אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דואר עברי מאז בית שני


קטגוריה: 

סיפורה אפוף המסתורין של סדרת הבולים הראשונה של מדינת ישראל שהונפקה בתנאי מחתרת והעוצמה ההיסטורית שהיא מבטאת.

סדרת בולי דואר עברי (או "דאר עברי" כמו שנכתב עליהם) היא סדרת הבולים הראשונה שהנפיקה מדינת ישראל, מיד לאחר הכרזתה. הסדרה, שהוכנה ערב הקמת המדינה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, הינה בת תשעה בולים שונים בעריכים שונים ובשני גדלים שונים. נושא הסדרה הוא מטבעות יהודיים שנטבעו בעת העתיקה (129 לפסה"נ - 135 לסה"נ), אשר מסמלים את הלחימה של העם היהודי למען אוטונומיה לאומית, ריבונות בארץ ישראל וחופש של עם ישראל. לחימה שהגיעה אל סופה, בעיני רבים, עם הקמת מדינת ישראל - בית לאומי בארץ ישראל לעם היהודי, 1900 שנה לאחר שנשלל לה אותו החופש והריבונות. בזכות המסתורין האופף את הכנת הסדרה בתנאים המחפירים, הסמלים המרתקים שהיא נושאת והעוצמה ההיסטורית הרבה שהיא מבטאת - הפכה היא להיות סדרת הבולים המוכרת, המעניינת, מציתת-דמיון כל אספן והיקרה ביותר, שהנפיקה מדינת ישראל. "סיפורה של מדינת ישראל הוא סיפור בו העבר והעתיד שזורים זה בזה", אמרו אז, ואין ספק שסדרת בולי דואר עברי מדגימה זאת בצורה הטובה ביותר. סיפורם של דואר עברי מחזיר אותנו לתקופה של קום המדינה ולפניה, תקופה קשה בה כמעט כל יהודי חלם על בית לאומי שישמש לו מחסה מפני האנטישמיות הגואה, שהצליחה להגיע באותה תקופה למימדיה המפלצתיים בשואת יהודי אירופה. 

אחד מבולי "דואר עברי", את הבול שלחו בתאריך 16\5\1948, יומיים לאחר קום המדינה. המטבע שעל הבול – מטבע עשוי כסף מתקופת בר כוכבא עליו מוטבע ארבעת המינים

לאחר הקונגרס הציוני הראשון בבזל, בשנת 1897, כתב בנימין זאב הרצל ביומנו האישי "בבזל יסדתי את מדינת היהודים", בהמשך המשפט נכתב כי "לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול". לכל היותר עברו חמישים שנה, והלא יאומן נעשה- הוקמה מדינת היהודים. להקמת אותה מדינה קטנה היו ונוספו כל הזמן בעיות גדולות. חלקם עדיין לא נפתרו, חלקם פתורות וחלקם עדיין לא נוצרו. לפני שהאיש הזקן, קטן-הקומה והחביב הכריז כי "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל", ניתן לבריטים מנדט אשר ישמש הכשרה לישוב העברי לנהל את חייו תחת הנהלתו ופיקוחו. בסוף אותה תקופה, בשנת 1948, לאחר שבאו"ם אישרו ליהודים להקים מדינה בארץ, נוספה עוד בעיה, זוטא לכאורה.

הבעיה הייתה הנפקת בולים חדשים שיבטאו את חופש השלטון של המדינה הצעירה שעדיין לא נולדה. הבעיות היו רבות: לא היה נייר מתאים, היה אסור לפי החוק בארץ להנפיק בולים שהם לא בולי השלטון הבריטי והייתה בעיה של שמירת הסודיות, מכונות לא נמצאו ואם נמצאו היו הם פרימיטיביות, ואף אף אחד לא ידע להפעילם, לא ידעו איך יעבירו אותם לשימוש. ועוד, איזה בולים אלו יהיו, איך יראו, מה יהיה עליהם? ועוד, שם של איזה מדינה יהיה כתוב עליה? הרי עדיין לא הוכרעה בעיית שמה של המדינה - יהודה, ישראל, שמא ארץ-ישראל?

למרות כל הבעיות הרבות שנוצרו, בבוקר יום ראשון, 16\5\1948, ז' באייר ה'תש"ח, כבר נשלחו בולי הדואר עברי לסניפי הדואר ואנשים רבים רצו לאשנבים לקנות אותם. לקנות את אותם "בולי דואר עברי מאז הבית השני", כמו שרווחה ההלצה דאז. הלצה שאין ספק שלא הייתה אלא מציאות. היו אלו בולים עבריים, נושאים את השם "דאר עברי" שמאז תקופת הבית השני לא היה לאותם יהודים לשלוח דואר תחת ריבונות עברית. מה גם, אותם סמלים שהסדרה נושאת הם סמלים של מטבעות עתיקים מתקופת הבית השני, הפעם האחרונה שהייתה ליהודים אוטונומיה, והפעם האחרונה שהם נלחמו עבורה.

מספר שבועות לפני הכרזת המדינה החלו לדון באמת בשאלת הבולים העתידים לראות אור. למעשה, בעיית הבולים נוצרה לראשונה לאחר הצבעת האו"ם בנושא הקמת מדינה יהודית וערבית בארץ ישראל, בכ"ט בנובמבר 1947, חודשים ספורים לפני הכרזת העצמאות, אשר אישרה ברוב קולות את הקמת המדינה. חברי ההנהגה היהודית דאז ביקשו משלושה גרפיקאים לנסות לעצב בולים למדינה החדשה. מתוך ש?לש ההצעות שהוצעו, הצעתו של אחד מהם, אוטה וליש שמו, התקבלה בהתרגשות רבה. לפי הצעתו, על הבולים החדשים יופיעו תצלומים של מטבעות שנטבעו ע"י היהודים 2000 שנה קודם לכן, בתקופת המרד הגדול (67-73 לסה"נ) ומרד בר כוכבא (132-135 לסה"נ), אשר מבטאים את הרצון והלחימה של העם היהודי לחופש.למרות זאת רק לאחר כמה חודשים אחרי, באפריל 1948, החלו לתכנן את עניין הבולים ברצינות, כאשר הבריטים, שהיו אמורים לפנות את הארץ, הודיעו על הפסקת שירותי הדואר ועל השמדת כל מלאי הבולים הקיים. כאשר רצתה ההנהלה היהודית להדפיס את אותם בולים, שעדיין לא עוצבו סופית, גילו שאין מקום בו יוכלו להנפיק את הבולים- לא היו כמעט מכונות שמסוגלות לעשות זאת, ואם כן היו אז המכונות היו גסות ופרימיטיביות בכדי להנפיק בולים קטנים, שכמובן צריכים להיות הכי יפים שיש והכי נקיים שיש, כי הם מעין "סימן זהות" חדש למדינה החדשה, שעדיין לא נוסדה. כאשר חיפשו מכונות בבתי דפוס גדולים לא היה אפשר לשמור על סודיות בעת ההדפסה, בגלל שאם יגלו שרוצים לנסות להנפיק בולים למדינה החדשה, כל עוד הבריטים בארץ, הדבר יגרום לתהודה פוליטית שלילית.לבסוף בעניין הדפסת הבולים הצליחו להשיג מס' מכונות דפוס מדפוס עיתון הארץ, שהועברו למקום סודי בת"א. כמה שנים לפני כן, דרך אותו דפוס של עיתון הארץ, הזמינה הקק"ל כמה סדרות של "בולי הקק"ל", חלקם אפילו הוכשרו להיות בולי דואר חוקיים בתקופת המעבר, ולכן כשפנתה ההנהגה היהודית לבקש סיוע בנושא, הסכים הדפוס להיענות לבקשה, בגלל ניסיונו בנושא. כאשר העבירו את מכונות הדפוס לת"א עוד בעיה נוצרה- נייר לא היה כמעט, ואם היה - החל להידלדל, ולא הייתה שום אפשרות לייבא מחו"ל או משאר חלקי הארץ נייר. ועד שהמוסדות הרשמיים החליטו "רשמית" לאשר את ההנפקה, כמעט ולא נותר ממנו. בגלל שלא יכלו לעשות הזמנת נייר, כל סוג נייר שנמצא אז- גם אם היה גרוע לשימוש, גס ולא ראוי שעליו יונפקו בולים, נלקח למען ההנפקה. כך שבסוג הגרוע והגס של הנייר השתמשו להדפיס את הבולים הקטנים, בעריכים הנמוכים. ובסוג ה"משובך" של הנייר שנמצא, כגון מספר מצומצם של גיליונות נייר תכלכל שנמצא, השתמשו להדפיס את הבולים הגדולים, בעריכים הגבוהים.כאשר הגיעו גלופות-הבולים מאוטה וליש, אשר על סמליהם נדון בהמשך, עלתה לאוויר בעיה חדשה: עדיין לא הוכרעה בעיית שמה של המדינה- איך היא תיקרא? אולי "ארץ-ישראל" אולי "יהודה", אולי "מדינת יהודה" ואולי "מדינת ישראל"? הבולים היו צריכים להישלח עוד ימים ספורים ולא יכלו להנפיקם בגלל שלא ידעו לכתוב מטעם איזו מדינה הבולים מונפקים. אז צץ בראש משהו הרעיון לקרוא לבולים "דאר עברי" (ולא ישראל וכד'). כך בעזרת פתרון זה היה אפשר להתחיל להדפיס את הבולים.אך עדיין בעיות טכניות רבות עלו, כגון בעיית הצבע, הנקבוב וכו', ואת כולם פתרו בדיעבד. לגבי צבעם של הבולים, הוחלט מה הם יהיו וכדי לבדוק אם הם אכן אלו ניסו להדפיס פרסומות של סיגריות ולא של הבולים כדי שלא יגלו את ההנפקה הלא-חוקית. לגבי הנקבוב של הבולים- לא נמצאה מכונה בה יוכלו לנקבב כמות סבירה של גיליונות. למזלם נמצאה באותו מקום מכונת נקבוב, שגם הייתה באיכות ירודה, אך טובה לשימוש בדיעבד.כך הצליחו לפתור את בעיית הבולים - בבוקר יום ראשון, 16\5\1948, ז' אייר ה'תש"ח, למרות הכל, כבר נשלחו כמויות גדולות של הבולים הראשונים של המדינה שזה עתה נוסדה, ולמרות תחילת החלק השני של מלחמת העצמאות, עמדו אזרחים בתורים באשנבים ע"מ לקנות את אותם בולים חדשים\ישנים.אותם אזרחים שקנו את כל הסדרה, קבלו לידם סדרה בת תשעה בולים בעריכים שונים, בשני גדלים ובצבעים שונים, עליהם סמלים שונים, או יותר נכון, מטבעות שונים. אותם מטבעות, כאמור, מסמלים את הלחימה של העם היהודי למען אוטונומיה לאומית, ריבונות בארץ ישראל וחופש של עם ישראל. בשעת הלחימה של היהודים נגד הרומאים, במרד הגדול (67-73 לסה"נ) ובמרד בר כוכבא (132-135 לסה"נ), החליטה המנהיגות היהודית דאז לטבוע מטבעות יהודיים כדי לציין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. מנהג הטבעת המטבעות בידי יהודים החל בימי יוחנן הורקנוס הראשון (135-104 לפני סה"נ), מראשוני המלכים החשמונאים. לפני שנדון על המטבעות עצמם, יש לציין כי בשובלי-הבולים (שעליהם נדון בהמשך) מדי פעם מצוינים תקופות שבמשך השנים הוכח כי המטבעות לא נטבעו בהם. 

חלק מהבולים מעוטרים במטבעות שנטבעו בתקופת המרד הגדול (או המרד הראשון או מלחמת היהודים {the jewish war}) (67-73), בעיצומו של אותו מרד נחרב ע"י הרומאים בית המקדש לאחר 420 שנות פעילות. היהודים השיבו לחימה ומאות אלפי יהודים נהרגו ונשחטו*. למרות שהיה זה קרב של הרומאים נגד אומה קטנה, הרומאים יחסו לעצמם זאת כניצחון אדיר, דבר שבא לידי ביטוי בתהלוכות רבות (לדוג' תהלוכת טיטוס שהונצחה בתבליט המפורסם - שער טיטוט) ובמטבעות רבים שנטבעו, ביניהם גם מטבעות זהב וכסף.על אותם מטבעות שטבעו היהודים מופיעים עץ דקל, עלים, אמפורות, גביעים, וכמובן כתובות מעודדות של כמיהה לציון.עץ הדקל ועלה-הגפן, שהפכו להיות פופולארים ביותר בתרבות היהודית במאה הראשונה לספירה, מבטאים את השפע של הקב"ה כפלי האדם. גם כן התמר, שגדל על עץ הדקל, הוא מהחשובים שבעצי הפרי ו"צדיק כתמר יפרח" ויכול להיות שעלה הגפן מסמל את גפן הזהב שהיה מוצב בכניסה להיכל. אותם אמפורות וגביעים ,לפי דעת רוב החוקרים כיום, הם כלים מבית המקדש - אמפורה שהיא כלי לניסוח או כלי קיבול לנוזלים** והגביע יכול להיות כגביע העומר. כמו-כן, אותו גביע מופיע על שער טיטוס, עליו חרוטים כלי המקדש. כמובן שיש כאן אמירה פוליטית מסויימת, שבית המקדש יישאר והרומאים לא יצליחו להחריב אותו. כ"כ הכתובות שע"ג המטבעות הם "לגאולת ציון" "חרות ציון" "ירושלים" וכו' (***).וחלק מהבולים מעוטרים במטבעות שנטבעו בתקופת מרד בר כוכבא (132-135 לסה"נ), כאשר היהודים לחמו נגד הרומאים ע"מ לקבל ריבונות עצמאית על הארץ. על מטבעות אלה מצוינים אשכול ענבים וארבעת המינים. אשכול הענבים מציין, כאמור, את השפע של הקב"ה, וארבעת המינים מציינים מצווה חשובה ביותר בבית המקדש. כ"כ על הכתובת מצויין "ירושלים הקדושה", "אלעזר כהן גדול" (משרה שיכולה להתקיים רק כאשר בית המקדש קיים).יש לציין, כי הכתובות שנטבעו על המטבעות הן בכתב האשורי, שלא היה נהוג באותה תקופה. באותה תקופה, כמו שמעידות לנו המגילות הגנוזות שנכתבו באותה עת, השתמשו בכתב העברי המרובע (הדומה לכתב בו אנו משתמשים כיום). הסיבה, שהכתובות לא נכתבו בכתב המרובע שהיה הכתב המוכר אז, היא שאותם המוסדות היהודיים שטבעו את המטבעות, ניסו לפאר את ההיסטוריה המפוארת של העם היהודי. למעשה, אותו הכתב המופיע על המטבעות הוא הכתב בו השתמשו מאות שנים לפני שנטבעו, בתקופת בית ראשון, תקופה בה מלכות בית דוד ושלמה הייתה אימפריה רחבת מימדים. הייתה זו תקופה אופטימית המעידה על שלטון ישראלי חזק ביותר והתפתחות מדהימה. אותם מוסדות יהודיים שטבעו את המטבעות, שנים רבות לאחר מכן, בשיאה של התקופות הקשות ביותר לעם היהודי – ניסו, באמצאות המטבעות שהיו עוברים בידי אלפי אנשים, להזכיר לעם היהודי שסבל את העבר שלו, את העבר הכול-כך-מפואר-שלו. לסוג הכתב על המטבעות היה משמעות עמוקה וכך ניסו ליצור אופטימיות בלבו של העם שסבל כל כך, ראה את בית אלוהיו נשרף לנגד עיניהם ורבבות מבני עמם נשחטים, להזכיר להם איפה היינו. מצחיק הדבר שעל בולי דואר עברי שגם ניסו להעלות את מורל העם, נדפסו מטבעות עתיקים שנטבעו על מנת לסמל שאנו עם בעל ריבונות. כך, למעשה, נשלם מעין מעגל בין 3000 שנה של העם היהודי – התקופה הטובה של ראשית המלכות הישראלית – התקופות הקשות של העם והחורבן הנוראי – והחזרה המופלאה למולדת לאחר אלפיים שנות גלות.

בעניין השובלים, כאשר הגיעה הגלופה של הבולים שמו לב שהיהודי\ישראלי הממוצע של אז לא ידע לקרוא עברית עתיקה. דוד רמז, בולאי שהיה מעורב בכל העניין, חשב על רעיון שהיה נהוג באותם השנים בליכטנשטיין- מתחת הבול נהגו להוסיף עוד פיסת דף, שתסביר את פשר הבול. אותה פיסה, המכונה שובל, באה להסביר את הבול, או לעניינו- לפרש את הכתובת שעל גבי המטבעות ולכתוב מאיזה תקופה הם. כך החלו להוסיף לכל גליון בולי דאר עברי שורה של שובל - כתובית של כמה שורות שמסבירה מעט על המטבע שעל גבי הבול. ומאז ועד היום, מתחת לכל בול ישראלי יש שורה של שובל, שמוסיף על הבול. השובל הוא חלק אינטגראלי מהבול הישראלי והיום רוב אספני בולי ישראל לא ירצו לקבל בול ללא שובל. כאמור, באותה תקופה חשבו רוב החוקרים כי רוב המטבעות שהוזכרו כאן נטבעו בתקופת החשמונאים, ע"י שמעון החשמונאי (סביבות 140 לפסה"נ).עוד יש לציין, שבול דואר עברי עם שובל שווה כיום פי כמה עשרות ומאות מאותו בול דואר עברי ללא השובל. לגבי הבולים עצמם, בסדרה נמצאים תשעה בולים בעריכים שונים, בצבעים שונים ובשני גדלים.ששת הבולים הראשונים (3-50 מיל) הם בגודל בול רגיל. שווים כיום רב מהערך הנקוב עליהם.מטבע 3 מיל- בול כתום עליו מטבע עץ דקל מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "לגאלת ישראל"מטבע 5 מיל- בול ירוק עליו מטבע עלה גפן מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "חרות ציון"מטבע 10 מיל- בול סגול (אדום לילכי) עליו מטבע אמפורה מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "שנת שלוש"מטבע 153 מיל- בול אדום-עז עליו מטבע אשכול ענבים (ראה תמונה המטבע במאמר) מתקופת מרד בר כוכבא. הכתובת: "שנה ראשונה לגאולת ישראל"מטבע 20 מיל- בול תכלת\כחות עליו מטבע גביע מתקופת מרד בר כוכבא. הכתובת: "שקל ישראל. שנה שניה"מטבע 50 מיל- בול חום עליו מטבע ארבעת המינים מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "שנה ראשונה לגאלת ישראל"שלושת הבולים האחרונים, בעריכים הגבוהים (250-1000 מיל) הם בגודל כפול. שויים כיום רב מאוד ויכול להגיע לאלפי ועשרות-אלפי שקלים (עם שובל).מטבע 250 מיל - בול ירוק עליו מופיע מטבע משני צדדיו - מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה ii. הכתובת: "שקל ישראל שנה שניה" (צד i) "ירושלים הקדושה" (צד ii).מטבע 500 מיל - בול אדום עליו מופיע מטבע משני צדדיו - מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה iii. הכתובת: "שקל ישראל שנה שלישית" (צד i) "ירושלים הקדושה" (צד ii).מטבע 1000 מיל - בול כחול על נייר תכלכל עליו מופיע מטבע משני צדדיו - מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה iv. הכתובת: "שקל ישראל שנה רביעית "ירושלים הקדושה" (צד ii).בגלל החוסר בדפים ונקבוב הבולים במסרקים השונים, לפעמים קשה לדעת אם באמת בשרותינו בול דואר-עברי מקורי או שבשרותינו זיוף. דבר זה מבלבל את החוקרים שנים רבות. כמו-כן בגלל אותו חוסר במסרקים הדפיסו חלק משלושת העריכים הראשונים של הבולים בשיטת דקר.

בגלל החוסר בדפים ונקבוב הבולים במסרקים השונים, לפעמים קשה לדעת אם באמת ברשותנו בול דואר-עברי מקורי או שברשותנו זיוף. דבר זה מבלבל את החוקרים שנים רבות. כמו-כן בגלל אותו חוסר במסרקים שבעזרתם מנקבבים את שולי הבולים, הדפיסו חלק משלושת העריכים הראשונים של הבולים בשיטת דקר (ראה תצלום במאמר). גם כן הופיעה טעות קלה מבחינת סדר השורות על השובל של הבולים בעריכים 10 ו-15 מיל, דבר שמעלה עלייה משמעותית בולים אשר עליהם תקלה זו. עוד, הנפיקו אז גם סדרה של בולי דאר עברי עליהם מופיע הכיתוב "דמי דאר", מטרת בולים אלה היא תשלום "קנסות" של ביול חסר. שובלי בולים אלה חסרים את הכיתוב שנמצא בבולי דואר עברי הסטנדרטיים.

במשך השנים המשיכו להנפיק את סדרת הבולים הנושאת תצלומי מטבעות עתיקים (ראה תצלום במאמר), סדרה זו שודרגה מבחינה גראפית, שונה שמה ל"ישראל" ונוספו לה תצלומי מטבעות-יהודיים, בעיקר של מטבעות שנטבעו מטעם השושלת החשמונאית, שנוסדה ע"י יהודה המכבי. בולים אלה הונפקו לראשונה כשנה וחצי לאחר הנפקת דואר עברי, ונוספו לה כמה הנפקות של סדרות המשך עד מחצית שנות החמישים. בולי דואר עברי מהווים בסיס לעוד כמה בולים נוספים שהונפקו ע"י מדינת ישראל. בשנת 1973, לכבוד תערוכת הבולים הבינ"ל שהתקיימה באותה שנה בירושלים, הופיעו שלושה גיליונות מזכרת מרהיבים, אשר עשויים בטכניקות מתקדמות לאותה תקופה, עליהם הופיעו התמונות של שלושת בולי דואר עברי בעריכים הגבוהים (250-1000 מיל), וגם של המטבעות העתיקים עליהם הם מתבססים. יש לציין שאותה תערוכה, לכבודה הונפקו הגיליונות הנושאים את הבולים הראשונים של המדינה, נדחתה לכמה חודשים עקב מלחמת יום-הכיפורים (!). בנוסף לכך, גם על שלושה בולים מסדרת הבולאות השנתית שהונפקו בשנות התשעים מופיעים תצלומים של בולי דואר עברי, שמשמשים כבסיס לבול.הזיכרונות הקטנים כל כך, של אותו תהליך מיידע להנפיק בולים למדינה שעדיין לא נוצרה, מלמדים אותנו על תקופה גדולה כל-כך. התקופה של תקומת ישראל, לאחר 2000 שנות גלות. לאחר שהעם הקטן סבל אינקוויזיציות, מסעי צלב, גירושים, השמדה על-ידי שואה ועוד דברים שאין ספק שהם עוול בלתי-מוסרי, אין ספק כי כיום הצדק ההיסטורי והמוסרי ביותר הוא שיהיה לאותו עם מדינה וריבונות. אותה הוא ניסה להקים בהצלחה בלתי נתפסת. יהי רצון, ואותה מדינה קטנה תמשיך להתקיים. אנו היחידים שאחראיים לגורל אותה מדינה קטנה- אנו נחליט אם בגלל כל מיני ריבים פנימיים-טיפשיים ולא מוצדקים היא תפסיק להתקיים, ותישאר רק בתוך איזה עמוד וחצי מאיזה ספר היסטוריה מצהיב, שמא היא תמשיך להתקיים, ותהיה ותמשיך להישאר מדינה לתפארת.

*להרחבה ראה ספרו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלוויוס, הסטוריון בן התקופה) - תולדות מלחמת הרומאים עם היהודים.** ראה מסכת סוכה, פרק ד' משנה ח'.*** להרחבה ראה ספרו של יעקב משורר - "אוצר המטבעות היהודיים"

תגיות: 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת

.