אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

וודסטוק 40 שנה לפסטיבל - מדוע הוא כה מיתולוגי?


הכרזה

הכרזה המקורית של פסטיבל וודסטוק

לפני 40 שנה זה קרה. בתאריך ה-15 לאוגוסט 1969 התכנסו חמש מאות אלף היפים למופע החשוב ביותר בהיסטוריה של מוסיקת הרוק, וודסטוק: שלושה ימים של שלום ואהבה. הפסטיבל נחשב לאירוע השיא של שנות השישים, של תרבות הנגד ושל מוסיקת הרוק המתהווה.

במשך שלושה ימים עולות זו אחר זו במצעד ענקי רוב הלהקות והאומנים הגדולים של אותה תקופה באירוע חסר תקדים בגודלו שהכיל כמות אנשים גדולה הרבה יותר ממה שהמארגנים ציפו. רבים עושים לאחרונה מחוות, מסיבות ואזכורים שונים לכבוד האירוע. מה כל כך מושך אותנו לפסטיבל וודסטוק, ולתקופת הסיקסטיז בכלל, גם היום ארבעים שנה אחרי?

המוסיקה משנות השישים עדיין פופולארית גם בימינו, וממשיכים להשמיע אותה בתחנות הרדיו. לדעתי, הפופולאריות של שנות השישים מחזיקה מעמד לאורך כל השנים בזכות הראשוניות והאיכות הגבוהה של המוסיקה והמילים, ובזכות הערכים שהמוסיקה והתקופה הזאת מייצגים. בייחוד היום כשהמוסיקה והתרבות בכלל כל כך שטחיים, יש צורך במשהו אחר, מעמיק ובעל משמעות. מוזר לחשוב שמוסיקה מלפני ארבעים שנה תהיה רלוונטית לחיינו כיום, אך יש דמיון רב בין התקופה ההיא לתקופתנו. הצעירים של דור שנות השישים התמודדו בדיוק כמונו באותם בעיות של שטחיות וחוסר משמעות. הם הרגישו כלואים בכלוב של זהב, מצד אחד רובם מגיעים ממשפחות מבוססות כלכלית ומצד שני הם מרגישים ריקנות, והחברה מסביבם לא מציגה להם פתרונות. ההיפך, הם מרגישים שהסביבה לוחצת עליהם להמשיך בדרך חיים שטחית ולא מספקת בה העיקר הוא להרוויח כסף ולקנות בעזרתו עוד ועוד מוצרי צריכה. ללא חשיבות בפיתוח האישיות שלהם ובהגשמת החלומות שלהם. הם מרגישים שהם כלואים במצב בו אין ערך לאדם היחיד, לרצונות שלו ולהתפתחות האישית שלו.

מזכיר לך משהו?

הצעירים לא רצו להשתעבד לשיטה מנוונת זו וכך קמה לה תנועה חדשה ותרבות חדשה, יש לה שמות רבים: תרבות הנגד, ילדי הפרחים, היפים. הכלי העיקרי שלה היה מוסיקת הרוק שהתהוותה באותם השנים ברחבי העולם המערבי. לפתע נוצר סגנון מוסיקלי חדש בו היו למוסיקה ולמילים משמעות. לא עוד מוסיקה המיועדת רק לריקודים, אלא מוסיקת רוק, מוסיקה בעלת מסרים ועומק. מוסיקה שמודעת לכוחה ומנסה לשנות דברים. הערכים החתרניים הללו של תרבות הנגד מצאו מקום של כבוד במוסיקת הרוק של סוף שנות השישים והם ניסו בעזרתה לשנות את העולם. להקת הביטלס הבריטית החלה את התהליך עוד בשנת 1966 ואליה הצטרפו להקות בריטיות ואמריקאיות רבות כמו הדלתות, הרולינג סטונס, ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'פרסון איירפליין ועוד. הם ראו את הכוח שיש למוסיקה לאחד בני אדם, להעביר להם רעיונות ורגשות ולפתח אותם לכיוונים חדשים ושונים ממה שהם הכירו. המוסיקה הפכה מורכבת יותר ומהפכנית יותר, וכמו כל אומנות אחרת ניסתה להעביר מסר ולהשפיע. הם עשו ניסיונות מוסיקליים חדשים, מחו בעזרת המוסיקה על המצב הקיים וניסו להראות אלטרנטיבה . הרעיון הוא לחתור לצאת מהמסגרת המוכרת לעבר הבלתי נודע וכך להתפתח. לא להישאר בבועה הקטנה שלך אלא לטלטל את המסגרות המוכרות, לצאת וללמוד דרך התנסות בבועות השונות מהבועה שלך. כך נלמד תובנות חדשות שלא ידענו, נרחיב את אופקינו ונתפתח בתהליך ארוך של למידה. תוך כדי התפתחות זו של האישיות שלנו אנו נכיר את עצמנו ונתמלא משמעות. אם אנו מרגישים שהסביבה אינה מאפשרת לנו לצאת למסע זה, עלינו לצאת נגד הסביבה, למחות ולהשיג את החופש הנחוץ לנו בכדי לממש את עצמנו. גם תהליך זה הוא חלק ממסע ההתפתחות והמימוש שלנו.

דוגמה לרעיונות אלו ניתן למצוא בשיר המוכר של הביטלס –lucy in the sky with diamonds , משנת 1967. השיר מדבר על מעבר לעולם אחר, מוזר והזוי (יש האומרים שהשיר מתאר טריפ לאחר שימוש בסמי הזיה והשם של השיר הוא בעצם ראשי התיבות של הסם lsd, למרות שג'ון לנון הכחיש זאת מכל וכל).

המילים והמוסיקה מנסות להוציא את המאזין מהבועה והעולם המוכר לו לעבר התרחשות אחרת ושונה. שימו לב איך השירה של ג'ון לנון בבתים של השיר איטית ומוזרה, וביחד עם צלילי הסיטר האיטיים נותנת הרגשת ריחוף לעומת השירה של פול מקרתני והגיטרות בפזמון המהיר והקצבי. הניגוד הזה נעשה בכוונה ומנסה לערער את המאזינים ולתת למאזינים תחושה של יציאה מהמקום המוכר לעבר טריטוריות חדשות. זוהי דוגמה אחת לשירים שניסו להעביר למאזינים את התחושה וההבנה שיש בנו פוטנציאל אינסופי לעולם פנימי ולמימוש עצמי ואל לנו להישאר קטנים ולחיות רק בעולם שאנו מכירים. מי יודע מה יש שם בחוץ?

יש כל כך הרבה לגלות מסביבנו וכל כך הרבה להוציא מתוכנו, חבל לבזבז יכולות אלו ולהסגר ולא לצאת לדרך של מימוש עצמי וחקירה. השיר מנסה לומר לנו, "צאו ותתחילו להכיר את העולם העצום מסביבכם, צאו ותתחילו להגשים את עצמכם!" זוהי ההכרה בעוצמה של היחיד וביכולת לממש עוצמה זו בכל דרך שיבחר.

מה דעתך על הרעיון המוזר הזה? מדבר אליך? נראה לך מופרך? אולי מפחיד אותך?

וודסטוק היה שיא תפארתה של תנועה עולמית שרצתה שינוי, שניסתה למצוא אלטרנטיבה לחיים בורגניים משעממים וחסרי משמעות ומחתה על דרך החיים השמרנית שהובילה לטענתם רק להשתעבדות, חוסר מימוש עצמי, הרג, מלחמות ושנאה בין בני האדם. הם חיפשו דרך חיים שונה בה הם יוכלו להביע את עצמם, לצאת למסע התפתחות אישי ולממש את עצמם כרצונם וכך לנסות ולהגיע למשמעות אמיתית.

תוך כדי חיפוש האלטרנטיבה, הם התנסו בצורות חיים שונות וניסו להיפתח, לפרוץ גבולות מוכרים וללמוד צדדים חדשים שירחיבו את עולמם ויפתחו אותם. הם התנסו בחיים משותפים ובחיי קומונות, בניסיונות לחיות בהרמוניה מלאה עם הטבע, במדיטציות ותרבות המזרח, בנודיזם, בשימוש בסמים כמרחיבי תודעה ועוד.כל הניסיונות הללו התגלגלו מכל רחבי אמריקה והגיעו לפסטיבל וודסטוק, לפתע ההיפים גילו שיש עוד הרבה כמוהם, הם הבינו את כוחם הגדול. הם יצרו קהילה ענקית בה היו לפחות חצי מליון בני אדם- כמות המשתתפים בפסטיבל וודסטוק.ג'וני מיטשל מתארת תחושות אלו בשירה המוכר 'וודסטוק'. המילים מתארות כיצד החבר שלה (גרהם נאש) מגיע לפסטיבל וודסטוק ומופתע לגלות שיש עוד רבים כמוהו שמנסים לחפש תשובות יותר מעמיקות לשאלה מי הם ומה הם רוצים לעשות. שם הוא חווה ומבין שהכל תלוי בנו ושאפשר להגיע לשלום ללא מלחמות אם נבין ונחווה שכולנו אותו הדבר, כולנו רק 'אבק כוכבים'. השאלה היא רק כיצד נוכל לגרום לאנשים לחוות ולהבין זאת?

האם המוסיקה היא כלי מספיק חזק כדי להעביר חוויה זו?

joni mitchell - woodstock

i came upon a child of godhe was walking along the roadand i asked him, where are you goingand this he told me...i'm going on down to yasgur's farmi'm going to join in a rock 'n' roll bandi'm going to camp out on the landand then try and get my soul freewe are stardustwe are goldenand we've got to get ourselvesback to the gardenthen can i walk beside youi have come here to lose the smogand i feel to be a cog in something turningwell maybe it is just the time of yearor maybe it's the time of mani don't know who l ambut you know life is for learning*we are stardustwe are goldenand we've got to get ourselvesback to the gardenby the time we got to woodstockwe were half a million strongand everywhere there was song and celebrationand i dreamed i saw the bombersriding shotgun in the skyand they were turning into butterfliesabove our nation*we are stardust -billion-year-old carbon - we are goldencaught up in the devil's bargainand we've got to get ourselvesback to the garden.

דמיינו לעצמכן, כל כך הרבה אנשים בפארק אחד כשכל המשותף להם הוא אידיאולוגיה שדוגלת במרכזיות האדם, בחיפוש והתפתחות אישיים ובמימוש עצמי לפי ראות עיניו של היחיד, במרכזיות החופש והשוויון כדי שכל אחד יוכל לחפש משמעות לעצמו ובאהבת הטבע, החי והאדם באשר הוא אדם, לא משנה עד כמה הוא שונה ממך. לא פלא שלמרות שעד מהרה המקום הוגדר כ-'איזור אסון' בשל הצפיפות שהמארגנים לא חזו בדמיונם הפרוע, ולמקום נשלחו מטוסים שהשליכו אוכל מהאוויר, בכל זאת הפסטיבל נמשך, הצופים נהנו ושיתפו פעולה בארגון האוכל, הכנתו וחלוקתו והפכו את האירוע למודל כיצד יכולים בני אדם לשתף פעולה, ליהנות ולחיות בהרמוניה גם במצבים קשים, אם הם רוצים בכך. באמצע הפסטיבל, גשם החל לרדת, הבוץ כיסה את הכל ורוחות איימו להעיף ולפרק את הבמה. ולמרות כל התנאים הקשים הפסטיבל הפך להצלחה מסחררת בה אין הבדל בין המארגנים, בין פועלי הבמה ובין המשתתפים. דרך אגב, מבחינה כלכלית המארגנים הפסידו כספים רבים, היפים בעצמם, הם הבינו שקורה כאן דבר גדול והיסטורי ופתחו את השערים והגדרות, כך שהמון הקהל שנתקע בחוץ בפקקי ענק ולא שילם עדיין, יוכל להיכנס גם כן. זה היה רגע מכונן, בו הערכים הנשגבים והמעשים הארציים התאחדו ודיברו בקול אחד. הם הוכיחו שהם לא רק מדברים על ערכים יפים, אלא גם חיים וממשים אותם. הנה, אפשר לצפות מהאדם שיגלה בגרות, יחיה בשיתוף, יקבל את האחר וינסה לפתח את עצמו ואת הסובבים לו תוך כדי הנאה ועזרה הדדית. לכן עד היום כשמדברים על פסטיבל וודסטוק מדברים על חופש מוחלט ושיתוף פעולה, על הנאה טוטאלית, על בגרות, על קבלת האחר וניסיונות שונים ומשונים ללכת עד הסוף בחיפוש ובביטוי עצמי.

האם הם נכשלו בניסיון להביא מהפיכה לעולם?

הרי אנחנו לא רואים היום עולם בו אנשים חיים בהרמוניה, חופש ושוויון ללא מלחמות, ורבים מהם בסופו של דבר חזרו לחיות חיים רגילים. הם לא הגשימו את החלום ואת המהפכה עד הסוף, מצד שני שום מהפיכה לא באמת מצליחה להגשים את כל היעדים והאידיאלים שלה עד הסוף. אבל הם כן עשו שינויים רבים, חלקם שינויים שנראים לנו היום ברורים וטריוויאליים. למשל, הפתיחות והחופש לדבר על עירום, מין וסקס שיש בימינו מגיעה הודות למהפכת שנות השישים. העובדה שכיום נשים לומדות באוניברסיטה ועובדות כמעט בכל עבודה שהן רוצות נעוצה במהפכה הפמיניסטית השנייה שהתחוללה בשנות השישים בידי תרבות הנגד. ההכרה בהומוסקסואליות ובזכות לבחור את נטיות מינך ואת המגדר שלך, ארגונים ירוקים למען איכות הסביבה וזכויות בע"ח, ארגונים כלל עולמיים למען השלום, אגודות לזכויות אדם, הפסקת מלחמת וייטנאם.

הפגנה

הפגנה של תנועת הספרג'יסטיות - תנועת נשים בבריטניה ובארה"ב בתחילת המאה ה-20 שנאבקו למען זכותן של נשים להצביע בבחירות. המהפכה הפמניסטית הראשונה

כל אלה הם מתוצאות מהפיכת ילדי הפרחים. ובראש ובראשונה כמובן, מהפכת הרוק. המצאת סגנון מוסיקלי חדש בו מותר ליחיד לבטא את רגשותיו ואת הלהט שבו ללא שום מחסומים או רגשי אשם. זוהי מוסיקה ששמה את היחיד במרכז ונותנת לו אפשרות 'ללכת עד הסוף' במימוש ובביטוי של עצמו דרך המוסיקה והמילים. הרוק על כל זרמיו מלווה אותנו מאז ומעשיר את עולמנו במוסיקה בעלת משמעות חוצת גבולות שמשחיתה את הנוער ונותנת להם חופש וכוח להביע את עצמם...

בזכות המהפכה של תרבות הנגד לאדם כיום יש יותר חופש להביע את עצמו ולחיות את חייו כרצונו. כמו המהפכה הצרפתית, המהפכה המדעית ושאר המהפכות שהיו לפניהם, ההיפים היוו עוד מהפכה חשובה בשרשרת המהפכות לאורך ההיסטוריה שמטרתם להתקדם לעבר מין אנושי טוב יותר, בו היחיד, צרכיו ומימושו הם המרכז, ולא משנה מי הוא היחיד ולאיזה קבוצה הוא משתייך.

סמל

סמל המהפכה הפמניסטית השניה שחוללה תרבות הנגד בסוף שנות השישים. נאבקו בזכותן של נשים לעבוד וללמוד באוניברסיטאות לפי רצונן החופשי. המהפכות אולי נראות שונות, אך הן כולן מכוונות להגשים אותו רעיון של הגשמת העוצמה הפנימית שיש בכל אדם באשר הוא אדם

רוח הסיקסטיז היא רוח של מהפכנות, של התנסויות חדשות ושל טלטול המסגרות כדי שנוכל ללמוד ולהתפתח לכיוונים חדשים. מעניין לראות שזו אותה רוח שהחלה את המדע המודרני ושהביאה אותנו לקדמה של היום. המדע, הדמוקרטיה המודרנית והקדמה שלנו מתבססים על הטלת ספק, על טלטול המסגרות הקיימות ועל חיפוש אחרי מסגרות חדשות טובות יותר. המהפכה המדעית ,לדוגמה, הייתה גישה מהפכנית וחצופה שקראה תיגר על הכנסייה ששלטה באותם ימים ביד רמה. מהפכה זו טלטלה את אורך חיינו ושינתה את מסגרות החיים שהיו מקובלות עד לאותה תקופה . המהפכה המדעית החלה בעקבות הרנסאנס. בתקופה זו, ממש כמו במהפכת שנות השישים, החשיבות של האדם וההבנה שיש לו פוטנציאל אינסופי היו הערכים שכיוונו את התרבות.

לא פלא שכאשר זוהי רוח התקופה, האדם אכן מימש את הפוטנציאל הטמון בו והחל לפתח את המדע המודרני, פילוסופיה חדשה ופרץ אומנותי שונה וחדש. רעיון זה, לשים את היחיד ואת מימוש הפוטנציאל של האדם במרכז מוביל להכרה בחשיבות החופש האישי ושוויון הזכויות, כי כדי שכל אדם אכן יוכל להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלו אנו צריכים לדאוג שיהיה חופש ושוויון זכויות לכל אדם. הרעיון הזה הוביל למהפכה הצרפתית, לחוקת ארה"ב, למאבק לעצמאות של מדינות שונות, כמו הודו וישראל, למאבק על שוויון זכויות הנשים ושוויון זכויות השחורים וכן לתקופת ילדי הפרחים בסוף שנות השישים.

אם כך, הרעיון הזה עיצב וממשיך לעצב את אורך חיינו המודרני, תוך כדי התקדמות איטית ממהפכה למהפכה. המהפכות יכולות להראות שונות ולא קשורות, אך הן כולן תוצאה של רעיון אחד המנסה לפרוץ החוצה. לכן לא הפתיע אותי לגלות שהמלחין לודוויג ואן בטהובן שדגל במרכזיות המימוש של היחיד ובמתן חופש ושוויון מקסימאליים, רשם סימפוניות לכבוד המהפכה הצרפתית, ובפעם הראשונה הוא כתב מוסיקה בעלת להט אדיר שתפקידה לשקף ולהעביר את מחשבותיו ורגשותיו האישיים. כדי להדגיש את חשיבות היחיד וביטויו הייחודי בחברה הוא אף רשם קונצ'רטו לכינור שיש לנגנו כאשר הכינור הפוך! והנה בערך 150 שנה אחרי, שוב המין האנושי נזכר בערכים אלו, שוב ישנה התפוצצות תרבותית, המוסיקה הופכת לעוד יותר אישית ושוב ג'ימי הנדריקס בניסיון להדגיש את חשיבות הביטוי הייחודי של הפרט, לובש בגדים צבעוניים המדגישים את נבדלותו משאר הסובבים ומנגן בגיטרה החשמלית שלו הפוך ומאחורי הגב!

אף מהפכה אומנם לא יכולה להגשים לחלוטין חזון זה, אך היא מוסיפה עוד נדבך בדרך להגשמת הרעיונות הללו. הייתי רוצה לדעת מה יקרה בהמשך, כיצד תפרוץ המהפכה הבאה, איזה התקדמות נוספת היא תוסיף ובאיזה כלי מוסיקלי חדש ינגנו הפעם במהופך?

מעניין לבחון מה הייתה השפעת מהפכת ילדי הפרחים כאן בישראל. אנו כמובן חלק מ-'העולם המערבי' ולכן הושפענו ממהפכה זו, אך לא במידה ניכרת. יש תיאוריה פסיכולוגית שפותחה ע"י הפסיכולוג האמריקאי אברהם מאסלו ונקראת "פירמידת הצרכים". לפי תיאוריה זו, קודם כל אנחנו דואגים לצרכים הבסיסיים שלנו כמו אוכל ושתייה, כדי שנשרוד. ורק כאשר מילאנו את הצרכים הללו ואנו בטוחים שנשרוד אנחנו מתקדמים הלאה לצרכים יותר מורכבים כמו חיפוש אחרי משמעות, צדק ושוויון. ניתן ליישם רעיון זה לא רק על היחיד, אלא גם על החברה כולה. אומנם עם השנים יש התפתחות, אך ישראל היא מדינה שעדיין לא הגיע לרגיעה ביטחונית, הצרכים הבסיסיים שלנו עדיין לא סופקו בצורה טובה ולכן אין לישראל מספיק בטחון בעצמה כדי שהיא תוכל להתקדם הלאה לעבר צרכים מורכבים יותר. לפי דעתי, רק כאשר נגיע למצב בטחוני רגוע ומתמשך, כמו במצב של שלום, נרגיש מספיק בטוחים ונוכל לעלות הלאה במדרג הצרכים. אז נראה פתאום פניה ציבורית חדה בכל הכוח לרוח המהפכנות, ודרישה לשים דגש חזק על חופש, שוויון ופיתוח מרבי של הפרט בישראל.

דור שנות השישים עשו את שלהם, כעת הגיע תורינו ליהנות מפרותיהם ולחזור ולהתפתח. להמשיך הלאה בהתקדמות המתמדת לעבר המטרה החשובה של הגשמת הרעיוןלשים את היחיד ואת מימוש הפוטנציאל של האדם במרכז. גם כאן בישראל וגם בכפר הגלובלי שיצרנו לעצמנו. ואולי, כמו שהמצאת הדפוס במאה ה-15 בישרה את בואה של תקופת הרנסאנס המהפכנית, האינטרנט היא הטכנולוגיה החדשה שמבשרת על תחילתו של עידן חדש ומהפכה נוספת לאורך הגשמת הרעיון, שתשפיע על כולנו. בכל פעם שהמין האנושי "נזכר" ברעיון זה וניסה לחיות לפיו הייתה התקדמות וקפיצת דרך, לכן הבה וניזכר בערכים הללו ונעביר אותם הלאה בעזרת סמלים כמו פסטיבל וודסטוק ומוסיקת הרוק מאותה התקופה. מוסיקה שמנסה לגרום לנו לחוות את העוצמה שבנו, את היכולות שלנו ואת התקווה שנשכיל להשתמש בהן לטובה ולא נפחד מהן.

הופעה מתוך פסטיבל וודסטוק.דוגמה יפיפיה לכך שהמהות של מוסיקת הרוק היא לתת ביטוי ליחיד ולרגשותיו העזים. השאלה אינה האם לג'ו קוקר יש קול יפה אלא האם הוא אמיתי והאם הוא נותן ביטוי לרגשותיו בשיר. מה דעתכם?"

שיר המחאה הידוע ביותר מפסטיבל וודסטוק כנגד מלחמת ויטנאם והיד הקלה שבשליחת נערים למלחמה. שימו לב להשתלהבות הקהל ולעוצמה שבמחאת ההמונים

ניר להב, עובד על מחקר בנושא חקר המוח בעזרת כלים פיסיקליים במסגרת התואר השני בפיסיקה באוניברסיטת בר אילן וכן מעביר הרצאות לקהל הרחב במסגרת "קסם המדע" בהרצאות הוא מנסה להראות את המסתורין והיופי בטבע, ואוהב להראות את הקשר בין אומנות, מדע, פילוסופיה וחברה.

מאמר נוסף באימגו: "קול הדממה" (אומנות 28.8.07)

Comments

אביגיל אגלרוב's picture

הייתי צריכה להיוולד בזמן

החרטה הכי גדולה שלי היא שלא הצלחתי להגיע בזמן לפסטיבל הכי נחשב בכל הדורות!

יש טקסט אחר

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ניר להב