בוסתן ספרדי ההצגה: ירושלים הספרדית של פעם / יצחק נבון


התמונה של אלי אשד
173 צפיות

בימיםאלו הוצגה בידיתיאטרון "הבימה" ההצגה ה-1000 במספר )!)שלהמחזה " בוסתן ספרדי". אחתההצגות המצליחות ביותר של הבימה בשנים האחרונות וגם המאריכות ימים ביותר.אולם פרט לאורך ימיו מחזה זה הוא יוצא דופן משתי סיבות.

זהו ככל הנראה המחזה המצליח ביותרשנכתב אי פעם בידי פוליטיקאי פעיל, אדם שהיה בעת כתיבתו חבר כנסת, והואתוצר של משיכתו של המחבר יצחק נבון לצלילים, לחנים, שירי קודש וחולו-רומנסות ושיר עם של יהודי ספרד שחוברו ברובם לאחר גירוש ספרד. זהו גםהמחזה הראשון שהעלה על הבמה (תרתי משמע) תרבות שלמה שנראה היה שהיא עומדתלהיכחד, שגילה לעולם שיש דבר כזה שפת לאדינו ותרבות לאדינו עשירה, דברשישראלים רבים לא היו מודעים לו כלל עד אז. עד עצם היום הזה זהו גם המחזההיחיד או הכמעט יחיד שנגע בפני השטח של תרבות הלאדינו. ובמידה מסוימת קיבעבתודעה הקולקטיבית דימוי של "הספרדים" – כעולם המאוכלס בפתגמי לדינו,ניגוני רומנסרו, תבלינים ונשים יפות וטמפרמנטיות.

הגרסה המוצגת כיום ב"הבימה" בההופיעו לאורך השנים שחקנים ידועים כמו גלית גיאת ו-גיא זוארץואחרים היא רק הגרסה השנייה של המחזה. בגרסתו הראשונה הבוסתן הספרדי הוצגב-1970 בבימוי של יוסף מילוא בבית העם בירושלים והוצג בכ-384הצגות, כמות מכובדת ביותר לכל הדעות. אלא שלהפתעת הכל גירסתו השניה התגלתהכמצליחה ומאריכת ימים הרבה יותר וייתכן שתמשיך להופיע עוד זמן ארוך מאוד.

המחזה היה במקורו רקחלק מ"טרנד" של הצגות שבנו על מחזמר יהודי שורשי שאוב מן הפולקלור והפיוטהצגות כמו "המגילה" של איציק מנגר ו"איש חסיד היה" של דן אלמגור. בוסתןספרדי היה חוליה נוספת שלבסוף התגלתה כמצליחה ומאריכת הימים מכולן.

" בוסתן ספרדי" אינומחזה רגיל כלל וכלל למעשה אין זה מחזה כלל, זהו אוסף סיפורים, מערכונים,,אגדות, לחנים ספרדיים, רומנסות ופרקי חזנות ממורשת יהדות ספרד (ויותרנכון יהדות ארצות הבלקן) ומעל לכל שירים ופיזמונים יפים וקליטים שמושריםלפעמים הן במקור בלדינו והן בתרגום לעברית. השירים נלקחו כולם מאוספי שיריהלדינו של החוקר והמלחין הבלתי נלאה יצחק לוי (ותורגמו על ידי משה גיורהלעברית).

כל הקטעים בהצגה מתארים את הוויסמטאות ירושלים לפני כך וכך עשרות שנים בימי נערותו של המחבר בשנות העשריםשל המאה הקודמת, תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, דרך תיאור חייה של משפחהאחת ספרדית שורשית ומקורביה השונים בשכונה שהיא שכונת "אהל משה" הירושלמיתשליד שוק מחנה יהודה. להצגה הבדיונית הייתה מאז השפעה אמיתית על השכונה,גן שנמצא בשכונה קיבל מאז רשמית את השם "גן הבוסתן הספרדי" על שם המחזה.

את המחזה מספר אחד מילידיירושלים, בחור כבן 40 בשם משה "מושון" (שמייצג מן הסתם את המחבריצחק נבון), בן השכונה שעזב אותה לפני שנים רבות וכעת חוזר אליהומספר לקהל את זיכרונותיו מהימים הטובים שחלפו בעזרת השחקנים האחריםשמשחזרים לנגד עיני הצופים התרחשויות שונות מימי צעירותו של מושון.

ההצגה בנויה מקטעים שוניםשבאמצעותם מתקבלת תמונה שלמה של השכונה באותן ימים. כך למשל מופיעה אימושל המספר הנישא כתינוק על עריסתו ונעימות ספרדיות מלוות אותו לאורך כלזיכרונותיו. בהצגה מופיעות הדמויות של אביו ואחיו ושאר טיפוסים צבעונייםומעניינים של הסביבה והתקופה כמו אבו רפול, השמש שמעיר את תושביהשכונה לסליחות ומקיץ כל נרדם עם הערות הנוגעות למצבו ולמוצאו המשפחתי,יחסי שכנים בשכונה, אישה הנוסעת ל-קבר רחל כדי להתפלל על שבעלה שולחעיניים לאחרת נערה סלוניקאית שאינה מוצאת לה בעל, מגיד עתידות, אב שהולךלקנות חלקת קבר בהר הזיתים ועד לסיפור הדרמטי מכולם על הנערה שמסיבתכלולותיה מתקלקלת באשמתה כאשר היא טופלת על יתומה את האשמה החמורה שהיאאינה בתולה.

וכך דרך קורות המשפחה של מושון,משפחת קסטל והטיפוסים הקשורים בה מתוודה הצופה לשכונה הספרדית ולתרבותההשורשית פולקלורית דהיינו מנהגים שעוברים מאב לבן ומאם לביתה, מאכלים,אמונות תפלות של קמיעות, לחשים, סגולות מרפא וסגולות פוריות, סגולותלמציאת חתן וסגולות לממון ועושר, עינה בישה ועוד ועוד דרכי מחשבה. של העדההספרדית בירושלים בשנות המנדט הבריטי באופן ספציפי בשכונת אוהל משה לידשוק מחנה יהודה וההווי המשותף ליהודי הבלקן מ-סלוניקי, בולגריה ו-תורכיה.

את כל זה ניסה יצחק נבון לאגורולהביא לידיעת הציבור מתוך חשש אמיתי שישכח. במידה מסוימת הוא הצליחבמשימתו, גם על ידי הפרסום הגדול שלו זכתה ההצגה.

"בוסתן ספרדי" זכה בפרס "כינורדוד" בשנת 1970 והוקרן כסרט טלוויזיה בערוץ הממלכתי היחיד אזב-1970. לאחר מכן ירד מהבמה ונראה היה שנשכח.המחזה עלה שוב ב-1998 ב"הבימה" בבימויו של צדי צרפתי ואז למרבית ההפתעההמחזה הנוסטלגי הצנוע התגלה כמצליח הרבה יותר אפילו מהופעתו המקוריתבגרסתו הנוכחית בבימויו של צדי צרפתי וכאמור בימים אלו הגיע להצגה ה-1000שלו. (לשם השוואה ההצגה המפורסמת ומאריכת הימים ביותר של הבימה המחזההאידישאי הפולקלוריסטי "הדיבוק" הוצג בהבימה 1029 פעמים, שיא של כל הזמניםב-הבימה שבהחלט ייתכן שישבר לבסוף על ידי "בוסתן ספרדי").

-המחזאי

המחזאי של "בוסתןספרדי" היה בהחלט יוצא דופן. יצחק נבון נודעבעת ההצגההראשונה של "בוסתן ספרדי" לא דווקא כסופר ומחזאי אלא בראש ובראשונהכפוליטיקאי רב השפעה. הוא היה מזכירו הכל יכול של בן גוריון, חבר כנסת, שרחינוך ולעתיד כמובן הנשיא החמישי והפופולארי ביותרבתולדות המדינה.

אך לא מן הנמנע שהמורשת המוצקהביותר שהוא ישאיר אחריו יהיה דווקא אותו מחזה פולקלורי "בוסתן ספרדי".במיוחד מאחר שכיום יצחק נבון ידוע לא כל כך כפוליטיקאי כמו נציג ודובר שלהקהילה הספרדית בישראל ומפיץ נלהב של תרבותה. הוא חיבר מחזות ותכניותטלוויזיה בנושא ובראשן סדרתהטלוויזיה "ירושלים שהייתה בספרד" (1991) סידרה של 8 פרקיםשסיפרה את תולדות יהדות ספרד מראשיתה על סבלותיה ותפארתה. אתהסדרה הפיק יגאל לוסין והיו שכינו אותה "עמוד האש" של יהדות ספרד על שםסדרה מפורסמת אחרת שהפיק יגאל לוסין על תולדות הציונות. הוא היה ממארגניהאירועים לציון 500 שנה לגירוש ספרד. והוא גם חתם על הסכם התרבות הראשוןבין ישראל לספרד, כמעין סגירת מעגל בקשרים בין ספרד והעם היהודי.

מאז פרישתו מן החיים הפוליטייםמכהן יצחק נבון כיושב-ראש של גופים ציבוריים המשקפים במהותם את אישיותוונטיותיו: חברת "נאות קדומים" - שמורה המשחזרת את הצמחייה המוזכרת בתנ"ךובתלמוד, האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים. כמו-כן מכהן יצחקנבון כנשיא הכבוד של "קרן אברהם", שמטרתה לעודד את ההבנה והדו-קיוםהיהודי-ערבי בישראל. מלבד כל אלה הוא מכהן גם בתפקיד הקרוב מאוד לליבו שליושב ראש של הרשות הלאומית לשימור שפת ותרבות הלדינו. אבל נראהשהוא תרם תרומה עצומה לנושא זה יותר מכל דווקא בזכות המחזה"בוסתן ספרדי" שהביא תרבות זאת לידיעת מאות אלפים שלא היו מודעים לה כלל.

ראיון עם יצחקנבון

א.א.: מרנבון מתי התחלת לכתוב?

יצחק נבון: פעםראשונה שהופיע משהו שלי היה בעיתון בית ספר. הייתי אז בן 13 או 14ואני מאוד אהבתי את ביאליק. הערצתי אותו, וכתבתי עליו הספד.­התחלתי לפרסם ממש ב-44 כשהייתי סטודנט. זה היה סיפור בתחרותלסיפורים על הווי הארץ בביטאון הרדיו הגלגל, סיפור בשם "הולך ברקידה"שבאופן כללי הוא עוסק בפער שבין דור האבות לדור הבנים, וכן בתופעת החילוןשפשטה בקרב בני העליות השונות אז. וסיפר על קונפליקט של בן ישיבה שעוזב אתהבית כאן בירושלים נוטש את הישיבה והולך לקיבוץ. זכיתי בפרס ראשון, 20לירות פלסטינאיות, סכום נכבד וזה בתחרות שהשתתפו בה יותר מ-100 סיפוריםובהם סופרים כמו דוד שמעוני ו-יהודה בורלא. אגב היה לי מורה לספרות שמאודאהבתי והבאתי לו את הסיפור, הוא קרא אותו והוא אמר לי: 'לא רע, אבל אתהיכול לכתוב יותר טוב'. שאלתי אותו מה לעשות והוא הציע לי לקרוא הרבה, אזהתחלתי לקרוא". (סיפור זה הוא היום חלק מתוכנית הלימודים בחטיבה העליונה).

א.א: הכתיבה קלה לך?

יצחק נבון: לא.אבל תלוי מה כותבים. כל חיי אני כותב וכתבתי די הרבה גם בעילום שם.

א.א.: איך נוצר הרעיוןל-בוסתן ספרדי?

יצחק נבון:גרעיני הרעיון נוצרו כאשר פנו אלי יהורם גאון ואחיו בני גאון לערוך הצגהשל מופע שירי קודש וחול ספרדיים שקראו לו "רומנסרו ספרדי". יהורם בייםואני כתבתי וערכתי טקסטים ומילות קישור ודיאלוגים וערכתי את הערב הזה.עשינו שם שילוב של שני אלמנטים מסלול החיים של האדם ועונות השנה. היו שםסיפורים ודיאלוגים למשל חכם אפרים וחכם מנשה שגילמו יוסי בנאי ו-יורםגאון ודיבור על העולם, על ספרדים ואשכנזים ונישואין מעורבים ועלהמנהגים של אלה ואלה כשהמסר היה כשמתחתנים הסלטים המעורבים טעימים בסוף.זאת הייתה פריצה, הפעם הראשונה שהעלו על הבמה משהו מתרבות יהודי ספרד.

יורםגאון שכאשר העלה את המופע ב-69 היה בשיא תהילתו עם הצלחת המחזמר קזבלאןסיפר על רומנסרו ספרדי: ''אני זוכרשחשבנו שקצת נקעה הנפש מזה שעדות המזרח בכלל, והספרדים בפרט, נתפשו כמיןעדה שמאופיינת על ידי עליבות, עילגות ומאכלים פיקנטיים. ולכן פנינו ליצחקנבון וביקשנו לזקוף את קומת העדה הזו, שהורכבה מאנשים שהיו' דלים גאים',נסיכים שנסיכותם לא התאפיינה בממונם או בעושרם. כמו כן רצינו להוציא מהביתאת המנגינות הנפלאות האלה, שיראו וישמעו אותן גם אחרים וילמדו כמה הןנפלאות ונהדרות. ידענו לבד שהמנגינות האלה ששרנו מסביב לשולחן נהדרותומלאות הדר, ורצינו להלביש אותן בתלבושות ולשיר אותן במקהלה אדירה. ואניזוכר את התגובות: אנשים הגיעו בהמוניהם אל הרומנסרו. אבל לא ב'קזבלן' ולאב-רומנסרו, לא היה רצון' להוכיח לאנשים', או משהו כזה. היה רצון לשתף''.

א.א.: למה לא עשו עד אז דבר עםתרבות לדינו?

יצחק נבון: לאשזלזלו בזה חס וחלילה. פשוט לא הכירו את התרבות הזאת. זה לא שמישהו עצראותנו מלעשות משהו עם זה, גם לא זלזלו בזה זה פשוט לא היה קיים כי לאהכירו שום דבר מהתרבות של מה שנקרא "ספרדים דוברי לדינו" שאלו הקהילות שליוון, סלאביה, כרתים,רודוס ועוד מקומות רבים אחרים, חוץ מהשמעות פה ושם ברדיו. ואתה לא יכוללכפות משהו אם זה לא בא מבפנים. לא צריך לערבב את זה עם הזמר והתרבותהמזרחיים שטענו לקיפוח.

המופע"רומנסרו ספרדי" הצליח וכעבור שנה פנה אלי יעקב אגמון ואמר למה לא תכתובמחזה על הנושא הזה אמרתי לו: 'מה מחזה, איך כותבים מחזה'. הוא אמר לי:'תשב תכתוב, ייצא לך'. ישבתי לכתוב, הוא אפילו נתן לי את הבית שלהם בעין­הוד, מה שדווקא לא עזר לי. אני צריך מהומה, בית קפה, רעש. אבל אחר כךישבתי והתחלתי לכתוב למרות שעד אז רק בתור מורה כתבתי מחזותלילדים.

למחזההגעתי עם השאלה מיהו יהודי ואז החלטתי לשאול מיהו ספרדי? מהי יהדותבולגריה, סלוניקי, רודוסומה עלה בגורלם של יהודי ספרד שגלו והאנוסים.בהתחלה בכלל רציתי לכתוב מחזה היסטורי על האינקוויזיציה אבל המחזה שנוצרהיה גדול מידי מכדי שאוכל לעשות ממנו הצגה אחת והחלטתי לעבור לנושא אחר.במחזה זה יש הדים ליהדות הבלקנים, יוון, תורכיה, בולגריה ו-יוגוסלביה. איןזה למעשה מחזה על כלל היהדות הספרדית כפי שתכננתי מלכתחילה. אל הנושאהגעתי מאחר שמאז ומתמיד התעניינתי בפולקלור גם מן הצד המוזיקלי החזני שלו.רציתי לשמר משהו מההווי שהיה קיים בירושלים לפני עשרות שנים והלך ונעלםבהדרגה. המשהו הזה היה רק טיפה בים אבל זה מה שיש.כאשר באתי לכתוב את ''בוסתן ספרדי'' לא שיערתי בלבי עד כמה קשה תהיההמלאכה. ערימות של טיוטותועשרות רעיונות שעלו ונגוזו, צפו וירדו ושוב, עלו עד שהושלמה הרקמה כולה.קראתי למחזה "בוסתן" משום שבוסתן הוא קצת שושנים, קצת דרדריםוקצת יסמין. קצת מהכל אבל העיקר שהוא נותן ריח טוב.

ביוםההולדת ה80 של בן גוריון פגשתי את נתןאלתרמן והוא אמר לי שהוא כותב את המופע "דץ ודצה"ושאל אותי מה אני עושה, אמרתי כותב מחזה ואני מלא חרדה ושאלתיאותו איך אדם יודע שהדבר שהוא כותב הוא טוב? ו-אלתרמן ענה כאשר אתה הולךלבית חולים לבדיקת דם לא שופכים את כל דמך לוקחים רק טיפה. אבל מה שישבטיפה יש בכל הדם. והנמשל: כבר בדקנו אותך, כבר ראינו שדברים שכתבת והיויפים מאוד. אין שום סיבה שמה שתכתוב לא יהיה גם כן טוב. זה נשמעבנאלי אבל ההברקה הזאת עזרה לי מאוד. כשמישהו כמו אלתרמן אומר לך דבריםכאלה זה משנה הכל. האמירה הפשוטה זו נסכה בי תחושת ביטחון והייתה לה השפעהמיידית על קצב הכתיבה. הרבה אני מהרהרבסוגיה זו עד כמה מסוגלים אנו לחרוץ גורלות על ידי מלה מעודדת או להיפך –מעקרת.בהמשך עברנו יצחק לוי ואני על כמאה מנגינות ומהן בחרנו כ-40 ומן הארבעיםנכנסו להצגה כעשרים שירים גם רומנסות וגם שירי בית כנסת חלקם מושר בלדינווחלקם בתרגום לעברית.

א.א: המחזה הוא אוטוביוגראפי?

יצחק נבון: לא,אלה הם סיפורי ילדות שלי ושל אחרים ודברים שראיתי ושמעתי. ההווי הזה הולךומיטשטש, הולך ונעלם ורציתי לשמר ולהזכיר אותו. יכולתי להכניס רק עשיריתממה שהיה ופחות מכך ועל כך אני מצר.

א.א.: העירו אז משהו בכנסת עלכך שאתה הפוליטיקאי המכובד עוסק בתיאטרון?

יצחק נבון: מהזאת אומרת? הם נאלצו להסתגל לתופעה שיש אחד מתווכח על פוליטיקה וגם עושהאמנות. הייתי אז חבר כנסת וסגן יושב ראש הכנסת. זה היה במקביל, זה לא צריךלהתנגש אלה. אמנם עולמות מאוד שונים אבל בתוכי פוליטיקה ואמנות תמיד הלכוביחד. בשביל לכתוב אתה צריך להתנתק מדברים אחרים ופוליטיקה זה ההפך, זההיום יום, זה הרגע, חדשות, רדיו, תגובות, היום מחר זה קצב שונה לחלוטין.בספרות צריך להתרחק גם מבחינת הזמן ולהתמקד רק בכתיבה. אבל כנראה שבסופושל דבר היצר הפוליטי גבר ויכול להיות שאם הייתי במקצוע אחרהייתי כותב יותר. לכן עד ל"בוסתן ספרדי" כתבתי רק דברים קצרים. אגב, בעברבהחלט היו גם פוליטיקאים אחרים שידעו לכתוב. בן גוריון ידעלכתוב, משה דיין ידע להביע את עצמו בנאומים והיה לו כישרון ספרותי. גדיעקבי כותב שירים, שמעון פרס כותב הרבה. בבגיןהיה משהו ספרותי תאטרלי למרות שלא תמיד אהבתי את מה שהוא אמר. היה חזן,היה יערי. אלה היו אנשים עם רמת הבעה גבוהה בטקסט.

היום אין מהלהשוות. חלה ירידה מתמשכת וזה ממש כואב. באופן התבטאות, בצרות התוכן. גםכשכבר אומרים דברים שאני מסכים איתם יש רדידות באוצר המילים, בסגנון לצעריהרב. זה אנחנו עם ישראל?

א.א.: למה החלטתם לחדש אתהבוסתן?

ההצגה עלתה 384פעמים בפעם הראשונה. לספרדים שראו את זה זו הייתה חוויה רגשית. לשאר זוהייתה פעם ראשונה שראו תרבות ומנטליות שהם לא הכירו. ואז זה וירד ונפסק 30 שנה ומידי פעם נפגשתי עם אגמון בשאלה אם כדאי לחדש.קיבלתי מכתבים בלי סוף. כל הזמן קיבלתי פניות מבתי ספר לקבל את הטקסטלהצגות בתי ספר וראיתי שיש ביקוש. אפילו בפיקוד מרכז הציגו את הנושא. פעםהייתי בביקור בבסיס צבאי ופתאום בהפתעה עולה להקה של קצין חינוך ראשיומציגה את בוסתן ספרדי כולל המוזיקה והריקוד.

אנשים היומציקים לי, מה עם בוסתן ספרדי, מתי זה יעלה שוב, אפילו אבי שאל על כך.לבסוף פגשתי את יעקב אגמון שאצלו עלתה ההצגה המקורית והוא היה שואל אותימה עם הבייבי הזה, אולי אפשר להעלות אותו עוד פעם.

מצד שני אמרו לישמחזה של נוסטלגיה לא ילך פעם שנייה והייתי בחרדות. אבל הן נמוגו כשראיתיאת התגובות הטובות בהצגות ההרצה.

א.א.: שינית את הנוסח לקראת הפעםהשנייה?

יצחקנבון: לא, רק הוספתי קטע מ'רומנסרו', את הקטע על האשה המופקרת. אבל חוץמזה לא שינו כלום. לבסוף הבימה העלתה את זה ובהצלחה גדולה וזה הגיע כידועלך להצגה ה-1000.א.א.: למה לדעתך הגרסה השנייה זוכה ליותר הצלחה?

יצחק נבון:אוכלוסיית הארץ גדלה. אלה שראו את זה אז רוצים לראות את זה פעם שנייה.ונראה לי שהעניין בתרבות הלדינו שגדל כתוצאה מההצגה תורם גם הוא. אניבהחלט שמח לשמוע שלהצגה הזאת באים הרבה צעירים שנהנים מאוד.

א.א.: היו הצגות נוספות מסוג זה?

יצחק נבון:דווקא כשעשינו גרסה ראשונה צצו חיקויים אבל נעלמו במהרה. ומעז לא ידוע ליעל הצגות נוספות מסוג זה.

א.א.: איזו גרסה של ההצגה אתהמעדיף הראשונה או השניה?

יצחק נבון: איןלי העדפה של הגרסה הראשונה או השנייה. כולם היו בני.

אחרי ששת הימים יצחק נבון כתב כמהדברים נוספים מלבד הרומנסרו והבוסתן. הוא חיבר אגדה בשם "ששת הימים ושבעת השערים", תיאורפיוטי של המערכה לשחרור ירושלים והדיון בבית דין של מעלה על המתרחש בזמןזה במלחמה בירושלים ובשעריה. סיפור המאבק בין השערים השונים של ירושלים עלהכבוד להיות השער שדרכו יכנסו הצנחנים לעיר העתיקה. זה היה ספר שיצא לאורב-1976 בפורמט של ספר אגדה מנוקד עם צילומים של דליה ויסליב ואחרים.הסיפור זכה לתפוצה גדולה במקראות בתי ספרוגם תורגם לאנגליתוגרמנית. אגדה זו הוקראה ע''י מסקין בפתיחת פסטיבל ישראל והוקראה מאוחר יותר ב-1982במופע מיוחד שנכתב בידי יצחק נבון, על ידי יוסיבנאי על רקע מוזיקה מיוחדת שהלחין לה מתיכספי בפסטיבל ישראל.כספי ניצח במופע בעצמו על התזמורת הקאמרית הישראלית. אך למרבית הצער שובאין הקלטה של המופע בשום מקום אם כי הפרטיטורה המקורית בכתב ידו של כספיעדיין קיימת.

יצחק נבון:כתבתי מאז סיפור אחר בהשראת מלחמת ההתשה בשם "מגילת הזקנים אשר בכותלהמערבי", על ביקור תנחומים אצל אדם שאיבד את בנו, ומשרד הביטחון הפיץ אתזה לכל המשפחות השכולות.

א.א.: מאז כתבת הצגות נוספות?

יצחק נבון:לא כתבתי מאז הבוסתן מחזות נוספים. אם כי רציתי לכתוב מחזההמבוסס על פרטי האינקוויזיציה ומאבקה באנוסים שנתגלו לי בעת שירות המדינהבמקסיקו ואולי יום יבוא ועוד אשלים את זה.כתבתי מערכונים עבור יוסי בנאי ו-רבקה מיכאלי. היום אני עסוק בכתיבתהאוטוביוגרפיה. הבעיה היא עומס העבודה והפניות הבלתי פוסקות שמונעות ממנילכתוב כמו שאני רוצה אבל בסוף אני אשלים גם את זה.

בנוסף יצחק נבון פרסם קובץ מאמריםעל בן גוריון בעריכת כרמית גיא בשם "באמונתו יחיה: לקט דברים על דוד בן גוריון"בהוצאת המכון למורשת בן גוריון ,1998. זהו אוסף התבוננויות בבן גוריוןש-יצחק נבון היה מזכירו האישי במשך שנים רבות שבו ניסה יצחק נבון לשרטטקווי מתאר של דמותו של בן גוריון, לפענח את חידת עוצמתו ולהציע תשובהלשאלת מקומו המיוחד בהיסטוריה.

יצחקנבון: בקובץ זה כתבתי על דוד בן גוריון וחיי במחיצתו ספר שהציג אותו בצורהאמיתית יותר מכפי שהוצג עד כה הייתי רוצה מאוד להחזיר לאישיות הזאת אתממדיה היסטוריים האנושיים והפוליטיים האמיתיים שעוותו עד כה.הצלתתרבות הלאדינו. כיום נבון עוסק יותר מכל בשימור תרבות הלאדינו הגוועת.א.א.: למה תרבות הלאדינו השתמרה פחות מתרבות האידיש?

י צחקנבון: יידיש היא לשון בת אלף שנה והיו מיליונים שדיברו בה. לאדינו היא רקבת 500 שנה ודיברו בה רק מאות אלפי אנשים. הצד השווה הוא שדובריהם באירופההושמדו. חוץ מאשר בבולגריה שניצלו ועלו ארצה. בארץ יש כ-200אלף מביני לדינו ברמות שונות.

א.א.: מה אם כךמצב שימור תרבות הלדינו בארץ כיום?

יצחק נבון:הכנסת העבירה חוק להקים רשות לאומית לשימור תרבות הלדינו כפי שעבר לפני כןחוק לשימור תרבות היידיש ואני יושב הראש של רשות זאת.

אנחנו מציליםספרים, כתבי יד ודברים ששיני הזמן עלולים לאכול אותם. ביד בן צבי מימנוצילום 153 עיתוני לדינו מ-200 השנים האחרונות בלאדינו במקומות שוניםבעולם. קטלוג של 2500 ספרים. באוניברסיטה הלאומית נפתח קורס למוריםבלאדינו במרכז רבין בירושלים. יש חוגים, ימי עיון והרבה שירה. היום מלמדיםבכל האוניברסיטאות לדינו.

א.א.: היו אי פעם סרטים בלאדינוכמו ביידיש?

יצחק נבון:בוסתן ספרדי הוקרן בטלוויזיה עם קטעים לאדינו. וגם בסדרה "מר מאני" על פיספר של א.ב. יהושע.היו קטעים בלאדינו שהושמעו בידי יהורם גאון. אבל חוץ מזה לא ידוע לי עלסרט שלם שנעשהבלאדינו בניגוד לסרטים ביידיש.

נקווה שנצליח לדלות ולהציל אתמקסימום הלאדינו. החומר הוא עצום ובעל הקף של מאות שנים והרבה ארצות.עובדים על זה הרבה בשנים האחרונות ולא רק אנחנו אלא גם הספרדים שהםמעוניינים לבסוף בפרקים המפוארים האלה של בני ארצם ותרבותם. יצחק לוי לבדוהשלים במחקריו המוזיקליים ארבעה כרכים עבים של פרקי חזנות ושני כרכים שלרומאנסות, ויש עוד חומר לעשרה כרכים נוספים לפחות .אם ימצאו האמצעיםהכספיים ויש לקוות שנצליח במשימה להצילם.המורשת הזאת נידונה לבסוף מכליה מאין דובר בה. אולם דומה שכמו הרבה דבריםאחרים גם היא מוקמת לתחייה באינטרנט שם יש פורומים וקהילות לדוברי לאדינו. ומייודע אם יש עתיד לשפת ותרבות הלאדינו אולי הוא יבוא משם.

השותף

יצחק לוי (1919-1977), שותפו שליצחק נבון ביצירת "בוסתן ספרדי" וידיד נעורים מימי השכונה המשותפת היהמלחין של שירים ידועים כמו: במדינת הגמדים, לרותי יום הולדת, הקטנטנההסמיקה, ו-צל לא צל ואחרים ובמשך שנים היה איש מפתח במחלקת הפולקלור שלקול ישראל. מנהל המחלקה לשידורים בלדינו ומנהל יחידת המוזיקה של העדותברשות השידור. במשך שנים היה אחראי על התוכנית "שר ופזמון" ששידרה שלושפעמים בשבוע פזמוני עדות. הוא הלחין שירים תנכיים רבים ופיוטים של גדוליהמשוררים בספרד כמו יהודה הלוי, אבן עזרא שלמה, שלמה אבן גבירול ועוד.בנוסף לכך בשנות ה40 והחמישים היה ידוע בעיקר כזמר. בשלב כלשהו גילהשהרפרטואר המוכר לו מילדותו של השירה הספרדית כמעט לא השתמר בניגוד לזהממזרח אירופה ומתימן והחל לרשום שירים מכל הבא ליד. ראשית מפי אימו אחר כךמפי שאר בני המשפחה ותושבי השכונות שהיו בהם נציגים מכל מדינות הים התיכוןמ-יוגוסלוויה, בולגריה, איטליה, ספרד, טורקיה, יון ועוד מכולם הצטברו אצלושירים ועם חומר זה הופיע כזמר.יצחק נבון היה אחד המבקרים הקבועים והנלהבים בקונצרטים של יצחק לוי ודרבןאותו להמשיך באיסוף החומר והקים ועד ציבורי שסייע ללוי להוציא לאור אתהחומר הרב ועד שהורכב במחברי כנסת וסופרים ואנשי ציבור. יצחק לוי ריכז ב-4הכרכים שפרסם כ-1020 ניגונים ויותר מ-300 שירים ומנגינות שכלל בספרו"רומנסות ושירי עם ספרדיים", ספר בשלושה כרכים שחלקו הראשון יצא בלונדוןב-1959.

כיום זמרת הלאדינו יסמין לויבתו של יצחק לויזוכה להצלחה בחו"ל כחלק מהטרנד המתפתח שם של "מוזיקת עולם" וממשיכה בכך אתפרויקט השימור של אביה.

כדאי לציין כאן שסבו של כותבשורות אלה, יוסף זונדל ווסרמן, כתב ספר על אותה התקופה בירושלים מהצדהאשכנזי שלה בשם "מיקירי ירושלים... סיפורים קטנים על אנשים גדולים"(1972)שבו הציג סיפורים קטנים מחייהם של אנשים ידועים בקהילההאשכנזית (הליטאית). תלמידי הגר"א מוילנה והרבקוק ואחרים באותה התקופה וכולל סיפורים פולקלוריים שונים שרווחובקהילה האשכנזית של התקופה ולא השתמרו בשום מקום אחר.

מעניין היה להשוות את הספר של סביעם ההצגה של יצחק נבון על הצד הספרדי של העיר באותה התקופה. ההבדל הגדולהיה שבזמן ש-יצחק נבון התמקד בתיאור חיי של משפחה ממוצעת מתושבי העירהספרדית ווסרמן העדיף להתמקד בחייהם של אישים, רבנים ועסקנים פוליטייםידועים בקהילה האשכנזית שמכל בחינה לא היו ממוצעים ובהחלט לא שיקפו אתהאיש הפשוט ברחוב ואת התרבות העממית כפי שעושה מחזהו של יצחק נבון.

ואולי יש בכך להראות על העדפותשונות שקיימות אצל משמרי הפולקלור האשכנזי לעומת משמרי פולקלור הלאדינו.קישורים התקליטורגלית גיאת כוכבת הבוסתןבוסתן ספרדי באמריקה

קישורים על יצחק נבון יצחק נבון בספריההוירטואלית יצחק נבון באתר הכנסת ובפירוט אורי סלעי עםיצחק נבון כך גייס אותיהמורה יצחק נבון גן הבוסתןהספרדי השכונה שלהבוסתן הספרדי ששת הימים שבעתהשערים יורםגאון על רומנסרו ספרדיקישורים על לאדינו על הלאדינו פעילות שוחרילאדינו פורום תרבותהלאדינו צעדיםראשונים בספרדית יהודית לימוד לאדינובבתי הספריסמין לוי זמרת לאדינועל יסמין לוי מדלית הלאדינותרבות הידיש ימישימורים

קטגוריה: 

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר