אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרעה פולני


אלי אשד's picture

לאחרונה הוקרן בסינמטק תל אביב פסטיבל סרטי הבמאי הפולני היהודי הידוע יז'י קבלרוביץ'.

הבמאי הפולני היהודי הידוע יז'י קבלרוביץ'

קבלרוביץ', שזה עתה מלאו לו שמונים, היה במשך עשרות שנים אחד הבמאים החשובים ביותר של פולין ועסק בעיקר בבימוי סרטים היסטוריים ובהם "יוהנה של המלאכים", העוסק במאה ה-17, הסרט "אוסטריה", בו עסק ביהדות החסידית במהלך מלחמת העולם הראשונה וסרטו האחרון לעת עתה "קוו ואדיס" (2001), הסרט היקר ביותר שהופק אי פעם בפולין. מדובר באפוס בן שלוש שעות העוסק ברדיפות הנוצרים בימי הקיסר הרומאי נירון, על פי ספרו הידוע של הנריק סינקייביץ (שתורגם לאחרונה לעברית בתרגום חדש לבני הנוער). קוו ואדיס הוא סרט נוצרי ביותר מכל בחינה, המבטא את ערכי הנצרות כנגד עולם חילוני מנוכר. ייתכן כי אין הדבר מפתיע באשר לבמאי פולני פוסט-קומוניסטי, אך הינו בהחלט מפתיע באשר לבמאי ממוצא יהודי.

אולם דומה כי סרטו המעניין ביותר מכל בחינה הוא סרט יוצא דופן עבור הקולנוע הפולני, אפוס היסטורי שהוקרן בהקרנה מיוחדת בסינמטק, סרט בשם "פרעה" (faraon) שנוצר ב-1966. הסרט, שלזמנו היה אף הוא הסרט היקר ביותר שהופק בקולנוע הפולני, קיבל מיד את הכינוי "קליאופטרה הקומוניסטית" והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לאותה השנה. מדובר בסרט מדהים שאורכו אף הוא שלוש שעות, המבוסס על ספר קלאסי של הסופר והעיתונאי בולסלב פרוס (boleslaw prus).

פרוס, שהיה בדומה להנריק סנקייביץ אחד הסופרים הפולניים המפורסמים ביותר של המאה ה-19, התפרסם ברומנים המציאותיים שלו שעסקו בחיים בפולין, ספרים כמו "הבובה" (1890) הנחשבים ליצירות מופת בספרות הפולנית. הוא נודע בביקורתו על תופעות שונות בחיים הפולניים, כגון אדישות החוגים הפיננסיים לצורך לתמוך בפרוייקטים חברתיים. לעומת זאת העלה על נס והביא כדוגמא את החוגים הפיננסיים היהודים, שהקפידו להקים בתי ספר ובתי חולים.

אולם יצירתו החשובה מכול לא עסקה כלל בפולין של זמנו אלא בתקופה לא ידועה כלל, בימי קדם במצריים הפרעונית במאה ה-11 לפני הספירה. "פרעה" (1896), שנחשב לדעת רבים לאחד הרומנים ההיסטוריים הגדולים של כל הזמנים, תורגם לעברית בכמה כרכים בידי המשורר ב. מרדכי (על פי גרסא אחת התרגום הוא משנת 1928, אך המהדורה הנמצאת בספריה הלאומית היא משנת 1947). כותב שורות אלה קרא בילדותו את הספר במהדורה בת כמה כרכים וזה הותיר עליו רושם בל ימחה, יותר מכל ספר אחר שקרא אודות תרבות קדומה זו.

הסופר

הסופר והעיתונאי בולסלב פרוס

זהו גם ספרו היחיד של פרוס שתורגם לעברית, אם כי כמה מסיפוריו הקצרים תורגמו אף הם, בהם "מאגדות מצרים העתיקה"(שתורגם לעברית עוד ב-1911, במגזין "השחר"), נובלה העוסקת גם היא בפרעה מצרי קדמון וליתר דיוק באחד מאבותיו של גיבור "פרעה" וסיפורים נוספים שתורגמו בידי הסופרת והמתרגמת שולמית הר-אבן (שהלכה לאחרונה לעולמה) במסגרת הספר "מבחר הסיפור הפולני").

ספר קלאסי רחב יריעה זה הוסרט לסרט מרשים מאוד בידי קבלרוביץ וצולם בפולין עצמה, באוזבקיסטן ואף במקום ההתרחשויות במצרים.

התקופה בה מתרחשים מאורעות הספר והסרט היא כ-1080 לפנה"ס, כמה עשרות שנים לאחר ימי יציאת מצרים. בארץ ישראל ("יהודה" בסרט) שולטים שבטים עבריים מסוכסכים שונים, בראשם עומדים שופטים מסוגם של גדעון, יפתח ושמשון. בימים שטים סוחרים פיניקיים עשירים (המוצגים בסרט על פי הסטריאוטיפ האנטישמי של היהודים הסוחרים רודפי בצע הכסף) ובאשור קמה מעצמה צבאית אדירה בראשותו של תגלת פלאסר הראשון, אחד מגדולי השליטים האשוריים שכבש אף את בבל העצומה.

הספר והסרט מספרים את סיפורו של פרעה רעמסס השנים עשר, בחור צעיר ועז נפש המורד במסורת ובמעמד הכוהנים הכל יכול השולט ברוחם ובנפשם של המצרים. בראשם של הכוהנים עומד חורי-חור, הכוהן רב העוצמה שאף פרעה, המנהיג החילוני, חושש ממנו. מעמד הכוהנים מזכיר את הביורוקרטיה הקומוניסטית ואת הדורסנות הסובייטית.

הסרט

מתוך הסרט "פרעה". סרט יוצא דופן עבור הקולנוע הפולני, אפוס היסטורי שהוקרן בהקרנה מיוחדת בסינמטק. קיבל מיד את הכינוי "קליאופטרה הקומוניסטית" והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לאותה השנה.

בסצינת הפתיחה המרשימה מאוד של הסרט, נעצר צבא פרעה (שחייליו המצריים גולמו בידי חיילים סובייטיים שהוצבו בפולין) בדרכו בשל שתי חיפושיות קדושות הנלחמות זו בזו : סיבה מספקת לכוהנים אחוזי האמונות הטפלות לחסום את הנתיב ולמלא בחול תעלה ואגב כך להרוס את חייו של איכר המתפרנס ממנה.

אך עם מות אביו, רעמסס האחד עשר, תופס רעמסס השנים עשר את הפיקוד על הצבא ומתכנן מלחמה במעצמת אשור האדירה, בגיבויים של הפיניקים החוששים מן האשורים. הדבר מביא את רעמסס להתנגשות עם הכוהנים ועם הממסד. מבחינתו של רעמסס גוזל "הממסד הכוהני" המושחת משאבים עצומים שעדיף והיו מושקעים בחיזוק הצבא, בעוד שהכוהנים חוששים (וכמסתבר מן העלילה במידה רבה של צדק) כי צבאה המוחלש של מצרים לא יחזיק מעמד בהתנגשות מעין זאת. מצויה בסרט אירוניה שהצופה אינו יכול להתחמק ממנה - "הרעים" בסרט צודקים, למעשה, בהבנתם המורכבת יותר את המציאות בעוד שהגיבור "הטוב" שוגה בהבנתו הפשטנית, באופן יחסי, את יכולותיו. אין כאן מאבק חד מימדי בין "הטוב המוחלט לרע המוחלט " כגון, נניח, ב"מלחמת הכוכבים".

שמן למדורת העוינות בין הפרעה והכהונה מוסיף הרומן אותו מנהל רעמסס עם נערה עבריה בשם שרה. העבריה והיפה, המולידה לפרעה בן והכוהנים (שונאי העברים שמן הסתם זכר יציאת מצרים טרי מאוד בזיכרונם) מתכננים להשתמש בילד זה ולהפוך אותו ל"מלך הראשון של העברים" (שהרי שאול, המלך הראשון, לא היה צפוי להיוולד במשך מאה השנים הקרובות).

הסרט מגיע לשיאו בהתנפלות ענקית של המוני מצרים על הכוהנים, שלמעשה הסיתו אותם לכך, שעה בה במצרים מתחולל ליקוי חמה. הליקוי מוצג כעונש משמיים (האל אוזיריס, שהכוהנים משמיעים את קולו האדיר המכריז על העונש המוטל על מצרים "החוטאת" כמעט בסגנונם של נביאי התנ"ך, במעין רמקול קדום). הכוהנים הערמומיים מנצלים את אשר הם יודעים שהוא תופעת טבע רגילה על מנת לחזק את שליטתם בהמונים. מעתה ואילך נחרץ גורלו של הפרעה הצעיר והאמיץ למוות והכוהנים ישלטו לאין מפריע בארץ. ליקוי החמה, אגב, היה אמיתי וכנראה אחת הסיבות לבחירתו של פרוס דווקא בתקופה זו. מחבר אחד העיר כי ליקוי חמה כזה, שעליו לא ידע פרוס, התרחש גם בימי הפרעה המונותיאיסט הראשון, אחנאתון, שחייו היו דרמטיים אף יותר, ויתכן כי אם היה פרוס יודע על ליקוי חמה זה היה בוחר באחנאתון ובזמנו כבסיס לרומאן.

אמנם ניתן לראות בסרט מעין אלגוריה מוסווית היטב על יחסי הדת והמדינה, גם במשטר הקומוניסטי בו הזכירו הבירוקרטים של המשטר במאוד את הכוהנים במצרים העתיקה. אך בו בזמן, סרט זה הוא אחד הבודדים שניסו לתאר בצורה אמינה כלשהי את אופי החיים במצרים העתיקה. זהו סרט איטי אך עוצמתו היא דווקא בכך שהוא אינו עוסק בתיאור קרבות ומעשי הרפתקאות, כמקובל ברוב הסרטים ההיסטוריים, והגיבורים אינם דווקא דמויות הירואיות של שחור ולבן, אלא מדובר בתיאור מפורט של החיים בחברה קדומה, המשפיעים על האירועים ההופכים דרמטיים יותר ויותר עד לסוף המצמרר והטראגי. למרות הטראגיות שבסיום, ראוי לציין כי גישתם של הכוהנים החוששים ממלחמה עם אשור אדירת הכוח נראית מציאותית יותר מזו של הפרעה הצעיר והפזיז.

מעניין גם כי למרות שהסרט הוא מציאותי מאוד בתיאור חיי מצרים העתיקה, הרי שדווקא הדמות הראשית בו, רעמסס ה-12(השחקן ג'רז'י זלניק) היא דמיונית לחלוטין ולא הייתה קיימת במציאות ההיסטורית של התקופה. שושלתו של רעמסס הסתיימה במציאות ההיסטורית באביו בסרט, רעמסס ה-11, שמלך במצרים במשך פרק זמן ארוך, שלושים שנה בקירוב, אך איבד את השלטון עוד בחייו לכוהן הגדול והשאפתן חורי –חור, שהיה דמות אמיתית מאוד. בימיו של חור פרץ תוהו ובוהו במצרים, שהחליש מאוד את הממלכה האדירה לפנים ושנמשך עד לאחרית ימי שלמה (שהיה נשוי, כידוע, לבת פרעה מצרי), כאשר עלה לשלטון פרעה שחיזק את מצרים מספיק כך שיכלה לפלוש לממלכות ישראל ויהודה.

מסעו של ואן אמון

ועם זאת, אחת היצירות הספרותיות המעניינות ביותר שנכתבו אי פעם במצרים העתיקה שייכת דווקא לתקופה לא ידועה זו, שבולסלב פרוס היה היחיד בתקופה המודרנית שעסק בה בספרות. החוקרים גילו פפירוס שתיאר בגוף ראשון את מסעו של אחד מאנשיו של הכוהן הגדול חורי-חור, הכוהן ואן אמון, לעיר גבל שבפיניקיה. בדרך נשדד הכוהן המצרי הגאה ומצא את עצמו חסר כל ובמאמציו להחזיר לעצמו את כספו ומעמדו נפגש עם מלך גבל "זכר בעל", עימו ניהל מו"מ מסחרי-תיאולוגי מייגע בניסיון לשכנע את הפיניקי הערמומי כי מן הראוי לתת לכוהנים המצרים את מבוקשם גם מבלי שאלה ישלמו עבור כך בכסף. הוא הגיע למקומות בארץ ישראל, כגון העיר דור שנשלטה בידי קרובי גזע של הפלישתים ולאי קפריסין. בכל מקום גילה עד כמה התדרדר מעמדה של מצרים לשפל המדרגה בעיני אותם שפעם נשלטו בידיה ובשלב מסוים הפך הכוהן המצרי הגאה לפליט נרדף וחסר כל מאחר והואשם (בצדק) בידי הפלישתים כי הפך לשודד דרכים. אגב כך מתאר הכוהן תופעות מוזרות בהן נתקל, ובכללן התיאור הראשון הידוע של "נביא" פיניקי המתנבא באקסטזה, בדומה ככל הנראה לנביאי ישראל המאוחרים יותר.

יתכן והכוהן בתיאור מסעו תיאר גם את מפגשיו עם נציגי שבטי ישראל של תקופת השופטים), אך לרוע המזל יצירה זו נקטעה באמצעה בפפירוס הקיים בידינו, לפני שהגיע המחבר לשלב זה. בכל אופן, גם מה שיש בידינו מספיק כדי להיחשב סיפור המסע הידוע הקדום ביותר וליצירת מופת של הספרות המצרית, אן כי החוקרים חלוקים עד היום בשאלה אם מדובר ביצירה בדיונית או אוטוביוגרפית.

הפפירוס היחיד עליו נתגלתה יצירה זו התגלה רק שנים לאחר שחיבר פרוס את ספרו, בסוף המאה ה-19. מצער מעט כי הבמאי קבלרוביץ' לא ניצל סיפור מרשים זה והפך את ואן אמון לאחת הדמויות בסרט ואת סיפור מסעו בארץ ישראל ומפגשיו עם בני עמה של אהובתו היהודיה של פרעה לעלילת משנה. נדמה כי תסריט כגון זה היה רק מוסיף משנה עניין ועוצמה לסרט.

בכל מקרה, מדובר בסרט רב עוצמה ומרשים גם כך ואם כי הוא עוסק במאה ה-11 לפני הספירה הרי שהוא בהחלט מותיר אצל הצופה גם מחשבות הנוגעות תקופתו שלו.

תוכן הסרט "פרעה"

ביקורת על "פרעה"

פרטים על "פרעה"

הסופר בולסלב פרוס

בולסלב פרוס בויקיפדיה

מוזיאון בולסלב פרוס

סקירה מפורטת על פרעה בויקיפדיה

הספר "פרעה"

על הבמאי

ראיון עם הבמאי

עוד על הבמאי

אל החיפושית ב"פרעה"

מלחמת המצרים באשורים בתקופת חורי-חור

לוח זמנים של התקופה

ואן אמון

מסעו של ואן אמון

עוד על ואן אמון

וגם

ואן אמון והנביאים

ואן אמון והפלישתים

סרטים על מצרים העתיקה

סרטים על תקופת התנ"ך

תגיות: 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד