אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מוריד הגשם / תיאטרון בית צבי


דן לחמן's picture

מוריד הגשם, מחזהו של ריצ'ארד נאש זכה להצלחה מרובה כשהוצג בתחילת שנות החמישים בברודווי. לפני כעשור הוצג מחדש וזכה שוב להערכה ופרסי טוני. את מוריד הגשם ראיתי לראשונה בתיאטרון הקאמרי. למיטב זכרוני בתיה לנצט שיחקה את ליזי ויוסף ידין את מוריד הגשם. יוסף מילוא החזיק תמיד אצבע על הדופק על ההצלחות בברודווי ודאג להביא ארצה את המחזות המצליחים ביותר.מעט אחריו הגיע הסרט. קתרין הפבורן שיחקה את הנערה, ברט לנקסטר את מוריד הגשם.בתפקיד משני, אחיה הצעיר, שיחק שחקן שהיה נראה כהבטחה גדולה, ארל הולימן, אך הוא לא הצליח לכבוש לעצמו מקום בהוליווד וכוכבו דעך. ייתכן שהמשיך לשחק על במה. שם בסרט לפחות היה נוגע ללב והצליח לגנוב סצנות משני אריות המשחק הללו. הסרט היה מועמד לאוסקר ולא זכה. קתרין הפבורן הייתה מועמדת ולא זכתה. אך ארל הולימן קיבל גלובוס זהב לשחקני משנה.

המחזה הוא מאותם מחזות "כתובים היטב" מקצועיים מאוד. כאלו שיש בו סיפור שמחזיק עניין, ובעיקר דמויות ששחקנים טובים יכולים לנעוץ בהם שיניים ולחולל בהם נפלאות.הסיפור עוסק במשפחת חוואים אמריקאית המחכה לנס כפול. השנה שנת בצורת. הבקר מת מצמא. נס מבוקש אחד הוא גשם. הדאגה המרכזית של כולם היא ליזי האחות המבוגרת העומדת לאחר את הרכבת ולהישאר רווקה זקנה. לא בדיוק יפה. אין לה מחזר ולמרות שנשלחה העירה למצוא מישהו חזרה לבדה. נס שני הוא שיימצא לליזי מישהו. המחזה נע בין שתי הציפיות הללו כשהדאגה לליזי והרחמים המשפחתיים עליה הם לב המחזה.

קתרין הפבורן, למרות שבשנות החמישים המאוחרות עוד לא סבלה ממחלת פרקינסון שהופיעה אצלה בשנותיה המאוחרות, שיחקה את ליזי כבתולה חששנית ורגישה עם רעידות ידיים וראש נוגעות ללב.הרווק היחידי בסביבה שעשוי לגלות עניין בליזי הוא סגן השריף, אך הוא איננו מגלה עניין. הוא קורא לעצמו אלמן, אך כולם יודעים שאשתו ברחה ממנו.האב ובניו מנסים לעודד את ליזי. אומרים לה כמה היא יפה. שעתידה לפניה, חוץ מהאח הגדול הזורק את האמת המרה בפניהם ובפניה. תתכונני להיות בתולה זקנה.לתוך הקלחת המשפחתית מופיע נוכל רב קסם. הוא מבטיח להוריד גשם. ליזי לא מאמינה לו אך מתפתה לכריזמה שלו. ובכל זאת מרגע הופעתו מורגשת אווירת שינוי הגורמת לצופה סקרנות, עד כמה הוא נוכל, איך יצא מזה בשלום כשהגשם כנראה לא ירד. ומה באמת יקרה לליזי.

הם מבלים לילה במתבן. הוא גורם לה אושר של לילה. אושר הגורם לה להראות לילה אחד יפה. כמו פרח שבקע מניצן סגור. קסם הפריחה. מלבד ליזי כל בני המשפחה משתנים בעקבות השינוי. וסגן השריף שבא לאסור את מוריד הגשם הנוכל מגלה מחדש את נשיותה החדשה. סוף אמריקאי טוב.המחזה הוא דרמה רומנטית עם אווירה לירית מסוימת בסגנונו. ריאליסטי .סשה ליסיאנסקי בנה תפאורת במה כפרית. בית עשוי כולו מקורות עץ טבעי מהוקצע, בעל חללי משחק שונים. חדר המגורים, והמתבן.מיטקו בוזקוב לביים את המחזה למקום שאהבתי פחות. הוא הוריד את הליריקה לחלוטין והפך את המערכה הראשונה לקומית מדי, דבר שגרם לשחקנים לנסות להיות מצחיקים. דבר שפגע בעיקר בדמותה של ליזי. נכון שהיא קצת צוחקת על עצמה. אך היא מודעת למצבה ואמור להיות בה קו של עצב. היא לא מצחיקה באמת. היא מסתתרת מאחורי המוקיונית שלה. אצל בוזוקוב היא מצחיקה. למרות זאת יש במחזה סצנות יפות, אם כי לא תמיד שומרות קצב ויש רגעי נפילה. אך הסוף כשליזי פורחת והגשם ניתך גורם לצופה לחייך באושר קטן בכל זאת.

זו איננה הצגה של כיתת המשחק כמו בדרך כלל. להצגה זומנו שחקנים בוגרי בית צבי מן העבר. ניר מנקי המשחק את אבא יוצר דמות חביבה של חוואי טוב לב ולא חכם מדי הדואג לבתו.נדב ניר כאח הצעיר הוא חביב ומבדר . זה סוג של תפקיד הגונב סצנות, כמו בסרט, הוא האתנחתה הקומית הממשית אך גם בעל הלב החם באמת. ונדב ניר מצליח ליצור את הרבדים הללו.אלון אורבך הוא נוח, האח המבוגר. זה שרואה את המציאות כמו שהיא במשפחה המנסה לחיות בהתעלמות וטווית תקוות מוגזמות לליזי. אורבך משחק את נוח כאיש יבש כראוי. כשה שלא משתתף במשחקים ומנסה לפקוח את עיני כולם, ולכן נתפס "כרע" הבימתי.

שירי נדב – נאור הייתה יכולה להיות טובה הרבה יותר אילו לא הודרכה לשחק בחלק הראשון בצורה ליצנית מדי. שלא באשמתה לוקח זמן עד שליזי שלה מצליחה באמת לגעת בלב.נכון שהיא מתנהגת כאילו היא עליזה רוב הזמן אך הממד שהיא יודעת את האמת קצת נעלם בחלק הראשון. כל הצד של ההליכה בחלום המשפחתי יחד עם מודעותה לאמת קצת טושטש. אלא משזה קורה משחקה משתפר לאין ערוך. והיא עוברת את כל השינויים הנדרשים בחן רב. הבעיה הגדולה שלה, זו שלא תלויה במשחקה היא זו שהיא נראית עפה מדי לתפקיד ליזי הבתולה המתייבשת. ולוואי וזו תהייה בעייתה היחידה בעתידה על הבמה.אסף סלומון משחק את סגן השריף, החתן המיועד. שתי סצנות קצרות בהן הוא עומד בהצלחה גדולה. יש לו חן בימתי רב והוא מצליח להוציא מהתפקיד את המקסימום.

אפי ביבי בתפקיד סטרבק, מוריד הגשם, הוא חידה מסוימת בעיני. בתפקידיו הראשונים בבית צבי הוא סמך בעיקר על הכריזמה הפיזית שלו וממנה יש לו הרבה. דווקא כאן במקום שהפיזיות שלו הייתה תורמת לדמות הכי הרבה הוא כיבה במעט את הכריזמה, וניסה לשחק יותר לעומק. זה לא שהוא רע חלילה, אבל בדרך בה הוא משחק חלק מהקסם הפתייני של הדמות קצת הולכת לאיבוד. אך בחלק השני בה מתבקשת להתבטא רגישותו הוא מצליח להיות רגיש דיו כדי להפוך לסמל המים שגרמו לפריחתה של ליזי.תרגומו של עידו ריקלין נשמע קולח מאוד.

תגיות: 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן