אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שם מת ביל היקוק: דדווד המערב הפרוע


התמונה של אלי אשד

ביל היקוק

סדרת הטלוויזיה דדווד מציגה את המערב הפרוע ואת אחד מגיבוריו המפורסמים ביותר, ביל היקוקבריאליזם ובאמינות היסטורית, כפי שלאהוצגו מעולם. בוודאי לא בספרות העברית שגם בה הופיע ביל היקוק בספרים שהתחזו לתרגומים מאנגלית כדמות חסרת כל קשר למציאות ההיסטורית.

השבוע קניתי בחנות ספרים משומשים חוברת נדירה מאוד מסדרת המערבונים הישראלים: ביל היקוק - על עלילות מרשל נועז במערב הפרוע שכל קשר למרשל והשריף האמיתי שנשא שם זה נראה כמקרי בהחלט. באותו יום עצמו העלה הבלוגר אורי קציר כתבה על דמות של חוברות בפרוטה אמריקניות מהמאה ה-19 בשם דדווד דיק שהיה מעין רומנטיזציה של אותו ביל היקוק.

במקביל מוקרנת על המסך הקטן העונה השנייה בסדרת המערבונים יוצאת דופן מאוד בשם דדווד, סדרה שמעיזה להציג את כמה מהדמויות הידועות בתולדות המערב הפרוע של ארה"ב ובהם אותו ביל היקוק ואת המערב הפרוע עצמו כפי שלא הציגו אותם מעולם על המסך הקטן. אישית אני מחבב מאוד את הסדרה הזאת אם כי היא די קשה לצפייה מהרבה מאוד בחינות, ואולי יותר מכל בחיסול המקיף והמוחלט של כל זכר ושריד של רומנטיות שנשארו לאחת התקופות והמקומות שעברו את הרומנטיזציה הקיצונית ביותר בתולדות התרבות הפופולארית העולמית.

בעבר היו הדמויות המפורסמות של המערב מוצגים בתרבות הפופולארית, בספרים, בסרטים ובסדרות טלוויזיה כדמויות רומנטיות אציליות, ג'נטלמנים מושלמים, "אבירים על סוסים" ולוחמי צדק ללא חת.

ואחת הדמויות מפורסמות ביותר מסוג זה היה ביל היקוק האיש שנודע בחייו כאקדוחן המהיר והקטלני ביותר במערב הפרוע וככל הידוע הרג בקרבות אקדחים לפחות שבעה אנשים, ובמקרה שלו בניגוד לדמויות ידועות אחרות של המערב הפרוע הסיפורים על מהירות שליפתו וקטלניותו לא היו מוגזמים בהרבה בניגוד למקובל. היקוק לא היה סתם אקדוחן הוא היה ידוע גם כשריף קשוח במיוחד בעיירה הפרועה אבילן והשליט שם סדר ביד של ברזל ובאקדח שלוף שבו מעולם לא היסס לירות. הוא הפך כתוצאה למודל לשריף המשליט סדר בעיירה כנגד כל הסיכויים.

בשנת 1876 הגיע היקוק לעיירת הכורים הפרועה דדווד שבדרום דקוטה. זאת הייתה תקופת שיא "הבהלה לזהב" באזורים אלה כאשר אלפי כורים חיטטו וחפרו בגבעות השחורות של דרום דקוטה בחיפושים אחרי זהב אם כי אלו השתייכו לפי הסכמים ל-אינדיאנים של שבט הסיו ובכל מבצעי הכרייה שם היה משום הפרת חוק והפרת הסכמים בוטה. האזור אפילו לא השתייך לארצות הברית אבל את אף אחד שם (חוץ מהאינדיאנים) זה לא הטריד.

שם בעיירה הפרועה דדווד מצא היקוק את מותו בצורה צפויה למדי: יריה בגבובזמן שהיה עסוק במשחק קלפים(הואבדיוק החזיק אז בידו קלף שמאז זכה לכינוי "קלף האיש המת"), ומסיבות שעד היום נשארו לא ברורות. הוא היה בזמן מותו אדם מזדקן במונחים של המערב הפרוע (בן 39!) וכמעט עיוור ויתכן מאוד שהאיש שחיסל אותו בזמן שעוד היה בכושר יחסי רק עשה לו חסד ומנע ממנו זקנה מכוערת של קבצן עני כפי שקרה לאקדוחנים ידועים רבים אחרים של המערב הפרוע.

ביל היקוק מת אבל לא נשכח, נהפוך הוא. חייו וצורת מותו הפכו אותו למפורסם בהרבה מאשר אם היה מזדקן ומת "בצורה טבעית". על דמותו נכתבו מאות ואלפי סיפורים במגזינים בפרוטה, והוסרטו עשרות (למעלה מ-50) סרטי קולנוע וטלוויזיה, ולפחות סדרת טלוויזיה אחת בשנות החמישיםהרפתקאות ביל היקוק, שרצה בין השנים 1951-1958 בכיכובו של גיא מדיסון כאיש החוק.

בכול הסיפורים והסרטים האלו הוא הוצג בתורלוחם הצדק והגיבור המושלם ביותר של המערב הפרוע. העיירה שבה מצא היקוק את מותו, דדווד, הפכה מקום מוכר היטב למיליוני אמריקנים, הודות לסיפורי הרפתקאות בפרוטה על היקוק וידידתו קלמיטי ג'ין הפמיניסטית הראשונה של המערב הפרוע וגם הודות לדמות דמיונית לחלוטין בשם דדווד דיק. דדווד הוצגה בסיפורים אלה מעין גן עדן של הרפתקאות.

דדווד

קלמיטי ג'ין הפמיניסטית הראשונה של המערב הפרוע

ביל היקוק הפך בהמשך לדמות מפורסמת בעולם כולו הרחק מעבר לגבולות ארה"ב. אפילו בישראל הכירו את הדמות וסדרה על הרפתקאותיושל איש החוק ביל היקוק (שחוץ מהשם לא היה לו כל קשר לדמות ההיסטורית) הופיעה מאת סופר בשם "קלייד מורטון" (למעשה שני סופרים ישראליים בשם עזרא מצרי ומירון אוריאל). ביל היקוק הוצג בכל הסיפורים האלה כסמל של הגבריות במערב הפרוע.

אלא שמאז שנות השבעים של המאה העשרים חל פיחות גדול בתדמיתו של ביל היקוק ושל ז'אנר המערבון כולו, היחלשות וכמעט היעלמות שיש לייחסם לאובדן האמונה הכללי גם בארה"ב במיתוס שעליו נבנה המערבון של המתיישבים ללא חת שנאבקים באינדיאנים צמאי דם. כיום כבר ידוע שבאינדיאנים בוצע ג'נוסייד והם היו אנשים החלשים בסיפור. בארה"ב המערבון כמעט נעלם מתחומים שונים של התרבות הפופולארית כמו הסרטים והקומיקס אם כי הוא ממשיך לשגשג דווקא באירופה במקומות כמו צרפת, גרמניה ו-איטליה. אבל נראה שגם שם הוא נחלש לאחרונה כתוצאה מהתחזקות האנטי אמריקניזם במדינות אלה.

אבל למרות כל ההספדים, אחת לכמה שנים, ז'אנר המערבון מעולם לא מת. והוא מראה לאחרונה שוב סימני תחייה בסדרת דדווד. סדרה זאת מציגה את המערב הפרוע מזווית כמעט חדשה, וקרובה יותר מאי פעם למציאות. העלילה מתרחשת בעיירה הפרועה והמפורסמת דדווד שבדרום דקוטה בשנת 1876 בתקופה שבה היא מפורסמת במיוחד והייתה לא יותר מעיירה הלא חוקית שהוקמה על שטחי האינדיאנים משבט הסיו בניגוד לכל ההסכמים עימם בגלל גילוי זהב במקום .הסדרה שמה דגש חזק על הולדת העיירה במעשה פשע נגד האינדיאנים. וזאת כחלק ממגמה להציג את המערב הפרוע של דדווד כדבר הרחוק ביותר שניתן להעלות על הדעת מאותו גן עדן של הרפתקאות כפי שהעיירה הוצגה בעבר. דדווד של סדרת הטלוויזיה היא אחד המקומות הפחות נעימים ומושחתים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. כולה מלאה בסחי ובזוהמה פיזית ואנושית וגם לשונית.

יוצר הסדרה דיויד מילץ' הוא בעברו מרצה לספרות אנגלית שהפך כתסריטאי. הוא החליט לתאר את חיי המערב הפרוע בצורה הריאליסטית ביותר שניתן (דהיינו בצורה המנוגדת למרבית סדרות הטלוויזיה עד כה שהעדיפו לתאר את חיי המערב בצורה רומנטית) ואת פרקי הסדרה כתב לאחר תחקיר שנמשך כשנתיים והוא יצר סדרה שעם כל "כיעורה" הפיזי והעלילתי הרי היא אחת הסדרות הטובות ביותר שנכתבו לטלוויזיה האמריקנית. אבל מי שמחפש הרפתקאות ורומנטיקה בסדרה זאת לא ימצא כאלה שכן יש בה דה מיתולוגיזציה כמעט מוחלטת של המערב.

הגיבורים האמיתיים של הסדרה הם לא ביל היקוק המפורסם שלמרבית הפתעה (אך בהתאם למציאות ההיסטורית) נהרג כבר באחד הפרקים הראשונים. אלא סט בולוק הידוע הרבה פחות ו-אל סורנגן האיש הרע והמצליח ששימש כבעל המסבאה בעיירה. התוצאה היא תיאור לא סנטימנטלי אבל כמעט מופתי של חיי המערב הפרוע וזאת כולל שימוש חסר תקדים בסדרת מערבונים בסקס ובניבולי פה.

דדווד

בניגוד לסדרות קודמות של מערבונים כמו בוננזה ו-עשן האקדחים שתמיד שמו דגש על כמה דמויות הרואיות קבועות שבכל פרק שמו קץ לכוחות הרשע בעיירה ב-דדווד שמים דגש על החברה כולה בעיירה כולל האנשים הכלל לא סימפטיים בה (והם הרוב). בחלקם הגדול אלו הם אנשים היסטוריים שמתוארים בצורה לא כל כך שונה מכפי שהיו במקור. הם תופסים מקום מרכזי לא פחות מהאנשים החיוביים. אל סורנגן בעל המסבאה הפושע הוא חשוב בדיוק כמו השריף בולוק והוא לא סימפטי ביותר בדיוק כמו טוני סופרנו בסדרה אחרת של חברת איץ' בי או ועם זאת אנושי בדיוק כמוהו.

דדווד

העיירה דדווד 1876

אבל, בין הדמויות האחרות ניתן למצוא את ידידו של סת בולוק, היהודי סול סטאר (ג'ון הוקס) שבמהלך פרקי הסדרה נאלץ לשמוע כל ניבול פה אנטישמי אפשרי. יהודים כידוע אינם דמויות נפוצות משום מה במערבונים אם כי הם יותר מכל אחד אחר תרמו להנצחתו של המערב הפרוע בקולנוע ובטלוויזיה ובכך נעשה איתם צדק היסטורי מסויים.

אבל דומה ש-דדווד הסדרה שמתארת את המקום שבו מת ונקבר ביל היקוק עושה כמיטב יכולתה כדי לחסל סופית את כלל ההנחות הרומנטיות וההרואיות שעומדות מאחורי ז'אנר המערבונים כולו.

ביל היקוק בספרות העברית

את דמותו של ביל היקוק ניתן למצוא גם בספרות המערבונים העברית שפרחה בישראל בראשית שנות השישים. זאת הייתה ספרות שנוצרה בידי כמה סופרים ישראליים שכתבו תחת שמות אמריקניים למהדרין על דמויות כמו המרשל ביל קרטר ועל בוק גונס ו-מרשל שיפינג וגם על ביל היקוק.

המחברים היו עזרא מצרי, מחבר שחיבר כמה מערבונים בינוניים ומטה ו-מירון אוריאל מחבר שחיבר כמה מסדרות המערבונים הטובות ביותר כמו בוק ג'ונס ו- מרשל שיפינג, בנוסף לסיפורי טרזן פנטסטיים רבים וסיפורי "סטלגים". בנוסף היה לאורך חייו עיתונאי ומתרגם פורה, סגן עורך שבועון לאישה ואפילו כתב ראשי ועורך של המגזינים הראשונים בעברית בנושאי מיסטיקה.

דדווד

על ביל היקוק יצאה לאור סדרה אחת בעברית:

סדרת ביל היקוק מאת קלייד מורטון (ב"תרגום" עזרא מצרי, הוצאת נרקיס, 1963.

סידרה זאת שלה היו עטיפות צבעוניות נכתבה בידי הסופר עזרא מצרי ועסקה באיש החוק המרשל ביל היקוק, אקדוחן ואיש חוק ידוע במערב, ופיקודו של קפטין גוליפורד מה-טקסס רנג'רס. עם זאת פרט לשם המפורסם לא היה כל קשר בין הדמות שבסיפורים לדמות ההיסטורית. החוברות היו:

1. שביל ללא סוף2. אפיק הדמים3. פרשי השאול4. אקדח מול אקדח5. מבריחי הגבולות 6. עמק הצללים7. הנוקם8.באין חוק (זהה לסיפור חטיפתו של קולינס ניל שהופיע כחוברת טרזן מספר 10 בכרך 14 בהוצאת הקרנף)9. רוכבי הצללים של ילוסטאון

ביל היקוק פוגש את...

פרט מעניין לגבי ביל היקוק זה הוא שיוצריו בהוצאת נרקיס הרבו להפגיש אותו עם גיבורי סדרות המערבונים האחרים שיצאו בהוצאתם, הלוחם באינדיאנים ג'ורג' שיפינג איש החוק בוק גו'נס והאקדוחן חובש המסיכה תום מיקס. בכך יצרו כותבי סיפורים אלה"ארצ'י ברמן" ו-"קלייד מורטון" (הלא הם מירון אוריאל) מעין יקום דמיוני משותף שבו כל גיבורי סדרות המערבונים שלו חיו זה לצד זה ונפגשו זה בזה. הסיפורים האלו היו:

סדרת מרשל שיפינג מספר 8. מקטרת השלום מאת "ארצ'י ברמן". הלוחם הנועז באינדיאנים ג'ורג' שיפינג ו-ביל היקוק יוצאים לדיוני שלום עם המנהיג האינדיאני הענן האדום שמתכוון לתקוף את כורי הזהב הלבנים בגבעות השחורות ונאבקים בדרך בלבנים מרושעים שמנסים לטרפד את דיוני השלום. העלילה כאן לשם שינוי בניגוד לסיפורי ביל הייקוק האחרים בעברית קשורה איך שהוא לאירועים האמיתיים שבהם היה היקוק מעורב בעיירה דדווד אם כי כמובן כל דמיון בין הפרטים הספציפיים בסיפור והאמת ההיסטורית הוא מקרי בהחלט. סיפור זה יצא גם כספר בכריכה קשה אחד מארבעה ספרים תחת השם סדרת קרל מאי (למרות שלא היה כל קשר בין הסיפורים ובין הסופר הגרמני אבל זה לא שינה כלום לאף אחד) בהוצאת ע. נרקיס "בתרגום אבנר כרמון" ועם ציורים חדשים של אשר דיקשטיין. כולם ב-1967.

בוק ג'ונס ו-ביל היקוק

ביל היקוק הופיע שוב בסדרת בוק ג'ונס הזעירה מאת ארצ'י ברמן (מירון אוריאל) בהוצאת נרקיס .32 סדרה של חוברות בנות 32 עמודים על עלילות איש חוק נועז, שליחו למשימות מיוחדות של המרשל הזקן מוושינגטון, ג'ורג' שיפינג.מספר 9 . בכורי השטן.

בוק ג'ונס והמרשל ביל היקוק משתפים פעולה במאבק כנגד כנופיית אחים מסוכנת. בוק ג'נס אגב היה פיקודו של ג'ורג שיפינג המבוגר וכך העלילה צריכה הייתה להתרחש כמה (עשרות) שנים טובות אחרי עלילת מקטרת השלום. אבל אם כך היה לא נראה שהמחבר מירון אוריאל נטרד יותר מדי עם פרטים קטנים מעין אלה ואין כלרמז לכך ש-היקוק הזדקן אפילו ביום אחד מאז הופעתו במקטרת השלום.

הסחטן מן המיסיסיפי מאת"ארצ'י ברמן" ( מירון אוריאל) מספר 4 בסדרת מועדון ארצ'י ברמן"בתרגום אבנר כרמון", הוצאת "ע.נרקיס, 1964.

זה היה ספר כיס שבו נאבק איש החוק החבוש מסיכה תום מיקס (שנקרא כך על שם שחקן מערבונים מפורסם בימי הסרט האילם אם כי לא היה שום קשר בינו ובין השחקן בסיפורים, ושאר הסיפורים על עלילותיו הופיעו כמחוברים בידי "קלייד מורתון" או "קלייד מורטון" ההוצאה לא טרחה לשמור על איות אחיד) נאבק בקלפן רצחני בספינה במיסיסיפי ובכנופייה במהלך העלילה הוא נעזר באיש החוק ביל הייקוק שמתחזה לאחד מחברי הכנופייה ,אם כי על זה נאמר בראשית הסיפור שהוא כבר עסוק בעניינים אחרים של שמירת חוק. לקורא יש את הרושם המוזר במהלך הקריאה שהסופר פשוט חיבר זה לזה שני סיפורים שונים שכתב במהלך הספר מאחר ששתי העלילות על מיקס ועל היקוק אינן באמת מתחברות והעלילה על היקוק פשוט "נתקעת" במהלך הספר, נראה שמירון אוריאל, אדם עסוק מאוד כמו כל פרי לאנסר אחר, פשוט שכח לחזור אליה.

חוץ מזה ביל היקוק הופיע עוד לפחות פעם אחת בעברית. בסדרת הקומיקס האיטלקית תולדות המערב הפרוע שיצאה לאור ב-הוצאת מ.מזרחי בשנות ה-70 ושהרבתה לשלב בעלילה דמויות היסטוריות אמיתיות מתולדות המערב. ביל היקוק הופיע בסדרה בגיליון מספר 16 מרד העבדים כנער עליז ואקטיבי שעוזר לגיבורים להיאבק בבעלי עבדים.בהמשך הסדרה הזאת בחוברות האיטלקיות שלמרבית הצער כבר לא תורגמו לעברית, ביל היקוק וחייו הפכו לאחד האלמנטים המרכזיים בסדרה.

1. הנידונים למוות.תרגם א. בן מרדכי. 1972. קצין בצבא רודף אחרי אנשים שרצחו את ארוסתו במשך תשע שנים ולוכד אותם בקרבת דדווד ועל רקע הקרב בביג ליטל הורן. מספר 12 בסדרה

2. הרוצח האינדיאני. בתרגום א. בן מרדכי. חייל צבא הצפון יוצא אחרי המלחמה לנקום באדם שבגד בו ובאסירים אחרים של הדרום. נפגש בגנרל קאסטר דמות משנה בספר ומעורב בקרב בביג ליטל הורן .מספר 20 בסדרה.

3. המבוקש. עדנה רוזן. 1974. צ'רלס ראולינס יוצא לחסל בני משפחה רצחנית ב-דדווד על רקע הקרב בביג ליטל הורן. בתפקיד אורח השודד סאם באס. מספר 28 בסדרה.

ביל היקוק נוסע בזמן

היו גם סדרות קומיקס שונות על ביל היקוק בשנות החמישים, בארה"ב ובאיטליה והוא הוקם לתחייה בעולם הקומיקס בידי הקומיקסאי הבריטי המפורסם מכולם אלן מור. בסדרת קומיקס שיצר בשנות התשעיםבשםsupremeשהיא גירסה אישית מאוד של סופרמן.

ביל היקוק מתוארשם כנוסע בזמן העובר הרפתקאות שונות בתקופות שונות לצד הרפתקאותיו המתועדות במערב הפרוע. אך הוא בוגד בשבועתו כנוסע בזמן כאשר הוא מנסה לשנות את ההיסטוריה עם טכנולוגיה שגנב מהמאה העשרים ולהביא לניצחון הדרום במלחמת האזרחים עם פצצת אטום מהמאה העשרים שהוא מספק לגנרל צבא הדרום רוברט לי, הפצצה מופעלת בוושינגטון ב1863 ומביאה ליצירת קו זמן חלופי שבו הדרום הגזעני שולט בארה"ב במאה העשרים והעבדות נמשכת כבעבר. אך עמיתיו הנוסעים בזמן של היקוק מביאים למותו של היקוק ב-1876 כפי שאירע בהיסטוריה המקורית ומחזירים את קו הזמן לתיקנו. סיפור שהוא דוגמה לגילגולים הביזריים עד להדהים שיכולה לעבור דמות אמיתית בתרבות ובספרותה פופולארית של זמננו.

קישורים

ביל היקוק האיש והאגדה

ביל הייקוק ביל היקוק בויקיפדיה באנגלית עתוני התקופה על היקוק רפתקאות ביל היקוק: סדרת הטלוויזיה משנות החמישים

יל היקוק פוגש את תומאס אדיסוןלמיטי ג'ין בויקיפדיה

העיר דדווד אורי קציר על דדווד

ברוכים הבאים לדדוודהאתר של העיר דדוודההיסטוריה של העיר דדווד דדווד הדיגיטליתעוד אתר על דדווד

אתר תיירות לדדוודקישורים שונים על דדווד דדווד בויקיפדיה

סדרת הטלוויזיה דדווד

האתר הרשמי של סדרת דדוודדדווד באוזן השלישית

פרטים על סדרת דדווד

הסדרה בויקיפדיהראיון עם האיש שמאחורי דדוודדיויד מילץ'מאמר על הצילומיםניבולי פה בסדרת דדווד

מבקרים ישראליים על "דדווד"

רון מייברג על דדווד רועי הולר על דדווד נוגה הורוביץ על דדווד שי גולדן - על דדווד בלוגרית על דדוודפורום דדווד בתפוז

דדווד - אורן פריסקו

דדווד דיק :סדרת חוברות בפרוטה

דדווד דיק מאת אורי קציר דדווד דיק ו-קלמיטי ג'ין

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד