שאיפיינה את צליל הפופ-רוק של שנות השבעים. קארןקרפנטר, לא זוהרת אבל עם קול של זמיר, הובילה את הצליל הזה. אחיה,ריצ'ארד, סיפק את העיבודים הרכים והקליטים. הצליל של הצמד שאב יותר מתקופתהקדם-רוק מאשר מהרוקנרול, אבל הדבר לא מנע מהם לפנות לקהל מגוון מאוד. כלהאלמנטים הללו הביאו לכך שגם עתה, שלושים שנה לאחר שיא פריחתם שלהקרפנטרס, הם נחשבים עדיין לאחד הקולות המזוהים ביותר עם העשור השמיני שלהמאה העשרים.

באמצע שנות הששים עברה משפחת קרפנטר מניו הייבן,קונטיקט, לדאוני, קליפורניה. ריצ'ארד, הבוגר בין השניים, היה הקלידןבשלישיית ג'אז שהופיעה במועדוני לילה בקונטיקט. לאחר שעברה המשפחהלקליפורניה החל ריצ'ארד ללמוד פסנתר באופן מסודר וצירף אליו את אחותו,קארן, כנגנית טובה ואת ווס ג'ייקובס כבסיסט. השלישייה החדשה השיגה חוזההקלטות בלייבל קליפורני בשם מאג'יק לאמפ, אבל שני הסינגלים הראשונים - עםקארן כסולנית - נכשלו לחלוטין. חברי הטריו ניסו שוב. הם זכו בתחרות להקותשנערכה ב-‏1966 בהוליווד, ובזכותה הצליחו להשיג חוזה ב-rca תחת השםשלישיית ריצ'ארד קרפנטר. אבל גם זה לא הסתדר: השלושה הקליטו ארבעה שירים,שמשום מה לא יצאו מעולם לחנויות. בראשית 1968 נמאס לג'ייקובס והוא עזב אתהלהקה. במקומו צירפו ריצ'ארד וקארן את ג'ון בטיס, חברו ללימודים שלריצ'ארד, ויחד הקימו להקה בשם ספקטרום. אבל גם ספקטרום התפרקה עד מהרה,והשניים החלו להופיע כצמד. הם עשו כמה הקלטות דמו בביתו של המוסיקאי ג'ואוסבורן בלוס אנג'לס, ולאחר מכן שלחו אותן להרב אלפרט, מנהל חברתa&m ומוסיקאי מצליח בזכות עצמו. אלפרט התלהב ממה ששמע והחתים אותםעל חוזה בחברה שלו.האלבום הראשון של הקרפנטרס, offering, יצא בנובמבר 1969. הוא לא עוררתגובות מיוחדות, והדבר נכון גם לגבי הסינגל שיצא בצמוד אליו, גירסת כיסויללהיטם של הביטלס ticket to ride. אבל הסינגל השני היה משהו אחר לגמרי.השיר close to you, שנכתב על ידי האל דייוויד וברט בכרך, טיפס לראשותמצעדי המכירות והפך ללהיט המיליונים הראשון שלהם. close to you היה הפתיחלחמש שנים שבהן היו הקרפנטרס לאחד ההרכבים המוסיקליים הפופולריים ביותרבעולם. במהלך אותה תקופה הם זכו בשני פרסי גראמי והציאו שרשרת של להיטיענק, ובהם rainy days and mondays, superstar, hurting each other goodbyeto love, yesterday once more ו-top of the world. אחרי ההצלחה הגדולה של yesterday once more ב-‏1975, החלה הפופולריות שלהקרפנטרס לרדת. במחצית השנייה של שנות השבעים נאלצו ריצ'ארד וקארן להתמודדעם שורה של בעיות אישיות. ריצ'ארד התמכר לכדורי הרגעה רק ב-‏1978 הצליחלהיגמל. קארן חלתה באנורקסיה נרווזה (רצון כפייתי לרזות), מחלה שליוותהאותה עד סוף ימיה. מעבר לכל אלה, להיטיהם חדלו להצליח: בשנת 1978 לא נכנסאף שיר שהקליטו אל ארבעים הראשונים במצעד המכירות. קארן החליטה שזזה הזמןלהגשים את אחד מחלומותיה וללכת על קריירת סולו. היא גייסה את מפיק העל פילראמון והחלה לעבוד על אלבום סולו. אבל הקלטת האלבום לא הושלמה מעולם,ובסוף אותה שנה חזרה קארן והתאחדה עם אחיה. השניים הקליטו חומר חדש ובשנת1981 הוציאו את האלבום made in america, שהצליח להביא לקאמבק קצר-ימים,בעיקר בזכות הלהיט touch me when you're dancing. אבל בריאותה הרופפת שלקארן המשיכה להתדרדר והשניים חדלו מלהופיע בציבור. ב-‏4 בפברואר 1983 גילו בני משפחתה של קארן את גופה מחוסר ההכרה בביתהוריה בדאוני. היא הובהלה לבית החולים ומתה שם באותו בוקר. סיבת המוות:דום לב, כתוצאה מאנורקסיה נרווזה.המוסיקה של הקרפנטרס לא הייתה מן המשפיעות וה''חשובות'' ביותר בתולדותהפופ-רוק. למעשה, היא גם לא התיימרה להיות כזו. זו הייתה מוסיקה לכלהמשפחה, מקטן ועד גדול, שעוררה מעט מאוד התנגדות וסיפקה לא מעט רגעיםמלודיים רכים של רומנטיקה משובחת. כפי שאמרתי בתחילת המאמר, גם שמאלץ צריךלדעת לעשות ודמה שהקרפנטרס עשו את חלק משירי השמאלץ הטובים ביותר בכלהזמנים. זה היה בדיוק ההרכב שהורים היו שמחים לשלוח את בניהם ובנותיהםלהופעותיו (דומני שריצ'ארד וקארן עצמם לא עזבו מעולם את בית הוריהם).קולה האיכותי, הבהיר והמלטף של קארן הפך לסמל המוכר ביותר של הצמד. היאעצמה הייתה מתופפת מוכשרת ביותר וכמעט בכל ההופעות של הצמד נהגה להתחיל אתההופעה מאחורי מערכת התופים ולבצע את שיריה משם ורק לאחר מכן לרדת לקדמתהבמה ולעמוד בחזית.שבוע אחד, שני ימי זיכרון. זיכרונות אישיים בהחלט שלא זכרתי מעולם בזמןאמת ושהפכו לחלק מעולמי שנים לאחר שנטבעו בתודעה האנושית.

באדיבות אתר אפלטון

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אורי קציר