אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הגולם ואני


התמונה של אלי אשד

בערב לכבוד ספרה של שהרה בלאו: יצר לב האדמה הכריזה עליה עורכת הספר נועה מנהיים כ"מרי שלי הישראלית" ובהשלכה כאימו של הגולם הישראלי. אם כך אפשר אולי לקרוא לי אביו של הגולם מאחר שיש לי יד כלשהי בהחדרה ובפריצה של נושא ספרותי זה שהוא אכן חביב עלי ביותר לתרבות הפופולארית הישראלית בצורות שונות בשנים האחרונות. איך באמת הגעתי לנושא הזה?

אצלי העניין בגולם הוא משפחתי ונובע משני הצדדים של המשפחה. למרבית הצער תולדות המשפחה שלי מתועדים היטב דור אחרי דור אך ורק עד המאה ה-16 בכל אופן הם מגיעים עד לפראג של מחצית המאה ה-16- ימי המהר"ל. באופן ספציפי הרשימה הגנאולוגית מגיעה עד שנת 1559 עד לאדם בשם "החבר רבי יוסף", "אוד מוצל מגזירת (גירוש) וינא" שהגיע בשנה זאת לפראג. "החבר יוסף" הנ"ל הוגלה לפראג מוינה לאחר שעורר את זעמה של ממשלת הקיסר פרדיננד הראשון בגלל הנהגת ארגון חשאי כלשהו בשם "בני ציון" שמסיבה זאת או אחרת עורר את חששות השלטון.בנו הרב פתחיה שנפטר ב-1598 היה סופר בקהילת פראג בתקופה שבה היה שם המהר"ל רב ולא מן הנמנע שהוא באופן ספציפי היה זה שהפיץ בכתב סיפורים שונים על המהר"ל אם כי אלה עד כמה שידוע לא שרדו עד היום בצורה שאותה כתב אותם. האם היה אותו פתחיה אחראי גם להפצת סיפור הגולם? לנו עד כמה שידוע הסיפור הופיע בכתב רק באמצע המאה ה-19, ב-1847 בקובץ גרמני בשם "גלריה של סיפורים" שהוצא לאור בפראג בידי בנימין זאב פשלס ונכתב בידי ליאופולד וייזל לדבריו בהסתמך על סיפורים שאותם שמע מהעם.

ייתכן שוייזל המציא את הסיפור לחלוטין מהאוויר וייתכן שהתבסס על מקורות בעל פה ואולי גם על מסמכים קדומים יותר שכבר אינם קיימים ברשותנו. אני נהנה לחשוב בתור ספקולציה שאולי הוא התבסס על סיפורים שכתב אותו פתחיה, שקברו נמצא לא רחוק מקברו של בן זמנו המהר"ל. בעת ביקור בפראג. יצאתי לחפש את הקבר של פתחיה. הכתובת שעל קברו היא כלדקלמן:פה נטמן איש ישר ונאמן רבנו פתחיה הסופר בן החבר רבי יוסף ויגוע ביום ו' כ"ה שבט שנ"ע לפ"ק עד הגל הזה והמצבה ביננו שעלה מות בחלונינו איה שוקל וסופר הנותן אמרי שפר לקח עטרת מראשנו מורה הגולה האלוף הגאון הגדול בתוספתות ובקבלה מוכתר בשבע חכמת המאיר והזהיר ראש יותר מלמ"ד שנים היה סת"ם ונאמן הקהילה למדן וחזן לשם ותהלה תפילתו בכונה ידיו אמונה מיתתו כפרה לעדתו מי מנה תנצב"ה ( והשושלת הגנאולוגית שהיא עד כמה שידוע לי אחת המפורטות ביותר הקימות לגבי כל משפחה שהיא בעולם היהודי זמינה לכל בספר eliyahu's branches:the descendants of the vilna gaon and his family. שחלק גדול ממנו מבוסס על מחקריו המפורטים של האב של סבתי, אליהו לנדאו)במשפחתי היה גם יוצר גולם פוטנציאלי הלא הוא הסלבריטאי הגדול של המשפחה רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא, הגר"א, שסיפר פעם בסוד לתלמיד כי בילדותו ניסה ליצור גולם אך ראה "תמונה" שגרמה לו להפסיק מייד את כל הנסיונות בנושא .

לא ניתן אלא לתמוה מה הייתה אותה תמונה. קרוב יותר לימינו אלה סבי מהצד האחר של המשפחה הד"ר אליהו בלנק התעניין מאוד בנושא עוד כשישב בעיר סיגט בטרנסילבניה, מתוך עניינו הכללי בנושאי מדע טכניקה (הוא המציא כמה וכמה פטנטים והמצאות) ותחומי ומיסטיקה שונים וכנראה גם תוצאה של מחקריו בתולדות התנועה הפרנקיסטית שהעיר הייתה בעבר אחד ממרכזיה. לעניות דעתי הוא הגיע אל הנושא של הגולם דרך כתביו של אדם בשם שלמה רובין סופר משכיל רב תחומי עד להדהים מהמאה ה-19 שעסק רבות בכתיבה על נושאי העל טבעי על מנת לתקוף אותם ולהראות להראות את הגיחוך בכל הנושא. רובין הוא האב המייסד של הדיון הסקפט-מנתץ מיתוסים בתחומי מיסטיקה שונים בספרות העברית החדשה. בין השאר רובין הוא האדם הראשון שכתב סקירה מפורטת על נושא הגולם האדם המלכותי בספרות ובהגות העברית בספר מ-1905 בשם "אנשי השם בח"ן –בישראל ובאומות". ספר שעורר לראשונה את עניינו של בלנק בנושא. ב-1909 היגיע לידיהם של בלנק ואנשי חוגו שהיו סופרים ואינטלקטואלים וחוקרי יהדות בסיגט הספר המפורסם ביותר בנושא של יודל רוזנברג שהיציג את עצמו כמסמך אמיתי המתאר את מאבקו של המהר"ל מפראג בעלילות הדם בעזרת הגולם. הספר זכה לפרסום עצום ולתשומת לב עצומה והיה הרב מכר הגדול של העולם היהודי באותה התקופה והוא הגיע לידי אנשי החוג בסיגט זמן קצר ביותר לאחר הוצאתו לאור. לבלנק ולאנשי חוגו בסיגט היה ברור מיד שהמדובר בזיוף מודרני למרות לאותו הזמן היה זה זיוף מתוחכם למדי. ה"מביא לבית הדפוס" רוזנברג על מנת לחזק את האמינות טען שרכש את כתב היד של הספר מאדם בשם שארפשטיין שגילה אותו בארכיון בצרפת. להוכחת הטענה צירף לספר את שטר מכירת טופס כתב היד שבו מצהיר המוכר כי המסמך הוא מקורי ואמיתי.

גיסו של בלנק, מנחם מנדל אקשטיין, שהיה בעל הספרייה הגדולה ביותר בסיגט כתב כתוצאה ב-1910 בעידודו הנמרץ של בלנק (אקשטיין לא אהב במיוחד להעלות על הכתב את הידע העצום שהיה לו בעל פה ) חוברת בשם ספר . יצירה: כולל כל מקום בש"ס. ראשונים ואחרונים שנזכר שם עניין בריאה ע"י ס' יצירה, ולברר אי אמת הס' נפלאות מהר"ל הנדפס כעת ומייחסו להג"מ יצחק כ"ץ" (1910) שבה תקף את ספרו של רוזנברג והראה פרט אחרי פרט ותוך ניתוח טקסט מדוקדק הראה את הסתירות השונות בסיפוריו של רוזנברג ושאין המדובר אלא בזיוף שנכתב לאמיתו של דבר רק שנים בודדות קודם פרסומו לכל המוקדם.אקשטיין כתב בזלזול בסוף ספר החשיפה שלו על האיש שחיפש את שרידי הגולם בעלית הגג של בית הכנסת של המהר"ל בפראג. השמש הבטיח להראות לו את השרידים אך לא מצא שם דבר. השמש הסביר לו שאכן יש גולם בעליית הגג ושהוא עצמו מאמין לכל הסיפורים האלה. סיפור זה שימש כסמל עבור אקשטין לטיפשותם של המאמינים בסיפור הגולם.החוברת לא עוררה כל הד אבל זה היה מחקר מפורט ראשון מסוגו בנושא הגולם בכתבים יהודיים, חוברת זאת היא גם הכמעט יחידה שפירסם אקשטיין. כמה שנים לאחר מכן כשעלה בלנק לארץ ישראל הוא פרסם בעיתון שלו "ירושלים" שכשמו פורסם בירושלים ביקורת מפורטת (יחידה במינה באותה עיתון) על הסרט האילם "הגולם" של פאול וגנר. ואיך אני הגעתי אל הגולם שאיתו הפכתי מאז למזוהה?בשנות ה70 אני זוכר שנתקלתי כמושהרה בלאו בספרו של פרוש על הגולם ולא זכור לי שהשאיר עלי רושם מיוחד וגם בספר נוסף של המשורר יצחק הרצברג על אותו נושא עם אותה תוצאה. לעניין רב יותר זה אצלי מאמר שכתב הסופר דן עומר בגיליון מספר 2 של מגזין "פנטזיה 2000" על נושא הגולם וזה ככל הנראה היה מה שעורר את הזיק הראשון. זיקים נוספים נוצרו בידי חוברת קומיקס בשם זאגור נגד הגולם" (שאמנם היה רק רובוט ענק ולא הגולם היהודי) וספר ילדים של דורית אורגד מראשית שנות ה90 בשם הגולם מירושלים".כמה שנים מאוחר יותר התחלתי להתעניין בדיונים ההלכתיים על נושא הגולם שהתברר לי שהם ישימים לדיונים מודרניים שונים בנושאי הנדסה גנטית וכתבתי על כך מאמר ברשת. ומאז אני טורח לדעת כל מה שיש לדעת בנושא. ורק אז נודע לי על העניין והקשר המשפחתי בנושא לאורך הדורות.ומאוחר יותר אני והקומיקסאי אורי פינק יצרנו ביחד את הגולם כדמות קומיקס ביחד עם שותפה (שגם שמה לקוח מעולם המיסטיקה היהודית) בשם "לילית" עבור ספר מיוחד שיצא לאור בהוצאת מודן. הספר תיאר את ההיסטוריה ה"מוקמנטארית" (דהיינו בדויה) של סדרה בדיונית של קומיקס שפרחה בישראל משנות ה-40 של המאה הקודמת ועד... בעצם עד ימינו אלה בראשית המאה ה-21 ובכלי תקשורת שונים. הסדרה שנוצרה בידי אוריאל רשף (דמות פיקטיבית כמובן) ואמנים שונים תיארה את הרפתקאותיו של יוסי הנער שהופך לגולם גיבור על ראשי של ישראל הנלחם בערבים ושאר זדים המאיימים על קיום המדינה והשותפה שלו החל משנות השישים לילית (דמות של סופר אישה שדמותה משתנה בהתאם לשינויים במעמד האישה לאורך הנשים עד שהיא הופכת לסופר פמינסיטית).

האוריג'ין (או מקור הכוח) של יוסי השתנה לאורך השנים, ממשקה קסמים דרך פיצוץ בכור הגרעיני של דימונה, שימוש בספר היצירה הקבלי, וכלה בימינו בטכנולוגיית ה"נאנו טכנולוגיה". הספר תיאר את ההרפתקאות של יוסי הגולם לאורך התקופות השונות של מדינת ישראל כביכול בסגנון של אותם התקופות, מסגנון הירואי מוקצן בשנות השלושים עד השישים, לסגנון פופ בשנות השבעים ולסגנון אנדרגראונד בשנות השמונים והתשעים, וכלה בימינו.

לאחר שהספר פורסם יצרנו קליפ על הגולם ואנחנו כבר יצרנו קליפ אנימציה כזה בעצמנו שאותו ראה כאן. סדרת הקומיקס הפכה למציאותבאתר של וינט. יום אחד אני מעוד מקווה לחזור אל הגולם. האמןיובל כספי ואנוכי אנחנו מעוניינים כעת לעשות פרויקט המשך קומיקסאי שיציג סיפורים חדשים על הגולם ולילית בימינו או לאורך התקופות השונות בסגנונות שונים עם נושאים שונים ודמויות שונות אמיתיות ובדויות מההיסטוריה ישראלית ומהתרבות הפופולארית של ישראל וחו"ל שנפגשות בגולם ובלילית ועמיתיהם השונים. כל מה שאנחנו זקוקים לו כעת זה רק משקיעים. משקיעים לתשומת ליבכם אתם יכולים לתמוך בפרויקט בעל פוטנציאל מסחרי אדיר.

חומר נוסף על הספר והדמות אפשר למצוא כאן:יובל רבינוביץ על הגולם אלון רוזנבלום על הגולם רפי גטניו על הגולםהגולם כשומר ישראל גולם למניין אגולם למניין בגלגולי הגולם הגולם והנקרונומיקון<

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד