אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מעשה בראשית / אברהם גיא


התמונה של אלי אשד

שבע הארצות /סקירה על מעשה בראשית מאת אברהם גיא, הוצאת מפה.

מעשה בראשית / אברהם גיא, הוצאת מפה

הקומיקסאי החוזר בתשובה אברהם גיא פרסם לאחרונה את ספרו "מעשה בראשית" המבוסס על סיפורי פנטזיה קבליים, יוצר סיפורי קומיקס יחודיים המבוססים על סיפורי ספר הזוהר ויוצר מעין סינתזה בין האמנות והגראפיקה החילונית אל הסיפורים האמוניים הפנטסטיים ביותר של הקבלה, אלו שאסור לאדם לקרוא בהם לפני הגיעו לגיל 40.

הקומיקס בישראל נמצא בשלב התחלת גל של פריחה, ולא רק בקומיקס מתורגם אלא גם בקומיקס מקורי. את הפריחה הזאת אפשר לראות בהופעה של סיפורי קומיקס עם תכנים שאינן מקובלים כלל בז'אנר.

אולי התכנים הבלתי צפויים ביותר של מה שניתן לקרוא לו קומיקס נוצרו לאחרונה בידי אברהם גיא, אמן צעיר שאינו עונה כלל לפרופיל של הקומיקסאי הישראלי הרגיל.

אברהם גיא הוא חוזר בתשובה שסיפורי הקומיקס שלו מבוססים ברובם על סיפורי התלמוד וספר הזוהר. יצירתו היא הדבר הרחוק ביותר משגרתי והיא אינה עונה כלל על הקריטריונים של סיפור קומיקס (דהיינו סיפורים עם בלונים). יותר נכון יהיה לקרוא להם טקסטים מאוירים באיורים שהם מאוד אסוציאטיביים ויכלו להיווצר רק בידי אדם בעל רקע חילוני מגוון ביותר שכן האסוציאציות פונות בחלקן לא דווקא למקורות היהדות אלא לסיפורים וסרטים של מדע בדיוני מודרניים.

בישראל פועלת סצנת קומיקס חרדי משגשגת אולם גיא השתלב עד כה יותר דווקא בסצנת הקומיקס הישראלית החילונית. אולי משום שבעולם החרדי יש רתיעה מעיסוק בנושאים קבליים ועוד בציורים.

יצירותיו הראשונות כולן מודפסות בכמה עשרות עותקים בלבד יצאו לקראת פסטיבל הקומיקס ב2004 שבהן נמכרו ארבעה חוברות פרי יצירתו, שהן מעין פרשנות מאויירת לפרשיות וטקסטים שונים מספר הזוהר. אלו היו: זוהר ואירא, זוהר מקץ, זהר נח ו-זהר בראשית. הן אזלו מיד ויצאו במהדורה שניה.

כן פרסם אברהם גיא שתי חוברות שהתבססו על סיפורי הגוזמאי הקדמון מהמדרשים רבא בר בר חנא. (ובכולם התגלה סגנון איור ייחודי שהוא יוצא דופן וללא כל מקביל בעולם הקומיקס הישראלי. על דמות זאת פרסם גם שי צ'רקה סיפור קומיקס בהמשכיםבשבועון אותיות וזה מעניין מאוד להשוות בין שתי הגרסאות שמבחינה אמנותית הן שונות עד כמה שרק אפשר. הוא מתכנן חוברות נוספות בתקווה להשלים אתאיור כל ספר בראשית של הזוהרבמסגרת כ-12 חוברות.

וכעת פרץ אברהם גיא לעולם הזרם המרכזי הישראלי בשני אלבומים שונים היוצאים בהוצאות נחשבות והם מוכיחים מעבר לכל ספק את היותו אחד הכישרונות הבולטים בתחום זה.

אברהם גיא

הראשון בהם הוא אלבום גראפי בשם הצלם (הוצאת אמנות לעם, 2006) שסיפר על חזרתו בתשובה. הוא רחוק מאוד מהתיאורים הריאליסטיים הצפויים והוא סוג של יצירת אמנות מדהימה. אברהם גיא מתאר בו עולם מרובע מלא אנשים מרובעים (תרתי משמע), שמזכירים יותר מכל דבר אחר רובוטים, שמסמל את העולם האפור חסר הרוחניות "והאור" של החילוניות וחוסר האמונה שמהם פורץ הגיבור אל עולם האור האמונה והקבלה. ספר מרשים חזותית ומן הסתם אישי מאוד עבור גיא .אך לא נמשכתי לקו העלילה שבו.

ולאחרונה יצאה לאור יצירתו המרשימה והמאתגרת ביותר:מעשה בראשית (הוצאת מפה ,2006)המבוססת על תורות אזוטריות על ראשית העולם ומבנהו. תורות שנועדו תמיד אך ורק למעטים ונבחרים והן מזכירות יותר מכל סיפורי מדע בדיוני מודרניים על עולמות אחרים. הספר הזה מצא חן בעיני הרבה יותר.

באלבום זה לקח אברהם גיא סיפורים ומדרשים שונים מספר הזוהר והספרות הקבלית בניסיון ליצור מהם שלם אחד המאוחד על ידי איוריו. אלו הם סיפורים על העולמות הנמצאים בתוך כדור הארץ הלא הוא "תבל". "ארצנו" שהיא הגבוהה והחשובה בכל הארצות שכן היא הקרובה ביותר למלכות השמיים.

הצלם

הצלם / אברהם גיא

אבל לצידה של "תבל" ומתחתיה במעמקי האדמה שוכנות ארצות אחרות בלתי ידועות לנו, ארצות שבהם יושבים בני האדם הראשון ובני קין והם בגדר גזעים חייזרים לנו: "ארץ" (ארץ חשוכה וריקה לחלוטין) "אדמה" (לשם הגיע אדם הראשון לאחר שגורש מגן העדן ושם אין אור שמש) "ארקא" ( ארץ בעלת שם חייזרי באמת שבה חיים צאצאי קין שהם בעלי שני ראשים), גיא (מרחב עצום שבו התפזרו בוני מגדל בבל), ציה (ארץ מדברית נוראה), נשיה (שתושביה הם ננסים).

תיאור גרנדיוזי ומרשים באמת של עולם חלול שבתוכו קיימים עולמות משנה שונים שבין תושביהם יש רק מעט מאוד קשרים. גיא מביא את הטקסטים הקבליים השונים הקשורים לארצות אלו ככל הנראה ללא כל התערבות טקסטואלית מצידו. המעורבות שלו מתמקדת באמנות החזותית שהוא מוסיף להם. הוא מאייר את הארצות השונות במגוון של סגנונות שונים וכן מביא וסיפורים שונים הקשורים בהם כמו הסיפור הדרמתי והמרשם ביותר בספר על האדם בעל שני הראשים מארץ ארקע שהובא לעולמנו בידי השד אשמדאי בימי שלמה המלך שבנו מובא למשפט לפני שלמה המלך שצריך להחליט במשפט ירושה חסר תקדים: האם האיש בעל שני הראשים הוא אדם אחד או שניים?

זהו סיפור שהפואנטה שלו נשארה מרשימה גם היום והוא היוצא דופן בספר זה ששאר הסיפורים שבו הם מרשימים הרבה פחות מבחינת היכולת הסיפורית של יוצריהם המקובלים וגיא באמנותו נאלץ להוסיף את הדרמה החסרה שבהם.

סיפור אחר כזה המתאר מפגש של רב ספקן עם יצורים חייזרים, מצויר בין השאר על ידי הצגת בולים של ארצות שונות, מה שמוסיף הומור חזותי לטקסט המדרשי היבש והלמדני וחסר העניין רב לקורא המודרני.

אברהם גיא אורג את הטקסטים השונים למסכת אחת מדהימה הן בלמדנותה (עד כמה שאני יודע אם כי ייתכן שאני טועה זאת הפעם הראשונה שכל הסיפורים והמדרשים האלו על שבע הארצות קובצו בספר אחד המיוחד רק להם) והן באמנות.

גיא אינו עושה שום הנחות לקוראיו. הן קוראים דתיים והן קוראים חילוניים ימצאו בטקסט ובאמנות אתגר עצום להבנה . האיורים הם אימאג'ים אסוציאטיביים שגם כאשר מובא לידם הטקסט לא תמיד ברור מה הקשר ביניהם ויש לחפשו ובכך הופכת הקריאה בספר לחוויה האינטלקטואלית כפולה הן מבחינת הטקסטים המדעיים בדיוניים והן מבחינת האמנות.

עם זאת יש לי בעיה עם כמה מהטקסטים שאותם מביא אברהם גיא למשל כאלה שעוסקים בכך שהעולם הוא עגול, שעם כל הענייןשאולי יש בהם מבחינת המתעניינים בקבלה, אינם מוסיפים הרבה לנושא של "שבע הארצות" שהוא נושאו המרכזי של הספר והם בגדר "סרח עודף" שאינו מעלה ואינו מוריד.

כמו כן חבל שיראת הכבוד של האמן לטקסטים הקבליים שאותם אייר שיוצריהם לא תמיד היו גדולי הספרות אוההגות, הייתה כה גדולה עד שלא ניסה להכניס בהם שינויים ותוספות על מנת להוסיף לדרמה המתוארת בהם עבור הקורא המודרני, שלא בהכרח ילך שבי אחרי הטקסטים הקצרצרים והסתומים.

הרחבה לכמה מהסיפורים רק יכולה הייתה להיטיב עם הספר והאמנות שבו מבחינת הקורא שאינו בהכרח מומחהאו מתעניין בקבלה. הסיפורים האלו הם בגדר פריצת דרך נושאית לקומיקס המקומי אבל מצד שני גם הוכחה נוספת לחדירה של הקבלה לתרבות הפופולארית המקומית שמראה עלהפופולאריות ההולכת וגוברת של תורה מיסטית זאת שבעבר נחשבה כמיועדת רק למתי מעט נבחרים מעל גיל 40 בלבד.

אברהם גיא מביא כאן מהטקסטים המרחיקים לכת ביותר של הקבלה שבעבר היו אסורים לעיסוק לאדם הרגיל, אבל לבני דורנו שכבר רגילים ומורגלים בקריאת ובצפייה בסיפורים מוזרים וגרנדיוזיים על עולמות רחוקים, הם אינם נראים כיוצאי דופן כלל, הם כמעט שגרתיים ומשעממים.

הנוסע השמיני היצור / אברהם גיא ברכיל יציקת אלומיניום

קישורים רלבנטיים:

מעשה בראשית מעשה בראשית בסטימצקי פרטים על מעשה בראשית אורי קלט על מעשה בראשית אברהם גיא בלקסיקון הספרות העברית ראיון עם אברהם גיא יובל כספי על אברהם גיא הצלם מאת אברהם גיא הצלם באמנות לעם נירית אנדרמן על הצלם תערוכה של אברהם גיא אלוהים קורה פורום של קומיקס קבלי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד