אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הסימפוניה השניה של מאהלר בפילהרמונית


התמונה של דן לחמן

מאהלר הוא מלחין מאוד פופולארי אצל הקהל הישראלי. התזמורת הפילהרמונית שלנו נחשבת לאחת מהמיטיבות לנגן אותו. לאונרד ברנשטיין וזובין מהטה הופיעו אין ספור פעמים בעולם במסעות עולם שלהם עם סימפוניות. החמישית של מאהלר היא כנראה אחת מאלו שנוגנו בארץ הכי הרבה פעמים, צמוד לחמישית ולתשיעית של בטהובן.כעת עורכת הפילהרמונית סדרה המוקדשת כולה לסימפוניות הללו וטובי המנצחים ייאספו לנצח על התזמורת.את ארבעת הסימפוניות הראשונות שלו מכנים בשם סימפוניות קרן הקסמים של הנער.במקביל לכתיבת הסימפוניות הראשונות עבד מאהלר על מחזור שירים גרמניים עתיקים להם נתן את השם קרן הקסמים של הנער. ובארבעת הסימפוניות הללו מופיעים במקביל נושאים או שירים ממש מתוך מחזור השירים.מאהלר היה דמות מורכבת למדי. מבלי להיכנס לביוגרפיה שלו שמה שמעניין בדרך כלל את הקהל היהודי היא העובדה שהוא התנצר. הוא עשה זאת כי כיהודי לא יכול היה לקבל משרת ניצוח על תזמורת וינה. להתנצרות שלו אין שום קשר למוסיקה, אך אצלנו אוהבים לחבר, ובכל זאת בעוד מומרים אחרים אינם חביבים עלינו (המנצח הענק אוטו קלמפרר לא הוזמן לנצח בארץ בגלל זה). מאהלר נישא לאלמה שינדלר, אישה מרשימה וכשרונית שראתה את עצמה כמוזה שלו. בהמשך היא התחתנה עם הצייר קוקושקה ואחריו עם הסופר פרנץ וורפל. שגם להם לפי דעתה שימשה מוזה. למאהלר היה ילדה שתי בנות וכששמעה את הסימפוניה השישית שלו טענה שניבא את מות הבנות.משהו הפך את מאהלר לפופולארי. ואולי היה זה לאונרד ברנשטיין שהפך אותו לכזה ולא רק אצלנו אלא בכל העולם. אי אפשר לשכוח את הפעם הראשונה שברנשטיין ניצח כאן על החמישית. כעת היא הפכה להיות "רכושו" של מהטה עליה הוא חוזר ומנצח מדי שנה שנתיים.מאהלר היה למעשה מנצח תזמורות מקצועי. הוא ניצח על כל התזמורות החשובות, ולמעשה מתוך פירוק היצירות של מלחינים אחרים למד לתזמר ולהפיק צבעים מיוחדים בצליל התזמורתי ביצירות שלו.בשנות הארבעים נעשה ניסיון לנגן את יצירותיו בניו יורק. מבקר נחשב באותם ימים חשב שהן ארוכות מדי, דלות וחסרות תוכן, אך הוא כן העריך את התזמור, ולכן, כך אמר, צריך היה לתת למאהלר לתזמר את הסימפוניות של ברוקנר שהוא מלא המצאות אך חסר ידע בתזמור. היום שניהם נחשבים כמובן לענקים.הסימפוניה השנייה נמשכת כ80 דקות. צריך יכולת ריכוז ואורך נשימה כדי לצלול לתוכה. מי שיש לו ייהנה לאין שיעור. אחרי התשיעית של בטהובן בשנייה של מאהלר מופיעה שוב מקהלה בפרק האחרון ואת הסימפוניה מסיים שיר קינה לאלט סולו מתוך קרן הקסמים של הנער. לסימפוניה השנייה יש שם "רשמי" נוסף. התחייה. אם אכן יש תוכן במוסיקה הרי שמאהלר עוסק בסימפוניה זו בחיים אחרי המוות. בגאולה. מאהלר גדל ליד מחנה צבאי ולאורך ימי ילדותו שמע את תקיעות החצוצרות עם שחר ועם לילה. לאורך הסימפוניות הראשונות שלו יש הדים רבים לשימוש בחצוצרה במוטיבים צבאיים. גם כאן לחצוצרות תפקיד גדול. בפרק אחד כמה קרנות וחצוצרנים מגנים מאחורי הקלעים כדי להגביר את הד הצלילים המרוחקים. מאהלר היה בין גדולי המתזמרים והכיר היטב את הצבעים שתזמורת יכולה להפיק.

מאהלר

מאהלר

על ביצוע הבכורה של הפרקים הראשונים ניצח ריכרד שטראוס. אלא שמאהלר חש שהסימפוניה איננה שלמה, לתחושתו חסר לו איזה פרק מסיים ובעל משמעות. באותו זמן נפטר המנצח הנס פון בילוב ובטקס ההזכרה למותו הבין מאהלר מה חסר לו, פרק השלמה ותקווה אותה חש בטקס. אחר כך הוסיף מאהלר עוד שני פרקים ואחר כך ניצח, גם הוא בברלין על הבכורה של הסימפוניה המושלמת.אחד השירים המקסימים במחזור "קרן הפלאים של הנער" עוסק באנטוניוס שבא לשאת דרשה אלא שהכנסייה ריקה והוא יורד לנהר לשאת את הדרשה בפני הדגים המתאספים סביבו ומקשיבים. הסנפירים נוצצים בשמש. הם משבחים אותו על הדרשה אך כשהוא הולך והם מתפזרים כל דג נשאר מה שהיה קודם. הטורפים נשארו טורפים והשיבוטות נשארו שיבוטות. את החלק התיאורי המקסים של הדגים המשתכשכים הרחיב מאהלר לפרק שלם.ואז בפרק האחרון נכנסים השירים, ומכיוון שנכנסות מלים אי אפשר שלא להתייחס למשמעות. בשיר הראשון כואבת הזמרת " אדם כרע מרוב סבלו. אדם כרע מרוב כאב...."אלא שבפרק הבא מצטרפת המקהלה ושרה "כי לתחייה, כן, לתחייה תקום. אחרי שרק שעה קלה תנום. חיים לעד. חיים לעד". תחיית המתים המובטחת, בין אם מאהלר הביא אותה מתוך הנצרות או מתחיית המתים היהודים זה לא חשוב. הסימפוניה נגמרת לצליל המלים "לא לחינם נולדת ביקום, ולא לשווא חיית וסבלת".ובאשר לביצוע. מירלה גרדינדו ובריטה שוורץ היטיבו לשיר את שני השירים במיטב ההבעה אם כי לשתיהן קול קטן שכוסה לרגעים על ידי גלי התזמורת.לאונרד ברנשטיין ניצח על הסימפוניה הזאת עם כל "ולטאשמרץ" כאבי העולם היהודי. הוא הפך את הסימפוניה ליהודית כמעט. דודמל הצליח לעשות את הלא יאומן. הקהל שגם אם אינו "מבין" מוסיקה כמוני למשל, חש שהוא היה עד לאירוע חד פעמי ובלתי נשכח.התזמורת התמסרה למנצח בכל ליבה. מזמן לא נשמעה נוצצת כל כך ומגיבה לכל ניעה יד. מזמן לא ניגנה באהבה גדולה כזו ולא רק במקצועיות. והקהל אכן חש שהוא נמצא באירוע יוצא דופן. דודמל העניק חוויה של שמונים דקות של התעלות. לא היה רגע אחד של נפילת מתח לאורך סימפוניה כל כך ארוכה וכה מורכבת.רעם מחיאות הכפיים לא נתן לדודמל לרדת מן הבמה. ואכן הוא הצליח להעביר את כל השטף והקצף מצד אחד, הליריות הכאב והשמחה מצד שני ויצר חוויה אדירה ובלתי נשכחת.החל מאמש לא אזכיר יותר את גילו של גוסטבו דודמל, ולא אשתמש יותר במלה מוכשר. אלו מלים לאמנים בתחילת דרכם המעוררים ציפיות. אמש הוכיח דודמל שהוא אחד מגדולי המנצחים. מהיום הוא "המנצח גוסטבו דודמל" איש מוסיקה אדיר. ואין לנו אלא לצפות לקונצרטים הבאים שלו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר