אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חייו של גון לנון - כולנו רוצים לשנות את העולם


התמונה של דן לחמן

חייו

חייו של ג'ון לנון - כולנו רוצים לשנות את העולם / ג'ון וייז ג'קסון. הוצאת רסלינג

כל מי שהתעניין, העריך, אהב והעריץ את הביטלס, כל אחד בגילו והגדרתו חשב שג'ון לנון הוא המוכשר ביותר מהארבעה. לא רק בצד המוסיקלי. המלים שלו היו עמוקות יותר. חייו שמחוץ ללהקה היו מעניינים יותר ובוודאי הדברים שאמר. מצד אחד ילדותי לכאורה מצד שני מעמיק. סוג של הוגה ילדותי. אי אפשר היה לא לאהוב או לפחות להתייחס אליו כנציג הבולט של הלהקה. כמובן שמותו המזעזע הוסיף לו הילה חדשה. הוא הפך לאייקון תרבותי ונבחר במשאלים כאחד האנגלים החשובים ביותר. בזמן אמת כל אחד ברמת העניין שלו ניסה לאסוף פרטים אישיים. ליצור לו ביוגרפיה שאולי תסביר חלק מהשירים. לנתח את השפעתו הן על המוסיקה והן על הפואטיקה שלו."אני לא שייך לאלה שחושבים שאם כל מה שחלמנו עליו בשנות ה 60 לא התגשם, אז כל מה שאמרנו ועשינו היה שגוי. אמנם אין שלום בעולם למרות מאמצינו, אבל אני עדיין מאמין שהרעיון של ההיפי של שלום ואהבה היה בעל ערך. אם מישהו קם ומחייך וחוטף סטירת לחי, הסטירה לא מבטלת את החיוך. הוא היה קיים!".כעת תורגמה לעברית ביוגרפיה שכתב עליו הסופר האירי ג'ון וייז ג'קסון בהוצאת רסלינג. אולי בגלל מוצאו ג'קסון מדגיש כבר בהתחלה את שורשיו האיריים של לנון.ג'קסון מתחיל את הביוגרפיה באי סבו שעזב את אירלנד עם אלפי משפחות אחרות בימי הרעב הגדול והגיע לאנגליה. כשלאירים נגמרו תפוחי האדמה הם באו לליברפול אמר לנון. היו כל כך הרבה אירים בליברפול עד שכונתה ביאת אירלנד.מצד אביו, כל אבותיו המוקדמים היו מוסיקאים. פרדי לנון ( 1912) אביו של ג'ון כשאתעשר אמר אביו של פרדי, אדאג שכולכם תפליצו לתוך משי. המצאת מיני ביטויים עברה בירושה במשפחה. אלא שאביו לא התעשר ופרדי בן השמונה נשלח לבית יתומים בפני ליין.למרות קומתו הקטנה (1.63) ונכותו פרדי היה חיית במה. כשהתבגר מעט עלה על אניית נוסעים כדייל ובדרן. בהופעות היה משחיר את פניו ושר שירים של אל ג'ונסון. מאוחר יותר הדביק שפם ועשה פרודיות על היטלר.אחרי תקופת חיזור בין חופשות חוף התחתן פרדי עם ג'וליה סטנלי השובבה. שבוע אחרי הנישואים יצא פרדי להפלדה לאיי הודו המערבית. בנם היחיד נולד ב9 באוקטובר 1940 בליל הפצצה גרמנית. התינוק הוטבל בשם ג'ון וינסטון לנון. וינסטון על שם ראש הממשלה הנערץ.ג'וליה הבודדה התחילה לבלות את לילותיה בפאב ולא התנגדה כשאחותה הגדולה מרי לקחה את התינוק אליה. "את האמא האמיתי שלו. אני רק ילדתי אותו" אמרה עם השנים. ב1945 ילדה ג'וליה תינוקת נוספת, למלח . לתיוקת שנמסרה לאימוץ מידי קראו ויקטורה אליזבת. ג'ון לא ידע על קיומה של אחות עד 1964.דודה מימי לימדה את ג'ון הקטן לרקום פרחים ופעמיים בשנה לקחה אותו לראות סרט בקולנוע. אבל ג'ון היה ילד עם סיוטים והפרעות. הוא אהב את אביו האמיתי למרות שכמעט לא ראה אותו. עשרים שנה אחרי, כשכבר היה מפורסם גילה את כל הסיפור על אמו ואביו.את כספו הראשון ממוסיקה הרוויח ג'ון משירה בחתונות. בשעורים בכנסיה עורר מהומה כשטען שהפרושים שהלשינו על ישו היו פשיסטים.בימים המוקדמים ההם התחילו להתגבש הידידויות העמוקות שלו עם "החצי שני". פיט שוטון השובב היה הראשון. בהמשך יהיו סטוארט סאטקליף (הביטל האבוד), פול מקרטני ו -יוקו אונו.בגיל צעיר מאוד למד לקרוא. ספרים הפכו למרכז התעניינותו. אחר כך נוספה הכתיבה, ובגלל שבע פרסם ( בעותק אחד) של שירים וסיפורים.בבית ספר תיכון התחילו בעיות בבית ספר. אני גאון חשב ג'ון. גאון או משוגע ואם לא מאשפזים אותי אני לא משוגע, לכן אני גאון. מוריו לא ידעו מה רוחש בתוכו. משנה לשנה הורד ג'ון למגמת לימודים נמוכה יותר. בתעודות כתבו "התנהגות בלתי קבילה. הישגים דלים" רק בסוף תקופת הלימודים נלקח לבדיקת עיניים בה התגלה שאיננו רואה את הלוח כלל. אז קיבל את משקפיו הראשונים. בגיל 13 חזרה אמו לחייו. כשהיה בן 15 קנה את התקליט הראשון שלו. שיר קאנטרי בלוז. להיט סקיפל ( skiffle). ג'ז אמריקאי מוקדם ומבטא של תושבי ההרים. סגנון שכבש בסערה את אנגליה. אלפי להקות כאלה צצו בבריטניה. סקיפל היה סוג המוסיקה שנטה לעצבן את ההורים והיה קל לנגן אותו. גיטרה או בנג'ו. לוח כביסה עם כמה אטבים. תיבת בסים תותרת בית ובעיקר אומץ לשיר. ג'ון מקבל את גיטרה שלו. לנגן הוא למד על בנג'ו של דודה מימי ובהתחלה השמיע אקורדים די מוזרים על הגיטרה. לנון מקים את הלהקה הראשונה שלו.התקליט הבא שקנה היה שיר של אלביס פרסלי. haund dog מהרגע ששמה את אלביס חייו השתנו. "אלביס הוציא אותי מליברפול. אלה היו החיים.. לא חשבתי על שום דבר חוץ מרוקנ'רול. חוץ מסקס. אוכל וכסף. שזה הכל אותו דבר".הbbc שידר רק מוסיקה פשוטה. כדי לשמוע מוסיקה אחרת הלך לחנות תקליטים והסתגר בחר השמעה. שם פגש לראשונה את ליטל ריצ'רד, ג'רי לי לואיס ואחרים. רק רדיו לוקסמבורג שלא נקלט היטב בליברפול החל משדר מוסיקת פופ.ב1957 גמר לנון את לימודיו ונכשלל בכל הבחינות, מרות שהוגש לרמה הנמוכה ביותר. המנהל שלו כתב עליו "אינני סבור שהוא אבוד לחלוטין. ייתכן שיתבגר ויגיע רחוק" ג'ון כותב שירים מיניים. דודתו מגלבה אותם וזורקת את התןעבה מהבית. יום אחד אהיה מפורסם ואת תצטערי, אמר לה.פאות לחיים, עישון שתיה מכנסיים הדוקים וחולצות צבעוניות הפכו את ג'ון ל "פושטק" בתוכו היה פחדן ולא הצטרף לשום כנופית רחוב.שבת ה6 ביולי 1957 הפכה להיות רגע היסטורי. הקוורי מן, להקת הסקיפל של לנון תנגן לראשונה ביריד שנתי. הותר להם להרקיד את הנוער. השכר הראשון של ג'ון ממוסיקה. בהופעה הזו הוצג בפני ג'ון נער עם גיטרה על כתפו. פול מקרטני. למישהו הייתה שם מכונת הקלטה. זו הייתה ההקלטה הראשונה של לנון.פול וג'ון התיידדו מיד ומצאו הרבה אהבות משותפות במוסיקה. ג'ון הביא את פול ללהקה למורת נפשם של האחרים. פול הראה לג'ון שיר שכתב. פול התפעל והתיישב לכתוב אחד משלו. הדפוס המוכר לנון מקרטני נולד. ג'ון הבין שברמת ביצוע פול מוכשר ממנו. הם התחילו להפרות אחד את השני בעבודה משותפת. האחרים נטשו אחד אחד.פול המליץ על חבר מבית הספר. נער צעיר מאוד שידע לנגן על גיטרה לא רע. דודה מימי לא סבלה את ג'ו'רג' הריסון. לכן ג'ון היה הולך לנגן בביתו. אמו של הריסון הייתה מכבדת אותם בכוסיות ויסקי קטנות.ג'ון פול וג'ורג' נעשו לגרעין הכבד של שרידי הקוורי מן, להקתו של ג'ון. המיומנויות השתפרו. הם עבדו על הרמוניות אמריקאיות, סימן היכר שליווה אותם שנים.ביולי 1958 הקליטו במכונת הקלטה תקליט 78 שני שירים. בצד אחד שיר של באדי הולי. בצד השני שיר שכתבו פול וג'ורג'. בהמשך דרכם ישיר כל אחד מהם את השירים שכתב. כאן ג'ון הוא הסולן.ב15 ביולי 1958 נדרסה למוות ג'וליה. אמו של ג'ון. ג'ון הפסיק לנגן. הלהקה לא נפגשה חודשים. התקליט שהקליטו נדחף למגירה ונשכח. עשרים שנה עברו עד שהשיר נשמע שוב.

"ביום ההוא תגידי שלוםביום ההוא תגרמי לי לבכות...... זה יהיה היום שאמות"

ג'ון נרשם ללימודים במכללה לאמנות. הוא רצה ללמוד ציור אך בגלל התנהגותו הפרועה נשלח ללמוד טיפולוגיה משם הועבר לארכיטקטורה. הדבר היחידי שהתפתח בו באותה תקופה היא הרגלי השתייה המוגברת ויחסי המין הפרועים שהחל לקיים. יצר הרס עצמי ואלימות החלו להתפתח ולהראות בציבור. בין השאר היה מכה אז את זו שנחשבה לחברה שלו. ביר getting bettter מ1967 הוא כותב

הייתי אכזרי אל האשה שלי. הכיתי אותה והרחקתיה אותה מדברים שאהבה.כחצי שנה אחרי מותה של ג'וליה הוזמנה הקוורי מן להופעה. ג'ון ופול עלו שיכורים לבמה. ג'ורג' לא שתה כי אביו היה באולם. החבר האחרון שנשאר בלהקה עזב אחרי ההופעה.ב1959 אפנת הסקיפל נגמרה. במקומה עלו להקות ביט קטנות שניגנו במועדונים. הקוורי מן קיבלו חוזה הופעה פעם בקבוע. לא היה להם מתופף ולא בס. הם נאלצו להפיק מעצמם צליל מיוחד. דבר שהביא להם את האוהדים הראשונים. אחרי שמונה שבועות יכלו סוף סוף ג'ון וג'ורג' לקנות גיטרות חשמליות.הלהקה החליפה את שמה לג'וני והמונגוס. לפי אופנת הזמן.הם מצאו את סטוארט סאטקליף, חברו של ג'ון מהמכללה לאומנויות. הייתה לו גיטרת בס והוא רצה להצטרף.. לנגן הוא עד לא ידע. הוא היה צייר מתחיל. הסיבה האמיתית שג'ון צירף אותו ללהקה הייתה זו שהוא רצה שסטוארט יהיה על ידו כמה שיותר. הוא רצה שיהפך לחלק מחייו.ג'ון פנה לאמרגן מקומי שיסדר להם עבודה. האמרגן ביקש להחליף את שם הלהקב. סטוארט הציע את השם "beetles" - חיפושיות בסגנון שם להקתו של באדי הולי, הצרצרים. ג'ון רצה לשנות את הכתיב ל beatals שיבטא את הביט. בסוף הסכימו על השם: long john and the silver beetles.הוא צרף אליהם מתופף , טומי מור, שהיה בן 36, וסידר להם עבודה במועדון נחשב.ג'ון הכניס את הלהקה לתחרויות כשרונות צעירים "תמיד הפסדנו לאיזו גברת שמנה שניגנה על כפיות" אמר. המנהל החדש שלהם השיג להם הופעות בכמה מהמועדונים הנחשבים. ג'ון ידע שלא יחזור למכללה לאמנות.בניגוד למוסיקאים מלהקות אחרות, ג'ון הקשיב לא רק למוסיקת רוקנרול. המוסיקה השחורה עניינה אותו. הrace music מוסיקה שערבבה שורשים דתיים עם סיפורים מיניים, זו שהפכה עם הזמן לריתם אנד בלוז. ליטל ריצ'רד אמר שלריתם אנד בלוז נולד תינוק והם קראו לו רוקנרול.הלהקה מקבלת חוזה הופעות בהמבורג. הם מצרפים את המתופף פיט בסט שהייתה לו מערכת תופים משלו ולא היה מטומטם כמו כמה מהאחרים שהלהקה פגשה.המבורג. מועדון אינדרה, רובע החופש הגמור. 48 ערבים מ19.30 עד 2.00 לפנות בוקר, שלוש הפסקות קצרות. הם היו צריכים להגדיל במהירות את הרפרטואר. אי אפשר היה לנגן שעות את אותם שירים שהכירו. כדי למלא זמן ג'ון היה משתולל על הבמה. הם התחילו לצבור אוהדים חדשים.בלהקת רורי סטורם וההריקנס שחילקו אתם שעות הופעה פגו מתופף בשם רינגו סטאר. ושם באולפן בתחנת רכבת הקליטו כמה פזמונים מוכרים. הם חזרו להמבורג חמש פעמים בשלוש שנים וצברו כ800 שעות הופעה על במה. ליברפול לא הייתה נותנת להם הזדמנות להשתפשף כך.הרובע היה אלים ומוטרף. מלחים אנגליים היו מגיעים למועדון הולכים מכות ומכריחים אותם לשתות יחד לנגן ולשיר. ג'ון היה שוכב שיכור מאחרי הפסנתר. אלו היו הופעות מוזרות, אמר ג'ון, לאכול ולעשן לקלל ולהירדם על הבמה כשאתה עייף. כדי להחזיק מעמד התחילו להשתמש בכדורים מעוררים שחילק המועדון. אך במפתיע גם בהמבורג וגם בליברפול הם נמנעו מסמים של ממש.למרות שאי אפשר לאמת את כל סיפורי המבורג הרי אלו שישנם פרועים. ג'ון צעד על הבמה צעידה נאצית עם צלב קרס על כובעו. השתין על נזירות מגג בניין גבוה. קרא לקהל קראוט דפוקים (כרוב, כינוי גנאי לגרמנים) נאצים מזויינים. הוא צפה בג'ורג' מאבד את בתוליו. קיים קשרים הדוקים עם טרסונטיטים. זרק על ג'ורג' צלחת אוכל על הבמה וחטף עגבת.לחייו של ג'ון נכנסו ני אנשים חשובים. אסטריד קירשנר קלאוס פורמן ויורגן פולמר. שלושת האקזיס ( אקזיסטניאלים) לבושי העור כפי שכינה אותם ג'ון. היא שכנעה אותו לאמץ תספורת פוני שהפכה להיות מוכרת כתספורת ביטלס. השלישיה צלמה את ג'ון והלהקה בסדרת תמונות בשחור לבן. תמונות שליוו אותם שנים. כשחזרו לאנגליה הבין ג'ון כמה הם טובים יחסית לזבל של קליף ריצ'רד שהתנגן סביב. הם זכו להרבה הופעות והפופולאריות שלהם גברה. ילדות נעמדו ליד הבמה בנסיון לנשק את פול.הם הוזמנו למועדון שבדרך כלל נוגן בו ג'אז ולא זכו להצלחה. ג'ון שנא ג'אז. מוסיקה שלא מגיעה לשום מקום, לא עושה כלום ודורכת באותו מקום. האוהדים שלה הם סטודנטים לבושים מרקס אנד ספנסר שמורידים בירות. במועדונים האחרים היה מתח מיני באוויר.הלהקה חזרה ל-13 שבועות הופעה בהמבורג. שם הקליטו גם תקליט עם הזמר טוני שרידן. בהקלטת האולפן הזו ניתן כבר להבחין בשינוי המקצועי הגדול.ביולי 1961 נוסד בליברפול עיתון הרוק "מרזי ביט" בגליון הראשון שלו פרסם ג'ון מאמר שבו סיפר איך קמה להקת הביטלס. מאמר כמיטב מסורת הנונסנס האנגלי שגילה עוד צד בכישרונו של ג'ון. מאמר שנכנס לקנון הזכרונות על הלהקה. את המאמר ליוו התמונות המרשימות מהמבורג.בעיתון פורסמה לראשונה ביקורת מקצועית של בוב וולר על הביטלס. את עמוד הביקורת חילק עם בראין אפשטיין, בעל חנות תקליטים.לקראת יום הולדתו ה21 נכנס ג'ון לדיכאון. הוא ידע שעד שלא יצליח בלונדון לא ייחשב למצליחן. הוא הפסיק לנגן, סחב את פול לטיול בפריז, שם פגשו את ידיהם מהמבורג. פול שוכנע לוותר על הברילנטין בשערות ולעשות תספורת "פטריה" עם פוני מלפנים.בחנותו שומע בריאן אפשטיין יותר ויותר הדים על הלהקה, ומישהו אפילו ביקש תקליט שלהם. הוא הלך לשמוע אותם במועדון. הוא נכבש. שמועות מאוחרת טענו שהוא נמשך אליהם מינית. הבחורים בתספורת המשונה, בעלי מראה אנדרוגיני. מצד שני הנערים הרזים הללו לא היו הטיפוס שאפשטיין נמשל אליהם בדרך כלל. לג'ון הייתה שפת גוף גברית ואלימה קצת יותר, אותה סיגל בנעוריו. העמידה שלו ב רגליו המפושקות על הבמה מרתקות אותי, התוודה בראין.הדעות חלוקות עד היום למה שקרה בין השניים. כשנשאל ענה ג'ון שאין לו נסיון מיני עם גברים כי עוד לא פגש גבר שבא לו עליו. הוא אמר גם על אותה תקופה לא היה ביננו רומן אבל אהבתי להתנהג כמו מתרומם, נהניתי מזה. מה קרה באמת כשהיו לבדם כבר לא נדע. ג'ון הרי אמר אז כן לכל נסיון חדש.במשל כל אותה תקופה כמעט ולא ניגנו שירים שלהם. מתוך רפרטואר של כ100 שירים אתם הופיעו רק 6 היו שירים שכתבו. בראיין ראה בהם כישרון ועודד אותם לכתוב. בתוך כמה חודשים היו לג'ון ופול מעל 100 שירים שכתבו. ומה שחשוב יותר. אפשטיין החליט לקחת על עצמו לנהל את הלהקה.בריאן השליט מיד סדר בלהקה. קבע כללים מפורטים עד אישור של איזה סיגריות יעשנו כדי להראות יוקרתיים יותר. לוותר על הג'ינס לטובת חליפות, להפסיק לאכול לשתות וללעוס מסטיק על הבמה. ולא לנגן יותר משעה.בתחילת 1962 בריאן סידר להן מבחן בחברת התקליטים דקה. הם היו מתוחים, שרו גרסאות כיסוי לא מעניינות ונכשלו.חברת תקליטים קטנה ולא נחשבת בשם פארלופון מקבוצת emi הסכימה להקליט אותםג'ורג' מרטין, האחראי של חברת פאלופון גילה בהם ייחוד. כשבראין כתב להם לבוא למבחן הקלטה שלח ג'ון תשובה. מתי נהיה מליונרים. והם נסעו שוב להמבורג.בהמבורג חיכתה לג'ון בשורה רעה. חברו הקרוב ביותר סטוארט סאטקליף מת יום קודם לכן משטף דם במוח. ג'ון איבד לראשונה את החלק השני שלו. כשחזרו עם ג'ורג' מרטין. ניגנו לו חומר חדש שכתבו יחד. ג'ורג' הריסון לא אהב את העניבה של מרטין, אך הוא אהב מה ששמע וחתם אתם הסכם. ההיסטוריה האמיתית מתחילה כאן.בהופעה הראשונה שלהם בליברפול הצטופפו כבר 900 איש. בראין הקים את חברת nems שתטפל במיוחד בענייני הביטלס. ביולי נחתם החוזה עם חברת ההקלטות. הביטלס הרוויחו פני אחד על כל תקליט עם העלאה ברבע פני במשך ארבע שנים. סכום שבתחזית מכירה ראשונית הספיק בקושי לבקבוק קולה. ג'ון לא עמד להיות מליונר. הצלחתה מכירת אם תהייה ואולי להיט במצעד ייתן להם אפשרות להרוויח יותר בהופעות חיות.מרטין לא אהב את התיפוף של פיטר בסט והציע להחליף אותו. רינגו סטאר, המתופף שפגשו בהמבורג ואתו התיידדו התבקש להחליף את בסט. רינגו כבר היה כוכב בליברפול. ג'ון אמר בסט הוא מתופף טוב, רינגו הוא ביטל טוב.סינתיה הודיעה לג'ון שהא בהריון, בימים ההם לא הייה דרך אחרת אלא להתחתן. אפילו לא ידעתי לאיזו דת היא שייכת אמר אחר כך. הם התחתנו בטקס חטוף. לא הייתה רומנטיקה בטקס. מקדח שעבד בחוץ גרם חהם להתקף צחוק. ג'ורג' הריסון, בריאן והזוג הלכו למסעדה ואכלו עוף. ג'ון העדיף לא לספר הוא נשוי. להסתובב נשוי זה כמו להסתובב עם חנות פתוחה, אמר.באוקטובר 1962 יצא הסינגל הראשון. love me do, אנשים אמיתיים קונים תקליט שלנו, התפעל ג'ון.הם חזרו לסיבוב אחרון בהמבורג. במועדון פגשו את ליטל ריצרד הנערץ עליהם. הוא הקריא להם פרקי תנ"ך. ג'ון אמר לו לסתום את הפה. הוא לעומת זאת אמר שהם מדהימים ואם לא היה רואה אותם לא היה מאמין שהם לבנים. מחמאה בלתי נתפסת באותה תקופה. אצל ג'ון התחילה להתרחש השעיה של המציאות. ואולי היא לא חזרה יותר.הסינגל הבא שהיה פריצת הדרך הגדולה היה עם השיר please please me ו ask me way בצד השני. לביטלס היה להיט בראש המצעדים. מרטין רצה לנצל את הרגע. הביטלס הקליטו ביום אחד את האלבום please please me למרות ההשפעות של אפשטין ומרטין האיכות הרוקרית שלהם יצאה לאור. התקליט הפך רב מכר ונשאר בראש מצעד המכירות שלושים שבועות. שיתוף הפעולה של ג'ון עם פול התחילו להניב פרי. האמת שהשירים לא נכתבו בשיתוף. כל אחד כתב את חלקו ורק באולפן הלהקה עשתה עיבוד בהדרכתו של מרטין. רק המבצע יכול לרמוז מי נחשב ליוצר העיקרי בשירים.השירים שלהם החלו להיות מושמעים ברדיו. הם צולמו לטלוויזיה ופיתחו סגנון דיבור כזה שג'ון היה יכול להמשיך להעליב את כולם ולהיחשב שנון. הם יצאו לסיבובי הופעות, והפעם באולמות. הדימוי החדש דרש מהם להראות חייכניים ומאושרים תמיד, לנון כמעט השתגע מהדרישות. הוא התחיל להיות פעיל יותר מינית וצד לו נשים רבות, לצערו של אפשטיין. פחדתי שאני הומוסקסואל, הסביר מאוחר יותר. דבר שאינו מסביר למה קרא לו queer jew.הביטלס עברו ללונדון. פגשו את הסטונס ותרמו להם שיר. למרות שמועות לא הייתה ביניהם תחרות, מה גם שהביטלס היו הרבה יותר פופולארים באותה תקופה.אדוארד מנהיג השמרנים אמר שאיננו מזהה את האנגלית המוכרת. ג'ון בטלוויזיה התחיל לדבר במבטא סנובי כשאמר לא נצביע בשביל טד. הוא המשיך לייצג את מעמד הפועלים למרות שלא היה בן המעמד. בהופעה לפני המלכה האם אמר אתם במושבים תמחאו כפיים בקול האחרים יקשקשו בתכשיטים. המונים היו מצפים להם בצרחות היסטריות.בדבלין ענה לשאלה אם הוא מאמין באלוהים דיש לו הסתייגויות מסוימות. צעירים יצאו לרחוב בהפגנה אלימה. הוא לא הצליח לראות את עיר מוצאו. כעת כבר התחילו לדבר על "תופעת הביטלס" נולד הביטוי ביטלמאניה. רינגו אמר שאם היו חיים בזמן המלחמה היו יכולים להביא המוני ם והיינו מנצחים במלחמה תוך שבועיים.אלבומם השני יצא לשוק ביום הירצחו של קנדי. שום דבר לא עצר אותו מלהפוך מיד לרב מכר ולהדיח מטבלת המכירות את תקליטם הקודם. לראשונה מבקרי מוסיקה ניסו להבין ולכתוב על תופעת לנון מקרטני. יותר מקודם לנון התחיל להאמין שהוא יוצר אמנות.

הם יצאו להופיע לושה שבועות באולימפיה בפריז. אחריו יצאו למסע באמריקה. את הראיון שלהם אצל אד סליבן ראו 73 מליון צופים. כשג'ון נשאל אם בא ממשפחה מוזיקלית ענה כן, אבי תמיד אמר שלאמי יש ביצועים מצוינים. הכל היה הומור של כיתה ה' אמר אחר כך ג'ון. במצעד מכירות התקליטים עמדו בראש הרשימה חמישה תקליטים של הביטלס. דבר שלא קרה קודם או אחר כך. באותו זמן יצא לאור ספר שכתב ג'ון. ספרון שהכיל קטעי פרוזה קצרים. הספר זכה להצלחה. חיי הנישואים לא עמדו בראש דאגותיו. הוא חי בנפרד מאשתו, אם כי היא התלוותה למסע באמריקה שם צולמו לראשונה יחד. אחרי שהתחילו להופיע סיפורים על אביו שנטש אותו פרדי לנון חזר. הם נפגשו לעשר דקות ונפרדו שוב.ביוני 1964 יצאו לסיור עולמי. דנמרק הולנד הונג קונג אוסטרליה. ג'ון התפרק. הוא לא ידע באיזו עיר הוא. לא זכר כיצד הגיעו. בבקרים נראה יוצא בזחילה מבתי זונות. טיסות ג'ט לג היעדר פרטיות, היסטריית המעריצים והקשיים כשהיה חוזר הביתה.במרץ אפריל צילמו את הסרט לילה של יום מפרך. ביולי יצא הסרט לאולמות יחד עם תקליט פס הכל וסכה להצלחה. 10 מתוך 13 השירים בתקליט היו של ג'ון. תוך שבועיים נמכרו מליון וחצי תקליטים.המוסיקה הייתה מגובשת ומורכבת יותר.בשיר i'll cry instead הוא מגלה חלק מתחושותיו באותם ימים.

"יש לי כל הסיבות בעולם לכעוסכי איבדתי את הנערה היחידה שהייתה ליאם זה היה הולך כמו שאני רוצההייתי מאשפז את עצמי היוםאבל אני לא יכולאז במקום, אני בוכה"

שיר רחוק הן ממה ששרו אז להקות רוק אחרות. מאז חזר לכתוב על מצבו האמיתי. בפריז התגלגל לידיהם במקרה תקליט של בוב דילן. הם לא הכירו אותו קודם לכן. באוגוסט 1964 הזמינו אותו למלונם.הסיפור ידוע. דילן בא והציע להם לעשן יחד גראס. הוא לא האמין כששמע שאין להם נסיון בסמים. מרוב פחד אטמו במגבות את פתחי הדלתות. הם נכנסו לטראנס צחוק שנמשך כל הלילה. מאותו לילה הפסיקו לשתות ועברו לחשיש. הסם הפיג את רוב המתחים. הצחוק חיזק את הקשר בינם.באביב נסעו לאיי הבהמס והתחילו לעבוד על סרטם הבא. חוץ ממוסיקה לא תרמו כלום. הם היו מזוגגים כל הזמן.ביוני התפרסם ספר נוסף של ג'ון. בראיון שאל אותו עיתונאי מדוע לא רתם את דמיונו הספרותי למוסיקה שלו. דילן אמר לו תקשיב למלים. באפריל 1965 נתן להם חבר, בלי ידיעתם, lsd. בהתחלה נבהלו אך בהמשך התמכרו להזיות. באותו זמן כתב ג'ון את שיר הנושא לסרט הצילו. הצילו הוא קרא.הוא התחיל לקרוא את הלדוס הקסלי, מנביאי הסם. את טימותי לירי ואת ספר המתים הטיבטי. הוא החליט שהגיע זמן שימחק את האגו שלו.בעבודה על הסרט לא יכלו לשתף פעולה. חומר רב נשאר על רצפת העריכה. היינו כמו ליצנים בסרט על צפרדעים, אמר ג'ון.שוב מסע קצר לאמריקה. עכשיו כבר הופיעו באצטדיונים חמישים אלף איש. הם נפגשו עם אלביס פרסלי שכבר היה כבוי לגמרי. רצינו לפגוש אלביס ופגשנו אנגלברט הומפרדינק. ג'ון כינה את הנשיא ג'ונסון מחרחר מלחמה. אלביס מלמל צריך לדבר עם הfbi על הבן זונה הזה. מאז היה קשה להניע את ג'ון שלא ידבר על פוליטיקה.באוקטובר הוזמנו לארמון לקבל תואר אצולה. בראין לא הוזמן. המלכה אנטישמית אמר. ג'ון אמר שרוב האנשים בעבר קיבלו תוארים בזכות גבורה במלחמה כלומר הרג אנשים. אנחנו קיבלנו כי לא הרגנו איש.ג'ון הודה שעישנו סמים בשירותים בארמון.הם התקרבו להופעותיהם האחרונות. שני אלבומים יצאו ב1966. rubber soul ו revolver. האלבומים שהראו את השינוי שעברו מפופ לרוק. הראשון היה אלבום הגראס. השני אלבום האסיד. אלבום פסיכודלי שהכיל לראשונה צלילים פריטה מואצת ופריטת שהושמעו הפוך. צחוק רעשים ומוטיבים מזרחיים.המשך בחלק הבא...

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר