אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ריקי בן ארי: הכוהנת הגדולה של עולם האופנה


התמונה של אלי אשד

איור

איור של ריקי בן ארי?

ריקי בן ארי הייתה מאיירת ספרים מוכשרת ביותר והצטיינה בתיאור אופנות של העבר בעטיפות ספרים, בתוספת ובמקביל היא הייתה גם מאיירת האופנה החשובה ביותר במקומותינו אי פעם ונודעה כאורקל וכמומחית לתחזיות בתחום האופנה בעתיד הקרוב והרחוק יותר. היא נפטרה בראשית שנת 2007 ולהלן כתבה לזכרה."גברת ריקי בן ארי שלום.""שלום ומה רוצה אדוני ?" "אני וידיד שלי מאוד מתעניינים ביצירות ישנות שלך משנות השישים ורציתי לברר איתך משהו לגביהם. ""תודה, אני תמיד שמחה לעזור למעריצים . איזה פרטים אתה רוצה לברר? על איזה יצירות? ""כידוע לך מוצג עכשיו על המסכים סרט ג'יימס בונד - "קזינו רויאל". אני מפרסם עכשיוכתבה על ג'יימס בונד ובמסגרתה איורים לשני ספרים שהופיעו בהוצאת מזרחי "יהלומי הפשע" וד"ר נו "שאיני יודע מי המאייר שלהם. ידיד שלי, שהוא מומחה לכל מה שקשור לג'יימס בונד ובתוספת מעריץ גדול של ציורי העטיפות שלך, טוען שאת היא הציירת ומתקיים ביני ובינו דיון בנושא אם אכן את המאיירת. את יכולה לאשר שאכן את הציירת של איורי ג'יימס בונד כדי שאוכל לתת לך את הקרדיט המתאים בכתבה?""ג'יימס בונד.... לא אני לא חושבת.. אני הייתי זוכרת אם הייתי מציירת את ג'יימס בונד." "הידיד שלי משוכנע שזאת את. הוא טוען שאי אפשר לטעות בסגנון המיוחד של העטיפות שלך. אם כבר מדברים על עטיפות אני עצמי אוהב מאוד את הספרים שאיירת "מבצע קיסריה" ו"במצולות יפו". אני חושב שהם יוצאים מהכלל. אני מאוד אוהב את הסצינות התת ימיות והקרבות בין הארכיאולוגים ושודדי העתיקות." "כן נכון איירתי הרבה ספרים הרבה מאוד עבור הוצאת מזרחי, אולי עשרות לילדים ולמבוגרים. אבל אתה ידעת שלא הייתי רק עוד מאיירת? זאת הייתה קריירה משנית, זה היה לצרכי פרנסה. אני הייתי בעיקר אופנאית, ציירת אופנה ומעצבת אופנה. את זה אתה ידעת?" "לא. לא ידעתי את זה. אני לא כל כך מתעניין באופנה."

איור של ריקי בן ארי לכתבה במוסף "הארץ" (1972).

"לא ידעת... ומן הסתם גם לא ידעת שלא הייתי סתם עוד אופנאית. אני הייתי ציירת אופנה בולטת ומפורסמת. הייתי האורים והתומים של מעצבי האופנה בארץ, אתה ידעת את זה? הם לא עשו שום דבר בלי להתייעץ עימי. בכל דבר קטן כל האוברזונים היו פונים אלי בלי סוף "ריקי מה את חושבת על העיצוב הזה, ריקי מה את חושבת על העיצוב ההוא? ריקי מה עומדים ללבוש בעוד שלוש שנים, בעוד חמש שנים בעוד עשר שנים, בעוד עשרים שנה?" העצות שלי היו בשבילם תורה מסיני. אתה יודע איך הם היו קוראים לי? "הכוהנת הגדולה של עולם האופנה" הם קראו לי . "האורקל מדלפי הישראלית". ,כל מה שאמרתי שיהיה בעתיד בעולם האופנה, כל הגזרות והעיצובים החדשים כל האופנות השונות והמשונות, הכל התגשם בדייקנות. אז בשנות השישים –השבעים הייתי האורקל הקובעת בעולם האופנה שחזתה וקבעה את עתידו למה שלא תשאל גם על זה? למה אתה שואל רק על ג'יימס בונד ואיורי ספרי הילדים? הם לא היו חשובים.""את טועה. איורי ספרים עולים לעין שיעור על כל ציור אופנה ועל כל עיצוב אופנה. בגדים מתפוררים נזרקים ונשכחים. הדוגמניות שלהם יזדקנו ויתכערו בתוך מספר שנים. אבל האיורים והספרים נשארים בתודעה. רק מומחים מעטים מתעניינים בבגדים שאנשים לבשו לפני מאות שנים, או לפני עשרות שנים, או לפני כמה שנים בודדות, אבל רבים עוד מתעניינים ויתעניינו גם בעתיד בציורי הספרים שלהם שמבטאים את הרעיונות שלהם ואת החלומות שלהם." "כל הספרים והאיורים האלו הם מפעם.. פעם הייתי הכוהנת הגדולה של האופנה הישראלית כולה. אבל מאז חלפו שנים רבות והכל השתנה. היום כבר לא מאיירים יותר בעולם האופנה. אין יותר איורי אופנה. אין יותר ציורים. כל התחום הזה גווע ומת ונשכח לפני שנים. היום הכל בעיתונים זה צילומים צילומים, צילומים. בלי שאר רוח, בלי דמיון, בלי כלום. היום הכל התדרדר ועכשיו שום דבר לא נשאר וכל מה שזוכרים זה את "ג'יימס בונד". בבקשה אני לא רוצה שכל מה שיצרתי יתפורר ימחק וישכח כאילו מעולם לא היה.""לילה טוב הגברת בן ארי." ככל הנראה הייתה זאת אחת השיחות האחרונות שאותם קיימה בן ארי בימי חייה. היא אושפזה זמן קצר לאחר מכן ונפטרה כשבוע לאחר השיחה ביננו בעשירי לינואר 2007 . מאיירת האופנה

איור אופנה אופייני של ריקי בן ארי בסגנון שהקנה לה מעמד בין טובי המאיירים בעולם,1979.

חקירה על עברה של ריקי בן ארי כאשת אופנה מצאה עליה את הפרטים האלו. ריקי בן ארי, שהייתה גם אחותו של העיתונאי הידוע אדיר זיק, הייתה אחת ממאיירות האופנה הבולטות ביותר בעיתונות הישראלית וגם הבינלאומית ולדעת רבים ומומחים הבולטת שמכולם. להלן סקירה על קורותיה כאשת אופנה. (הסקירה לקוחה בחלקה מהמקור האולטימטיבי והיחיד על תולדות האופנה בישראל ספרה של אילה רז "חליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ ישראל")בסוף שנת 1956 ריקי בן ארי בת העשרים חזרה ארצה מלימודי ציור כללי איור אופנה ותדמיתנות בפריז והחלה לאייר למדורי האופנה של "מעריב", של "הארץ" וגם עבור עיתונים בחו"ל - "מארי קלייר","טיימס" ו-הראלד טריביון. במקביל היא עבדה כמורה לציורי אופנה ובין תלמידיה נמנו לילי שרון, אישתו של, ירון לונדון השדרן ו-מירי שפיר מעצבת אופנה לעתיד בפני עצמה.

איוריה היפים של בן ארי משכו את תשומת ליבה של יהודית חנוך,כתבת האופנה של מעריב,שהציעה לה לאייר את מדור האופנה של "מעריב" (זה לפני הימים שבהם הצילומים השתלטו לחלוטין על מדור האופנה). שיתוף הפעולה בין השתיים נמשך עד 1965.אז הוצע לבן ארי עבודה כמתאמת אופנה של מכון "אקרילן", מפעל מוביל לייצור סיבים סינטטיים. במקביל היא שימשה כיועצת אופנה של מכון היצוא. במסגרת תפקידה זה ייעצה בענייני עיצוב למרבית יצרני האופנה בארץ. באותה התקופה החל מרכז האופנה לפרסם תחזיות של אופנה בינלאומית ליצרנים ומעצבים והטיל על בן ארי את תפקיד מרכזת המידע והמאיירת בנושא. היא החלה לפקוד את תערוכות האופנה הגדולות בפריז בכל מרכזי המידע בתחומי האופנה. היא עבדה במרכז לחוזי אופנה wool centre לצד מעצבים נודעים כמו סוניה ריקל וקארל לגרפלד. בן ארי ציירה את הרעיונות שהפיק צוות "פרומוסטייל", אחד ממשרדי חיזוי האופנה המרכזיים, ועיצבה מאות דגמים יצירתיים משלה. היא הייתה מאיירת דגמים של האופנה כמה עונות קדימה בחוברות אלו שהיו נמכרות בכל העולם. בן ארי היתה קובעת ומאיירת תחזיות, מציירת איורים מלאי דמיון של נשים גבעוליות, חוזה מה ילבשו אנשים בכל העולם בשנים הבאות ויוצרת הברקות מקוריות, בהן חזיית משולשים רפויה בבגד ים ועיטורי פרווה בכובעים של חליפות סקי.במקביל כתבה ואיירה כתבות אופנה עבור "הארץ". שימשה כיועצת בכירה במפעלי אופנה, איירה פרסומות אופנה וגם (חשוב במיוחד מבחינתי) שימשה כמאיירת של ספרים. בשנת 1971 עבדה במפעלים "כיתן" לבגדי כותנה עממים לנשים, בשן לבגדי ג'ינס ספורטיביים "גלנויט לפרוות סינטטיות , ו"אלסקה" שם החלה בעיצוב מעילי רוח בשילוב פרווה סינטטית והמשיכה בעיצוב בגדי נשים בסגנון ספורטיבי ו"משכית", שם עיצבה שמלות כותנה מקוריות המשולבות ברקמה ועבודת יד. כמו כן עיצבה דגמים עבור "ספורטלייף" וציירה קטלוגים ל"גוטקס".

עיצוב אופנה של בן ארי למפעל "אלסקה",1971.

ב1976 פתחה ריקי בן ארי מפעל אופנה עצמאי לייצור בגדים קלאסיים בקו צעיר שזכה להצלחה מהירה בארץ ומחוצה לה וייצרה בגדים לבתי כלבו גדולים בהם בלומינגדיילס וסי אנד איי. אך דווקא המהירות הרבה שבה צמח המפעל הייתה בעוכריו שכן היא הביאה לקשיי מימון חמורים שגרמו לבסוף לסגירתו בשנת 1980. אז שבה בן ארי לאייר בעבור פרומוסטיל בפאריס ובמשך 12 השנים הבאות וחילקה את זמנה בין פאריס לתל אביב.בשנת 1991 עם מלחמת המפרץ הראשונה החליטה לחזור לישראל סופית והשיקה בוטיק ברחוב דיזינגוף בתל אביב אך נכשלה בניהולו והבוטיק נסגר.במקביל הוזמנה לתכנן מותג חדש ל"המשביר לצרכן" בשם "קורקט." במשך ארבע שנים עיצבה למותג, אך כשהוחלפה ההנהלה, פוטרה ונותרה בחובות. היא חוותה התרסקות כלכלית אדירה שהביאה גם לירידה נפשית וגופנית. בשנות חייה אחרונות עסקה בן ארי בהוראת איורי אופנה, לימדה בביתה תלמידים, אם כאלה שרצו להתקבל ללימודי אופנה ואם כאלה שסיימו את לימודיהם ורצו עוד השלמה. היא שבה לאייר עבור עיתוני אופנה, הפעם ב"סגנון" – מוסף הסטייל של מעריב.אין לומר שהיא נשכחה באמת שכן אמנים טובים אינם נשכחים. קמה לה "שומרת זיכרון" נאמנה בשם אוסנת סובח, מעצבת גראפית ומעצבת אתרים שארגנה עבורה תערוכה של 50 שנות יצירה והפיקה לוח השנה המורכב מאיוריה של בן ארי ואיורי מעצבות צעירות יותר. אבל איוריה לספרים לעומת זאת כמו נשכחו לחלוטין. המאפיין את סגנונה היה תמיד הקווים הגראפיים המינימליסטיים החזקים והיא נחשבה לאחת ממאיירות האופנה הטובות בעולם והטובה ביותר בארץ. התרומה הייחודית שלה הוגדרה בידי איילה רז בכך :"שהייתה הראשונה שהעזה להביא מקורות ישראליים ולהציע אותם ליצרנים כמקורות השראה לגיטימיים. היא ביקרה במוזיאונים, בעיקר במוזיאון האתנוגרפי, ובהשראת הבדים, המטבעות, הגזרות והצבעים הם עיצבו קולקציות שאפשר לקרוא להן קולקציות ישראליות"מירי שפיר מעצבת אופנה ידועה בעבר ותלמידתה וידידתה של ריקי בן ארי מספרת עליה:ריקי הייתה ציירת האופנה הטובה היותר בארץ ולדעתי אחת הטובות בעולם מכיוון שבאותה התקופה הייתה חוברת של תחזיות אופנה שיצאה בפאריז ומכל המועמדות בחרו בריקי לאייר את החוברת וזוהי חוברת האופנה היוקרתית ביותר הקיימת באותה התקופה. היא הייתה יוצאת מהכלל הטובה ביותר בארץ. הכוח שלה היה בציורי אופנה. אפילו לא היה מישהו שהתקרב אליה. בכל מקרה היום כבר לא כל כך מציירים אופנה בארץ.א.א.: היא ניסתה ליצור סגנון ישראלי ייחודי. ביצירות האופנה שלה? שפיר: לא את זה עשו במשכית בשנות החמישים, היא הייתה בינלאומית, כמו כולנו. היא ניסתה להיות בין לאומית בעיצובי האופנה שלה כמו כולם. מה שייחד אותה מעבר לכולם היה כישרון הציור שלה. בשנים האחרונות ציירה ציורי ילדים שמתאימים לקישוט חדרי ילדים. ציורי שמן צבעוניים.מאז בן ארי איור האופנה כמעט ונעלם והוחלף לחלוטין בצילום האופנה. אבל צילום לעולם לא יכול להתחרות בדמיון של האיור. המאיירת עד כאן על ריקי בן ארי כאופנאית. אולם עבור כותב שורות אלו בכל אופן ריקי בן ארי תיזכר לא כמעצבת אופנה, עם כל חשיבותה המונומנטאלית בתחום, אלא כמאיירת וציירת של עטיפות ספרים לילדים ולמבוגרים, שלעניות דעתי הם חשובים יותר ועולים לעין ערוך על כל עיצוב בגד שבעולם. ריקי בן ארי הייתה מאיירת בולטת ביותר של ספרים ובאופן ספציפי של עשרות ואולי מאות ספרי ילדים ומבוגרים כמו "אמבר" של קטרין וינדזור ורבים רבים אחרים שעטיפותיהם שמו דגש עצום וחסר כל תקדים (או המשך) באיור ספרים בישראל על תיאור פרטני ומדוייק (שהראה על מחקר היסטורי יסודי ביותר) של גברות יפהפיות באופנות קדומות ואקזוטיות מלפני מאות שנים וגברים מרשימים לבושים כמיטב האופנה הקיימת של תקופות קודמות. זהו פן לא ידוע ביצירתה של ריקי בן ארי שהייתה מעצבת אופנה. גם בעטיפות ספרים למבוגרים וילדים בצורה שאין לה מקביל אצל מאיירי ספרים אחרים. וכאמור יש מי שטוען שהיא אפילו ציירה ספרי מתח וריגול שבהם ציירה את ג'יימס בונד בחליפות אופנתיות של התקופה. המוציא לאורמאיר מזרחי המעסיק של ריקי בן ארי כמאיירת נזכר: היא הייתה אפנאית ובפריז בעלת חנות אופנה. אבל היא הייתה גם מאיירת יוצאת מהכלל. היא התחילה לעבוד אצלי לפני כ40 שנה ואיירה הרבה מאוד ספרים ובטעם וידידות רבה. העטיפות שלה היו אופנתיות והיא אהבה לצייר נסיכים ודמויות היסטוריות לבושות בבגדים מפוארים. אני תמיד הייתי נותן לה ספרים מהסוג הזה. זה התאים לה במיוחד. היא עבדה באהבה ובאופן אישי. היה לי איתה קשר אישי כמו שהיה לי מבין כל האמנים הרבים שעבדו אצלי רק עם מ.אריה. היא הייתה ממש בת משפחה עבורי.אפשר להתווכח על האיכות הספרותית של ספרי הוצאת מ.מזרחי, אולם אי אפשר להתווכח על כך שמבחינת האיכויות הויזואליות הוצאה זאת הייתה במהלך שנות השישים וגם השבעים משכמה ומעלה על פני רוב (או כל) ההוצאות האחרות בארץ. מזרחי שם דגש חסר תקדים על האמנות בספריו וזה ניכר מאוד. וזאת הודות לאמנים היוצאים מהכלל שאותם העסיק מזרחי אנשים כמו מ.אריה , אהרון אבדי, זיוה שישה ורבים אחרים ואחת הבולטות מכולן הייתה ריקי בן ארי .כותב שורות אלו תמיד חשב שבן ארי היא האחראית לעטיפות הסדרות ההיסטוריות הידועות של מזרחי "קתרין", אנג'ליק ו"מרי גלאנט" אולם נראה שאלו היו עטיפות מיובאות ולא דווקא פרי יצירתה של "הכוהנת הגדולה של עולם האופנה" שאכן התאימה יותר מכל אחד אחר לצייר את הגיבורות ההיסטוריות האופנתיות .הגרפיקאי חיים קנו, גדול המעריצים של ריקי בן ארי כמעצבת עטיפות ספרים: ריקי בן ארי הייתה אחת מציירות האופנה והמאיירות המוכשרות ביותר בשנות השישים והשבעים בז'אנר עטיפות הספרים. אני יכול לזהות ציור עטיפה שלה ממרחק קילומטרים. עד כדי כך היא הייתה מיוחדת בין כל המאיירים. לטעמי היא ו-אהרון אבדי היו טובי מאיירי הספרים בישראל בשנות השישים. היא רוב הזמן לא הייתה חותמת אם כי חתמה על ציורי האופנה שלה שהייתה מאוד גאה בהם. היא איירה עשרות ספרים בעיקר עבור הוצאת מ.מזרחי ולרוב ללא חתימה אך עם סגנון מאוד מיוחד. בעיקר את עטיפות ספרי סדרת "מועדון הספר הטוב". למשל היא ציירה את עטיפות ספרי הרולד רובינס, ספרים כמו "השאפתנים", "אנה פנתה האהבה", "ההרפתקנים," וספרים רבים אחרים אוירו על ידה מבלי שטרחה כלל לחתום את שמה אבל גם עטיפת סדרת הריגול (למשל הספר "הגורילה בשירות הריגול") ,עטיפות ספרי איאן פלמינג, פיטר צ'ייני (המרגלת היפה), אגתה כריסטי. מ.אריה לעומת זאת צייר את האיש ללא כוכב, סמטאות החיים ורומנים אחרים שהוא בדרך כלל חתם עליהם) ו-אליסטיר מקלין (דו קרב במצולות ואחרים איירה גם רומני ריגול של לן דייטון את "אנשי הערפל" של ריידר הגרד ואת ספרי מישל זבקו הרפתקאות היסטוריות רומנטיות בהוצאות מ.מ.מזרחי. לדעתי היא איירה את סדרת ספרי ההרפתקאות הרומנטית אנג'יליק של סרג'י גולון ואת סדרת קתרין בכישרון רב. (הערה : מזרחי דווקא חושב שזאת כנראה לא הייתה היא המאיירת ואולי היו אלו עטיפות מיובאות א.א.) גישתה הייתה רומנטית צבעונית ומאוד נשית סגנונה הוא אלגנטי אופנתי. מאוד מתוחכם ונשי ולטעמי יפהפה.עיקר פרסומה בא לה מאיורי האופנה לעיתונים אותם אני זוכר בילד. זיהיתי את סגנונה המיוחד בתמונות אופנה בעיתונים שלפי סגנונם מיד הכרתי אותה כמאיירת ספרי מזרחי.ריקי בן ארי מתחת לים הספרים החביבים על כותב שורות אלו ביותר מאלו שאיירה ריקי בן ארי הם ספריו של עמוס אריכא "מבצע קיסריה" ו"במצולות יפו" המתארים את מאבקיו של עיתונאי כנגד שודדי עתיקות ויצירות אמנות מתחת לים. סיפורים שהם והאיורים הפרטניים שבהם כנראה תרמו תרומה משמעותית לעניין שיש לי בארכיאולוגיה תת מימית. מיטב האופנה המתוארת שבהם היא האופנה של בגדי האמודאים התת מימיים אבל זה מעולם לא הפריע לי להנאה מהם.

עמוס אריכא : בשלהי 1965 מר לוין-אפשטיין בעל הוצאת א. לוין-אפשטיין מינה למנכ"ל חדש את מי שהיה אלוף גייסות שריון, תא"ל אורי בן-ארי. היה זה מפנה ממשי בניהול ההוצאה ובית הדפוס הגדול שלה בבת-ים. בין יתר הדברים שהם החליטו לשנותם היה לקרב קהל קוראים צעירים. באותה תקופה נחלה הצלחה בקרב הקוראים האלה הטרילוגיה שלי שהופיעה בהוצאת "מסדה", "פרשי הגליל", והכוונה הייתה להוציא טרילוגיה לבני הנעורים גם בהוצאה המתחדשת.

איור של ריקי בן ארי מ"מבצע קיסריה"

אורי בן-ארי פנה וביקש ממני לכתוב טרילוגיה שכזו, והנושא שנדלק אצלי נקשר בצלילות ארכיאולוגיות מול שלוש ערי חוף, עכו, קיסריה ויפו. תוך כדי התרחשות העלילה בת זמננו גם התכוונתי לשחזר את העבר ההיסטורי של כל אחת מאותן ערים. הרעיון לסידרה נולדה כתוצאה מסיפור מרתק על צלילה מול קיסריה בה השתתף המספר, אחד מהבולטים בין הצוללים שלנו בכל הזמנים, חיים סתיו. פניתי אליו ללמוד את סודות הצלילה ובחודש ינואר מקפיא של שישים ושש נסעתי יום אחרי יום לקיסריה, למועדון הצלילה שחיים סתיו ניהל שם עבור הברון רוטשילד. כעבור זמן, כשהתקרב מועד יציאתי למכללה לקצינים בכירים של משטרת ישראל וחופשתי הגיעה לקיצה, ניגשתי בשעותי הפנויות לכתוב את הראשון בסדרה, "מבצע קיסריה". אז עלתה שאלת המאייר, ובדיונים השתתף גם עוזרו של בן-ארי, בחור שקשרתי אתו קשרי ידידות מאז ועד מותו כעבור שנים. שמו היה נחמן אוריאלי מהרצליה שעשה כברת-דרך נכבדת במו"לות הישראלית ובתפקידו האחרון דומני שהיה מנכ"ל הוצאת "כתר". אם זכרוני אינו מכשיל אותי, היה זה הוא שהציע כמאיירת ראויה לספר את האמנית ריקי בן ארי. ריקי איירה את שני הספרים מבצע קיסריה ובמצולות יפו ואת עטיפת מבצע קיסריה. אני לא רשמתי את הרישומים לספרים כפי שעשיתי בסדרה קודמת שלי "פרשי הגליל" מפני שבאותם הימים זמני החופשי בתפקידי כקצין במשטרה נהייה יותר מצומצם - והעדפתי להפקיד את הנושא בידי ריקי, והתוצאה המצויינת העידה כי לא טעיתי.

באותן שנים, וגם שנים רבות לאחר-מכן, נחשבה ריקי למלכת האיורים שלא היה לה מתחרה בעולם עיצוב הבגדים והדוגמנות, וכבר התחילה גם לבסס לעצמה שם כמאיירת בעלת שיעור-קומה בספרי ילדים ונוער. ריקי הייתה בזמנו גורו באיורים ולשניים מסדרת המצולות ציירה סדרת רישומים מעולים. בעלת קו זורם ובוטח ומחוננת בזמיון יצירתי עשיר. זכרתי אותה כבעלת קו מיוחד, זורם כקולח ובטוח, מחבק את הצורה הנולדת כמו בלטיפה. יכולתה באמת הייתה מופלגת. למרות שדרשה (גם קיבלה) מחיר גבוה משל מאיירים אחרים, החליטה הנהלת ההוצאה לפנות אליה והעבירה אליה את כתב היד הראשון של הטרילוגיה. כעבור ימים אחדים הודיע לי נחמן אוריאלי כי "יש לנו מאיירת והיא מבקשת להיפגש אתך". מכאן נולדה פגישתנו הראשונה בדירתה בצפון תל-אביב ולאחריה התקיימו עוד פגישות אחדות, שאפשרו לי להכיר גם את בעלה נעים ההליכות שעשה הכל ליצור עבור רעייתו תנאי עבודה נוחים, עמדתי מיד גם על טיבה של האמנית. היה היתה אשה בעלת קומה ממוצעת, רחבת גוף, עיניים בעלות מבט בוחן, שהצטיינה גם באוזן קשובה, בתפישה מהירה ויכולת לחדור לכוונה תוך הקפדה על כל פרט ופרט. ריקי גם התברכה בדמיון עשיר והוציאה מתחת ידיה רישומים מעולים שהשלימו להפליא את שנאמר במלים. היתה לה יכולת טבעית להתמזג ולהזדהות עם הנושא שעסקה בו. היא ידעה לתת לכל עצם את המשקל הנכון. עולם הדממה שלה נעשה רוחש חיים בדיוק כפי שהתכוונתי אליו, והתברכתי בשותפות הזאת. לצערי היא הספיקה לאייר רק עוד ספר אחד בסדרה, את "במצולות יפו" ואילו הספר השלישי "עכו שוקעת" נמסר לצייר מאייר אחר ברוך אלרון, השתדל לאייר ברוחה של ריקי ובהשפעתה הברוכה - הוא צייר שתי עטיפות - "במצולות יפו" ו"עכו שוקעת", ולאחרון גם את האיורים. גם הוא ציין את כישרונה המיוחד ואת הקפדתה על לימוד החומר שכל פרט יעמוד במבחן המציאות. אלרון שהוא כישרון בולט בפני עצמו השתלב היטב ברוח גישתה. מבחינת הצד המקצועי - היא היתה דוגמא. כשקבעה מועד - עמדה בו. לעתים נדירות נאלצה לחזור ולשנות משהו. כשהניחה לפנינו את הרישומים-ציורים, הם גם כבשו את העין מכל הבחינות שהזכרתי. באותה תקופה כבר קבעה לעצמה מקום של כבוד כמאיירת ספרים שבלטה מאחרים. היא למעשה לא נזקקה לחתום על עבודותיה. די היה לראותן בכדי לזהות את היוצרת.

ריקי בן ארי הייתה מעצבת אופנה מוכשרת ומאיירת ספרים מוכשרת. איורי הספרים הפרטנייים שיצרה של אופנות של תקופות קודמות הן תמונות שלא ישכחו במהרה ומראים על מחקר מדוקדק ביותר .יש לקוות שמישהו יוציא בעתיד אלבום של ציורי האופנה שלה שיכלול גם את איוריה המרשימים בספרים שלפחות לדעת כותב שורות אלו עולים מכל בחינה על כל ציור אופנה שהוא וידאג בכך שיצירתה של ריקי בן ארי לא תישכח.קישורים: אופנה היא דרך חיים :עילית מינמר על ריקי בן ארי איתי יעקב מספיד את ריקי בן ארי גם על בן ארי לוח שנה של בן ארי תערוכה של בן ארישירה ברויאר על התערוכה התנועה למען ריקי בן ארי הוצאת מ. מזרחי המוציאה לאור של עטיפות של ריקי בן ארי

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד