אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מגדה גבלס: הגברת הראשונה של הרייך השלישי / תיאטרון גבעתיים


התמונה של אלי אשד

מגדה גבלס
מגדה גבלס

השחקנית דליה שימקו העלתה לאחרונה על הבמה בתיאטרון גבעתיים הצגת יחיד בשם "הגברת הראשונה של הרייך השלישי". ההצגה עוסקת בחייה של אשת הצמרת הנאצית החזקה ביותר, מגדה גבלס, שהייתה אישתו של יוזף גבלס - התועמלן הראשי של הרייך ומקורבת לפיהרר עצמו שבו האמינה אמונה ללא מצרים. אבל היא הייתה מקורבת בשלב מסויים גם למנהיג הציוני חיים ארלוזורוב וייתכן בהחלט שהיה לה ידויותר מכך ברציחתו. להלן ביקורת על ההצגה של דליה שימקו שהיא גם כתבה על מגדה גבלס והירהורים על תיאורית קונספירציה מקורית מבית היוצר של כותב שורות אלו. שתי נשים מפורסמות באופן מיוחד היו ברייך השלישי שבו נקבע לנשים תפקיד מוגבל במיוחד מאחורי הגברים. האחת הייתה לני ריפנשטאל, במאית הסרטים החביבה על היטלר והשנייה הייתה מגדה גבלס, אישתו של שר התעמולה של הפיהרר. כל אחת מהן זכתה לכינוי "הגברת הראשונה של הרייך השלישי "אולם נראה שרק מגדה גבלס הייתה זכאית לתואר זה.

בימים אלו מוצגת על הבמות ההצגה מקורית שכתב וביים נוריאל טוביאס בשם זה שבה משחקת משחק יחיד דליה שימקו. ההצגה היא מונולוג של מגדה גבלס על חייה המשודר אל כלל האומה ואל אף אחד בתחנת רדיו בשעותיו האחרונות של הרייך מהבונקר בברלין המופצצת והעומדת להיכבש בידי הסובייטים.

מגדה

זהו ללא ספק נושא מרתק שרק לאחרונה שימש כנושא לסרט הגרמני המצליח "הנפילה" שהספר שעליו התבסס "14 הימים האחרונים" של יואכים פאסט יצא לאור גם הוא בעברית. ואין ספק שמאגדה גבלס הייתה גם אישה מרתקת אולי יותר מכל אחת מנשות המנהיגים הנאציים, גם בגלל עברה המסוכסך והמוזר באופן מיוחד.

האישה שאהבה את חיים ארלוזורוב?

אביה החורג האוהב והמסור מכס פרידלנדר היה יהודי ולאחר גירושי הוריה מגדה גבלס אף אימצה לעצמה את שמו, פרידלנדר. על פי ההצגה היא נתנה לו למות במחנות ההשמדה בלי שתנסה להתערב למענו. ככל הנראה פרידלנדר מת במחנה הריכוז זקסנהואזן.

מאהבה לפני יוזף גבלס היה לא אחר מאשר חיים ארלוזורוב, פעילבתנועת העבודה בתנועה הציונית שהיה האח של חברתה לכיתה ואחת מידידותיה הקרובות ביותר אז, ליזה ארלוזורוב, ולעתיד בכיר התנועה הציונית שנרצח באופן מסתורי.

לדעת אנשים שהכירו את מגדה גבלס, בשלב מסוים הייתה אפשרות אמיתית שמגדה הייתה עולה בעקבות ארלוזורוב לארץ ישראל בתקווה להפוך לאשת מנהיג ציוני... העיתונאית היהודייה בלה פרום שהייתה רכילאית מפורסמת והסתובבה בחוגי האריסטוקרטיה הגרמנית ואפילו בכירי המפלגה הנאצית עד 1938(!) והכירה אישית את מגדה גבלס, כתבה עליה שאילולא פגשה את יוזף גבלס והייתה ממשיכה בקשרים עם חיים ארלוזורוב והציונות ייתכן שהייתה מגיעה לבסוף לקיבוץ בארץ ישראל, הרובה על שכמה וסיסמה מהתנ"ך על שפתיה.

קשר זה היה שמור בסוד כל השנים וברוב הביוגרפיות של ארלוזורוב אינו מוזכר כלל. לא ידוע מספר האנשים שחוסלו בפקודת גבלס כדי להסתיר את קשריה היהודיים של אשתו.

בלה פרוםחשפה לראשונה את ה"קשר היהודי" של מגדה גבלס בספרה "דם ומסיבות" שהופיע בארה"ב ב-1944 ושם סופר לראשונה על אביה היהודי החורג של מגדה וגם על ידידותה עם חיים ארלוזורוב. בדיעבד התברר כי סוכני הגסטאפו עקבו אחרי בלה פרום וניסו לחסלה כדי למנוע ממנה לפרסם מידע מסוכן כזה על מנהיגי הרייך השלישי ובראשם גבלס ואשתו. בלה פרום שחששה בדיוק מזה פנתה לשלטונות האמריקניים ואלה פרשו סביבה רשת הגנה. הם לכדו סוכני גסטפו שנשלחו במיוחד לחסל את האשה שידעה יותר מדי על מגדה גבלס. הסוכנים הנ"ל הוכנסו לכלא ושהו שם עד אחרי סיום המלחמה. ישנן גרסאות שונות לגבי השאלה מתי בדיוק התקיים הקשר הזה:

בספר שחיברה ב-1999 עיתונאית תחקירנית הגרמנייה אניה קלאבונד (ידועה גם מסדרה שהפיקה על ראול ולנברג) לאחר שלוש שנות מחקר היא כותבת ש-מגדה גבלס הייתה בת בית אצל במשפחת ארלוזורוב והיא הניחה אם כי לא היו לה הוכחות מכריעות שהם היו מאוהבים בסוף ימי בית הספר של ארלוזורוב. לדברי קלאובונד, אחותו של ארלוזורוב ליזה, סיפרה שנים רבות לאחר מכן לחברים בישראל כי כשאחיה עזב את גרמניה ב1923 מגדה ליוותה אותו לרציף הרכבת ניסתה לשכנע אותו להישאר ומיררה בבכי כשלא הצליחה.

בכל אופן בראיון שקיימה בארץ עם עיתונאי של כל העיר הירושלמי הבהירה קלאובונד שחלק מ"העובדות" בספר הן פרי דמיונה מה שהפחית מאוד מאמינות הסיפור כולו.

נשות

נשות הרייך השלישי / אנה מריה זיגמונד. ספרית פועלים

על פי גרסה אחרת המובאת בספר "נשות הרייך השלישי" של אנה מריה זיגמונד, הקשר נוצר מחדש שנים מאוחר יותר בסוף שנות העשרים במהלך ביקוריו התכופים של חיים ארלוזורוב בשליחויות ציוניות בגרמניה. הקשר הרומנטי בין השניים שהכירו זה את זה מזה שנים (שהיו שניהם נשואים וחיים ארלוזורוב נשוי בפעם השנייה ושניהם הורים לילדים). הרומן על פי אנה זיגמונד נמשך שלוש שנים.

הוא החל ככל הנראה בסוף 1928 באחד מביקוריו התכופים של ארלוזורוב בגרמניה בשליחות התנועה הציונית. מגדה, אז רעיית מיליונר משועממת ולשעבר בודהיסטית באמונותיה, התגלתה כמקשיבה חרוצה מאוד לחזון הציוני של חיים ארלוזורוב דנה איתו על עתיד המדינה היהודית החייבת לקום בארץ ישראל .עד מהרה גלשו השיחות על עתיד היהודים בארץ ישראל ליחסי אהבה עזים שנמשכו עד לאביב 1931. ככל הנראה מגדה נמשכה אחרי הכריזמה האישית של ארלוזורוב ותוך כדי התפעלה מרעיונותיו הציוניים ומתיאוריו על החיים היהודיים החדשים בארץ ישראל והייתה מלאה וגדושה בהם. היא הביעה את רצונה לעלות לארץ ישראל ולבנות שם את חייה בקיבוץ. היא אף ענדה שרשרת עם מגן דוד שקיבלה במתנה מ-ארלוזורוב. על פי קלאובונד לעומת זאת הקשר הנ"ל של מגדה לא היה עם חיים ארלוזורוב אלא:

"רומן מזדמן עם איזה סטודנט וב-1929 היא החליטה שנמאס לה מכל העניין".

אנה זיגמונד טוענת שהיה זה קשר זה שהביא לגירושיה של מגדה מבעלה גינטר קוואנדט, תעשיין גרמני אמיד מאוד שחשף את קיומו בעזרת בלשים פרטיים. הבעל הרותח מזעם השליך אותה לרחוב לאחר תשע שנות חיים בצוותא ונתן לה זמן רק לארוז את מזוודותיה. לצוות המשרתים הוא הורה למנוע בעדה להיכנס לבית . אבל הוא שלח אותה לדרכה עם דמי מזונות גבוהים במיוחד.

במהלך 1930 פגשה מגדה ביוזף גבלס, התועמלן הנאצי ונשבתה בקסמו השטני, עבורו היא הצטרפה למפלגה הנאצית ואף החלה לעבוד בה אם כי עד אז לא התעניינה בנאציזם כלל.

אך בינתיים מגדה שמרה על קשריה עם חיים ארלוזורוב, אף תוך כדי קשריה עם יוזף גבלס שאף הזכיר אותם ביומנו. כך היא קיימה בו זמנית קשרים רומנטיים סקסואליים גם עם המנהיג הציוני חיים ארלוזורוב וגם עם המנהיג הנאצי יוזף גבלס .בקטעים מיומניו מהתקופה גבלס מזכיר שוב ושוב איש לא מזוהה בשמו שאותו הוא מכנה "הזר" או ה"הצל " ושמתואר כמי שעומד בינו ובין מגדה. גבלס כתב בין השאר:

"בדירה של מגדה, בסוף תמיד הייתה לנו מריבה קטנה, ולכן נפרדנו, תמיד הויכוחים על הזר ההוא ! זוהי בעיה המאיימת על עתידנו". ( 12.8.31)

מסתבר מיומניו של יוזף גבלס שבפגישתם האחרונה של מגדה ו"הזר" לפני הפרידה, "הזר" תוך כדי שתבע ממגדה הסבר ל"בגידתה" בו שלף אקדח ותוך כדי הויכוח העז ירה בו ירייה אחת . על פי גרסה אחת ביומניו המפורטים של גבלס:

"הבוקר אני מצלצל אליה, איננה. בסוף היא מרימה שפופרת אלי: הגבר אותו אהבה לפני פצע אותה קשה בכדור בדירתה ועכשיו היא לגמרי ממוטטת..."

על פי גירסה אחרת, מדוייקת יותר ביומנים אלה, הכדור לא פגע במגדה אלא במשקוף דלת סמוכה ואיש לא נפגע. על פי גרסה זאת מגדה טיפלה בעניין בקור רוח, קראה למשטרה שלקחה משם את "הזר". לאחר מכן הייתה במצב של הלם נפשי במשך כמה ימים. בדצמבר 1931 מגדה וגבלס התחתנו.

האישה שרצחה את חיים ארלוזורוב?יוזף

יוזף גבלס. תועמלן נאצי והאיש מספר 2 ברייך השלישי

בשנים האחרונות הושמעה גם הטענה שרומן זה הוא שהביא על חיים ארלוזורוב את רציחתו שהתרחשה זמן קצר לאחר שחזר ארלוזורוב לגרמניה בניסיון לשכנע את הנאצים לשחרר את רכושם של היהודים ולאפשר להם לעלות למדינת ישראל. נשמע סיפור כיצד כאשר ארלוזורוב יצא לגרמניה בנסיון לסכם עם השלטון הנאצי עסקאות שיאפשרו ליהודים המבקשים להגר מגרמניה אפשרות להמיר את רכושם בסחורות גרמניות. הוא ראה אגב טיול תמונה של מגדה עם בעלה שר התעמולה הנאצי. קלאובונד טענה שאיתרה יומנים של העיתונאי היהודי רוברט וולטש שהיה אז בחברתו של ארלוזורוב וסיפר שכש-ארלוזורוב ראה את התמונה של מכרתו (אהובתו?) לשעבר כמעט והתעלף. אחרי שהתאושש התייעץ עם וולטש אם כדאי לנצל את קשריו עם מגדה גבלס כדי להסדיר פגישה עם גבלס. הוא ניסה בניגוד להזהרות שקיבל ליצור קשר עם מגדה, והתקשר אליה פעמיים אבל היא טרקה לו בפעם השנייה את הטלפון בפרצוף בהזהירה אותו שקשר כזה מסכן אותה וכי עליו להסתלק מיד מברלין. במכתב נוסף שכתב מברלין כתב ארלוזורוב:

"עשיתי את השגיאה של החיים כשהתקשרתי עם מגדה גבלס, אני מפחד על החיים שלי".

הוא חש שהוא נתון במעקב. (למותר לציין שכל זה סותר את הסיפור שקראנו קודם לכן על כך שהוא ירה בה בשנת 1931. ההיגיון אומר שאם זה אכן קרה כי אז היה ארלוזורוב יודע שהיא קשורה לגבלס ויודע היטב שהוא מסכן את חייו בכך שהוא יוצר איתה קשר.

המכתבים הנ"ל של ארלוזורוב אגב לא נשתמרו. אשתו טענה עד יום מותה כי מסרה אותם לצורך מחקר היסטורי כלשהו שנערך על ידי מפא"י ולא קיבלה אותם בחזרה).

הועלתה התיאוריה שיוזף גבלס היה נחוש בדעתו למחות את הכתם הזה בעברה של אשתו (אם כי הוא עצמו היה רחוק מאוד מלהיות נאמן למגדה) שעלול היה לפגוע במעמדו שלו ברייך לו נודע שלאשתו היה אי פעם בעבר חבר יהודי שהוא גם בכיר ציוני. שליחיו הם שביצעו את הרצח כמהימים (יומיים או שבועיים לפי גרסאות אחרות אבל כל אופן אחרי זמן קצר ) לאחר ש-ארלוזורוב חזר ממסעו בגרמניה כדי שלא תישאר עדות חיה לרומן הזה של אישתו .

העיתונאי חביב כנעני טען בכתבה משנות השבעים שמבצעי הרצח היו שלושה נאצים שנשלחו אז לארץ ישראל בחיפוש אחרי מטמון מטבעות זהב שאותו הטמינו קצינים גרמניים בארץ עם סיום מלחמת העולם הראשונה. הכסף שנועד לרכישת הספקת מזון ושיחוד האוכלוסייה נקבר ומעולם לא נמצא. כעת שלחו הנאצים סוכנים לאתרו ובהזדמנות זאת הורה להם גבלס בתור משימה נוספת לרצוח את ארלוזורוב. הסוכנים האלו שכרו שני עבריינים ערבים כ"קבלני משנה" שביצעו את הרצח על חוף הים.

נשאלתאם כך השאלה, מדוע יוזף גבלס לא ניצל את ההזדמנות כשארלוזורוב היה בגרמניה ורצח אותו בשקט אז במקום לחכות שיחזור לארץ ישראל ששם הגישה אליו תהיה קשה יותר?

פתרונות שהועלו לכך היו שחשש שביצוע הרצח בברלין באמצעות המנגנון הנאצי יביא לחשיפת הקשר של אשתו עם היהודי. ואולי לא היה לו זמן מספיק לתכנן ולבצע את הרצח לפני ש-ארלוזורוב עזב כבר את ברלין.

חוץ מזה יש לזכור שאת עובדת אימוצה של מגדה על ידי אב יהודי ואת הכרותה עם משפחת ארלוזורוב לא יכול היה גבלס למחוק על ידי רצח ארלוזורוב בלבד. לשם כך היה עליו לרצוח גם אותו ואת משפחתו ואת כל חברותיהן של ליזה ומגדה מספסל הלימודים וכל מי שידע על הקשר. ולא ידוע לנו על כל צעדים מיוחדים שעשה בכיוון.

בכל אופן ביומניו המפורטים מאוד של יוזף גבלס שבהם כתב על כל שיחה שהייתה לו עם מישהו וכל פלירט וכל משגל שהיה לו עם כל אישה מזדמנת הוא אינו מזכיר כלל תכנון התנקשות נגד חיים ארלוזורוב או אף את זה שהאיש הטריד אותו באופן מיוחד. האם חשש גבלס לחשוף את שמו של המאהב היהודי של אשתו גם ביומנו? אם אכן היה גבלס אחראי לרצח ארלוזורוב כיצד לא נחשף הדבר בעשרות השנים שעברו מאז בידי מקורבים שונים שלו שסייעו לרצח? אלא אם כן נניח שכל מי שהיה קשור לעניין נהרג במלחמה.

אפשרות אחרת שהועלתה לראשונה בידי כותב שורות אלו בכתבה ברשת היא שמאחורי הרצח לא עמד בהכרח יוזף גבלס עצמו, כפי שהניחו עד כה כל תומכי רעיון "הקונספירציה הנאצית מאחרי רצח ארלוזורוב" ברוח התפיסות שוביניסטיות שרק לזכרים נאצים אפשר ליחס פעולות מאין אלה. אלא היה זה פעולה עצמאית של אשתו, מגדה גבלס.

אולי היו רוצחי ארלוזורוב שליחיה של הנאצית הפנאטית המטורפת מגדה גבלס, שפעלה לחלוטין על דעת עצמה ללא ידיעת בעלה? אחרי הכל היה לה כל אינטרס שבעולם לדאוג שהיהודי שאיתו הייתה קשורה בעבר ימחק מהעולם. הוא סיכן אותה ואת מעמדה אצל היטלר כ"הגברת הראשונה של הרייך השלישי" הרבה יותר משסיכן את יוזף גבלס. ואולי הייתה זאת פעולת נקמה על הירייה של ארלוזורוב במפגשם האחרון? מגדה גבלס בשלב הזה כבר הייתה נאצית קנאית ומאמינה, אולי החליטה היא בעצמה למחות את "הכתם" שבעברה? האם הייתה זאת היא ששלחה שליחים, אולי מבני המושבה הגרמנית בארץ ישראל "הטמפלרים", לרצוח את ארלוזורוב?

על פי העדויות באפריל 1933 הוציאו סוכני הגסטאפו את אביה החורג של מגדה גבלס מדירתו ל"חקירה" ומאז לא נראה עוד. ככל הנראה הוא מצא את מותו מאוחר יותר במחנה הריכוז זקסנהאוזן .

אולי דווקא מגדה גבלס, ולא יוזף גבלס, עמדה מאחוריזה במסגרת מבצע מחיקת עדויות לגבי עברה היהודי שסיכן אותה אישית כעת? קלאובונד נותנת גירסה אחרת שלפיה מגדה דווקא דאגה לאביה המאמץ והשיגה בשבילו אישור שפטר אותו מנשיאת טלאי צהוב והעניק לו חסינות מפני גירוש למחנות המוות. הוא נפטר רק שנים אחדות לאחר סיום המלחמה. אבל אין לכך שום אישוש משום מקור אחר.

חשדותיוזף

יוזף גבלס, מגדה גבלס

במשך השנים הועלו שוב ושוב חשדות בעל פה לגבי קשר נאצי מאחורי רצח ארלוזורוב. לדברי בני הזוג פלש, מכריה של ליזה אחותו של ארלוזורוב, ליזה הייתה משוכנעת כי גבלס עמד מאחורי הרצח אך השביעה אותם לא לגלות זאת עד לאחר מותה בגלל חששה מידם הארוכה עדיין של שרידי השלטון הנאצי.

גם בחוגים הרביזיוניסטיים התפשטה מיד לאחר הרצח הטענה ששליחי גבלס הם שרצחו את ארלוזורוב. אחרי הכל לא מעטים בישוב היהודי אז ידעו על הקשרים בין ארלוזורוב ובין מגדה גבלס.

הקשר בין ארלוזורוב ו-מגדה גבלס, אם היה כזה, מעולם לא הוזכר בשום ספר בעברית על חיי ארלוזורוב להוציא ספר אחד ויחיד. הביוגרפיה המקיפה שאותה כתבה ידידת המשפחה הקרובה, מייסרת תעשיית הקולנוע ועולם חוגי המיסטיקה בישראל מרגוט קלאוזנר: סופת אש: פרשה אחרונה בחיי חיים ארלוזורוב. (הוצאת ספרי גדיש, 1956). ספר שכלל בין השאר ראיון מקיף עם אימו של ארלוזורוב.

מרגוט קלאוזנר הכירה היטב את ארלוזורוב, את ליזה ידידתה של מגדה ואת שאר בני משפחתו עוד מצעירותה בגרמניה. היא עסקה רבות בפרשת הרצחוטענה שהרצח בוצע בידי שני ערבים וניסתה לעניין בכך את שר המשטרה במדינת ישראל ולהביא לפתיחת החקירה בפרשת הרצח מחדש אך ללא הצלחה.לטענתה בגלל התנגדותה של אלמנתו של ארלוזורוב. ההיגיון אומר שקלאוזנר שכידידת המשפחה מצעירותה הייתה מודעת היטב גם לקשריו עם מגדה. בספרה היא מביאה משפט של ארלוזורוב:

"כאן נהגתי לטייל עם מאגדה גבלס בעודה תלמידת בית ספר שמה היה מאגדה פרידלנדר. ידידה שאין טובה ממנה הייתה לליזה אחותי ולי."

אך לא ניתן כל פירוט מעבר לכך . היא טוענת ולא ברור על סמך איזה מקור ש-ארלוזורוב נמנע לבסוף בעת שהותו האחרונה בגרמניה לפנות ל-מגדה גבלס לעזרה למרות שידידים בני הזוג ולטש הציעו לו לעשות זאת. ארלוזורוב הסביר "שלא כדאי להטריד מחדש את מצפונה של מגדה". אימרה סתומה שקלאוזנר אינה מפרשת אם כי ברור שהרבה עומד מאחוריה. אבל קלאוזנר אינה מרחיבה הרבה מעבר לכך. סביר להניח שאם שהייתה פרשיה אהבים בין מגדה גבלס וחיים ארלוזורוב היא ידעה עליה, אבל החליטה לא לספר על כך מסיבותיה שלה.

בתחילת שנות השמונים מינה מנחם בגין וועדת חקירה מיוחדת ויוצאת דופן לבדוק אחת ולתמיד: מי רצח את ארלוזורוב? הוועדה לא הגיעה לשום מסקנות. בפני הוועדה הועלתה ב-1983 גם עדות של הכלכלן ד"ר מקס פלש על סיפור הקשרים בין מגדה גבלס ו-חיים ארלוזורוב והשלכותיהם האפשריות. אנשי הוועדה התייחסו אליו בזלזול מוחלט ולא טרחו לאזכרו בדו"ח הסופי שלהם.

סופה של משפחת גבלס

כך או כך בעקבות קשריה עם גבלס, ואולי גם כתוצאה מתקרית הירי של ארלוזורוב, מגדה גבלס הפכה לאנטישמית קיצונית ולאחת הנשים הבולטות במנהיגות הגרמנית ומאחר שהיטלר כידוע לא היה נשוי עד יומו אחרון (שבו התחתן עם פילגשו אווה בראון) היא הייתה מכל בחינה האישה הראשונה בגרמניה הנאצית .היא גם הייתה מעריצה אובססיבית של הפיהרר ושמם של כל ששת ילדיה החל באות h האות הראשונה של שם הפיהרר. אין כל ספק שאילו הייתה צריכה לבחור בין הפיהרר ובין יוזף גבלס כבעל הייתה בוחרת בפיהרר וגם היטלר וגם גבלס ידעו זאת היטב. אך היטלר לא היה מעוניין בה. הוא שימש בשמחה כשושבין בטקס הנישואין שלה, הארית האידיאלית, בעיניו ובעיני גבלס. (על פי קלאובונד, היטלר דווקא היה מעוניין מאוד ב-מגדה גבלסוחשב עליה ברצינות בתור אישה הראויה לעמוד לצידו של פיהרר של הרייך בן אלף השנים שעמד לקום וניסה לברר אפשרות של קשר בינם עד שהתברר לו ש-מגדה מעדיפה את גבלס. אבל זה סותר את כל מה שידוע לנו עליו ועליה ממקורות אחרים).

במקביל סבלה בשקט את בגידותיו האינסופיות של גבלס ואף פרשיה שבמהלכה גבלס התאהב בשחקנית צ'כית ושקל להתגרש ממנה אך שלום הבית בינם הוחזר כתוצאה ישירה של איומיו של היטלר שלא העלה על דעתו מצב שבו גבלס יפרד מ-מגדה. היא בתור תגובה ניהלה רומן משלה עם פושע המלחמה הנאצי קרל האנקה שאף רצה שתתגרש מ-גבלס והוא ישא אותה לאישה אף היטלר סירב לאפשר דבר כזה ל"גברת הראשונה של הרייך השלישי".

פעם אחת ויחידה היא הביעה מחאה כלשהי על סבל היהודים. זה היה בליל הבדולח הפוגרום ההמוני שאורגן בידי בעלה כנגד היהודים ב-1938 כאשר אמרה לידיד שמה שקרה היה בושה וחרפה כי הפורעים בזזו ושרפו את חנותו של החייט הטוב ביותר בברלין שהיה יהודי. עכשיו, התלוננה מגדה גבלס, תיעלם גם האופנה האקסקלוסיבית מרחובות ברלין. אבל פרט לכך לא ידוע על הבעות מחאה כלשהן מצידה לגבי מה שעברו היהודים.

בניגוד לנשות החברה הגבוהות האחרות של הנאצים שרובן ברחו מברלין המופצצת מגדה נשארה עם בעלה בבונקר של היטלר עד הסוף המר אם כי איש לא כפה עליהם לעשות זאת.

מגדה גבלס בסרט "הנפילה".

מגדה גבלס בסרט "הנפילה".

שר החימוש אלברט שפאר הציע למלט את הילדים מהבונקר וגם הבעל הקודם קוואנט צץ מאי שם והציע למגדה להציל את חייה וחיי האחרים במטוס מיוחד שיעמיד לרשותם. מגדה גבלס דחתה את כל ההצעות. היא כתבה במכתב לבנה מנישואיה הראשונים שמבחינתה עולם ללא היטלר והנאציזם איננו עולם שראוי לחיות בו.

מגדה גבלס הלבישה את ששת ילדיה הקטנים בגדים לבנים, סירקה יפה את שערם והרעילה אותם בציאניד מעורב בשוקו. אחר כך היא ובעלה התאבדו ביחד. הרוסים מצאו את גופותיהם וגם את גופות ששת הילדים שוכבים בצורה מסודרת במיטותיהם.

עד כמה שאפשר לקבוע רצח הילדים היה פרי יוזמתה שלה ולא דווקא של גבלס שרק הסכים בדיעבד. אך בהחלט ייתכן שלא היהיוזם זאת בעצמו. מגדה הייתה בשלב זה וככל הנראהעוד מאז 1931 נאצית אובסיסיבית בדיוק כמו יוזף.

אף לא אישה אחת אחרת ממנהיגות הרייך השלישי הרחיקה לכת כמוה במחויבותה לרעיון הנאצי. כולן עם היוצאת מהכלל של פילגשו של היטלר אווה בראון (שגם היא היתה רחוקה מאוד מלהיות מחוייבת לרעיון הנאצי כמו מגדה גבלס) שרדו את המלחמה.

זאת הדמות שאותה מגלמת דליה שימקו במחזה היחיד שכתב נוריאל טוביאס וזאת ללא ספק דמות מרתקת ביותר שיכולה לשמש בסיס להצגה מצמררת ממש.

ההצגה

סיפור חיים מרתק, אולם מצאתי את ההצגה המבוססת עליו מאכזבת ביותר. בהצגה יש כמה קטעים חזקים כמו בזיכרונותיה של מגדה על אביה היהודי החורג שאהב אותה מאוד והיא נתנה לו להישלח למחנות הריכוז לצד זיכרונות על המאהב ארלוזורוב והעלאת רמז שאולי הבעל יוזף היה האחראי לרציחתו. אבל לא משהו משמעותי באמת. מגדה גבלס בהצגה לא באמת רוצה לדעת.

אולם הדמות של מגדה גבלס יוצרת רושם לא ברור. מגדה גבלס מוצגת בידי דליה שימקו כ"פרחה" ישראלית בלונדינית מצויה שאינה מסוגלת להתמודד עם האופל סביבה.

זה נראה במיוחד בקטעי הפתיחה של המחזה שהם סיפורים מילדותה ונערותה של מגדה גבלס ועוסקים גם בעניינה בבודהיזם. הם חסרי קשר למה שקורה אחר מכן ויכלו לקרות לכל אחת באותה התקופה. הם אינם שופכים כל אור על אישיותה של מגדה גבלס.

אין זה ברור לנו כתוצאה מדוע היא מתנהגת כמו שהיא מתארת. מדוע נטשה את אביה החורג היהודי במחנה השמדה ולא ניסתה להצילו כפי שהיא מספרת ביובש ובאדישות.

לא ברור לנו למה בעצם היא רצחה את ילדיה כפי שהיא מספרת גם כן ביובש ובאדישות. והרושם שנוצר הוא שהמדובר במעין בלונדינית "סתומה" לחלוטין שאינה מבינה ואינה מודעת לנעשה מסביבה. איך שהוא זה פוגם באפלה של האירועים המתוארים על ידי דליה שימקו באדישות כזאת. דליה שימקו מציגה את מגדה גבלס כמי שלועגת בליבה להיטלר ולהצהרותיו המטורפות ואינה מאמינה ואינה מתעניינת באמת באידיאולוגיה הנאצית של היטלר ובעלה.

הצרה היא ש-מגדה גבלס האמיתית כלל לא הייתה כזאת. היא הייתה עד כמה שידוע לנו נאצית פנאטית מאמינה עד השנייה האחרונה של חייה. אישה שהתחננה לפני היטלר שלא יעזוב את מאמיניו כמה דקות ממש לפני התאבדותו.

יוצרי המחזה סותמים ולא מנסים לפרש את מניעיה וזה פוגם מאוד בעוצמה של המחזה שיוצא לא ברור עם דמות כאילו מנותקת לחלוטין מהאירועים סביבה שאינם מובנים לה.

מקורות חייה ברור שהייתה לה משיכה חזקה מאוד לאידיאולוגים כריזמטיים כמו הציוני חיים ארלוזורוב והנאצים יוזף גבלס והיטלר. אלו השפיעו עליה עמוקות כל זמן שהייתה בקשר הדוק עימם, עד הרגע האחרון במקרה של יוזף גבלס והיטלר. אבל ההצגה אינה מנסה להתייחס לנקודה הזאת מעבר לעצם אזכורה.

מוסכם: מחזה אינו מחויב כלל להיצמד לעובדות ההיסטוריות הביוגרפיותהיבשות על הדמות שהוא מציג, אלא רק להציג דמות חזקה שתרשים את הצופים. שייקספיר בדוגמה אחת מני רבות עיוות אנושות את העובדות ההיסטוריות שמאחורירבים ממחזותיו על מנת ליצור דרמה טובה. למלך ריצ'ארד השלישי שלו אין שום קשר לדמות ההיסטורית בעלת אותו השם ועדיין זאת דרמה גדולה.אולם במקרה הזה דווקא משום שהמחזאי החליט לסטות מהעובדות נפגם קשות הפוטנציאל הדרמטי העצום שאכן היה.

דומה שהמחזאי הישראלי פשוט לא יכול היה להעלות על דעתו את אפשרות קיומה של מישהי כמו מגדה גבלס כפנטית קנאית עד הרגע האחרון ובמקום זה העדיף להציג אותה כמשהו קל יותר לעיכול לקיבה התל אביבית השינקינאית המצויה כ"פרחה" שאינה מבינה מה קורה סביבה, משהו שהוא ככל הנראה מוכר לו הרבה יותר מסביבתו המיידית.

התוצאה היא דרמה פגומה מאוד שהייתה יכולה להיות הרבה יותר ממה שהיא. דליה שימקו באמת מתאמצת אבל הדמות שכתבו לה פשוט אינה נותנת לה מספיק כדי לנעוץ בה את שיניה ויש כאן החמצה עצומה.

הגברת הראשונה של הרייך השלישי :הצגה של דליה שימקופרטים באתר הבמהעוד על ההצגה העכבר על ההצגה דליה שימקו גם על דליה שימקו מירב יודילביץ על ההצגה מגדה גבלס בויקיפדיהנשות הצמרת הנאצית אילנה המרמן על נשות הצמרת הנאצית נועה גרינברג על נשות הצמרת הנאציתשונרא על נשות הצמרת הנאציתאבנר שפירא על נשות הרייך השלישי ידידתה של מגדה גבלסדיון בבננות על נשות הנאציםיוזף גבלס ילדי משפחת גבלסחיים ארלוזורובמגדה ורצח ארלוזורוב סיפור על מאגדה ורצח ארלוזורובהאיש שהרג במילים :סיפור על גבלס הסרט "הנפילה" "הנפילה" באוזן השלישית ביקורת על "הנפילה" מרגוט קלאוזנר ביוגרפית של ארלוזורובהקשר הישראלי:קונספירצית רצח ארלוזורוב

תגובות

כתבה עמוסה לעיפה

כתבה עמוסה לעיפה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד