אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הביטלס ו-ירדן אוריאל


התמונה של אלי אשד

הוצאת כרמל. אנגליה חולמת – הביטלס, אנגליה ושנות השישים. עודד היילברגר.

לרגל ביקורו של הזמר המפורסם פול מקרטני בישראל, וגם לרגל פרסום הספר המחקרי בעברית של עודד היילברגר "אנגליה חולמת: הביטלס,אנגליה ושנות השישים" שעוסק בלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של המאה העשרים, להלן ראיון מקיף עם אספן הביטלס הגדול ביותר של מדינת ישראל וההיסטוריון שלהם, ירדן אוריאל. וגם סקירה קצרה וראשונה מסוגה על השפעתם של הביטלס בשדה הספר העברי.

בימים אלו ביקר בישראל הזמר המפורסם ביותר בעולם שריד להקת "החיפושיות" הלהקה המפורסמת ביותר של כל הזמנים, פול מקרטני ובמקביל יצא לאור ספר מחקרי חדש בעברית על הביטלס כמעט ראשון מסוגו וגם כן בימים אלו ממש הופיע בהוצאת כרמל הספר אנגליה חולמת – הביטלס, אנגליה ושנות השישים של עודד היילברונר. ספר המתיימר להיות המחקר המקיף הראשון בישראל על הלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של המאה העשרים.

פול מקרטני, אחד משני השרידים של להקת הרוק והקבוצה המוזיקלית המפורסמת ביותר של המאה העשרים מבקר בימים אלה בישראל. הביקור לא חסר קשיים התקבלו איומי התנקשות בחייו מגורמים איסלאמיים קיצוניים. והכל זוכרים את הפעם הקודמת כאשר הביטלס כלהקה לא הגיעו לישראל.

כידוע אי אז בשנות השישים הביטלס הוזמנו לבקר בישראל והעניין בוטל. יש האומרים בגלל התנגדות אביו של הפוליטיקאי והסופר יוסי שריד מנכ"ל משרד החינוך דאז (יוסי שריד הכחיש במאמר נרגש). יש אומרים בגלל התנגדות אמרגן מתחרה ומקנא גיורא גודיק ששכנע את הרשויות לא לתמוך בביקורים אלו .

מחקר חדש שהתפרסם בימים אלו הראה שהתשובה האמיתית לשאלה מי נתן את ההוראה לעצור את ביקור הביטלס אז בארץ היא שונה מאוד. החובבים הישראלים יכלו להתנחם במפגש של העיתונאי וחבר הכנסת עקיבא נוף עם ג'ון לנון ואישתו יוקו אונו לאחר שהלהקה האגדתי כבר התפרקה מפגש ממשוך שבמהלכו נוף אף שיכנע את לנון לשיר שיר שכתב בעברית! ובכל זאת לביטלס כמו בכל מקום אחר הייתה השפעה גדולה גם בישראל. ועד עצם היום הזה כאשר שיריהם שימשו כפס קול עבור פרקי סדרת הילדים "השמיניה". שיוצרה גיורא חמיצר חובב ביטלס מושבע דאג להכניס לפס הקול שלה את כל שירי הביטלס כדרך להראות על קשר בין דור השמיניה האולטרה מתוחכם והדור של הוריהם (ומן הסתם גם כדי לחבר יותר בין הצופים הצעירים והוריהם) .לביטלס אף קמו שני היסטוריונים חובבים לא אקדמאיים בישראל ירדן אוריאל ו-יואב קוטנר . או כפי שכתב היילברונר בהקדמתו:

השפה העברית היא בין היחידות שבה לא הופיע כלל עד היום מחקר מקיף על תרבות הביטלס... העדרו של תיאור התופעה ושל הסבר שלה מן הבחינה ההיסטורית התרבותית והחברתית מזכירה את האיסור על כניסתם לישראל בשנת 1964. נראה כי זולת שיריהם לא רואים בישראל בתרבות הביטלס תרבות הראוייה להתייחסות מעמיקה. לא מדוייק בכלל. האמת היא שהביטלס כן זכו לתיאור מפורט מכל הבחינות בעברית בפרויקט היסטורי ענק.

אך פרוייקט זה לא היה בכתב אלא ברדיו כפרוייקט ענק של החובב הידוע ביותר של הביטלס בישראל הלא הוא העורך המוזיקלי והיסטוריון מוזיקת הפופ יואב קוטנר שיצר סדרה מקיפה ופרטנית ביותר על תולדותיהם ברדיו בשם "מסע הקסם המסתורי".

וחובב אחר ירדן אוריאל החל לתאר את תולדותיהם בסדרה של שחיבר שני ספרים על תולדות הביטלס ממה שהיה אמור להיותה פתיח לסדרה מקיפה ביותר על ההיסטוריה שלהם סדרה שנעצרה למרבית הצער עם הכרך השני שבו אוריאל החל לתאר את ראשית פרסומם.

ראיון עם היסטוריון "החיפושיות"

ירדן אוריאל הוא האספן הגדול ביותר והמומחה ביותר לביטלס בישראל אם כי ידוע פחות בציבור הרחב מיואב קוטנר. ולהלן ראיון עם ירדן אוריאל . -מה מושך אותך כל כך בביטלס בהשווואה לכל להקה אחרת?ירדן אוריאל: דבר ראשון - המוסיקה. מעבר לכך - ההרכב האנושי של חברי הלהקה. צירוף נדיר של ארבעה אנשים מוכשרים ומיוחדים - כל אחד בדרכו שלו. הביטלס הם להקה שקל להזדהות איתה, אך בו בזמן יש בה עומק שיעסיק חוקרים ומחברי ספרים עוד שנים רבות. -איך הפכת להיות חובב אספן של הביטלס? אוריאל: מן הסתם אפשר להאשים בזה, כמו תמיד, את האם היהודיה. אמא שלי אהבה אותם (באופן סביר ושקול) כך שגדלתי על המוסיקה שלהם תרתי משמע. האלבומים הראשונים שלי היו אלו אותם היא רכשה. בסביבות גיל 12 התחלתי לקנות אלבומים שלהם בעצמי ולאט לאט זה הפך לאספנות שיטתית שהתפתחה והתפרסה על פני תחומים שונים כספרים, חולצות, סיכות, וכיום סרטי די וי די וכל מוצר אחר שאפשר להעלות על הדעת שקשור לחיפושיות.

-אגב האם זה נכון שהיה מוזיאון ביטלס בישראל באזור קרית אונו? ירדן אוריאל: ישנה ספריה ציבורית באיזור בגני תקווה, המתהדרת באגף שלם של ספרי ביטלס. הם מתגאים בהיותם הספריה בעלת אוסף הספרים הגדול ביותר בארץ בתחום. כספרייה ציבורית הם צודקים, אך אינם עומדים בשורה אחת עם כמה אוספים פרטיים שאני מכיר.

-יש לך קשרים עם חובבים אחרים של הביטלס? הקשרים שלי הם בעיקר עם אספנים מחו"ל. חלקם אני מכיר מעל 10 שנים. בארץ לעומת זאת, אינני מכיר הרבה חובבים אחרים. כיום אני בקשר עם לא יותר משלושה חובבי ביטלס ישראלים. מדי פעם פונים אלי תלמידים ואף סטודנטים שעושים עבודה כלשהי בנושא הביטלס על מנת שאעזור להם. פעם אפילו התקשר אלי ילד ושאל אותי אם אסכים לתת לו את האוסף שלי. כשאמרתי לו שלא אוכל כי זה תחביב שלא אוכל לוותר עליו, הוא שאל אם אסכים להוריש לו את זה בצוואה שלי.בעבר הייתי יותר מעורב בתחום המקומי. ערכתי הקרנות וידאו ברחבי הארץ, שידרתי תכניות ברשת ג' (כשעוד שידרה מוסיקה לועזית) וברדיו האזורי, פרסמתי כתבות בעיתונים שונים, אבל מאז עשיתי את הבחירות שלי בחיים. הביטלס הינם תחביב נחמד אולם עיקר חיי הוא משפחתי ועבודתי.

הקשרים עם חו"ל הם רגועים באופיים. בארץ לעומת זאת אנשים יותר תובעניים. בעבר התארחתי בפורומים מחו"ל בתחום. ריכזו עבורי את השאלות ואני עניתי על כולן זמן קצר לאחר מכן. זה מקובל. אפילו מקארטני עושה זאת כך - אם יותר לי להיתלות באילנות גבוהים.

בארץ לעומת זאת פנו אלי לא מזמן בהצעה דומה, אולם לאחר התכתבות קצרה, כשהתברר לזו שפנתה אלי כי אינני מעוניין להשתתף בצ'ט חי אלא רק לענות על שאלות שיועברו אלי מראש, היא לא טרחה אפילו לענות לתשובה ששלחתי לה. זו דוגמה לבעיית הקשר בארץ ומדוע אינני שש יותר לתרום לסצנה המקומית. לו דברים היו קורים אחרת, הייתי מסדר לאותו פורום אורחים נכבדים יותר ממני, עימם אני בקשר, כמו מבקר המוסיקה של הניו יורק טיים, שחיבר בעצמו ספר על הביטלס ומארק לואיסון, שספריו בתחום נחשבים לחשובים ביותר.

-כתבת שני ספרים בסדרה על תולדות הביטלס שנפסקה. למה הפסקת את הסדרה ומה תכננת לעשות שלא בוצע אוריאל: במקור תכננתי להוציא סדרה בת עשרה ספרים, כל אחד מהם בן מאה ומשהו עמודים, שתתמקד בסיפור חייהם של ארבעה אנשים רגילים שעשו דברים בלתי רגילים. יש אנשים המתעניינים בצד הטכני של הביטלס - כלי המוסיקה שלהם, האקורדים אותם הם ניגנו ומספר הביצועים שהקליטו לכל שיר ושיר. אני החלטתי להתמקד בפן האנושי ולהציגו כסיפור עלילה. היו שהאשימו אותי ברדידות בשל כך והיו שהבינו וכיבדו אותי על בחירתי. הכל עניין של טעם. כמו כן, בתור אספן מצא חן בעיני הרעיון שהפרוייקט יהיה מורכב ממספר פרטים (ספרים) נפרדים שכל אחד מהם מהווה חלק אינטגרלי של הפרוייקט השלם. הספקתי להוציא שניים, כאשר את השני הפקתי בתמיכת חברת "אפל", החברה של הביטלס ואת ההקדמה לו כתב ביל הארי, ידיד קרוב של ג'ון לנון שליווה את הביטלס בראשית דרכם וסייע להם. מאז הספקתי לכתוב את הפרק הראשון של הספר השלישי בלבד. לא מצאתי זמן להמשיך. המשפחה, העבודה והחיים בכללותם תבעו את שלהם. לספר השלישי תכננתי לבקש ממארק לואיסון שיכתוב עבורו הקדמה. חברת אפל הייתה אמורה להעביר לי בבוא הזמן תמונות נדירות כל מנת שאשלבם בספר. כאמור, הדבר לא יצא לפועל בינתיים. לפני כשנתיים עלה במוחי רעיון להוציא את שני הספרים יחד עם תוספות, משחק ג'אווה של הביטלס שידידה מתכנתת שלי יצרה ואולי אפילו ספר נוסף בפורמט pdf על דיסק. אלא שדיון בו נתקלתי באחד הפורומים באינטרנט עורר בי שאלות מהותיות לגבי כדאיותו. אחד החכמים באותו פורום הכריז אז שהוא בעיקרון לא קונה דיסקים. הוא מוריד אותם מהאינטרנט וכי לא צריך לשלם עבור מוסיקה. רוב החברים בפורום די הסכימו איתו. אף אחד לא הגן על זכות האמן על יצירתו. הבנתי שעל אותו עיקרון, אשקיע כסף, זמן ומוטיבציה רק על מנת שמישהו כמו אותו כוכב יוכל להעלות את פרי עמלי לאינטרנט ולחלוק אותו עם האחרים בשם העיקרון המקודש. אני מקבל את זכותם לחופש המידע, אבל מסרב לממן אותו מכספי. הוגן, לא? במילים אחרות, במציאות אחרת בזמן אחר הייתי עושה את הפרוייקט ומשקיע בשיווקו. בכל אופן יום אחד, כאשר אתפנה מעיסוקי, אשלים את הספר הנ"ל ואמשיך הלאה, לבאים בתור. הדבר יקרה. יתכן אמנם שאצטרך לצאת לפנסיה לשם כך, אבל בסופו של דבר אכן אמצא את הזמן להמשיך את הפרויקט. -אביך הסופר מירון אוריאל שכידוע תרם רבות לספרות הפופולארית בישראל עם מאות ספרים וחוברות ובהם סיפורי טרזן מערבונים של"בוק ג'ונס " ו"סטלגים " וכתב תחת עשרות שמות בדויים,גילה אי פעם עניין בביטלס?

ירדן : אבי נתן לי יד חופשית. מעולם לא הגביל או ביקר אותי. להיפך. כשנתקל בפריטים מעניינים הקשורים לביטלס במהלך עבודתו, הוא נהג להביא לי אותם. כאשר ג'ון לנון נרצח הוא פנה אלי ברצינות והביע את תנחומיו. מעבר לכך, ככל הזכור לי, לא דיברנו מעולם על שירי הביטלס עצמם. הוא אהב מוסיקה קלאסית בעיקר. אגב, בשנותיו האחרונות הוא הביע דווקא את אהבתו לשיר creep של רדיוהד. לא היה לו מושג מי זה טום יורק, אבל הוא בהחלט ידע להעריך שיר טוב כששמע אותו. -ואם כבר אתה התעניינת ביצירות שלו שהן כיום מושא בפני עצמן לאספנים? אוריאל: את ספריו של אבי קראתי כנער צעיר באמצע שנות השבעים. מצאתי אותם בבוידם בבית הורי, שהיה מלא בספרים מסוגים שונים. אהבתי במיוחד את כרכי חוברות "טרזן". האמת היא שבמשך תקופה ארוכה לא ידעתי שהוא כתב זאת. הוא מעולם לא הודה בכך. נהגנו לצחוק יחד על שמות הנבלים השונים בחוברות ועל הדמיון חסר הגבולות שבהם ובזה זה הסתכם. בסופו של דבר אמי הייתה זו שהדליפה לי את הסוד הגדול. לא אוכל לענות על השאלה מה דעתי על ספריו כיום, מאחר ולא שבתי לעיין בהם מאז קראתי אותם לראשונה. אפשר לומר שבכך אני הולך בדרכו של אבי. גם הוא הפנה להם עורף ולא שב לעסוק בהם לאחר שסיים לכתוב אותם. האמת היא שאינני מרגיש צורך לחזור אליהם מאחר והם לא היו חלק מעולמו כפי שאני הכרתי אותו.

ההיסטוריון השני של הביטלס בישראל

לצידו של ירדן אוריאל קם עוד היסטוריון ישראלי ללהקת "הביטלס" בישראל מפורסםהרבה יותר.הלא הוא השדרן והעורך המוזיקאלי והמומחה למוזיקת רוק ישראלית וזרה יואב קוטנר.

יואב קוטנר יצר את תכנית הרדיו "פול מקרטני מת" ב- 1975 בעזרתו של חבר ירושלמי בשם עודד היילברונר (כיום דוקטור מכובד ומחבר ספר חדש על הביטלס), תוכנית שאותה קריין רם תדמור ועסקה בכל השמועות ותיאוריות הקונספירציה המוזרות שצצו באמצע שנות השישים על מותו כביכול של מקרטני והחלפתו בכפיל הנראה בדיוק כמוהו .זוהי תוכנית רדיו המשלבת בתוכה מתח ובידור והייתה למעשה מתיחה אחת גדולה .יואב קוטנר הביא כמעט את כל התימוכין האפשריים לשמועה והותיר רושם ברור מאוד על המאזינים הנדהמים כאילו מקרתני באמת מת ואת מקומו תפס מתחזה.תוכנית זאת שודרה בשתי גרסאות שונות.

הגרסה הראשונה של התכנית הוקלטה ב-1975 בהגשתו של רן תדמור, שהיה אז ה-כוכב בין קרייני גלי צה"ל והגשתו, בטון הנכון של רצינות כבדה ומצמררת במיוחד בקטע מצמרר שבו הקריין חוזר כמו מנטרה שוב ושוב על המילים "פול מקרטני מת", סייעה רבות להצלחת התכנית. התכנית עוררה תשומת לב כה רבה עד שזכתה ב-1976 בפרס רשות השידור. ב-1977 קוטנר החליט כי טוב הוא עשה גירסה שנייה משופרת וערוכה טכנית טוב יותר (אך ללא הבדלים תוכניים של ממש) בהגשתו של משה מורד לימים מגיש "עוד להיט" ואח"כ מנהל ב"nmc .) גם בגרסה הזו השאירו את קולו המקורי של רם תדמור בקטע המפחיד שחוזר כל הזמן "פול מקרטני מת". גירסה זאת זכתה בפרסים בכמה תחרויות בחו"ל. אולי בהשראת הפרסים הללו וההצלחה המפתיעה של הפרוייקט כולו קוטנר החליט ליצור פרוייקט רחב יריעה בהרבה על הביטלס. ב1981 הוא הפיק ערך והפעם גם הגיש את הסדרה "מסע הקסם המסתורי" 60 שעות על להקת "החיפושיות ששודרו במשך כשנה שלמה. במהלכה הציג קוטנר את ההיסטוריה השלמה והמפורטת ביותר של הביטלס שניתנה אי פעם ובמהלכה היציג לצד השירים המוכרים של הלהקה גם הקלטות נדירות ומיוחדות שהגיעו לידיו. הסדרה עסקה גם בהשפעות הביטלס על המוסיקה ברחבי העולם ובכלל זה בישראל ועל השפעת הלהקה על דפוסים חברתיים בשנות השישים.

בין השאר היא כללה פרק בשם "פול מקרטני חי" שבו סתר קוטנר את כל מה שנטע בתוכנית "פול מקרטני מת" ולמעשה הודה בפה מלא שהייתה זאת מתיחה.הסדרה זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל נחשבת עד היום לאחד מהפרויקטים המוצלחים והמשפיעים בתולדות הרדיו הישראלי" .היה לה קהל מעריצים נלהב שעקב אחריה בדבקות והחליף בינו קלטות של פרקי הסדרה. אבל היום כמעט שלושים שנה לאחר השידור המקורי של הסדרה למרבית הצער הסלילים של הסדרה מתפוררים ויש צורך לשחזר אותם פשוטו כמשמעו. ויש מקום לחשש שאם לא יוחלפו במהירות למדיה אחרת הפרוייקט ההיסטורי של 'קוטנר יעלם כלא היה (כמו חומרים חשובים רבים אחרים שהושמעו ברדיו לאורך השנים ). כמו כן ערך וכתב הקדמה לאחד הספרים הראשונים על "הביטלס" בעברית: ספרו של רוברט פרימן. הביטלס : מבט אישי בעין העדשה.(שבא, 1995)

-ירדן אוריאל מה דעתך על סדרת "מסע הקסם המסתורי" של קוטנר? ירדן אוריאל: אהבתי אותה. היא הייתה ערוכה היטב, הוגשה בצורה מקצועית, קולחת ומעל הכל - מעניינת. לדעתי היא מהווה הישג יוצא דופן בקנה מידה עולמי נכון לתקופתה, מאחר ומאז התגלו פרטים רבים נוספים על הביטלס שלא היו ידועים אז וצצו הקלטות נדירות רבות שלא היו זמינות באותה תקופה. עקב זאת מבחינת תכניה הסדרה אינה מעודכנת, אולם זה לא מפחית כהוא זה מחשיבותה. מעבר לכך אין פרוייקטים רדיופונים / טלוויזיונים ראויים לציון בעברית. במשך השנים ערכתי בעצמי תכניות רדיו שהוקדשו לביטלס ברשת ג' (כשעוד שידרה מוסיקה לועזית) וב"רדיוס". בתכניות אלו שילבתי הקלטות נדירות רבות שטרם נשמעו עד אז ברדיו הישראלי (מאחר ולא היה ידוע עליהם כאשר יצר קוטנר את "מסע הקסם המסתורי"). עם זאת, אלו היו תכניות חד פעמיות ולא פרוייקטים מתמשכים כמו "מסע הקסם המסתורי".

-היו מגזינים מיוחדים כלשהם בעברית על הביטלס ? ירדן אוריאל: לא זכורים לי מגזינים או חוברות בנושא. היה איזה מועדון מעריצים בחיפה שהוציא מעין עלון - כמה דפים מצולמים ומודפסים, אבל זה בודאי לא נחשב (חבורה של ילדים שהוציאו משהו בעצמם בבית של מישהו מהם).

השר והחיפושיות

הביטלס זכו עם זאת לכבוד גדול נוסף ברדיו הישראלי בשנת 1996 כאשר אדם שהפך מאז לח"כ ושר מודי זנדברג הגיש במשך שנים תוכנית רדיו על הביטלס וחבריה בשם "שומעים חיפושיות" תחילה ברשת הצפונית של קול ישראל, שנקראה "הגל הבטוח" ולאחר מכן כאשר הורדה משם בתחנה 88fm. התוכנית עסקה בנושאים ספציפיים הקשורים ללהקה, ותובלה בפרטים על התרחשויות בחיי הלהקה וחבריה ועסקה גם בתקופת הסולו של חברי הלהקה. התוכנית ששודרה בימיה האחרונים בידי בועז כהן הורדה לאחרונה מהרדיו למרות מחאות מאזינים.

זנדנברג אגב היה רק חבר הכנסת השני שעסק בנושאי הביטלס.קדם לו החבר כנסת והפזמונאי עקיבא נוף שראיין את לנון ואף שכנע אותו לשיר פזמון שלו בעברית.-מה לדעתך היו ההשפעות הבולטות של הביטלס על התרבות הישראלית? אוריאל: לא אני הכתובת לכך. ישנם סוציולוגים והיסטוריונים שעושים קריירה מלהסביר דברים מעין אלה. עם זאת, אין ספק הביטלס עזרו לפתוח עבורנו את העולם החיצון, בתקופה בה חו"ל היה רחוק הרבה יותר מאשר היום. הם וגיבורי תרבות אחרים בני זמנם הראו שיש גם תרבות אחרת וכשהם התפתחו וצעדו קדימה הם משכו אחריהם גם את אלו שעקבו אחריהם בארץ, שבתורם השפיעו הם על הכיוון אליו התקדמה התרבות הישראלית.

נספח: רשימת ספרים על ושל הביטלס בעברית

תרבות מוזיקת הרוק והפופ הייתה ועודנה תחום חשוב ביתור בחיינו התרבותיים מאז שנות השישים אבל רק מעט מאוד ספרים קיימים עליה בעברית ורובם המוחלט עוסקים בביטלס. לשם השוואה אין כמעט אף זמר רוק או להקת רוק אחרים שקיים עליו /עליהם אפילו ספר אחד בעברית. על אלביס פרסלי שלו יש עדיין בארץ מאות מעריצים ומינימום של עשרות זמרים חקיינים הופיעו בשנות השישים אלבום של אלי בן חנן ושני ספרי כיס בהוצאת רמדור . על הזמר קליף ריצ'רד שהיה המתחרה הגדול בפופולאריות עם הביטלס בשנות השישים בישראל הופיעו שני ספרי כיס גם כן בהוצאת רמדור וגם ספר בסדרת "התאומים" של אותו אלי בן חנן העוסק בסיפור מתח סביב הגעתו לארץ.

יש בעברית שני ספרים על מייקל ג'קסון, ספר על הזמרת מדונה, חוברת של משרד החינוך על הזמר בוי ג'ורג' (!), ספר על להקת הבנים בקסטריט-בויס, ספר על להקת הנשים הספייס גירלס ,וספר על להקת הנשים האוול סיינטס. יש ספר על זרם "הפאנק" במוזיקה של שנות השבעים.לאונרד כהן - קיימים שישה ספרי תרגומים בעברית. בוב דילן - תורגם ספר שירים אחד בידי ירון פריד בשנת 2007 . תורגם ספר של הזמר פרנק זאפה. ורומן ספרות יפה של הזמר ניק קייב שתורגם בידי גיורא לשם. ישנם תרגומים שלשני ספרים שנכתבו בידי הזמרת בריטאני ספירס ואימה. וספר שלישי המבוסס על סרט בכיכובה. וישנם תרגומים של שישה ספרי ילדים שכתבה הזמרת מדונה (!). וזהו זה פחות או יותר מה שקיים על ומשל יוצרי הרוק והפופ הגדולים והקטנים בשדה הספר העברי . כל השאר זה על הביטלס . טקסטים של שירי החיפושיות

-גדעון רוזנטל ( מתרגם) הה ברברה, איזו זנות המלחמה: שירים ותרגומים / ; עריכה ועיצוב ראובן רוזנטל ; פנטומימה אילן זיו ; צילום גדעון רז תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ה 1975 . גדעון רוזנטל נפל במלחמת יום הכיפורים בגולן, את הספר יצר והביא לדפוס אחיו רוביק רוזנטל והוא כולל שירים מתורגמים משל ז'ק פרוור, ז'ק ברל, לאונרד כהן, בוב דילן,והחיפושיות,

-החיפושיות: גופי מסיבות /ליקט וערך אהרון חפץ ברית התנועה הקיבוצית. מחלקות התרבות,תשלט . חוברת של 63 עמודים עם שירי הביטלס. -שירי החיפושיות וג'ון לנון : בתרגום עברי / תורגם ע"י גובני יצחק חיפה : נפש, 1985 [תשמ"ה]

-החיפושיות וגיטרה : אוסף מלהיב וייחודי של כל שירי החיפושיות עם אקורדים לגיטרה / [עורך אלון רזניק ; עיבודים: ריקי רוקסבי תל-אביב : מודן, 2000 שני כרכים . ספר 1 1962-1966 . ספר 2. 1967-1970.-צלילי פסנתר עם החיפושיות :שירים נבחרים בעיבוד קל פסנתר, אורגנית, גיטרה. עורך אלון רזניק. מודן 2000 . תוי שירי הביטלס עבור נגינה על פסנתר.

ספרי עיון על החיפושיות

-מרים לוין, רינה רוט מוצרט והחיפושיות / תל אביב : רמות, אוניברסיטת תל אביב, בית-ספר לחינוך [?-0197 ספר חינוך מוזיקלי כולל מדריך למורה. -ירדן אוריאל הביטלס : השנים הראשונות / (גבעתיים) : (המחבר), תשנ"ד 1993 -ירדן אוריאל הביטלס : הדרך למעלה / כפר-סבא : י.ב. מוסיקה, תשנ"ו 1996 כולל מבוא וביבליוגרפיה באנגלית -רוברט פרימן הביטלס : מבט אישי בעין העדשה. תרגמה מאנגלית אילת יגיל , עורך ומחבר ההקדמה יואב קוטנר תל-אביב : שבא, 1995.

-נפתלי וגנר הביטלס : שבע השנים הטובות. איורים יפה וגנר ירושלים : מאגנס, 1999 תשנ"ט.

-ג'ימס וודול ג'ון לנון ויוקו אונו : שני מורדים - אגדת פופ / מגרמנית: אריה אוריאל תל-אביב : ספרית פועלים, תשס"א 2000. -זאב מגן דמיין: ג'ון לנון והיהודים / ירושלים : מרכז שלם - מחלקת הסטודנטים, [2000]. הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס, תחת הכותר: דמיין: על ג'ון לנון ואהבה חוברת של 40 עמוד . הופיע שוב ב: מאמרים חדשים על הציונות / עורכים: מיכאל אורן, דוד חזוני, יורם חזוני. כמה מחשבות שונות ומשונות על ג'ון לנון והיהודים לאו דווקא בסדר זה. לעניות דעתי היצירה החשובה ביותר בעברית הקשורה באיזה שהיא צורה לביטלס.

-אנגליה חולמת – הביטלס, אנגליה ושנות השישים / עודד היילברונר כרמל 2008

-פרק מהספר

-ראיון עם עודד היילברונר

-יואב קוטנר על "אנגליה חולמת "

שונותהביטלס - צוללת צהובה / מבוסס על תסריט מאת לי מינוף ואחרים מאנגלית - לבי ואהוד מנור סביון : פן, 2005 - ספר לילדים על פי סרט האנימציה של הביטלס

ספרי ילדים מאת חברי הביטלס ג'ון לנון אהבה אמיתית :ציורים לשון /עם הקדמה מאת יוקו אונו; עיבד אל נקלריו, על-פי ציורים מאת ג’ון לנון; מאנגלית: אורי בלסם, תל-אביב : מודן, 1999 רוב הספר איורים צבעוניים ומיעוטו דברי לואי פול מקרטני, ג'ף דנבר ופיליפ ארדה; גבוה בעננים / עברית: רמונה די-נור ירושלים : כתר ועילמור, 2006 ספר לילדים אחרי שבולדוזרים של רשות הפיתוח העירוני הורסים את בית היער של יאיר הסנאי, יוצאים הוא וחבריו למשימת הצלה מלאת סכנות

רותה קופפר על הספר

רונן טל על פול מקרטני וזמרים אחרים כסופרי ילדים יוקו אונו, חלון פתוח /; טקסטים של יוקו אונו ; מאמר: שלומית שקד ; [מנהל הגלריה: סעיד אבו שאקרה ; אוצרת אורחת: שלומית שקד אום אל-פחם : אום-אל פחם. הגלריה לאמנות, 1999

קטלוג תערוכה שהציגה את יצירותיה של אלמנתו של לנון בישראל.

העיתונאית רחל מיכאלי המומחית לביטלס פרסמה כתבה על התערוכה הנ"ל

השנים שבהן הצרצרים שרו" גליון יום שישי, הארץ, 26.11.1999

ראיון עם ג'ון הנדריקס האוצר של יוקו אונו בגלריה באום אל פאחם לקראת פתיחת תערוכתה במקום.

שיר מתורגם של לנון. "תארו לכם" תרגם עודד פלד ,מעריב מוסף שבת תרבות וספרות 31.10.19997 ע' 28

כמה סיפורים של ג'ון לנון ביחד עם רישומים מפרי עטו הופיעו בעברית בכתב עת ספרותי "המעורר כתב עת לספרות ואמנות מספר 7 , 1999 כולם בתרגום ארז שווייצר.

אלה היו :

1. "מחול המומחים בנשף החברה של סוץ הופ "ע'59-61.

2. "פרדוקס ואפודה תואמת בבקשה" ע'52-64

3. . "חייו של הולך בטל "( מאת אלה סקוט פיצ'גראלד) ע' 65-68

4. "תלה את השום הזה סביב צווארך ולא תתחתן לעולם" ע' 69-72

ראו גם על ארי קטורזה על לנון כסופר

היכל התהילה של המאמרים והכתבות על הביטלס בעברית

על "החיפושיות"הופיעו מאות כתבות בשפה העברית בעיתונות ובמגזינים . אבל רוב הכתבות הללו היה להן ערך רק לזמנן. בכל זאת היו כמה שהתבלטו מעל לכל השאר בעמקות או ברעיונות.

ולהלן רשימת מאמרים בולטים וחשובים ומעניינים במיוחד שהופיעו לאורך השנים על הביטלס בעברית בעיתונות ובכתבי עת אקדמאיים ( פחות או יותר ...)

חנן יובל "למה לתת הזדמנות לשלום –פעם אחת :על שני תקליטים של ג'ון לנון " עיתון 77 לספרות ותרבות מספר 25 ,1981, ע' 43

יואב קוטנר "עוצמתו של הסרג'נט " מוזיקה :מגזין על צלילים ואנשים" 1987 ע'23-26.

יואב קוטנר "זה לא קורה :על להקת החיפושיות " ידיעות אחרונות -7 ימים 12.6.1987 ע' 34-37

ירון פריד "החיים הכפולים של ג'ון לנון" כותרת ראשית מספר 300 31.8.1988 ע' 34-37.

רחל מיכאלי" הביטלס קמו והצדיעו", מוסף קליפ, חדשות, 21.7.88, עמ4-5

עדויות ממקור ראשון על הביטלס במועדון הקאוורן ומתחילת דרכם מזכרונותיו של מתופף להקת החימום של הביטלס, המרסיביטס ג'ון בנקס שחי בארץ והקשר שלו לביטלס עם גילויים שלא מופיעים באף מקום אחר בספרות הביטלס . הכתבה פורסמה לאחר מותו של המתופף שחי בישראל בעשרים השנים האחרונות לחייו. מיכאלי (שהייתה בת זוגו של בנקס) מדווחת שהכתבה הנ"ל עוררה כבר אז הדים רבים, ומאז הפכה למיתולוגיה. אנשים מדברים עליה ומחפשים אותה בפורומים שונים באינטרנט, והיו מי שהעידו באוזניה שהיא השפיעה עליהם בבחירת עיסוקם המוסיקלי.

דב אלפון "הוא צעק הרבה: שיחה עם פול מקרטני" הארץ מוסף 30.6. 1989 ע' 27

רחל מיכאלי "מוקדש לג'ון ג'ורג' ורינגו " מוסף "קליפ" "חדשות" 11.1. 1990 ע' 12 -13 .

תיאור קונצרט באנגליה של פול מקרטני מתוך סיבוב ההופעות הראשון שלו אחרי 13 שנים מאז להקת כנפיים.לראשונה מבצע על הבמה רפרטואר מהביטלס שכלל ברובו שירים מתקליטיהם המאוחרים שהביטלס עצמם לא הספיקו להופיע איתם מעולם.

רחל מיכאלי . לנון הפסיד למנדלה", מוסף קליפ, חדשות, 10.5.90, עמ 10-11

תיאור קונצרט רב משתתפים (לו ריד, לני קרביץ, הפילהרמונית של ליברפול ואחרים) שביצעו גירסאות חדשות לשירי לנון. הקונצרט תחת ניצוחה של יוקו אונו נערך בליברפול והועבר בשידור חי, נערך לציון יום הולדתו החמישים של לנון.

רחל מיכאלי "מג'ון לנון עד רוני רוזנטל : ליברפול והביטלס " מוסף "חדשות" 20.4.1990 .ע' 32-34

כתבת תחקיר גדולה שעסקה בסיבות מדוע ליברפול התעוררה מאוחר מידי לתעשיית הביטלס ומי שולט בתעשיה זאת. כתבה שכללה ראיונות עם אחיו של פול מקרטני ,האמרגן הראשון שלהם וכו' .אחת הכתבות התחקיריות המקוריות היחידות על הביטלס שהופיעו בעברית ולא עסקה רק בסקירה היסטורית על הביטלס או בביקורת תקליטים שלהם. .

דני רובס "אהבתי גם את פול ואת מקרטני יותר מכל " מעריב 2.2. 1990 ע' 1. ד

דני רובס "ג'ון פול ג'ורג' רינגו ואני " גיתית מספר 112 , 1994 ע' 12-13.

ג'ון וינר "ג'ון לנון והאף בי איי " ילקוט למחשבה סוציאליסטית מעיתונות העולם מספר35 ,1995 ע' 6-8.

גדי להב "בעקבות ארבעת המופלאים " עיתון 77 מספר 192 , 1996 ע' 14.

נפתלי וגנר "" שירי הביטלס ניהליזם מוסיקלי או לידר" מפתח :כתב עת למורי מוזיקה מספר 3 1999 ע' 6-24

רחל מיכאלי " יוקו אונו בירושלים", גליון יום שישי, הארץ 20 מאי 99 עמ ב11. כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאלכהן (עורך ) תמונה וצליל: אמנות מוסיקה והיסטוריה, הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסף הארץ, 1.6.07 התקפה על התקליט סרג'ינט פפר לרגל מלאת לו 40 שנה

רחל מיכאלי אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני? מוסףהארץ 5 ספטמבר08 עמודים25-24

ההזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

עודד הילברונר "הביטלס: להקה לכל המשפחה או מנהיגי מהפכה?" תו –מוזיקה אמנויות מספר 11 2008 ע' 54-59כמובן המאמר הטוב והחשוב מכולם:

זאב מגן דמיין: על ג'ון לנון ואהבה/ הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס, 2000- ומאוחר יותר כחוברת תחת הכותר: דמיין: על ג'ון לנון והיהודים".

ספרים על תרבות הרוק (מלבד הביטלס)

ספרים כלליים בעברית על מוזיקת הרוק הם מועטים ביותר אפשר לספור אותם על אצבעות כף אחת: מרדכי רגב בואו של הרוק: משמעות, התמודדות ומבנה בשדה המוסיקה הפופולארית בישראל / דיסרטציה תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, 1990 מוטי רגב רוק: מוסיקה ותרבות / תל-אביב : דביר, תשנ"ה-1995 ספר המוסיקה: מראשיתה ועד ימינו קלאסית, עממית, פופ ורוק / בעריכת ג'יל רולי ; עורך המהדורה העברית - אורי אפשטיין; תרגום - מרדכי וורמברנדט תל אביב : אורנשטין, תשנ"ז 1997. כולל פרק על הביטלס.

אסנת גולדפרב-ארזואן,יחסי הגומלין בין מוסיקה אמנותית ומוסיקה פופולרית בין השנים 1956-1977דיסרטציה(מ.א.) - אוניברסיטת בר אילן, (המחלקה למוסיקה תש"ס (1999)

ארי קטורזה בוהמיניות להמונים - מוסיקת רוק ותרבות הנגד בארצות הברית

עבודת גמר (מ"א)--האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001אורי בריטמן רוק מתקדם : משנות ה-60 ועד היום / תל-אביב : מפה, 2005. האתר של ברייטמן ארי קטורזה היהודים של הרוק :מוזיקת רוק, המאבק למען צדק חברתי בארה"ב והקונפליקט סביב ההגמוניה התרבותית בעידן הבתר-מלחמתי דיסרטציה--האוניברסיטה העברית בירושלים, 2008. קישורים

פורום הביטלס ב"תפוז"מאמרי פורום הביטלסהביטלס מאמרים וסקירות שונותבלוג ביטלמניה משה גלעד על ליברפול בעקבות החיפושיות מוצרים ישראלים מיוחדים שנוצרו על "החיפושיות"האתר של ירדן אוריאל ירדן אוריאל הולך למופע הביטלס וגם מירון אוריאל אביו של ירדן אוריאל יואב קוטנר היסטוריון ביטלס ישראלי יואב קוטנר על הביטלס וישראל "מסע הקסם המסתורי" הסדרה של יואב קוטנר על הביטלס הולכת ומתפוררת ירדן אוריאל על פרשת ביטול ביקור הביטלס"סינטיה לנון " מתארת את פרשת ביטול ביקור הביטלס בישראל יוסי שריד מכחיש כל קשר בין אביו וביטול ביקור הביטלס בישראל בשנות השישים יואב קוטנר מאשר : אבא של שריד אכן חף מפשע בפרשה העגומה מיהו האשם האמיתי בביטול ביקור הביטלס בישראל? :המחקר המלא והפיתרון הסופי של התעלומה מדוע לא הגיעו הביטלס לישראל: הפרודיה 43 שנים אחרי ישראל מתנצלת רישמית על ביטול ביקור הביטלס ואילו כן היו הביטלס מבקרים ביש/ראל של 1965? פול מקרטני בפארק הירקון 43 שנים אחרי נמרוד צוק על המופע של מקרטני 43 שנים אחריהתוכנית "פול מקרטני מת" של יואב קוטנר מצב שימור סרטיית הרדיו והטלוויזיה ברשות השידוררון מייברג על ביקור מקרטני חיפושיות הקצב השר מודי זנדנברג והביטלס וגם על זנדנברגאמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?: רחל מיכאלי על אובססיית מקרטני בארה"ב להיטון :מגזין מוזיקה שהרבה לעסוק ב"חיפושיות"ג'ון לנון פוגש את עקיבא נוף ג'ימס בונד פוגש את החיפושיות

ולסיום סקירה זאת על הביטלמניה הישראלית : הנה עמוד קומיקס מאת הצייר והגרפיקאי והקומיקסאי אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו" ב-1965 שחושף אחת ולתמיד מה היה באמת סוג הקשר בין שתי תופעות התרבות המרכזיות של בריטניה בשנות ה-60הסוכן החשאי ג'ימס בונד ולהקת החיפושיות .

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד