אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המופע המשפחתי של נתן סלור


התמונה של אלי אשד

"ילדי אומר: החלומות שנכנסים לראש אינם יוצאים לעולם ואני צריך ללכת איתם ולחיות ולנשום איתם. ומוסיף: "סבאים שמתים חוזרים אחר כך בצורה אחרת" (תרצה אתר "מטריות בשמש ) הגיע הזמן ללכת לישון החושך זוחל כאן על גחון מן החלון הגיע הזמן לחלום חלומות ולברוא עולמות מתוך מחשבות ואותיות ולילה התפילה שנשאתם לא נשמעה, דון החלום לא ישאיר לך נשימה ולילה לילה בלי פנים, ליל הקלסתרים הכסופים . ( מתוך "שיר ערש" מאת נתן סלור )

נתן סלור / 25 שעות

לאחרונה פרסם הזמר והיוצר נתן סלור את אלבומו הראשון עשרים וחמש שעות עם חומרים שכתב והלחין בעצמו ביחד עם יסמין אבן ויוצרים אחרים כמו מאיר גולדברג, ארקדי דוכין, אלי אברמוב, דני דותן ואימו תרצה אתר. בעקבות האלבום הוא יצאלמופע בתיאטרון תמונה שבו גם אני ישבתי ונהניתי משמיעת שיריו. בעקבות המופע הנ"ל, קיימתי עימו ראיון מקיף על חייו ויצירתו. למען הגילוי נאות אספר כי אני מכיר את נתן סלור מזה שנים רבות, עוד מתקופת הילדות. תחילה היכרות שלא הייתה אישית אולם לאחר מכן נהפכה לאישית.אני מכיראת נתן סלור, או יותר נכון דמות שמבוססת עליו, מספר השירים של אימו תרצה אתר נוני נוני אין כמוני (1976) שכולל שירים שונים על נוני (הלא הוא נתן) בבית ובחוץ עם האחות יעל ועם בעלי חיים שונים. פה אנו קוראים לראשונה על התנסויותיו הראשונות במוזיקה (באקורדיון). בספר ניתן למצוא את אחד משירי הילדים האהובים עלי ביותר. ערב בחלון נוני אוהב לעמוד בחלון ולראות איך החושך יורד על העיר. הוא עומד ומביט ומחזיק בווילון ורואה איך סגול מתערבב בבהיר... ופתאום הכל נעשה כחול כהה וירח של כסף עולה... עולה... וגם כוכבים מצטרפים מכל צד ונוני נותן לאמא יד אחר כך הוא עוד רגע קצר שותק, ומתחיל אט אט לחייך ולחייך... הוא מביט ברחוב... בכוכב... באישה שעומדת... באיש שהולך... בחושך המלא חלונות של זהב... ואז הוא שואל: - אמא - איך?... ( פורסם ברשותושל נתן סלור )

נתן סלור מספר ששירזה הולחן לאחרונה על ידי יעל ארנון ואני אישית אתעניין מאוד לשמוע ביצוע ווקאלי שלו – אם אפשר בידי נתן סלור עצמו. אני חושד שאולי באיזה שהוא מקום שיר הילדים הספציפי הזה עיצב לי בתת מודע את דמותו של נתן סלור עוד לפני שהכרתי אותו והדמות הזאת נמצאת בהווייתי מאז. הספר יצא לאחרונה במהדורה חדשה בשם נוני ויעל יוצאים לטייל. אולם למרבה הצער, השיר הספציפי הזה הוסר כנראה משום שנחשב בידי ההוצאה מורכב מידי לקהל היעד ששוב אינו מסוגל לקלוט שירים מעין אלה.

השושלת המשפחתית

נתן סלור אינו עוד סתם זמר ויוצר למרות שהוא אינו אוהב לדבר על זה ומעדיף להיות מוכר רק בזכות עצמו. הוא גם אינו עוד "בן של" כמו יוצרים אחרים. הוא אולי היוצר היחיד בארץ שמשפחתו יוצרת בתחום ברציפות מזה ארבעה דורות.

אבי סבו, יצחק אלתרמן, היה מחנך וסופר עברי מאבות גני הילדים בארץ ישראל שהיה גם אחד היוצריםהראשונים של שירי זמר לגנים. בין השאר, הוא יצר את הפזמון המפורסם שנשמע עד היום בגני ילדים, יש לנו תיש.הדוד של סבו, (אחיה של אימו של סבו)שלמה זלמן אריאל, היה סופר ומחנך. הוא כתב וערך קבצי אגדות ומקראות לבית הספר. הוא זכה להאריך ימים כשנפטר מספר חודשים אחרי מות אלתרמן.סבו היה המשורר והמחזאיהמפורסם ביותרשל מדינת ישראל, נתן אלתרמן,שבין מאות פזמונים ושירים ידועים גם תרגם את המחזה המפורסם שלמה המלך ושלמי הסנדלר.

סבתו של נתן, אשתו של אלתרמן –רחל מרכוס, הייתה אחת השחקניות הגדולות של התיאטרון הישראלי . אימו היא המשוררת והפזמונאית הידועה תרצה אתר. נתן סלור נולד שנתיים לאחר מות הסב המפורסם שעל שמו הוא נקרא. כשהיה בן חמש וחצי אירעה הטרגדיה המשפחתית הגדולה. האם תרצה אתר נמצאה ללא רוח חיים אחרי נפילה מחלון. במשך כל אותן שנים מאז רוחשות שמועות עקשניות בדבר סיבת המוות. לרוב מקובל לחשוב שהתאבדה. העובדה שנתן אלתרמן כתב בזמנו אתשיר המשמר, שבו חזה במדויק את צורת המוות של בתו, ושהיא כתבה לו כעבורשנים שיר תגובה,שיר הנשמרת – בו הצהירה בפני האב המת שהיא אכן שומרת על עצמה היטב, רק מחזקת את האפשרות שהיא הגשימה את המוות שתואר בשיר בצורה מודעת או לא מודעת. עם זאת, יש לציין, המשפחה וידידים קרובים סבורים כי מדובר היה בתאונה אומללה.

משפחת אביו של נתן, בנימין סלור, ידועה הרבה פחות . יש להזכירשסבו האחר של נתן,מוסא סלור, היה שומר מפורסם בשנות השלושים והארבעים באזור השרון הצפוני. מוסא סלור מופיעתחת השם מוסא אבו רזאל בספרו של משה גרנות, הנדר ,שמתאר את מסע הנקמה של חותנו של גרנות, משה צ'רסקי, בערבים שרצחו את הוריו בשנות העשרים. מוסא סלור היה ידידו של צ'רסקי ועזר לו בפעולותיו.

משה גרנות מספר :משה בן-יהודה (צ'רקסקי), אביה של אשתי, נשאר יתוםבפרעות תרפ"א (1.5.1921), והוא אז בן 13. כשהתבגר, הוא נעשה איש הגנה, ושם קיבל את התפקידלהסתנן לכנופיות ערביות כדי להתחקות על מזימותיהן כלפי היישובים היהודיים.הוא היהחבר של מוסא סלור שסייע לו בפעולותיו בקרב הכנופיות הערביות. שניהם היו שומרים ואנשי הגנה. ממוסא סלור שמעתי על הנקמה שנקםמשה בן-יהודה ברוצחי הוריו. באותו הזמן היה כבר משה בן יהודה בעולם האמת, ולא יכולתי לשאול אותו. למזלי,מוסא סלור זכר פרטים והם נכנסו לספרי "הנדר" (תמוז, 1986).

על פי משה גרנות, סבו של מוסא סלור היה ממייסדי פתח תקווה ואביו של מוסא סלור היה רופא מבוקש ומכובד מאוד בקרב היהודים והערבים. בשלב מסוים אף עבר למרוקו ששם הפךלרופאו האישי של הסולטאן המרוקני מחמד בן יוסף. כשחזר לארץ זכה לכבוד הגדול של כינוי בערבית – אבו רזאל. בנוסף למוזכר לעיל, אחותו החורגת של נתן, נלי אגסי, היא אמנית בפני עצמה בתחום הויזואלי של מיצגים.אכן שושלת משפחתית מרשימה אבל גם מחייבת מאוד. עם מורשת שכזאת לא ניתן לצפותלפחותממשהו מיוחד במינו.על כתפיו של נתן סלור נישא, אם כן, לא רק משקלו שלו כיוצר אלא משקלם של ארבעה דורות ואין זה משא קל כלל וכלל. משקל זה גורר עימו ציפיות מיוחדות שלא כל אחד יכול לעמוד בהן. ואולי אין זה מפליא שרק עכשיו בגיל מבוגר יחסית הוא הוציא את תקליטו הראשון. באותו הגיל היו לאימו תרצה אתר כבר כמה וכמה ספרים ושירים רבים מאחוריה. אולם על גבה סחבה היא רק את משקלו של אביה. נתן סלור לעומתה צריך היה לשאת משקל כפול מזה. יהא זה מן הראוי להעיר כי ישנם רק יוצרים מעטים בישראל שנאלצים לשאת משקל כזה של ציפיות והשוואה להוריהם וסביהם. דוגמה בולטת היא אביב גפן, בנו של יהונתן גפן שללא ספק יצר זהות עצמאית משלו וכך גם אסף אמדורסקי בנו של יוסי אמדורסקי. בתור דוגמה נגדית אפשר להביא את ליאור דיין, בנו של אסי דיין ונכדו של משה דיין שעד כה, למרות מאמצים רבים, לא הצליח להראות את עצמו כבעל אישיות עצמאית משלוכשהוא מתקיים בתודעה הציבורית אך ורק בגלל הייחוס המשפחתי.

בעוד שכל אבותיו של נתן התפרסמו בעיקר בזכות המילים שלהם (שלעיתים הולחנו בידי אחרים), נתן עוסק בשילוב של מילים וצלילים. כמו אימו הוא משלב בין משחק ושירה הלחנה וכתיבה. הוא מפגין כשרון כיוצר רב תחומי אמיתי אם כי נראה שיותר מכל הוא זוכה להתבלט כזמר וכמלחין.

נתן אינו עוסק רבות ביצירה המבוססת על זאת של בני משפחתו. שירו הראשון היה לחן לשיר מתוך ספר השירים הראשון של תרצה אתר, צפנת, שיצא לאור בהיותה בן 23 בלבד (תרצה אתר הייתה צעירה יותר מגילו של נתן עת הלחין את השיר). כמו כן הוא הלחין לתוכנית רדיו על תרצה אתר בגל"ץ בשם בלדה לאישה שיר בשם בשנתי. את השיר בצעה קרני פוסטל. נראה שלאורך השנים, ככל שביטחונו בעצמו כיוצר עצמאי גדל,נתן החל מנהל דיאלוג קרוב ויצירתי יותר ויותר עם השירים של אימו ושל סבו מילדות כפי שאנו למדים מנוני נוניי אין כמוני. הוא ניגן על אקורדיון ואחר כך על פסנתר. בצבא שירת במפקדת קצין חינוך ראשי(ולא בלהקה צבאית כפי שניתן אולי היה לצפות).רק במהלך שירותו הצבאי כשהתיידד עם תלמידה בבית הספר רימון, חזר נתן למוזיקה ברצינות ואחרי שנתיים של חיפושים החליט להיות מוזיקאי מקצועי. לאחר שירותו הצבאי, נרשם ללימודים מלאים בבי"ס רימון וסיים אחריארבע שנים כבוגר מגמת הלחנה ועיבוד. בהתחלה חשב שרק ילחין ועסק בעיבוד שיריהם של אחרים ובהם משוררים ידועים כמו יונה וולך ויהודה עמיחי. אולם בהמשך גדל תאבונו והוא החל גם לבצע ולבסוף החליט גם לכתוב, לרוב בשיתוף פעולה עם יסמין אבן ויוצרים אחרים.כעת סוף סוף יצא האלבום הראשון שלו, בגיל מאוחר בהרבה מהמקובל כיום אצל יוצרים, בוודאי בהשוואה ליוצרים הקודמים מקרב משפחתו שכולם פרסמו יצירות שונות בגילאים צעירים בהרבה.

א.א.: אני יודע שאתה לא אוהב ששואלים אותך עלבני משפחתך והקשרים שלך עימם אבל אין מה לעשות, הקוראים מצפים לזה.

נתן סלור: זה בסדר. פעם זה באמת העיק עלי, חשבתי שאנשים יחשבו שאני מנסה להתפרסם בזכותם. אני רוצה להיות מוכר בזכות עצמי בתור נתן סלור, נקודה. ולא בזכות אימא או סבא או אבא של סבא.

אני לא יכול להגיד שאני נהנה מהמחשבה שהפרסום שלי יהיה תמיד בחלקו בזכות אימא ובזכות סבא ושתמיד יזכירו אותם ביחד איתי. אני לא רוצה שיקשרו אותי תמיד עם בני משפחתי בכל דבר שאני עושה, אני רוצה שיתנו לי להראות שיש לי קבלות על יצירה משל עצמי. אבל התרגלתי וזה חלק מהעניין. היום אני רואה בנים של... שאין להם שום בעיה עם הייחוס שלהם ולרוב מזכירים את זה בעצמם בלי שאף אחד ישאל אותם על זה. אז אין שום סיבה שלי תהיה בעיה. בכל זאת ישנם דברים הרבה יותר גרועים מזה – להיות רעב באפריקה או משהו כזה.(ייתכןשהזיהוי המשפחתי הבלתי פוסק ממנו סובל סלור קשור גם למראהו החיצוני)א.א.: אתה דומה מאוד במראה החיצוני שלך לנתן אלתרמן בגילך. אתה כמעט ויותר מכמעט כפיל שלו.נתן סלור: אחרים שמים לב לזה יותר ממני כי הם הכירו אותו. אני כמובן לא פגשתי אותו מעולם כי הוא נפטר לפני שנולדתי. לפני כמה שנים הופיע איור של סבי בצעירותו על השער של אחד המוספים ובאותו שבוע אמרו לי פעמיים "אתה מוכר לי, ראיתי אותך איפה שהוא".

אנשים שהכירו את סבא אומרים שאני הולך ועומד כמוהו, כשאני עומד ומדבר אני מתנדנד ומעביר משקל מרגל לרגל ואבי ז"ל אמר שכך בדיוק הוא נראה עומד ומדבר כמו מתפלל. הדמיון הזה קצת הטריד אותי. אני מעדיף להיות אני עצמי ולא כפיל של מישהו אחר שמת לפני שנים רבות. אבל התרגלתי.

א.א.: איך אתה מתייחס להערכה העמוקה שהתרבות הישראלית רוכשת לנתן אלתרמן? הערכה שדומה שהיא רק גוברת עם השנים.

נתן סלור:בסופו של דבר לא הכרתי אותו בתור סבא, תמיד שמעתי בבית את המילים 'סבא נתן', וידעתי שהוא סמל ושאנשים מעריצים אותו.ליצירותיו התוודיתי ממש רק בגיל מאוחר יחסית.אני לא מרגיש סוג של בעלות עליו מכיוון שלא הכרתי אותו. יש לי מין תחושה כזאת של קירבה וריחוק.א.א.: ואתה גם נקרא על שמו.

נתן סלור :כבוד הוא לי אבל אני לא ממש אוהב את השם הזהעם כל מה שהוא מסמל. זה לא שם לאנשים צעירים. אבל בכל זאת החלטתי להישאר עימו. בילדותי, כידוע לך, כינו אותי 'נוני' ורק כשנכנסתי לכיתה אלף המורה שאלה אותי איך אני מעדיף שיקראו לי. חשבתי ועניתי שאני רוצה שיקראו לי נתן ולא נוני וכך זה נשאר עד היום.

א.א.: אתה כל כך סולד מזה שמזהים בניכם, איך הרגשת כשישבת בשיעורי ספרות על נתן אלתרמן?

נתן סלור: זה היה קצת מביך. בכל זאת זה היה הסבא שלי. פעם אחת כשלמדנו את המחזה שלו, פונדק הרוחות, קרה שמורה התנצלה. היא אמרה שהיא יודעת שאני יושב בכיתה אבל היה ידוע שנתן אלתרמן היה שותה הרבה וזה התקשר לה למשהו בשיר שלו. פשוט לא היה לה נעים לדבר על כך שהמשורר היה שתיין בזמן שהנכד יושב ושומע על כך.

האמת היא שאולי גם בגלל התנגדות פנימית והרצון למצוא את הדרך העצמאית שלי בחיים, לא הכרתי היטב את היצירה של אימי וסבי עד לגיל מאוחר יחסית .הייתי ילד רגיל שהתעניין בטלוויזיה הרבה יותר מאשר בשירה, לא הייתי ילד שפותח ספרי שירה וקורא אותם להנאתו. את השירים של אימי ושל סבי לא קראתי באופן מיוחד עד שהגעתי לתיכון והתחלתי ללמוד את השירים של סבי כמו כולם. השירים שאליהם כן התוודעתי היו אלו שהולחנו ושאותם שמעתי ברדיו. רק בהדרגה מגיל 20 התחלתי לקרוא ספרי שירה להנאה ממש.

א.א.: איזה שירים אתה אוהב במיוחד של אלתרמן?נתן סלור: את השיר בלי להפריע שהלחין יצחק קלפטר וששר אריק איינשטייןא.א. מה רצית להיות כשהיית קטן? נתן סלור: כשהייתי קטן לא רציתי להיות משורר או סופר אלא שני דברים: טרקטוריסט ואקורדיוניסט. הכי אהבתי טרקטורים ואקורדיונים, וכמו שאתה זוכר,אימי שכתבה עלי את הספר נוני נוני אין כמוני, כתבה שם שיר על אקורדיון ושיר על טרקטור.

הבלדה של הנער שגדל

נערי הקט עצים יכרותיום וליל ירבה עמלעוד נער קט הוא, וידיו ריקות,אך לי נשבע להיות לי בעל, כשיגדל.נערי, גדל מהר,נערי שלי, גדל!אט חולף הזמן עוטף סודות.עלומי חולפים איתו.ונערי גדל וייף מאוד.וביום אחד נשא אישה יפה כמותו.

השיר של תרצה אתר שעימו מזוההנתן סלור יותר מכל הוא בלדה על נערי שגדל – שיר שבו כותבת המשוררת על בנה הילד ומתארת את עתידו. זהו השיר היחיד שכתב מישהו מהמשפחה שסלור שר באלבומו.

א.א.: בתקליט שלך יש שיר אחד ויחיד של תרצה אתר שאתה שר והוא שיר שאמור להיות עליך –הבלדה על נערי שגדל. זהו שיר מוזר מאוד. נתן סלור: אני מכיר את השיר הזה מגיל 14 בערך ואני נזכר שיום אחד בשיעור פיתוח קול, המורה שלי – רחל הוכמן – באה עם ספר של סשה ארגוב והחליטה שנעבוד דווקא על נערי שגדל והתנגדתי מיד.במשך שנים אמרו לי שהשיר נכתב עלי כשהייתי בן כמה חודשים ואני הוא נערי שגדל.

חברה של אימא שלי הפסיכולוגית זיוית אברמסון אמרה לי שזה שיר על אם שרוצה להתחתן עם בנה, מן תסביך אדיפאלי. זהו ספק שיר אהבה לילד ספק שיר אהבה לגבר על אישה שרוצה להינשא לבן שלה.

א.א.: איך אתה מרגיש כשאתה שר היום שיר אהבה מוזר כזה שנועד לך בבגרות ושבמידה מסוימת חוזה את עתידך באיזה שהיא צורה?

נתן סלור: מוזר, מוזר מאוד אבל אני עושה ניתוק רגשי ומתייחס אליו כשיר אהבה באופן כללי ולא כשיר אהבה מטורף לבן.

אכן מהשיר קשה להבין שהמדובר על אם שכותבת על בנה. הוא נקרא כמו שיר של נערה לאהובה. רק אלוהים יודע על מה בדיוק חשבה תרצה אתר כשכתבה אותו. אפשר בהחלט לראות מדוע לבן יהיו קשיים עם שיר כזה שניתן להבנה כשיר צופן שמתאר את חייו העתידיים.

בשיר יש נבואה אחת מאוד ספציפית לגבי עתידו שלנתן שבעת כתיבת שורות אלו לא התגשמה.בשלב זה עוד לא ברור האם הבלדה על נערי שגדל יתגלה לבסוף כנבואי לגבינתן סלור כפי שהתגלה שיר משמר של אלתרמן לגבי עתיד בתו תרצה אתר.א.א.: יש עוד פזמונים של בני המשפחה שאתה מתכוון להלחין?

נתן סלור:לא כרגע. בעבר הלחנתי שיר של תרצה אתר שאותו שרה קרני פוסטל ועם יסמין אבן את ערב אפור שזה דואט שלנו. אבל באופן עקרוני אני מנסה בכל זאת להתרחק קצת מהמשפחה כי כל הזמן אני מופיע בערבי אלתרמן ותרצה אתר. אני רוצה ואולי גם מעדיף לעשות דברים אחרים שאינם קשורים אליהם.

א.א. אתה מכיר את שירי יצחק אלתרמן, אבי סבך?

נתן סלור: כן אני מכיר. אלו הם שירים פשוטים. אבל הופעתי איתם בערב שירי העלייה השנייה. כאמור אני לא בהכרח מתלהב להופיע כל הזמן רק עם שירים של בני משפחתי.

בעיה נוספת שבה מטפל נתן בחיי היום יום היא שאלת זכויות היוצרים של יצירות שונותשכתבו אימו סבו ואבי סבו, יצירות שבגלל פרסומן הן גם לעיתים קרובות נגנבות בידי גורמים שוניםסלור: יש הרבה בעיות של זכויות יוצרים שלוקחים דברים לפרסומת בלי רשות. כך למשל הייתה פרסומת שהשתמשה בשיר יש לנו תיש שיצחק אלתרמן כתב לפני 66 שנים והם חשבו שזה נחלת הכלל. זה היה באינטרנט זהב שליאור שליין דקלם את זה ואנחנו איימנו בתביעה והם ירדו מזה מיד .

כעיקרון, אנחנו מאפשרים לכל יוצר מוכשר שפונה אלינו להשתמש ביצירות של אימי וסבי. אחרי הכל אנחנו שואפים להפיץ אותן עד כמה שיותר בציבור הרחב.

היוצר

השירים של סלור הם שקטים, מופנמים ועדינים מאודוחלקם או רובם קודרים למדי. נכון שיש יוצאי דופן שהם עליזים יותר אבל נראה שהשירים הנוגים שלו הם אלו שנשארים יותר בזיכרון. שיריו החביבים עלי ביותר הם ילד עם קוף שנכתב למילותיו העוקצניות שלמאיר גולדברג (שכתב טקסטים לחמישה פזמונים באלבום והואללא ספק כותב הטקסטים הטוב ביותר של סלור). זהו למעשה פזמון פוליטי מופגן שמהווה התקפה ארסית עלהגלובליזציה. זהו אחד הפזמונים הטובים ביותר של השנים האחרונות. בנוסף, יש את חי את הרגע הקצבי מאודשגםבו ניתן לראות מעין שיקוף של תקופתנו – תקופה שבה כל דקה חשובה וההווה דומיננטי לחלוטין.

א.א. מדוע קראת לאלבום השעה ה-25?סלור: השעה ה 25 זאת שעה שלא קיימת, שעה מסתורית וגם אני שלפעמים סובל מחוסר זמן כתוצאה מעודף עיסוקים מרגיש שאני זקוק לשעה נוספת ביממה כדי להמשיך לתפקד.

א.א.: איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך באלבום? סלור: פופ רוק אלקטרו אקוסטי תיאטרלי, אבל אולי זו הגדרה קצת רחבה מדי.

א.א. יש נושאים שונים חברתיים פוליטיים שאתה מוצא צורך להשמיע בשירתך?סלור: השירים שלי וגם של יסמין אבן, השותפה הקבועה שלי, הם יותר אישיים. בעיקרון אני לא כותב על נושאים חברתיים.עם זאת מאד התחברנו לשיר של מאיר גולדברג, ילד עם קוף, בעיקר בכל הקשור לבועה התל אביבית שיושבת רגל על רגל. אבל זה הגיע מהכתיבה של מאיר גולדברג ולא ממני למרות שהתחברתי והזדהיתי. אני מעדיף לעסוק בעניינים פרטיים ולא ציבוריים.

ובכך נתן שונה מאוד מסבו שהרבה לעסוק בענייני הציבור והשעה וכתב עליהם ב"טור השביעי". ניתן לומר שנתן בהחלט נציג נאמן של בני דורו שמעדיפים שלא לעסוק בנושאים חברתיים ופוליטיים בשיריהם.סלור עוסק הן בכתיבה והן בהלחנה, לבד ובשיתוף פעולה עם יסמין אבן. הוא עוסק רבות בהלחנת ושירה של שירי משוררים שהוא מכיר טוב כל כך מהבית .הוא מדגים את אחת הסיבות המרכזיות מדוע יוצרים כיום מלחינים פחות ופחות שירי משוררים.

א.א.: אתה עוסק כיום גם בכתיבה. איך הגעת לכך ?

סלור: התחלתי עם הלחנת שירי משוררים עוד מבית הספר רימון ואני מאוד אוהב את זה. רק אחר כך כשרציתי להוציא דיסק משלי והתייעצתי עם אנשי מקצוע, הם אמרו לי ששירי משוררים זה טוב ויפה אבל הקהל מעדיף להכיר את הזמר עצמו דרך השיר. או אז התחלתי לכתוב שירים משלי – הרי אמרו לי שזה מה שהקהל רוצה.א.א.: ואתה שלם עם זה?נתן סלור: אני חושב שאפשר להכיר אותי גם ולא פחות טוב דרך שיר שאני שר של יונה וולך לא פחות מאשר דרך שיר שהוא טקסט שלי. הרבה שנים ברחתי מכתיבת טקסטים כי זה קשה לי וקשה לי לעמוד מאחוריהם. החיבור שלי הוא באמת קודם כל למוזיקה ומאוד קשה לי בכתיבת טקסטים. בנוסף, המעט שכן כתבתי התבצע בשיתוף עם יסמין אבן שהוציאה את זה ממני. התחלתי לעבוד על טקסטים בשיתוף פעולה עם יסמין כי זה משהו יותר קל, האחריות מתחלקת ושיתוף הפעולה עוזר לי מאוד. בשורה התחתונה, אני מעדיף להלחין שירים של אחרים. א.א.: איך זה שדווקא אתה, בן ונכד למשוררים גדולים, ממעט באופן יחסי לכתוב מילים?

נתן סלור: יכול להיות שדווקא בגלל זה שאני בן ונכד למשוררים גדוליםזה גורם לי לחשש ולמחסום. אני בן למשוררים וההשוואה היא בלתי נמנעת ולמעשה מסרסת.

א.א: אז למה אתה בכלל צריך לכתוב טקסטים אם זה קשה לך כל כך?

סלור: אני לא צריך, אני רוצה. ומה שאני כותב זה בדרך כלל פזמונים ולא שירים רצינייםשאמי וסבי הרבו לכתוב.

א.א.: איך סבך ואימך התייחסו להבדלים בין שירים ופזמונים?נתן: סבי ואימי עשו הפרדה ברורה בין כתיבת שירים ופזמונים קלילים שלרובגם היו מוזמנים במיוחד,דבר שהיום כמעט לא עושים יותר. אחרי מותו של סבי, אנשים כמו יוני רכטר הלחינו שירים"ספרותיים" שבמקור לא נכתבו להלחנה. כך גם אצל אימי שיש אצלה הפרדה ברורה בין שירים להלחנה ושירים שבמקור לא יועדו להלחנה.אני עושה פחות הפרדה כזאת. אני מגיע יותר מכיוון של מוזיקה ופחות מטקסטים. בדיסק החדש שלי יש למשל שיר של ביאליק,רועת הכוכבים" בדואט עם יסמין אבן.

א.א.: איך אתה בוחר פזמונים להלחנה?סלור: יש שירים שמדברים אלי בצורה בלתי אמצעית והם מתחברים אלי והם מובנים לי כמו יונה וולך ו-אברהם חלפי או אלכסנדר פן ואני מוצא את עצמי בהם – זה יותר קל לי וזה כבר קיים. למשל, משפט כמו של יונה וולך "יש לי במה בראש ", שדווקא לא הלחנתי. בשנים האחרונות אני מלחין יותר שירי משוררים חדשים בעוד שקודם יותר הלחנתי קלאסיקה. זה גם בעקבות פניות של משוררים כמו דורית ויסמן או אסתר ראב – משוררת שלא זכתה לכבוד הראוי לה ומעטים משיריה הולחנו. אני הלחנתי כמה שירים שלה לערב מיוחד. לעיתים קורה שאני מתוודע למשוררים רק בעקבות פניות להלחין אותם ואני מוצא בדיעבד שאני מתחבר למשוררים שלא כל כך שמעתי אליהם.

הזמרת והיוצרת הרב תחומית יסמין אבן כתבה והלחינה עם נתן סלור את רוב החומרים (וכן לקחה חלק בעיבודים) באלבום שאותו הפיק אלי אברמוב, בניהם השיר שהפך לקליפ חי את הרגע. זהו רק שלב נוסף בשותפות ארוכה בין השניים. נתן סלור גילה אותה בבית הספר המוזיקלי ברימון, שם למדו שניהם. השניים יחד העלו ערב בפסטיבל הפסנתר לפני כ-6 שנים, וכתבו חומרים משותפים עבור ערבי משוררים. השניים יצרו יחדיו מוזיקה למיצג של האמנית נלי אגסי במוזיאון היידלברג בגרמניה, את פס הקול לסרט דרמה בשם בלי דף הוראות עם מיטל דוהן ו-ליאת גליק (שזכה בפרסים בארה"ב) ובעוד פרויקטים רבים אחרים. הם גם מתארחים באופן קבוע זה במופעים של זו ולהפך.

א.א.: שיתוף הפעולה שלך עם יסמין אבן הוא ארוך שנים ונדיר. איך הוא בדיוק מתנהל?נתן סלור: יסמין אבן היא בעיני המוזיקאית הכי מוכשרת שאני מכיר והיא מרגשת אותי בכל פעם עם כל שיר חדש. יש בה מעיין יצירה בלתי נדלה. אפשר בהחלט לומר שיש בננו סוג של סימביוזה אבל זה לא דבר כל כך נדיר כמו שאתה חושב. לקרני פוסטל למשל יש קשר קבוע דומה עם חיים לרוז.יסמין ואני עובדים ביחד מזה שמונה שנים. הכרנו כשלמדנו ברימון ואנחנו עובדים יחד מאז 1998. עשינו יחד מוסיקה לסרט בשםבלי דף הוראות ששרה סימה לוי-דוכין שלמדה איתנו. הסרט הוקרן בכמה פסטיבלים בארץ ובעולם. לא שלא כתבתי בחיי אבל בתקליט הרגשתי שאני צריך את שיתוף הפעולה הזה ובאמת הקשר עם יסמין התחיל עם כתיבה משותפת ואחר כך הפך להלחנה משותפת כאשר היא שותפה לרוב האלבום. מבחינת כל מה שאני שותף בהלחנה או כתיבה זה איתה בעצם, ממש חצי חצי. אנחנו כל הזמן עובדים יחד למרות שכל אחד גם עובד בנפרד. היא הוציאה אלבומים שגם בהם אני משתתף ואנחנו מתארחים אחד בהופעות של השני. אני פשוט שומע כל פעם שיר חדש שלה ומתרגש מחדש, אין לי מילים אפילו לתאר את ההתרגשות שלי מהחומרים שלה. "באלבום שלי, 25 שעות, כל השירים הם שיתוף פעולה עם יסמין בלחן ובטקסטים. אמנם אני בפרונט, אבל שנינו יצרנו אותו יחד. אני ויסמין גם פועלים כל אחד בנפרד, אבל באופן פרדוקסלי, אני מרגיש שדווקא בחומרים האישיים שלי אני מעדיף לעבוד איתה. אני צריך אותה לידי, למשל, בזמן שאני כותב טקסטים – אני מעדיף את הביחד. יסמין מרגיעה אותי וכמה שהיא נראית שברירית היא חזקה ומשרה בי ביטחון עצום. תשעים אחוז ממה שיסמין עושה לבדה זה שלה, אני לעומת זאת משתף עימה פעולה בחלק גדול מהדברים שאני עושה.

א.א.: אז בדרך כלל אי אפשר לדעת מימבין שניכם כותב מה?

נתן סלור: אני יודע והיא גם היא אבל אם אתה לא אחד משנינו זה קשה מאוד לדעת. יש טקסטים שאני כותב והיא פוסלת ויש טקסטים שהיא כותבת על סמך דברים שאני מתאר לה והיא מבטאת בדיוק את המילים שאני מרגיש. היה לי למשל שיר של יונה וולך שהלחנתי ונתקעתי. נתתי ליסמין והיא החזירה את זה כאשר היא ממשיכה את זה ממש ברוחי. זה היה פשוט מדהים. יסמין אבן על נתן סלור.

א.א.: בינך ובין נתן סלור, שגם הוא הוציא דיסק בימים אלו, יש קשריםהדוקים. במה אתם תורמים האחד ליצירתו של השני ?

יסמין אבן : נתן הוא חבר יקר שאני מאד אוהבת. שואלים אותנו כל הזמן אם אנחנו בני זוג, ואנחנו לא, אבל אנחנו חברים ממש טובים. הכרנו ברימון, ועשינו יחד את פסקול לדרמת הטלויזיה בלי דף הוראות. הופענו יחד בפסטיבל הפסנתר, ובהמון ערבי משוררים וערבים אחרים. כתבתי איתו חלק גדול מהחומרים באלבום הבכורה שלו, שיצא השבוע, והוא מתארח באלבום שלי בשני שירים. אנחנו דומים אבל שונים - כשאני כותבת איתו, מרגישים את המגע שלו ואת טביעתהאצבע שלו. הוא מאד מסוגנן, מאד נאמן לעצמו ולעולם שממנו בא. מי שישמע את האלבום שלו, ישמע אלבום מאד מוקפד, סטיילי, ועם זאת רגיש ואינטימי - כי זה הוא. והוא בן אדם נהדר.

השחקן

סלור הוא נכד של שחקנית ומחזאי ובן של שחקנית ומתרגמת מחזות לעת מצוא. מטבע הדברים הוא גם כן עוסק במשחק.

א.א.: אתה עוסק גם בקריירת משחק.סלור: סיימתי לימודי משחק רק לפני שלושה חודשים בבית צבי. מאז יצא לי להופיע בהפקה אחת באופרת רוק הוצאה להורג .

א.א: היית רוצה להופיע גם בהצגה של אלתרמן?נתן סלור: מצד אחד זה יותר מידי אבל אם תהיה הזדמנות אז למה לא. שוב, אני לא בהכרח מתלהב להופיע יותר מידי בפרויקטים שקשורים לבני משפחתי. אבל אני בהחלט לא אדחה הזדמנות כזאת על הסף. בימים אלו אני יותר מידי עסוק בכל מיני פרויקטים אחרים. בסך הכל אצלי המוזיקה היא העיקר. הייתי רוצה לעסוק בתיאטרון אבל יש לי מספיק עבודה במוזיקה. א.א.: אתה בן למעלה משלושים ואימך נפטרה בגיל 37 לאחר קריירה פורייה ביותר. זה לא מלחיץ אותך קצת? אתה הוצאת את הדיסק הראשון שלך בגיל 34, בזמן שאימך כבר פרסמה בגיל הזה ספרי שירה שונים, תרגומי הצגות וכו'. אתה לא מרגיש אתה קצת איטי בהשוואה אליה?

נתן סלור: אני איטי בהשוואה לאימי אבל אני זריז בהשוואה לגבי אחרים. מאז שסיימתי את לימודים ברימון לא הפסקתי לעבוד כמוזיקאי. אמנם זה הפרויקט ראשון והקצב שלי קצת איטי. אני ממשיך להופיע בערבי משוררים וזה נחמד מאוד שיש את זה כל הזמן בישראל של 2006 עניין רב כל כך בז'אנר של שירי מלחינים.בעתיד אני שואף להוציא עוד אלבומים.

א.א.: איזה אמנים אתה מעריך במיוחד?

סלור: עד גיל העשרה אהבתי בעיקר מוזיקה זרה ששמעתי ברדיו ברשת גימ"ל. רק בגיל העשרה התחלתי קצת לאהוב מוזיקה ישראלית שבשבילי זה בעצם מתי כספי. הוא האמן שהכי אהבתי, הוא וסשה ארגוב – המלחין הקבוע של סבי ואימי. הם מקורות השראה מרכזיים אצלי.

מגיל עשרים ומשהו התחלתי לאהוב מוזיקה אלקטרונית על כל הז'אנרים והגוונים שלה. אני אוהב מאוד גם את ערן צור ואת אביתר בנאי. אני מעריך מאוד את שילה פרבר ואת ערן צור שהוא מבצע בחסד ומשורר רוק. מאיר גולדברג הוא כותב התמלילים החביב עלי. אני אוהב מאוד את אסף אמדורסקי ואת אביתר בנאי, את רונה קינן ואת קרני פוסטל שעם רובם עבדתי ולא נשכח את אלי אברמוב.חוץ מהם אני חושב שיש הרבה דברים מאוד יפים במוזיקה הישראלית. אבל אלה הדברים שפחות שומעים אותם. אלה דברים שאתה צריך לחפש אותם. אני אישית תמיד מחפש את המוזיקה וגם את האנשים שיוצרים אותה. התמזל מזלי לעבוד עם אנשים שתמיד הערכתי ואהבתי. אני לא ממש מתחבר לשיא המיינסטרים שמשמיעים כל היום ברדיו. אני לא כל כך מתעסק בזה. אני גם לא חושב שאני מיינסטרים. מצד שני אני גם לא ממש שוליים – אני כנראה משהו אי שם באמצע.א.א.: היית רוצה להלחין שירי משוררים חדשים יותר? כידוע לך רק מעט משוררים צעירים זוכים לכך ששירתם תולחן כיום.

סלור: יש משוררים שאני רוצה להלחין, דורית ויסמן שהיא מדהימה ול-סיון בסקין יש שירים מאוד יפים. אולי זה עוד יגיע.בסך הכל נכתבת היום שירה מאודמעניינת ואני אינני רוצה להגביל את עצמי רק בנישת הנתן אלתרמן -תרצה אתר.

א.א: לדעתך, יש עתיד כיום להלחנת שירי המשוררים?סלור: אני דווקא חושב שיש היום חזרה מסוימת לשירי משוררים. למשל חמי רודנר שהלחין מחדש את פגישה אין קץ של נתן אלתרמן ולקח את הטקסט הקלאסי שנעמי שמר כבר הלחינה. במקרה הזה הוריו היו חברים טובים של נעמי שמר.אבל נכון שמן הראוי שילחינו יותר שירי משוררים כי הרבה פעמים הטקסטים האלה הם קלאסיקות ובימינו עם שפת הפזמונים הנחותה, אתה שומע שיר כזה ואתה חש מיד בהבדל. אני יכול להגיד לך שאני רואה בני נוער שיודעים שירים כאלה בעל פה בגלל החידוש ובגלל הלחנים. אני חושב שזה אתגר ולא צריך לפחד מזה, להפך זה רק תורם להצלחת היוצר.

נתן סלור שרוי כיום בתהליך קשה ביותר של גיבוש ברור של זהות עצמאית נפרדת מכל מי שבא לפניו. העובדה שהוא ללא הרף מושווה לאם ולסב בוודאי שאינה מקלה עליו. יש לזכור שבשירים כמוילד עם קוף הוא מוכיח את עצמו כזמר וכיוצר בעל זהות עצמאית שלפניו יש עוד דרך ארוכה ומגוונת.מה שמושך אותי לגבי נתן סלור היא עובדת היותו יוצר לעצמו זהות משל עצמו שנאבקת אבל בו בזמן משלבת בתוכהגם אלמנטים מהדורות הקודמים.קישורים רלבנטיים:נתן סלור במומהנתן סלור בשירונט האלבום 25 שעותאבי אפרתי על "25 שעות"נתן סלור חי את הרגענתן סלור חי 25 שעות ביממה"ילד עם קוף" השמעהילד עם קוף" מילים וקליפחי את הרגע של נתן סלור ויסמין אבן טל גורדון על נתן סלוראור ברנע על נתן סלוררון לוין עם נתן סלוראמיר עמרמי על נתן סלורניר כהן על 25 שעותאילת יגיל על נתן סלור.ניר ואשר יגר על "מאושרים היכונו" של סלורנתן סלור מופיע בתמונהנתן סלור וגלית נוסן בחזרה לאופרת הרוק "הוצאה להורג"בלדה על נערי שגדל מאת תרצה אתראייל גרוס על המופע של נתן סלורנוני ויעל יוצאים לטייליעל דר על נוני ויעלנתן סלור תובעהאם יש עתיד להלחנת שירי משוררים?יסמין אבן

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד