אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הטרובדור באופרה הישראלית


התמונה של דן לחמן

איל טרובאטורה (הטרובדור). אופרה שאם מתייחסים רק לסיפור שלה היא מאלו שהוציאו שם רע לאופרה. סיפור מופרך ומסובך. אך כשמקשיבים למוסיקה ש-ורדי כתב שוכחים הכל.ורדי שכבר היה מלחין מוכר באיטליה כתב כמה אופרות שלא פרצו לבימות העולם אך ב1851 עולה על הבמה האופרה ריגולטו ושלל המנגינות שלה הופכות אותה מיד לפופולארית. ב1853 עולה המסך על איל טרובטורה וזוכה להצלחה גדולה גם היא ולבסוף באה לה טראויאטה. שלוש האופרות הללו הופכות את ורדי לפופולארי שבמלחיני האופרה בתקופתו. אחר כך באות כמובן כל האופרות האחרות.המוסיקה ב-טרובדור היא מסעירה. יש בה את השלישייה הנפלאה במערכה הראשונה שהיא מהיפות ביותר שנכתבו. פרק מקהלת הצוענים המפורסם הוא אחד האהובים ביותר בתולדות המקהלה האופראית. האריה הגדולה של הסופרן מחוץ לכותלי הכלא היא ארוכה מדהימה ביופייה דרמטית ורומנטית. וכמובן האריה של הגיבורה השנייה, הצוענייה. אחת מאריות המצו סופרן הגדולות ביותר שנכתבו. בין לבין שזורה האופרה "מנגינות" יפות להפליא. כאלה שנחשבו אפילו לקלות לשריקה ברחוב מיד בשמיעה ראשונה אחרי ההצגה.ורדי שהיה עסוק בהלחנה מקבילה של שתי אופרות,לה טראוויאטה ו-הטרובדור (טרובטורה) השאיר ל-הטרובדור את המסורת של האופרות המקובלות. אחר כך כבר שינה מבנים ובמקום נוסח קבוע הלך ושינה את מארג הסצנות שלו לארוכות יותר ופחות מהסוג של אריה – דואט – בלט- שלישיה – רבעיה. בטרובטורה המערך הקבוע עדיין נשמר ברובו. הבכורות של טראוויאטה וטרובטורה נערכו כחודשים אחת אחרי השנייה. הישג עצום למוסיקאי.כמו בשתי האופרות האחרות מהסדרה הזו, גם אופרה זו מבוססת על מחזה בן תקופתו. השתיים האחרות מבוססות על רומן של הוגו (ריגולטו) ועל רומן –מחזה (לה טראוויאטה).העלילה כאן מפותלת ומורכבת. במרכזה ארבע דמויות. הרוזן די לונה, שליט העיר. לאונורה, אצילה בה הוא מאוהב. מנריקו הצועני הסודי ואסוצנה הצוענייה, אמו של מנריקו.כשהגיש ורדי את הליברית שאל אותו מנהל האופרה איך לדעתו צריך להפיק את ההצגה וורדי אמר שזה פשוט מאוד. אין שום בעיה, צריך פשוט להחתים את ארבעת הזמרים הגדולים ביותר שישנם והשאר ידאג לעצמו.מה בכל זאת קורה באופרה? די לונה מאוהב בליאונורה האצילה. היא מצידה מאוהבת במנריקו המסתורי ושני הגברים נלחמים האחד בשני על לבה. לונה מביא למותו של מנריקו רק כדי לגלות שלמעשה הוא אחיו שנחטף על ידי הצוענים בילדותו.האופרה עוסקת בנושא אחד לכל אורכה, אהבה. אך המוטיבים השונים שלה, הקנאה והכעסים וההתנגשויות בין הדמויות נתנו לורדי את האפשרות לכתוב מוסיקה מפוארת. אי אפשר שלא להיכבש מיד לצלילים. שיכחו מהסיפור. ובכל זאת הסיפור.בתמונה הראשונה די לונה רוצה ללכוד את הטרובדור השר סרנאדות תחת חלונה של לאונורה. הוא מספר מאורע שאירע עשרים שנה קודם כשצוענייה חטפה את אחיו התינוק. היא הועלתה על המוקד, אך ביתה ברחה עם התינוק ומאז נעלמה. בתמונה הבאה לאונורה מספרת לבת לוויתה על הטרובדור ומתוודה על התאהבותה. שני הגברים הקנאים נפגשים מתרחש דו קרב (ושלישיה נפלאה).המערכה הבאה מתרחשת במחנה הצוענים, פרק המקהלה המפורסם מלווה ברקיעות פטישים וקצבים מרתקים, הצוענים מכינים כלי עבודה. אסוצנה מספרת את סיפורה של אימה שעלתה על המוקד אך אומרת למנריקו שהוא בנה האמיתי. לאונורה רוצה להכנס למנזר כי חשבה שמנריקו מת.בתמונה הבאה לאונורה עומדת בשערי המנזר כשדה לונה מנסה לחטוף אותה לפני שתהפוך לנזירה. אך היא רצה לזרועותיו של מנריקו המופיע לפתע. דה לונה לוכד את אסוצנה ומתכוון להעלות אותה על המוקד, מנריקו האוהב את אמו אהבה קצת חורגת מהמותר, אץ להצילה. מנריקו נתפס ומושלך לכלא. לאונורה מבטיחה ללונה להתחתן אתו אם ישחרר את מנריקו, אך מתכננת להתאבד בחתונה.בתא כלא בו נפגשים לאונורה ומנריקו חל ביניהם קרע כשהוא בטוח שבגדה בו. היא בולעת רעל. בינתיים דה לונה מחליט להעלות על המוקד את מנריקו וקורא שיביאו את אסוצנה לראות במות בנה, שם היא מספרת לו את האמת שמנריקו הוא אחיו החטוף ומותו מכפר על חטא שרפתה של אמה.מסובך? אווילי? כן. אך איזה מטעמים מוסיקאליים רקח ורדי מהסיפור הזה. חובבי אופרה יודעים להתעלם מהסיפור ולהתחבר אל הרגשות העצומים והסוערים, ואם באמת ישנה רביעיית זמרים גדולה הרי שביצוע סוחף מחפה על כל השאר.לאופרה לא הולכים בשביל סיפור, או מחזה אלא לשמוע מוסיקה בעיקר, לראות תפאורות מדהימות ובגדים מפוארים. ורדי ידע כמובן את חולשת המחזה. באופרות הבאות כבר כתב על עניינים פוליטיים סמויים בשל הצנזורה של הכובשים. (נשף המסכות, נבוקו) ועיבוד של שייקספיר לאופרה. (מקבת. פאלסטאף. הוא חלם לכתוב אתהמלט ו-רומיאו ויוליה ולא הסתייע בידו.)יש, ואפשר לנתח את הדמויות. לנסות להוסיף להן עומק ומניעים. לנסות להסביר מה משך את ורדי לסיפור ולדמויות וכיצד הן משתלבות במארג כל יצירותיו. אך על פניו, מה שהאופרה והמוסיקה לא עושות בצורה המיידית היא אפשרות נוספת, מחקרית בעיקר.ובאשר לביצוע הפעם. כשנכנסים לאולם המסך מורם, הבמה עטויה במסכים שחורים ומשאירה מרחב פעולה במרכז. בינתיים יורד לו גשם, אמיתי. ובמשטח הגלוי תקועות חרבות באדמה, ומסביב שוכבים חיילים ישנים. כשעולה המסך הגשם פוסק והחיילים מתעוררים. נשמע מבטיח. המסכים השחורים נפתחים מדי פעם במקטעים שונים ומעבירים את ההתרחשות ממקום למקום. לא אכנס להצהרת הבמאי על פירוש האינטרפרטציה שלו, בעיקר מפני שרובה לטעמי נשארת ברמת הצהרה כתובה.ואשר לחשוב מכל, הזמרה המשחק והתזמורת. והנה אני נשאר חסר מלים. אם זה היה טוב, בוודאי שזה נפלא, אם זה היה רע עד כדי השמצה סוערת ומענגת, גם טוב בדרך משלו. לצערי כאן לא היה. הזמרים שרו את כל התווים, זה נכון. אך זה היה חסר כל רגש ומבנה. או במלים אחרות מה שקשה להאמין שיקרה לורדי. משעמם, מכיוון שכך לא אזכיר שמות. אני חייב לומר, ראיתי את הצגה בחזרה גנראלית בצהרי יום. זמרים נוטים לשמור על קולם ולעתים קרובות לסמן יותר מלתת "הכל" אך לא נראה לי שבהופעה לפני קהל, גם אם רק משפחות עובדי האופרה או מי שלא היה נוכח בהצגה, זה מה שעשו. גם המנצח לא הצליח להדליק בתזמורת איזו אש דרמטית.ואני כותב את כל זה בכאב לב ומקלדת. אני אוהב את האופרה הזו. ואני מעריך גדול של האופרה הישראלית על הניסיון לקיים כאן בית אופרה ברמה עולמית. לפעמים זה לא מצליח.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן