אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שירת העם - צאד מיטצל טריו


בשנים האחרונות שוב אפשר למצוא את אלבומיה של ה''צ'אד מיטצ'ל טריו'' בחנויות. הם נדירים, אמנם, אבל שוב אין לאתרם רק על גבי תקליטי ויניל שחוקים ושרוטים. ההרכב המופלא הזה, שבשנות הששים שר את הסאטירה החריפה והמחודדת ביותר בפולק האמריקני, דלה מעצמו באותה תקופה פנינים מוסיקליות נדירות. הם יצאו באמירות פוליטיות נגד הנאציזם, הקו-קלוקס קלאן וחובבי הקונספירציות מבית מדרשו של הימין השמרני. הם חרכו את אחוריו של בארי גולדווטר ולגלגו על עושרה המופלג של אליזבת טיילור. הם שיקפו את המיאוס ממלחמת וייטנאם והסתערו על שטיפת המוח ה''פטריוטית'' שמבצעת מערכת החינוך הממשלתית. לכל אלה אשר לא ידעו את משה - סליחה, את מיטצ'ל - מוגשת כאן ההיסטוריה המקוצרת של הלהקה הזואוניברסיטת גונזאגה הקטנה שבמדינת וושינגטון התפרסמה בדור האחרון בזכות קבוצת הכדורסל האמיצה שלה, שמצליחה פעם אחר פעם להשתחל אל שלבי הסיום של ליגת המכללות היוקרתית, ה-ncaa. ג'ון סטוקטון, הבוגר המפורסם ביותר של אותה אוניברסיטה, הפך לאגדה מהלכת לאחר ששבר שיאי סטטיסטיקה בכדורסל והוא נחשב כיום לרכז הטהור הטוב ביותר בכל הזמנים. אבל בשנות הששים המוקדמות הוציא הקמפוס הקטן הזה מתוכו גם את צ'אד מיטצ'ל, מייק קובלאק ומייק פאף, שלושה סטודנטים שעתידים להרכיב את ה''צ'אד מיטצ'ל טריו''. וכדי שלא תהיינה אי הבנות, המאמר הזה הוא על הלהקה הזו ועליה בלבד. יתר על כן, דומה כי הוא המאמר הראשון מזה ארבעים שנה לפחות שנכתב אודותיה בשפה העברית. ולפני הכל, אזהרה. קשה להעביר התרשמויות מוסיקליות מהאוזן אל הכתב. קשה עוד יותר להתרשם מלהקה שבארצנו הקטנטונת, לפחות, שמה לא אומר היום דבר לאף אחד כמעט. ובכן, ככל שאני יכול להציע - אם רוצים להבין את מלוא המשמעות של פעילות ההרכב הזה, אין מנוס מקריאת הטקסטים שהושרו על ידו. חלקם של טקסטים אלה יובא כאן ישירות ואילו לאחרים יובאו קישורים. ובכן, לעבודהמסע העסקים של הכומרויליאם צ'אדבורן מיטצ'ל הגיע לגונזאגה מאוניברסיטת וושינגטון לאחר שהתגלגל בכמה וכמה קמפוסים. למרבה האירוניה, שינוי זה בחייו עלה לו במקום בהרכב פולק מפורסם אחר, ''ארבעת האחים'', שאליו היה לו צ'אנס להצטרף בוושינגטון. שנה קודם לכן, כשלמד באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, שם עליו עין סטודנט אחר, דייב גארד שמו. גארד חשב לצרף את מיטצ'ל ללהקת הקליפסו שלו שלימים הפכה להיות הקיגנסטון טריו. צ'אד לא יכול היה, כמובן, לדעת זאת, אבל הוא החמיץ שתי הזדמנויות פז להפוך לזמר מפורסם. בפעם השלישית, הפעם עם השלישייה שנקראה על שמו, זה הצליח לו.

התשובה נישאת ברוח. חברת ההקלטות טרפדה את ההזדמנות שנקרתה בדרכו של הטריו לבצע את השיר, שבסופו של דבר עשה היסטוריה עם בוב דילן ועם פיטר, פול ומרי

צ'אד היה חבר ה''glee club'' בגונזאגה כש''טום דולי'' של הקינגסטון טריו פרץ אל מצעדי הפזמונים בסתיו 1958. הוא החליט לנסות בעצמו ולבצע כמה שירי פולק וביקש מחבריו למקהלה, מייקל קובלאק ומייק פאף, להצטרף אליו לשלישייה שתוסיף את השירים הללו לרפרטואר של המקהלה. הופעתם המלוטשת של צ'אד ושני המייקים הותירה רושם עז על כומר מקומי בשם ריינהארד ביוור. עד כדי כך התרשם הכומר מהמופע שהחליט ליטול אותם תחת חסותו וסידר להם הופעות במועדונים שונים ברחבי ספוקיין. ב-‏1959 התלוותה החבורה (יחד עם הגיטריסט דניס קולינס) למסע עסקים של האב ביוור לניו יורק. באותה נסיעה הצליח ביוור איכשהו – אולי בהשראה אלוהית – לסדר להרכב ''שלו'' הופעות בכמה מועדונים וכן אודישן בחברת ההקלטות קולפיקס. בקולפיקס פגשו הזמרים הצעירים לראשונה את מילט אוקון, האיש שיהפוך להיות הכוח המוסיקלי העיקרי שידריך אותם במהלך הקריירה שלהם כלהקה ושל חלק מהם כסולנים. אוקון עצמו, שעבד בקריירה שלו עם מספר עצום של כוכבים, החל מהארי בלאפונטה וכלה בפלאסידו דומינגו, יאמר לימים כי שום הרכב מוסיקלי שעימו עבד לא הביא לו רמות כאלה של סיפוק מקצועי והנאה טהורה כמו הצ'אד מיטצ'ל טריו. האב ביוור, לעומת זאת, סיים את עסקיו בניו יורק וחזר לספוקיין כשהוא מותיר את ''ילדיו'' בידיו הטובות של אוקון. אוקון סיפק את הליטוש המקצועי להופעתם הבימתית, מה שסייע להם להשיג חוזה הופעות במועדון ה''בלו איינג'ל'', הופעה רדיופונית בתוכניתו של ארתור גודפרי ואירוח בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית של פאט בון. אלבום הבכורה שלהם, ''the chad mitchell trio arrives'', היה סטנדרטי למדי ולא הותיר רושם מיוחד. הופעותיהם במועדונים, לעומת זאת, לכדו את תשומת ליבו של הזמר הארי בלאפונטה - שהתרשם במיוחד מכישוריו של צ'אד לחקות את בלאפונטה עצמו. השלישייה התארחה באלבום ההופעה החיה שלו, ''בלאפונטה חוזר לקארנגי הול'', אלבום שיצא ב-‏1960 והגיעה שנה מאוחר יותר למקום השלישי במצעדי המכירות – גבוה יותר מכפי שהשלישייה תגיע בכוחות עצמה בכל הקריירה שלה. בלאפונטה הנלהב ביקש מהם לשמש כלהקת הליווי שלו בהופעה בקארנגי הול ולאחר מכן החתים אותם על חוזה בחברת ההפקות שלו.אבל עוד לפני שהספיקו להקליט אפילו תו אחד בקאפ רקורדס, החליטו מייק פאף והמלווה דניס קולינס לשוב ללימודיהם בחוף המערבי. החבורה ערכה אודישנים למחליפים ואחד מאלה שהרשימו אותה ביותר היה טום פאקסטון, מוסיקאי מבטיח מסצנת הפולק של הגריניץ' וילג'. פאקסטון לא זכה בתפקיד, אבל השירים שכתב ושביצע במחבנים הרשימו את החבורה במידה כזו שהם הקליטו בשנים שלאחר מכן, יותר מתריסר משיריו. נבחן מס' 152 היה ג'ו פרייזר, סטודנט מבית הספר למוסיקה הארט שבקונטיקט שהגיע העירה כזמר מחליף בהפקה אופראית כלשהי. אחרי מבחן קצר הפך ג'ו לחלק מהלהקה. פרייזר הביא ללהקה לא רק קול נפלא אלא גם דיעות פוליטיות מוצקות, המזוהות – מאוד- עם השמאל הדמוקרטי. באותה תקופה נשכר המוסיקאי ג'ים מקגווין כמלווה החדש של הלהקה. ב-‏1965, לאחר שישנה את שמו הפרטי לרוג'ר, ייסד מקגווין להקה משלו, הבירדז, שתיקח את מוסיקת הפולק למקומות אחרים לגמרי ותהפוך בעצמה לאחד ההרכבים החשובים בתולדות הרוקנרול. סאטירה פוליטיתהשלושה נכנסו לאולפן והחלו להקליט. אחרי שהוציאו כמה סינגלים ובהם שירי פולק קונבנציונליים למדי הקליטה השלישייה את ה''john birch society'', סאטירה נוקבת ושנונה על הארגון שרואה בכל מקום מזימות קומוניסטיות וקושרים סמויים בשליחות האדומים. ''נלמד אותך לאתר אותם, בערים או במקלות/ אפילו ג'אספר ג'אנקשן מלאה בבולשביקים/ ה-cia הוא חתרני וכך גם ה-fcc/ לא נותר עוד איש מלבדך ומלבדינו, אבל איננו בטוחים לגביך'', שרו המיטצ'לים.

john birch society (michael brown)oh, we're meetin' at the courthouse at eight o'clock tonightyou just walk in the door and take the first turn to the rightbe careful when you get there, we hate to be bereftbut we're taking down the names of everybody turning leftoh, we're the john birch society, the john birch societyhere to save our country from a communistic plotjoin the john birch society, help us fill the ranksto get this movement started we need lots of tools and cranksnow there's no one that we're certain the kremlin doesn't touchwe think that westbrook pegler doth protest a bit too muchwe only hail the hero from whom we got our namewe're not sure what he did but he's our hero just the sameoh, we're the john birch society, the john birch societysocialism is the ism dismalest of alljoin the john birch society, there's so much to dohave you heard they're serving vodka at the wctu?well you've heard about the agents that we've already namedwell mpa has agents that are flauntedly unashamedwe're after rosie clooney, we've gotten pinkie leeand the day we get red skelton won't that be a victoryoh we're the john birch society, the john birch societynorman vincent peale may think he's kidding us alongbut the john birch society knows he spilled the beanshe keeps on preaching brotherhood, but we know what he meanswe'll teach you how to spot 'em in the cities or the sticksfor even jasper junction is just full of bolsheviksthe cia's subversive and so's the fccthere's no one left but thee and we, and we're not sure of theeoh, we're the john birch society, the john birch societyhere to save our country from a communistic plotjoin the john birch society holding off the redswe'll use our hand and hearts and if we must we'll use our headsdo you want justice warren for your commissar?do you want mrs. krushchev in there with the dar?you cannot trust your neighbor or even next of kinif mommie is a commie then you gotta turn her inoh, we're the john birch society, the john birch societyfighting for the right to fight the right fight for the rightjoin the john birch society as we're marching onand we'll all be glad to see you when we're meeting in the johnthe john, the john birch so- ci- i- teee

השלישייה עצמה עברה תהליך מהיר של התבגרות אמנותית במהלך עבודתה בחברת קאפ. שני אלבומי הופעות חיות שלהם שיגרו אל מצעדי הפזמונים להיטים כ''john birch society'' ו''lizzy burden'', שירים שהפכו אותם למבוקשים במיוחד בקמפוסי האוניברסיטאות. הטריו גם הופיע בבית הלבן וערך, בשליחות מחלקת המדינה, מסע הופעות בכמה ממדינות דרום אמריקה.שלושה מאפיינים בסיסיים של הצ'אד מיטצ'ל טריו הבחינו אותם מלהקות אחרות, ושניים מאותם מאפיינים היו נחלת ההרכבה כבר מראשית דרכו. הם לא ניגנו בעצמם והם היו זמרי מקהלה מאומנים ומלוטשים ברמה גבוהה. ההחלטה להותיר את הליווי המוסיקלי ללהקת הליווי שלהם אפשרה לשלושה להתרכז בשכלול ההרמוניות הקוליות. האלמנט השלישי, שעליו כבר אמרתי כמה מלים, החל להתפתח לאחר שהלהקה זכתה לפופולאריות גבוהה למדי. הייתה זו יכולתם לשים ללעג ולקלס כל פרה קדושה. זה היה נכון לגבי ה''ג'ון בירץ' סוסייטי'', אבל גם לגבי גוף כמו ה''קו קלוקס קלאן'', שראה את עצמו כארגון פטריוטי נלהב. מאפיין זה גם הביא עליהם לא מעט ביקורת. אבל דווקא יכולת סאטירית מופלאה זו היא שהקנתה לטריו מקום מיוחד בין כל להקות הפולק של זמנה. מבקר המוסיקה רוברט שלטון התלהב עד כדי קביעה שלפיה בצ'אד, מייק וג'ו יש יותר חריפות מאשר בחצי תריסר להקות פולק אחרות. במהלך עבודתה על האלבום השלישי, “in action”, התגברה עוד יותר אצל השלושה המגמה של דחיקת גבולות הפוליטיקלי קורקט בטקסטים של שיריהם. לאותו אלבום, אגב, הקליט הטריו שיר של בוב דילן בשם ''blowin’ in the wind''. צ'אד מייק וג'ו (וגם מילט אוקון) רצו להוציא אותו כסינגל. האגדה מספרת שקאפ רקורדס (ואולי גם הארי בלאפונטה, אדם בעל מודעות חברתית גבוהה ) טרפדה את הכללתו באלבום בנימוק ששום שיר שנכללה בו המילה ''מוות'' לא הפך מעולם ללהיט. אוקון, שנגעל מהתנהגות החברה בהקשר זה וידע שמפיקיו של דילן ניסו למכור את השיר הזה כמעט לכל זמר שנתקלו בו, הציע את ''blowin’ in the wind'' ללהקת פולק נוספת שעימה עבד, ''פיטר, פול ומרי''. הללו הקליטו את השיר, שחררו אותו כסינגל והזניקו אותו למקום השני במצעד המכירות. רק אז נאלצה קאפ רקורדס להרים ידיים והסכימה להוציא הקלטה בביצוע הצ'אד מיטצ'ל טריו. אבל על אף הסכמה זו, ולמרות שהחברה אף הכתירה את האלבום בשמו של אותו להיט ענק, הרגישו חברי השלישייה ששילמו מחיר אמנותי יקר מדי עבור התערבות החברה בשיקוליהם האמנותיים. סידרת הופעות בקמפוסים ובתוכניות אירוח טלוויזיוניות שימרה את הפופולריות הגבוהה של הלהקה ב-‏1963. באותה שנה החליט הטריו לנתק את הקשרים המקצועיים עם קאפ ועם בלאפונטה וחבריו חתמו על חוזה הקלטות חדש עם פרנק פרייד וחברת מרקיורי רקורדס. ''מה למדת בבית הספר היום?''האלבום “singing our minds” יצא על גבי סינגל באוקטובר 1963 והכיל כמה מהשירים המזוהים ביותר עם הלהקה מתקופה זו. “dubarry done gone again”, שיר המדבר על אסיר שבורח שוב ושוב מהכלא והיה פרי שיתוף פעולה של צ'אד מיטצ'ל עם טום פאקסטון, הראה פעם נוספת את הפוטנציאל העצום הגלום בהרמוניות הקוליות של חברי השלישייה. שיר אחר של פאקסטון, “the marvelous toy”, הוא פזמון ילדים נהדר שהתחבב גם על שכבות רבות של מבוגרים. שיר זה, שיצא כסינגל לחנויות בשבוע בו נרצח הנשיא קנדי, הגיע למקום ה-‏43 במצעד המכירות. יתכן שאילו היו הנסיבות האקטואליות שונות, האלבום היפה הזה היה מקבל דחיפה יחצנית רצינית יותר. הטריו בחר להתייחס בהומור נוקב גם לסוגייה הבוערת של המאבק על זכויות האזרח והשיר “alma mater” מושר באלבום זה מנקודת מבטו של בוגר אוניברסיטת מיסיסיפי. ''נערתי הייתה רק בת שבע עשרה כשנבחרה למלכת המהומות'' היא עדיין שורה רלוונטית מאוד כמה עשורים לאחר שנכתבה. “bonny streets of fyve-io”, שיר שבוצע במקור על ידי האחים קלאנסי, מספר על חיילים איריים המעורבים בטרגדיה אלימה בסקוטלנד. שיר זה הפך אצל הטריו לאחד המזוהים ביותר עם עידן הפולק במוסיקה הפופולרית. הטריו גם היה הראשון (אחרי הצמד איאן וסילביה) שהקליט את שירו של איאן טייסון “four strong winds”, אבל היו אלה ''ארבעת האחים'' שהקדימו להוציא אותו לשוק, עוד באוקטובר 1963. קולו של מייק קובלאק הופך את ביצוע השיר הזה לאחד הטובים ביותר שהוקלטו אי פעם, כולל הביצועים הידועים של בובי בייר ושל ניל יאנג. אלבומם השני של הצ'אד מיטצ'ל טריו במרקיורי, “reflecting”, נחשב בעיני רבים כיצירה הטובה ביותר של הלהקה. על אף שיצא לחנויות ב-‏1964, כלומר בשיאה של הביטלמניה בארצות הברית, הגיע האלבום למקום ה-‏29 במצעד המכירות, המקום הגבוה ביותר אליו הגיע אלבום כלשהו של הטריו הזה. אחד משיריו, “what did you learn in school today?”, נותר רלוונטי כיום ממש כשם שהיה אז. השיר תקף בחריפות את מה שמחברו ראה כשטיפת מוח פרו-מימסדית שמקבלים הילדים במערכת החינוך האמריקנית האדירה. הניסיונות הבלתי פוסקים לכפות על נבחרי ציבור הגבלות כהונה הולידו את השורה: ''מנהיגינו הם הגברים הטובים ביותר, ולכן אנו שבים ובוחרים בהם שוב ושוב''. אבל חבל לטרוח על התרגום ועל הציטוט. הנה השיר בגירסתו המלאה והבלתי-מתורגמת. התרשמו נא:

what did you learn in school today? (tom paxton)what did you learn in school today, dear little boy of mine?i learned that washington never told a liei learned that soldiers seldom diei learned that everybody's freethat's what the teacher said to meand that's what i learned in school todaythat's what i learned in schoolwhat did you learn in school today, dear little boy of mine?i learned that policemen are my friendsi learned that justice never endsi learned that murderers die for their crimeseven if we make a mistake sometimesand that's what i learned in school todaythat's what i learned in schoolwhat did you learn in school today, dear little boy of mine?i learned that war is not so badi learned about the great ones we have hadwe fought in germany and in franceand someday i might get my chanceand that's what i learned in school todaythat's what i learned in schoolwhat did you learn in school today, dear little boy of mine?i learned that our government must be strongit's always right and never wrongour leaders are the finest menso we elect them again and againand that's what i learned in school todaythat's what i learned in school

המהגרים האיריים שפינו את הסלעים והאבנים לקראת הנחת מסילות הברזל למערב היו נושאי השיר “the tarrier’s song”, סאטירה על התנאים הבלתי-אפשריים-כמעט שבהם עבדו הפועלים. ב-‏1964, כשהמועמד האולטרה-שמרני בארי גולדווטר התמודד על הנשיאות נגד הנשיא המכהן לינדון ג'ונסון, הוא הפך למטרה קלה עבור דור שלם של כותבים שהתבגרותם הפוליטית חפפה את זו של תקופת קנדי. “barry’s boys” אינו מותיר אבן לא-ליברלית אחת שלא נהפכה על פיה (בשנות השמונים התאחדה הלהקה למופע חד-פעמי, ושם ביצעו חבריה את השיר הזה בגירסה מעט אחרת, “ronnie’s boys”, שהתייחסה למשטרו של רונלד רייגן ונשמעה אמיתית ורלוונטית לא פחות מקודמתה). הנה הגירסה המקורית, הכל כך אנטי-שמרנית.

barry’s boys (june reizner)we're the bright young menwho want to go back to nineteen-tenwe're barry's boys.we're the kids with a causeyes a government like grandmama'swe're barry's boys.we're the new kind of youth at your alma materback to silver standards and solid goldwaterback to when the poor were poor and rich were richand you felt so damn secure just knowing which were which.we're the kids who agreeto be social without securitywe're barry's boys'cause his hat's in the ringwhere westbrook pegler once was kingnow he's too left wingso if you don't recognize any old red chinaor canada, or britain, or south carolinayou too can join the crewtippecanoe and nixon tooback to barryback to cash and carryback to barry's boys.why did the chicken cross the road?to get from the left to the right.roses are red, violets are bluewalter lippmann's a pinko, too.a-na-ka-nee, ka-nah, ka-naylet's investigate the pta.barry, barry, make your bidi love john birch, but oh you kid.mother, mother, wear a grinand don't complain, or we'll turn you in.hold the presses, stop the mailthe pentagon's having a one-cent sale.what's the latest news statistic?hootenannies are socialistic.shut the door and lock and latch ithere comes lizzie with a brand new hatchetwe're the kids full of nerveas long as it's conserv-ative we're barry's boysand we can't comprehendwhy our parents aren't friend-lier to barry's boyswhy dad once crusaded for sacco/vanzettinow all we're doing is doing the same for john paul gettyour parents emulated roosevelt and farleybut we just want to grow up to be like ev and charleyno college days with socrates and platowhen you're barry's boysyou just organize parades for the abolishment of natoand the restthe entire westso let's go back to the days when men were menand start the first world war all over againthat's right you tell 'em sonisolationism can be funback to barryback to cash and carryback to barryand remember, ''an american first, and a politician second.''spoken like a true american politicianback with barrynot with lyndon, ike or harryback with barry's boys.

“the banks of sicily” הוא סיפורו של גדוד סקוטי שבמהלך הצבתו בת השנתיים בסיציליה של ימי מלחמת העולם השנייה הקימו אנשיו משפחות אלטנטיביות עם נשים מקומיות ולאחר מכן נאלצו, בלב שבור, להיפרד מהן ולשוב לבתיהם. המחרוזת שכללה את “in the summer of his years” ואת “rally round the flag” הוא ההצדעה הפרטית של הלהקה לנשיא קנדי שנרצח. השיר הראשון במחרוזת, שנכתב ביום הרצח ממש עבור תוכנית הטלוויזיה הבריטית ''זה היה השבוע שהיה'', בוצע גם על ידי קוני פרנסיס כפרוייקט ללא מטרת רווח ונמכר במיליוני עותקים. חברי הטריו חשו שהשיר עצמו היה יבבני מעט, ולכן חיברו אליו שיר מימי מלחמת האזרחים האמריקנית שהושר בפי אמריקנים רבים לאחר רצח הנשיא אברהם לינקולן. התוצאה שהתקבלה הייתה מרגשת ומרוממת כאחד. מייד לאחר הופעתה המפורסמת של הלהקה בפסטיבל הפולק בניופורט ב-‏1964 הוציאו חבריה את ''the slightly irreverent mitchell trio'', אלבום נוסף בעל פוטנציאל גדול. שירו של פאקסטון ''i can't help but wonder where i'm bound'' הוא אחד הטובים ביותר שהוקלטו באלבום זה, והוא יצא כסינגל יחד עם ''stewball and griselda'', שיר מלא חיים על מרוץ סוסים שנערך באירלנד במאה ה-‏19. שני השירים נשמעים כלהיטים, אם כי בפועל לא הגיעו למעמד זה. החומר ה''המסוכן'' יותר לא שוחרר בסינגל אלא הושאר אחר כבוד לאלבום עצמו. השיר ''on the great civilized morning'', שנכתב על ידי א.י. הארבורג סביב מנגינת ''wimoweh'' של ''האורגים'' כדי להוות מעין ''שיר אפריקני'' כולל בתוכו דיון נרחב על משמעותה של הציוויליזציה ועל הצביעות שבראיית האדם הלבן את העמים האפריקניים כפרימיטיביים, שעה שהוא עצמו נגוע בתופעות של זיהום, אלימות ושחיתות. השיר היה רלוונטי מאוד לזמנו, בעיקר משום שבאותה תקופה התנהל ויכוח ציבורי נוקב בשאלה האם עמי אפריקה מוכנים לקבלת עצמאות מידי המעצמות האירופיות השולטות בהם אם לאו. סיומו של השיר ב'',יה, יה, יה, יה'' – ציטוט ברור מתוך ''she loves you'' של הביטלס - היה הולם ורלוונטי בעת ובעונה אחת; שירו של פיל אוקס, ''the draft dodger rag'', הוא יצירה אנטי-מלחמתית מבריקה על צעיר המבקש לחמוק מגיוס, שכמו צפתה מראש את ההתפתחויות שיחולו בעקבות מלחמת וייטנאם בהקשר זה. הנה הוא כאן, ללא כחל ושרק. שימו לב לגודש התירוצים של המגויס הטרי ולהצהרותיו הכמו-פטריוטיות שנועדו להניח את דעתו של קצין המיון, החל מדיווחים על מחלות כרוניות וכלה ברמיזות על נטייה מינית בלתי מקובלת.

the draft dodger rag (phil ochs)oh, i'm just a typical american boy from a typical american towni believe in god and senator dodd and a-keepin' old castro downand when it came my time to serve i knew ''better dead than red''but when i got to my old draft board, buddy, this is what i said:sarge, i'm only eighteen, i got a ruptured spleenand i always carry a pursei got eyes like a bat, and my feet are flat, and my asthma's getting worseyes, think of my career, my sweetheart dear, and my poor old invalid auntbesides, i ain't no fool, i'm a-goin' to schooland i'm working in a dee-fense planti've got a dislocated disc and a wracked up backi'm allergic to flowers and bugsand when the bombshell hits, i get epileptic fitsand i'm addicted to a thousand drugsi got the weakness woes, i can't touch my toesi can hardly reach my kneesand if the enemy came close to mei'd probably start to sneezei'm only eighteen, i got a ruptured spleenand i always carry a pursei got eyes like a bat, and my feet are flat, and my asthma's getting worseyes, think of my career, my sweetheart dear, and my poor old invalid auntbesides, i ain't no fool, i'm a-goin' to schooland i'm working in a dee-fense plantooh, i hate chou en lai, and i hope he dies,onething you gotta seethat someone's gotta go over thereand that someone isn't meso i wish you well, sarge, give 'em hell!kill me a thousand or soand if you ever get a war without blood and gorei'll be the first to goyes, i'm only eighteen, i got a ruptured spleenand i always carry a pursei got eyes like a bat, and my feet are flat, and my asthma's getting worseyes, think of my career, my sweetheart dear, and my poor old invalid auntbesides, i ain't no fool, i'm a-goin' to schooland i'm working in a dee-fense plant

ואילו שיר נוסף, ''a dying business'', מספק מבט אירוני וסרקאסטי על עסקי הקבורה שבאותה תקופה עמדו תחת ביקורת צולבת בשל האמרת מחיריהם. את הטקסט הביקורתי החריף של שיר אחרון זה אני מביא כאן במלואו.

a dying business (fred ebb/ norman martin)funeral directors of america, i am very deeply honored standing here;receiving this token of your esteem, ''the funeral director of theyear.''now i've been asked by all the delegates--and members of the board,to tell you of the funeral that won me this award.it was handled with taste and dignity, that much i can say for it;and i'm sure it will take the family twenty years to pay for it!it was a helluva fun'ral, it was a helluva fun'ralthe finest fun'ral ever booked:i had some high school juniors who passed around petunialand lilies everywhere you looked.it was a helluva fun'ral, i say one helluva fun'raloh, how i wish that you were there;i had ten drum majorettes doubling on the castanetsit really was a lively affairit really was a lively affair.it was a helluva fun'ral, it was a helluva fun'ralthe national guard showed up for me;and during the oration, they went into formationand formed the letters r. i. p.it was a helluva fun'ral, i say one helluva fun'rali gave it all my loving care;the band was on its toes playing ''mexicali rose'',it really was a lively affair.it really was a lively affair.a tisket a tasket, tell us about the casketwell, i'll tell you 'bout the casket, my good friendsit would-a made your poor eyes popit was sterling silver all around and a real formica top.(formica top, it had a formica top(.well, i'll tell you 'bout the widow, my good friends,the widow was in navy bluewith a gown designed by balenciaga, i supplied that too.)he sold the widow widow's weeds too(.i held the first funereal raffle, though i don't much like to boastand i gave away a chevrolet to the person who cried the most.)he gave away a brand new chevrolet). i won it myself!there were eighteen jugglers by the grave to demonstrate their artand when they were done, i fired a gun to let the hoot-e-nanny start.)he fired a gun and the hoot-e-nanny begun(.i was serving beer and pretzels, 'til the hot pastrami came;and i sold some souvenir hankies with the dear departed's name.)he was sellin' hankies with the dear departed's name(.as a fitting finale we had the rockets from new york’s music hall;as you can see, my very good friendsall in all, all in all:it was a helluva fun'ral, i say one helluva fun'ralno other burial could compare;it was all done up deluxe 'n' i made forty thousand bucks,it really was a lively affair. it really was a swingin' affair

אבל מה שהעלה את דרגת הסרקאזם באלבום הזה לרמה חדשה לחלוטין הייתה המחרוזת המדוקלמת ''rhymes for the irreverent'', שכל שורותיה חוברו על ידי ייפ הארבורג. הארבורג, למי שאינו יודע, היה האיש שעמד מאחור מאסטרפיסים כמו ''somewhere over the rainbow'' ו''brother can you sapre a dime''. לימים העיר על כך מייק קובלאק: ''יחד עם הפואמות והחרוזים של ייפ הארבורג, האלבום הזה היה הדבר הקרוב ביותר מבחינתנו לאלבום קונספט''. באפריל 1965 הוציאה הלהקה את ''typical american boys'', מה שהתברר מאוחר יותר כאלבומה האחרון בחברת מרקיורי. הכותרת ייצגה את עמדתם הפוליטית של חברי הטריו: הם ראו עצמם כנערים אמריקניים טיפוסיים, רגילים, כאשר בצד האחר של הקשת הפוליטית עמדו “barry’s boys”, נעריו של המועמד השמרן בארי גולדווטר. מתוך אלבום זה ניתן לציין שירים כ''waves on the sea'', פרי עטו של צ'אד; את ''cherry tree carol'', שיר דת המתייחס לקנאתו של יוסף במרים בשל הריונה לרוח הקודש; ואת ''the natural girl for me'', שיר המזכיר פעם נוספת כי לא כל הגברים עלי אדמות רוצים שנשותיהם תיראנה כדוגמניות.ב-‏2 ביולי 1965, בסיומה של הופעה לפני קהל מריע בשיקאגו, הודיע צ'אד מיטצ'ל על פרישתו מהלהקה לטובת קריירת סולו. באותו מעמד הציג מיטצ'ל את מחליפו. הנרי ג'ון דאטשנדורף ג'וניור היה צעיר כחול עיניים מהמערב התיכון שצד את תשומת ליבם של מילט אוקון וראנדי ספארקס במהלך אודישנים ל''ניו כריסטי מינסטרלס''. ספארקס היה זה שהציע שהצעיר המוכשר יחליף את שמו לג'ון דנוור. ג'ון הביא ללהקה כישורים בלתי מבוטלים כנגן גיטרה, אף שהמלווים הקבועים של השלישייה, ג'ייק אנדר ופול פרסטופינו, שליוו אותה מאז פרישתו של מקגווין ב-‏1962, המשיכו איתה גם כעת. על אף שבשלב זה עדיין לא בלט כישרונו של דנוור ככותב, היה ברור שמדובר בפרפורמר בלתי רגיל, בעל גוון קולי שאיש לא שכח. נגד גזענות ואנטישמיותהאלבום הראשון שהוציאה השלישייה בהרכבה החדש היה ''that's the way it's gonna be'', בספטמבר 1965. בסטנדרטים של הטריו, מדובר היה באלבום חלש למדי, שהופק במהירות ולכן לא נשמע כמושלם מבחינת העיבוד. היה זה הראשון באלבומיהם מאז תקליט הבכורה שהוציאו בחברת קולפיקס שנכשל במצעדי המכירות. אלבומה הבאה של השלישייה היה טוב בהרבה. ''violets of dawn'', שיצא לחנויות בדצמבר 1965, היה אפילו מועמד לפרס הגראמי בקטגוריית אלבום הפולק הטוב ביותר, אבל לא זכה להצלחה גדולה מקודמו בכל הנוגע למצעדי המכירות. שיר הנושא יצא על גבי סינגל פעמיים, ואפילו בוצע על ידי צ'אד מיטצ'ל עצמו במופע הראשון שלו כזמר יחיד. יצירת הבכורה של ג'ון דנוור ככותב, ''for bobbie'', הייתה אחת הרצועות היותר איכותיות באלבום, ואף זכתה לגרסאות כיסוי של מרי טראוורס מ''פיטר, פול ומרי'' באלבומם מ-‏1966 ושל ה''סאנדפייפרס''. ה''מיטצ'ל טריו'' הוכיח שלא איבד את הקסם הסאטירי שלו כשכלל באותו אלבום את ''your friendly, liberal, neighborhood ku-klux-klan'', שיר המלעיג על הדרום הגזעני שגם לאחר מהפכת זכויות האזרח מראה כלפי חוץ חזית סובלנית אך בפועל נותן חסות לכנופיות גזעניות המתעללות בשחורים תושבי המקום. רק כדי להבין עד כמה עורר שיר זה זעם נגד השלושה בחלק ממדינות הדרום, אני מביא כאן את הטקסט החד שלו.

your friendly, liberal, neighborhood ku-klux-klan (june reizner)is there a klavern in your town, in your town?if not, then why not have us down, have us down? you'll never recognize us, there's a smile upon our facewe're changin’ all our dirty sheets and a-cleanin’ up the placeyep, since we got a lawyer and a public relations man,we're your friendly, liberal, neighborhood ku klux klanyes, we're your friendly, liberal, neighborhood ku klux klanever since we got that lawyer and that public relations man' course we did shoot one reporter, but he was just obsceneand you can't call us no filthy names - what does anglo-saxon mean?allemande left, allemande right, the ladies' auxilliary is meetin' tonight'cause the klan's collected so much cash that now, by gum, we're rich white trashnow, we've heard it said our leadership's not qualified to leadwell i'm tellin’ you that just ain't true - why three of them can readtake a grand exalted dragon, now some folks think he's bad,well, you should meet his sweet old mother, and her brother, who's his dad.yes, they're your friendly, liberal, neighborhood ku klux klanand he's gonna run for governor 'soon as he's out of the canwe're all from fine old families, the pride of all these hillsyes, seven generations at the same illegal stillshad a little rally the other night, shot up town in a furyluke's arrested, pa's on trial, and the rest of us are on the jury.now, we've heard them call us deadbeats, and we'd like to say we're notwe'll all stand on our record, and that's one thing we've all gotand we only have that arsenal so that you won't raise no fussand if you don't like that, then call the cops'cause the chances are, they're us.yes we're your friendly, liberal, neighborhood ku klux klanbut somehow we went from the fire to the fryin panwe never learned to hold a job, and we never learned to writebut boy, we sure have learned to use the ropes, 'cause we use them every night.now, when congress calls, you don't get stuck; just start confessin and pass the buckthe klug blames the klakon, the klaxon blames the kleagle, the kleagle blames the grand imperial eaglethe eagle blames the wizard, the wizard blames the dragonthe dragon takes the blame, but he's just braggin’now, we're out to show the congress that we're oh so nice and meekwhy we never even take the fifth, 'cause we drank that all last weekand you'll never hear us shootin or hangin people high'cause we're learnin to respect the law and to have an alibicome, come, come, come to the church in the wildwood... (in background)oh, those dirty, lyin witnesses, lord, forgive them what they speakwe would go to church and pray for them, 'cept we blew it up last weekyes, we're your friendly, liberal, neighborhood ku klux klanand we sure do thank that lawyer and that public relations manso, we're sorry that we hung them, but they did have quite a tanand it sure confused your friendly, liberal, misunderstoodyour friendly neighborhood klan who says,what's wrong with a hood?your friendly, liberal, neighborhood ku klux - grab your cadillac and head for the hills.

שיר זה יצא כסינגל אך למרות איכויותיו – ואני סבור שמדובר באחת הסאטירות המבריקות והקליטות ביותר על יחסי הגזעים באמריקה של אמצע המאה ה-‏20 – לא הושמע כמעט על ידי תחנות הרדיו. היו לכך סיבות טובות. ללהקה מעולם לא היו יחסים משופרים עם עורכי המוסיקה בתחנות הרדיו. ''זה באמת היה מתסכל עבורנו'', סיפר לימים מייק קובלאק, ''היינו באים להתראיין בתחנת רדיו כלשהי והשדר היה מוציא מהערימה אלבום שלנו ובו היו מסומנות לפחות שמונה רצועות כבלתי רצוניות להשמעה''. אולי הייתה זו השאיפה לזכות סוף סוף בדקות השידור הנכספות שעמדה ביסוד העיבודים הבלתי-שגרתיים של ההקלטות האחרונות שלהם במרקיורי. הסינגל ''dark shadows and empty hallways''/ stay with me'', שיצא ביוני 1966, הוא ללא ספק חריג ביצירתה של המיטצ'ל טריו. העיבודים הכבדים משהו מזכירים במידה רבה את אלה שאיפיינו חלק מלהקות הקצב אז.שיר נוסף של דנוור, ''like to deal with the ladies'' נשמע הרבה יותר קרוב לצליל ולסגנון שאליו הורגלו אוהדי הלהקה. למרות שהקלטת הדמו של השיר נותרה אי-שם משרדי חברת ההקלטות, הרי שכנראה משהו בכל זאת דלף משם החוצה, משום שהמנגינה קיבלה מילים אחרות והוקלטה על ידי ההרכב ''ספאנקי והכנופיה'' תחת השם “dirty old man”. הן השיר הזה והן ההקלטה הנדירה שביצעה השלישיה ל”she loves you” של לנון ומקרתני נשכחו לחלוטין בשנים הבאות. רק בשנת 1974, כשהוציאה חברת ההקלטות אלבום משירי ג'ון דנוור שבו כללה גם חלק מהקלטותיו כחבר בשלישייה, יצאו הקלטות אלה על גבי אלבום רשמי. “she loves you”, אגב, הפך בגירסת המיטצ'ל טריו למשהו שונה לחלוטין מהעיבוד הרוקי הסוער של הביטלס. השלישייה הקליטה אותו כבלדה, בלוויית תזמורת כלי מיתר ותוך הקפדה על הרמוניות קוליות מופלאות. אחד הנושאים הבולטים ביותר שהטרידו את הטריו היה הנאציזם. אני מכיר לפחות ארבעה-חמישה שירים שלהם שעסקו בכך. מוראות מלחמת העולם השנייה היו עדיין טריים בזיכרונם של אמריקנים רבים, והשלושה הכירו לא מעט חיילים משוחררים שראו מקרוב את זוועת מחנות הריכוז. בגרמניה של אז העדיפו רבים להתעלם מהתקופה האיומה הזו בתולדות אומתם. השלושה תקפו את המגמה הזו בשיר הלעגני ''i was not a nazi polka''. בשיר, שחלקו מושר (ומדובר) באנגלית במבטא גרמני מודגש, מתואר דו-שיח בין אמריקני לבין גרמני המכחיש שאי-פעם שמע בכלל על אדם בשם אדולף היטלר. כאשר האמריקני מנסה להוכיח לו באותו ובמופתים את העובדה שהפיהרר אכן היה אישיות בשר ודם מגיב הגרמני בארגון מקהלה המזמרת ''לא הייתי נאצי''. סופו של עניין הוא שהנאצי בוקע מתוך הגרמני וכאשר אחד המקומיים אינו מצטרף לשירה הוא מסנן לעברו: ''יש לך עדיין משפחה בגרמניה, לא כן?'' – ומקנח ב''זיג הייל!!'' קצר ואגרסיבי. והנה הטקסט במלואו:

i was not a nazi polka (n. martin)--as you travel through der schöne deutschland, --a melody will greet your ears. --it's a melody that's been around in deutschland --for fifteen to twenty years. each and ev'ry german dances to the strain of the i was not a nazi polka. all without exception join in the refrain of the i was not a nazi polka. goering wasn't crazy; he wanted to deport. sing the i was not a nazi polka. we all thought that dachau was just a nice resort. sing the i was not a nazi polka. the german is so cultured, he does not like to fight. the peaceful life is what he most enjoys. for years, the german people were utterly convinced department manufactured children's toys. i never shot a luger or goosed a single step. sing the i was not a nazi polka. sing the i was not a nazi polka. sing the i was not a nazi polka. --was you not an ss guard? --i was not an ss guard. i was not a nazi polka. --did you not love ilsa koch? --i did not love ilsa koch. i was not a nazi polka. --did you not despise the jews? --i did not; some of my best friends... i was not a nazi polka. --did you not think adolf great? --i did not. adolf who? --adolf who! --ja, adolf who? --fritz, you're putting me on. --was ist *** ''putting me on''? --are you kidding me or something? --nein, i'm not kidding you. adolf who? --adolf hitler. --should i know him? is he a folksinger? --you don't remember. --nein, i don't remember him. who was he? --well,... a little man, very mean, very loud and brash. --mmm-mmm. not too tall, he never smiled, wore a black mustache. --nein; i never heard... he had a girl, eva braun, hair as red as flame. --ah, ja, ja. he papered walls for many years till his moment came. --of course! he's the one who clapped his hands, went into a dance. when the news came to him that we had conquered france. --that's him! he once said, when our flag proudly was unfurled, ''today, germany, tomorrow, the world!'' becomes a hysterical chant ...tomorrow, the world! ...tomorrow, the world! ...tomorrow, the world! --i never heard of him. --neither did i. to our israeli allies let us raise a toast. sing the i was not a nazi polka. sure there were some nazis, two or three at most. sing the i was not a nazi polka. we tried to throw off hitler right from the very start. that's what ev'ry hist'ry book should tell. we hated heinrich himmler, martin bormann, too. we believe as sherman did that war is hell...hell...hell...hell... again becomes a chant...heil!...heil!...seig heil!...seig heil!...seig heil! germans are as gentle as flowers in the spring. sing the i was not a nazi polka. germans are a people who love to dance and sing. sing the i was not a nazi polka. --wait a minute! wait a minute! you there, you are not singing. did you not like to sing? tell me, you still have a family in germany, nicht wahr? sing! sing the i was not a nazi polka. seig heil!

המשטרה, המושבעים והשופטים הם מהקו-קלוקס קלאן. מצעד של הארגון שלא אהב - מאוד לא אהב - את הביקורת שהטיחה בו שלישיית מיטצ'ל

כאמור, לא הייתה זו ההתייחסות היחידה לרצחנותם של הנאצים בשירי הטריו. “we didn’t know” תוקף את בחירתם של רבים רבים באירופה של שנות השלושים והארבעים להפנות את גבם למתרחש ולהעלים עין מעינויים והשמדתם של מיליונים. בשונה מהשיר הקודם שציינתי, הנימה כאן ביוקרתית יותר והסאטירה מובלעת בנימוקים הבעייתיים של אלה הטוענים ''לא ידענו''. שיר נוסף, “peat bog soldiers”, מעלה על נס את אותם מתנגדים פוליטיים להיטלר ולמשטרו שנדונו למאסר, לעינויים ולעבודת פרך וחלקם אף הוצאו להורג. ואפשר להזכיר נוספים, אבל העיקרון ברור.מי שסבור שהיהודים נמלטו מנחת לשונם הארוכה של השלושה טועה. ב-‏28 באוקטובר 1965 פרסמה ועידת מועצת הבישופים הקתולים (הידועה בשם ועידת הוותיקן השנייה), הצהרה ששינתה באופן מהפכני את יחסה של הכנסייה הקתולית לעם היהודי, ליהדות, ובסופו של דבר גם למדינת ישראל. הכרזה זו ידועה בשם שתי המלים הלטיניות הפותחות אותה, ''נוסטרה אטאטה'', שפירושן ''בתקופתנו אנו''. המסמך תקף את הגישה הכנסייתית שרווחה בעבר, המייחסת ליהודים אשמה קולקטיבית במותו של ישו, בתקופתו ולאחר מכן לאורך הדורות. המסמך גם הצהיר שאסור להציג את היהודים כמקוללים על ידי הבורא או לטעון שהכנסייה לקחה את מקומם. הוא אף אישר שהברית בין האל לעם היהודי היא נצחית, לא הופרה ולא תופר. בכך ביטלה ''נוסטרה אטאטה'' בהינף יד את הבסיס התיאולוגי להתנגדות לרעיון שהעם היהודי ישוב לארץ אבותיו ויחיה בה כעם ריבוני. המסמך גם גינה בצורה ברורה ונחרצת את האנטישמיות. הטריו הגיב ב''ecumenical march'', סאטירה פרועה על גל אנחת הרווחה שעבר ברחבי העולם היהודי כתוצאה מהכרזת הוותיקן. השיר מושר, כביכול, מפיהם של שלושה יהודים מאושרים. תוך כדי הביצוע פוצחים קובלאק, דנוור ופרייזר בשירת ''הבאנו שלום עליכם'' ו''הבה נגילה'', תוך כדי ריקוד ומחיאות כפיים. ''אנחנו נקיים'', אנחנו נקיים'', שר דנוור בגיל, ''הוותיקן אמר שאנחנו נקיים. אנחנו טובים ומתוקים וגם אדיבים, ולא גרמנו שום רע לאתם-יודעים-מי''. ואז, כבמעין התפכחות שואל פרייזר: ''רגע אחד, אם לא אנחנו הרגנו את ישו....ובכן, מי עשה זאת?''. - ''הפורטוריקנים...'', מציע קובלאק מניה וביה.לקראת הסוף

ההרכב האחרון ששרד משמאל לימין: מייקל ג'ונסון, דייוויד בויזי ו-ג'ון דנוור

סמוך לתקופה בה החליטה הלהקה לנתק את הקשר שלה עם מרקיורי רקורדס, הודיע גם ג'ו פרייזר על פרישה. במקומו הובא דייוויד בויזי. המיטצ'ל טריו, עתה בהרכב שכלל את קובלאק, דנוור ובויזי, הקליטה אלבום אחד, “alive!”, בחברת ההקלטות ריפרייז. השנה הייתה 1967 וג'ון דנוור כתב לאלבום זה את מה שלימים יהפוך להיות אחד השירים המזוהים ביותר עימו. המיטצ'ל טריו היו הראשונים שהקליטו את “leaving on a jet plane” - שיר שבאותה שנה בוצע גם על ידי פיטר, פול ומרי והפך לסינגל היחיד שלהם שנמכר ביותר ממיליון עותקים. כשאלבום אחרון זה לא הצליח לתפוס תאוצה, החליט מייק קובלאק שמספיק לו ועזב את הלהקה. במקומו הובא זמר אחר, מייקל ג'ונסון. בשלב זה ביקש צ'אד מיטצ'ל שהשלישייה – שאף לא אחד מחבריה המקוריים נותר בה - לא תיקרא עוד על שמו, וההרכב נענה בחיוב. הטריו הופיע עתה תחת השם ''דנוור, בויזי וג'ונסון''. ב-‏1968 התפרק ההרכב סופית. מייקל ג'ונסון זכה לפופולאריות מסוימת כסולן עם כמה להיטי קאנטרי ופופ בסוף שנות השבעים ובראשית שנות השמונים. ג'ון דנוור, שבתחילה שקל להצטרף ללהקת הפולק ''ארבעת האחים'' התאחד לבסוף עם מי שהיה חבר הקינגסטון טריו, ג'ון סטיוארט, ויצא איתו למסע הופעות. מייד לאחר מכן חתם על חוזה הקלטות בחברת rca victor. בחברה זו הוציא דנוור את אלבום הבכורה שלו בשנת 1971, ולאחר שהזניק את להיטו “take me home, country roads” לפסגת המצעדים, עשה את הדרך הבטוחה אל המעמד הבלתי-ייאמן של אחד מחמשת הזמרים הנמכרים ביותר בהיסטוריה. על אף שהוציא כמה אלבומים שזכו לביקורות חיוביות, לא עלה בידי צ'אד מיטצ'ל להביא את קריירת הסולו שלו לפסגות שלהן קיווה. הקריירה שלו התנהלה בכבדות, וב-‏1977 אף הסתבך בשערוריית סמים. לאחר שניסה לגדל גפנים באורגון ונכשל, החל לעבוד עבור הבוס הישן שלו, פרנק פרייד, כזמר בהפלגות של חברת הספנות ''דלתא קווין'' מניו אורלינס. ב-‏1991 הוציא אלבום בשם ''virgo moon''. שנה לאחר מכן עזב את עסקי ההפלגות ושב להתגורר בספוקיין. מייק קובלאק הפך להיות מנהל אתרי הבידור של עיריית ספוקיין. לימים נבחר כנשיא האגודה הבינלאומית של מנהלי האודיטוריומים. ג'ו פרייזר שינה כיוון, הפך לכומר אפיסקופלי ועד לאחרונה התגורר בלוס אנג'לס. במהלך השנים נעשו כמה איחודים של ההרכב המקורי, אך רובם היו על בסיס מזדמן. ב-‏1968 איחד מילט אוקון את צ'אד, מייק וג'ו לצורך הקלטת ארבעה שירים במסגרת הפקת אסופת שירי פולק שכותרתה “something to sing about”. בשנת 1980 התאחדו מייק, ג'ו וג'ון להופעה במסגרת מופע צדקה בדנוור, קולורדו. אבל רק בינואר 1986 הופיעו שוב צ'אד, מייק וג'ו בפני קהל. למעלה מעשרים שנה חלפו, אבל ההתלהבות העצומה שגילה הקהל שכנעה אותם לצאת לכמה מסעי הופעות בשנתיים שלאחר מכן. באחת מאותן הופעות, שנערכה בשארלוט, צפון קרוליינה, בדצמבר 1987, עלה לבמה ג'ון דנוור בהופעת אורח. הופעה זו הוקלטה ויצאה לאחר מכן כאלבום בפני עצמו. בדומה לבוב דילן ולאחרים, הייתה הצ'אד מיטצ'ל טריו חלק בלתי נפרד מגל המחאה החברתית של שנות הששים. שלא כמו דילן, הטריו עשה זאת בדרך כלל תוך קריצה ואת הטקסטים שלו תיבל בהומור מושחז. אם תשאלו את טום פאקסטון, ידידם הטוב של בני החבורה וכותב חלק מהבולטים בשיריהם, הוא יספר לכם שהמגירות שלו מלאות ביצירות שכתב ושרק הצ'אד מיטצ'ל טריו יכלו לבצע.מוציאים את הטריו מהבוידעם

ג'ון דנוור

עם ג'ון דנוור יש לי רומן עוד משנות השבעים. אלבום האוסף הראשון שלו היה התקליט הראשון שרכשתי, ומאז נוספו עוד למעלה מעשרים כאלה. כשניספה בתאונת מטוס הייתי, אני מניח, היחיד מכל מוקירי זכרו בארץ שגם טרח לפרסם עליו הספד. לימים גם העליתי מאמר עליו באתר הפרטי שלי. אבל עד עידן האינטרנט לא היה לי ברור כלל ועיקר מה עשה הברנש החביב והמוכשר הזה לפני שהתפרסם כסולן. בקטע עיתון ישן שתיקצר תיאור תוכנית טלוויזיה בהשתתפותו מצאתי הערה על כך שלראשונה יצא שמו למרחוק כשהחליף את צ'אד מיטצ'ל באותה שלישייה אבל על ההרכב עצמו לא מצאתי דבר. אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשהתוודעתי לרשת היה לבדוק את גורלה של אותה להקה. גם כאן לא הצלחתי לגלות יותר מדי. ואז גיליתי את folk era. folk era records היא חברה אמריקנית קטנה שהוקמה על ידי ברנש בשם אלן שאו. החברה, הממוקמת באילינוי, עוסקת בהעברת אלבומי פולק ישנים לפורמט דיגיטאלי, בהדפסתם מחדש ובהפצתם. במלים אחרות, שאו עושה באמריקה מה שנחום היימן עושה בארץ: מנציח את ההיסטוריה של המוסיקה המקומית באופנים שיבטיחו גם לדור הצעיר נגישות אליה. וכך נתקלתי לראשונה באפשרות לרכוש דיסק של החבורה הזו מאתר החברה.זו הייתה ההתחלה. האלבום שרכשתי, אוסף של 25 שירים ממיטב ההקלטות של הטריו במרקיורי רקורדס, היה מדהים באיכותו. החלטתי, אפוא, לבדוק הקלטות נוספות. ההזדמנות נקרתה לי אשתקד, כאשר שהיתי בארצות הברית לרגל השתלמות מקצועית. ואז, כשמצאתי אלבומים נוספים בחנויות המוסיקה, גיליתי ששאו ואנשיו עשו עמי חסד נוסף. אלבומי השלישייה – וזה פרט ששכחתי לציין במאמר למעלה – היו קצרים מאוד. היו לכך, אני מניח, סיבות טובות, כמו העובדה שחברי ההרכב התרכזו בטקסטים ולא בסולואים בלתי-נגמרים על גיטרות ושאר אלמנטים המכבידים על העיבוד ומאריכים את ההקלטה; אבל התוצאה הסופית היא שרבים מאותם אלבומים לא עברו את גבול מחצית השעה. folk era קיבלה החלטה נכונה: היא הוציאה שני דיסקים שבכל אחד מהם שני אלבומים שלמים של הלהקה כשהם מוקלטים על גבי דיסק בודד. במלים אחרות, קניתי שני דיסקים וקיבלתי בתוכם ארבעה אלבומים מקוריים. אחרי אותה השתלמות יצאתי לטיול בן כשבוע במדינות ניו-אינגלנד. הדיסקים הללו, כמו גם כמה אחרים מאותו סגנון, התנגנו ללא הרף בסטריאו של המכונית. לעתים התגלגלתי מצחוק מהשנינות שבהם ותכופות נראיתי ודאי כתימהוני תלוש מהמציאות לאותם נהגים שראו אותי מגחך תוך שירה או מזמר במלוא קולי מנגינות בלתי מוכרות. וכל סנט, תאמינו לי, היה שווה את זה.

באדיבות אתר אפלטון

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אורי קציר