אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שנה טובה: שתעשה מכה ותהיה עשיר


ל"שנה טובה"- "שתעשה מכה ותהיה עשיר (סוף סוף)..."

מנהג משלוח אגרות ברכה בימים שלפני ראש השנה מקורו בגרמניה של ימי הביניים. מנהג זה התפשט בצורה ממשית בקהילות מזרח אירופה עם הופעת הגלויות המסחריות במאה התשע עשרה. חיקוי מנהגי הגויים, לצד השימוש הגובר בגלויה הרחיבו ומיסדו את המנהג העממי. תהליכי ההגירה העצומה שאפיינה את הציבור היהודי הביאו את דבר איגרת הברכה לארה"ב מצד אחד וארץ ישראל מצד שני. לצד ברכה מקובלת מעוטרת בדיוקן רבני, ספר תורה ושופר החלו להופיע גם דימויים חדשים של העולם היהודי המודרני כמו גם גיבוריה של התנועה הלאומית הציונית ומדינת ישראל. בין הדימויים שצבעו את עולם אגרות הברכה בלטו גם איחולי העושר שעוטרו בשטרות ומטמוני כסף.

"בספר החיים תכתב ותחתם לשנת חיים עושר וכבוד" התברכו ישראלים רבים מעל גבי איגרת ברכה גדושה ציור חבילות של שטרות כסף בערך של 50 לירות ישראליות, שקי מטבעות של כסף וזהב שעוטרו כמקובל בשלל זהבים ונוצצים.

התברכו

"בספר חיים ופרנסה טובה תכתבו" הבטיחה איגרת אחרת לשנה החדשה.

אפילו ארגז אוצרות גדוש כל טוב בנוסח שלל מסע פיראטים מצליח שמשו רקע לברכת עושר באיגרות הברכה של ישראל בשנות החמישים והשישים.

ברכת עושר לא היתה, כמובן, המצאה ישראלית אלא המשך של מסורת כרטיסי ברכה לשנה טובה גדושי שטרות, מטבעות ושאר טובין נוצצים שהיו מקובלות, למן שלהי המאה ה – 19, בקרב קהל קונים יהודי באירופה ובארה"ב. איגרת ברכה שעליה צויר ארנק תפוח שמטבעות כסף לרוב נשפכו מתוכו נשלחה בארה"ב ב – 1908. הברכות באידיש והאיחולים של כסף במיליונים הבהירו – הבטיחו עתיד חדש של עושר.

הטכנולוגיה שהיתה מצויה בעין גויסה גם היא לחגיגה ויצרה תחנת רוח שכנפיה המסתובבות שטרות כסף והיא מפיקה מטבעות זהב...

אגרות ברכה רבות שיוצרו באירופה הבהירו את הדרך למיליונים: המשפחה המסבה אל שולחן החג זכתה לביקורו של הדוור\ שליח שהחזיק בידיו את כרטיס הזכייה בהגרלה ובישר על אופק חדש.

א"י של ראשית המאה העשרים עבדה פחות אך חלומותיה היו מציאותיים יותר בדמות אגרות הברכה – אגרות "שנור" - שהיו בעיקרם דפי ברכה ובקשה לתרומת כסף בגולה לטובת הגרים ומגשימים לימוד תורה בציון.

לימים הנחילה התרבות הציונית - ישראלית ערכים של עבודה ומאמץ ששבו ופרנסו את חלום הזכייה בכסף בהשראת "שנת בשורות טובות" של מפעל הפיס...

פנים רבות היו לשפע המובטח לשנה החדשה כשיותר מכל הומחשה הברכה בדמות ילדים צבעוניים ומתוקים להפליא שנשאו את בשורת העושר. איגרת ברכה שנשלחה ב1911 הציגה רכבת קיטור שמטענה גלילי שטרות של מיליונים. לצד הפסים עמדה ילדה בשמלה אדומה ורוקנה שק מטבעות לטובת שנה חדשה וטובה.

ציורי רכבת שסמלה קדמה ומודרניות היו פופולאריים מאד למן שלהי המאה התשע עשרה. אחת מהן אצה טסה לה באיגרת ברכה אחרת עמוסה מזומנים מהם נהנה גם ילד קטן שרץ לצידה ובודאי פרק לו דלי מלא מטבעות זהב.

בים של כסף, כסף, כסף זכו ילד וילדה שהפעילו מעין ברז גדל ממדים באיגרת ברכה אחרת.

מראה ילדים "ויקטוריאניים" כאלה ואחרים התאימו מאד למראה נלבב כמותו בקשו הקונים הרבים. מוטיב זה זכה לביטוי רב מאד בכרטיסים, תמונות, "פרסים" וגלויות בימים שהתמונה הקטנה שמשה אמצעי קשר שהפך אחר כך גם לחלק מקישוט הרהיט או הקיר בבית הזעיר בורגני של אירופה. אלפי גלויות וכרטיסי ברכה נושאות תמונות ילדים הופקו כמובן, עבור הקהל הלא יהודי אך אלו שמרו על מראה "קלאסי" של החג הנוצרי ללא תוספות של חולין. החיבור בין ילדים "מתוקים" וברכת עושר במגוון אמצעי תשלום היה אמנם הגיוני כרעיון שיווקי אך הופיע בדרך כלל רק בכרטיסי הברכה היהודיים.

ברכת העושר לשנה החדשה היתה ביטוי למציאות התרבותית של הציבור היהודי בעידן של שינוי דתי, חברתי ופוליטי. באיגרת ברכה מראשית המאה העשרים נכתב: "יפתח לך ה' את אוצרו הטוב" בדמות כספת ותכולתה הגדושה.

היצרנים היהודיים של אגרות הברכה העתיקו וחיקו האחד את השני וכך יצרו שלל ברכות של שפע מודרני. בימי התנ"ך היתה ברכת העושר כרוכה בהצלחת היבול החקלאי. "יפתח לך ה' את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעיתו" נכתב בספר דברים כ"ח ושימש בפיוט יהודי שנאמר בסופו של חג הסוכות ומבקש מהקב"ה להוריד גשמים לארץ בזכות המעשים הטובים של אבות האומה. עם ישראל שוב לא ישב בארצו ולא עסק בחקלאות ולפיכך תורגם הפסוק המוכר והיה לביטוי של עושר כספי בדמות ארנק גדוש כל טוב הנפתחת בפני היהודי המבורך.

ברכת העושר היהודית שקפה בודאי את העוני הרב שהיה מנת חלקם של היהודים של מזרח אירופה. התעמולה האנטישמית הציגה את הברון הירש והברון רוטשילד, אך אלו היו בודדים שהבליטו את כלל הקהל היהודי המרושש שחיפש לו שנת מציאת אוצר. במציאות המאה התשע עשרה סימן הכסף את הקפיטליזם המודרני ושיקף את הקדמה לה בקשו גם היהודים להסתפח. עבור רבים שיקף העושר גם יציאה לעולם חדש חילוני במהותו שעמד בניגוד לזה המסורתי יהודי שהושאר מאחור בדרך לחיפוש עתיד טוב יותר בעולם החדש. הוסף לכך "גנטיקה" יהודית רבת שנים ודורות של עיסוק בהלוואה בריבית והתמקדות ברכוש נייד לנוכח סכנת רדיפה ופוגרומים והרי לך תמצית החיפוש היהודי אחר המיליונים.

ברכת העושר שגשגה באירופה ובארה"ב למגינת ליבה של ההוויה הציונית. בעלי המיליונים העדיפו בדרך כלל שלא להגיע לארץ ישראל. זו נשארה חלקת החלום של מיעוט עשיר בלהט לאומי יוקד גם אם בכיס ריק. ימי המנדט וימי העשור הראשון למדינה היו צבועים בשלל ברכות לאומיות ואיחולים וברכות של חלוץ וחייל במציאות של קיבוץ גלויות. אחר כך החלו להסתנן לברכות חלום של דירה מכונית, ברכת שחייה קיבוצית וכן... גם כסף. כך הפך הגרפיקאי יוסף באו את ברכת חג ל"שטר כסף".

עברו של האיש כ"זייפן" שכישוריו הצילו אותו ורבים אחרים בשואה ודאי והדהד בברכה דמוית השטר שהיה חלק מסדרת שטרות שנכנסו למחזור ב – 1959, אבל הברכה היתה ברכה והאושר – עושר.

ומה על מי שאינו עוסק במזומן ? לא אלמן ישראל והוא מקבל גם צ'קים., כתובים עברית אבל גם באידיש. המחאה משנות העשרים העניקה את הסכום של 120 שנים טובות במזומן כשנכבדי הרעיון הציוני ומממניו הם שהעניקו את ה"גיבוי הפיננסי".

איגרת מראשית שנות השלושים מטעם המוסד הפיננסי הידוע: "אדיר במרום" בנק סניף ארץ ישראל של מעלה (מיוסד בשנת אין קץ לפני כל הספירות)" העניק לבעל השטר "מליון לירות ארצישראליות וכל משאלות ליבם" – ממש כדאי.

מאוחר יותר בימי המדינה החל שטף של צ'קים שאיחלו מכל טוב ושפע של מוסדות פיננסיים שונים כיאה למדינה גדושת בנקים. "בנק אלוהינו שבשמים", "בנק שערי שמים" "בנק מלכיאל"- כל אלו העניקו שלוש מאות שישים וחמישה ימים מאושרים".

הגדיל לעשות בנק בל"ל- "בנק לעמי לישראל" והבטיח "שלש מאות ששים וחמישה ימים של אשר מוחלט" בצ'ק שתוקפו: "מיום הוצאתו עד אין קץ ועד בלי די"...

בשנים האחרונות שוב אין עניין במטבעות של כסף מצוירים בתמימות על כרטיס של חג וגם הצ'קים כבר ממש לא מלהיבים איש. עסקים, השקעות, אג"ח ומט"ח הם שם המשחק שסימניו: תחזית כלכלית רבת גרפים עקומות ודילוגים מעלה בדרך אל העושר.

סוף.

תגיות: 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת חיים גרוסמן

.