אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בלוק 2 - עיר מדיה תיאוריה ארכיטקטורה


התמונה של דן לחמן

לפני איזה זמן כתבתי עלכתב העת בלוק מס 1 שתפס את תשומת לבי ברמתו המיוחדת. רמה שהייתה בה נגיעה במראה ובחומר. כעת פורסם בלוק 2 והוא לא פחות מעניין. הירחון מציג את עצמו ככתב עת לענייני עיר \ מדיה \ תיאוריה \ ארכיטקטורה. כמו בחוברת הראשונה גם כאן המאמרים מתפרסים על פני כל נושאי הצהרת הפתיחה. הפעם הנושא המרכזי הוא שליטה- קונטרול.

העבודה 'חדר המלוטנין' מתייחסת להורמון שמרבים להשתמש בו בשנים האחרונות לשיפור איכות השינה. הורמון טבעי המוכר לכל מי שחצה יבשות בטיסה ושעון השינה שלו השתבש.

הרצף הוא סוג של הוכחה קיומית, אומרים לנו בדבר העורכים. שליטה הוא מושג מופשט מחד ומאידך מהווה חלק כל כך מהותי בשיטוט היומיומי שלנו בכל אשר נפנה. ב-לונדון מותקנות כחצי מליון מצלמות אבטחה. ביום בודד אתה עשוי לצפות להיות מצולם כ 300 פעמים. אנחנו לא חושבים על זה יותר, זה הפך להיות מובן מאליו.

מישל פוקו הגדיר "חברות משמעת", חברות שהמשמעת היא רצף של סביבות סגורות, כאשר היחיד עובר ממערכת אחת לזו הבאה אחריה (משפחה, בית ספר, מחנה צבאי, בית חרושת).ז'יל דלז הגדיר את המעבר מחברות משמעת לצורות חדשות של ארגון של פיקוח העולות מן הטכנולוגיות החדשות של המידע, שאותן הוא מכנה חברות הבקרה. היחיד, הסובייקט, מתפתח בתוך חלל אך לא רק אלא גם באמצעותו. על שאלות תיאורטיות מסוג זה מנסה לענות החוברת במקבץ המאמרים שנבחרו להיות מודפסים בה. וכמו בחוברת הקודמת גם החוברת הנוכחית מכילה עבודות צילום ועבודות גראפיות. שוב המה והאיך מתאחדים לסוג של תצוגה מסוג אחר. חוברת שהיא גם תצוגה וגם חומר עיוני מרתק.

המאמר הפותח שהוא של פרופסור תומס לוין. למאמר הוא קורא "רטוריקת האינדקס של הזמן: פיקוח והקולנוע של "זמן אמת". בשנת 1949ג'ורג' אורוול חזה באימה לא קטנה את תפיסותינו בעתיד הלא רחוק ממנו בשנת 1984. היום אנו נמצאים עמוק בתוך התחזיות שלו ולא נראה שאנו נבהלים. למרות שהפכנו להיות חסרי פרטיות באופן כמעט מוחלט.

אנו יודעים על פיקוח דרך טלוויזיה במעגל סגור, אנו מודעים אך לא חושבים על המעקב הנעשה אחרי הרכישות שלנו בכרטיסי אשראי. הטלפון הסלולארי מהווה כלי מעקב למקום בו אנו נמצאים בכל רגע ואין שום בעיה לעקוב אחרי בני שיחנו. אנו גולשים באינטרנט, ויש מי שיכול וגם עוקב אחרי הרגלי הגלישה שלנו. בחנות יוקרה ב-ניו יורק מופיעה כיתוב "ביום ממוצע את נקלטת במצלמות אבטחה לפחות תריסר פעמים בכל חנות. האם את לבושה בהתאם?"

הטכנולוגיות החדשות מאפשרות עשרות סוגי מעקב אחרינו. טלקסים, פקסים, דואר אלקטרוני. המצאות נפלאות ומקלות חיים אך מסגירות אותנו, מבלי שנחשוב על כך, לכל מי שרוצה לדעת מי אנחנו, מה אנחנו אוהבים, קונים ומדברים.

מדינה יכולה ליירט מיליוני שדרים על פי מלות מפתח. מצלמות של בקרת תנועה מאפשרות מעקב מסוג אחר. אחרי מאורעות כיכר טיינאנמן ב-סין, כל מנהיגי הסטודנטים כפי שנקלטו במצלמות הללו זוהו ונאסרו.

אם היום אפשר לעקוב דרך האינטרנט בכל רגע היכן נמצאתי, כל חבילה שהוזמנה ונשלחה, מה בעניין בני אדם והמעקב אחריהם. אנחנו מכירים כמובן את הטלפון הסלולארי לא רק כמכשיר להעברת שיחות ומקשר. כולנו יכולים לזכור בארץ את ההתנקשות בחייו של המהנדס הפלשתיני בעזרת הטלפון שלו.

לא מכבר הוכנסו לשימוש צמידים אלקטרוניים המוצמדים לאסירים הנמצאים במעצר בית והנותנים מידע מדויק על כל צעד של האדם הנושא אותם. הרעיון נולד ולא במפתיע בחוברת קומיקס ספיידרמן בשנת 1979. אם כך ייתכן מאוד שלא ירחק היום בו קריין הטלוויזיה יוכל לצפות בנו בעוד אנו צופים בו. אחת ההמצאות ש-ג'ורג' אורוול ניבא בספרו 1984.

כמובן שאנו מכירים, בעיקר מעולם הקולנוע, אם כי רובנו לא היה אסור בין החומות, את שיטת המעקב אחרי אסירים בחיי היום יום שלהם. בקולנוע הופיע מוטיב המעקב הטכני די מוקדם. אחד הטובים והמוקדמים הוא סרטו שלאלפרד היצ'קוק, 'החלון האחורי' בו צלם מצלם את המתרחש בבית מולו ומגלה רצח.

בזמן פרשת ווטרגייט אמריקה נכנסה לתקופת פרנויה ממעקבים והאזנות סתר. פרנסיס פורד קופולה יצר בשיאו של הזמן ההוא את הסרט "השיחה" בו השחקן ג'ין הקמן משחק בלש המתמחה בהאזנות מרחוק ונופל ברשת האזנות לו עצמו עד שהוא מאבד כמעט את שפיותו והורס את ביתו כדי למצוא את המיקרופון המושתל בו.

המאמר הולך ובודק עוד סרטים ועוד צורות של מעקב ופיתוח ומנסה להזהיר אותנו מהשאננות שפיתחנו ואת הקבלה שהשתרשה בנו אחרי מתקפת התאומים שאחריה התפשט המעקב והאזנה וחבק את כל העולם. אנו מפחדים מטרוריסטים אך משלמים בוויתור גדול מדי על פרטיותנו. תומס לוין הולך ומחייב ובודק עוד ועוד סרטים ומגלה לנו את השיטות. "תלמה ולואיז", "יצרים" של אנטוניוני. 'המופע של טרומן' שכל עניינו היא המצלמה הרואה הכל ומשדרת הכל. הנביאים בעולם הקולנוע שחשו את השינוי הם רבים, הצופים הם אלו שלא חשו במתרחש והתייחסו לעליות המתח ולא לרמזים שבתוך העלילה. מאמר מפחיד ומרתק.

העבודה 'חדר המלוטנין' מתייחסת להורמון שמרבים להשתמש בו בשנים האחרונות לשיפור איכות השינה. הורמון טבעי המוכר לכל מי שחצה יבשות בטיסה ושעון השינה שלו השתבש. דקוסטר וראהם יצרו את העבודה המוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית ב-סן פרנציסקו.בעבודה שני חדרים, האחד מואר בקרניים ירוקות שאינן נותנות לחומר להשפיע על הגוף (החומר עובד רק בחשיכה) כך שבחדר הירוק האנשים נשארים ערניים. החדר השני מואר בקרניים אולטרה סגולות המייצרות מצב שההורמון עובד בו ומרדים. טענתם של היוצרים שאין יותר צורך במיטה כדי שהחלל יקרא "חדר שינה".

אני לא אתייחס לכל המאמרים העוסקים באדריכלות כי איני מבין בהם מספיק, אך יש בהם כאלה שעצם שמם מעורר עניין רב וקריאת התקציר בראש המאמר מרמז על כיווני מחשבה וראיה עמוקים.

מאמרם של פיליפ ראהם ו-ז'אן ז'יל דקוסטר "ארכיטקטורה פיזיולוגית' מנבא עניין רב. ומאמרו של ארון בטסקי 'גבינה שוויצרית: להיעלם בתוך חורי המודרניזם עם דקוסטר וראהם' הבא להסביר ולנתח את עבודתם של השניים.

כרמלה יעקובי וולק כותבת את "חשיפה כפולה - הגג התל אביבי" ומתייחסת למראה העיר מלמעלה ומה מגלים לנו הגגות ודודי השמש. איתמר לוי, מבקר ספרות ו-פסיכואנליטיקאי מנתח את "החדר הפועם: חקירה ריתמו אנליטית של חדר הטיפול". אין ספק שהעבודה 'מחסומי גבול – סוכות מציל' שובה את העין בדימויים שלה.

מאמר על טהרן במבט קולנועי הוא מרתק וסוקר את עבודתו של קיארוסטאמי והשימוש שעשה בחללים סגורים כמו מכונית ובכבישי העיר מנגד. אסופת המאמרים הנוגעים בנושא אחד אך הבאים מתחומים שונים היא מרתקת, מרחיבה את עיני ודעתו של הקורא ומחברת קצוות שלא תמיד מקשרים אותם אחד לשני.

ואלו הם רק המאמרים הראשונים. החוברת מכילה מאמרים רבים הנוגעים לשטחי חיים הקשורים הפעם סביב עניני השליטה - קונטרול. הנושא, הצורה, העריכה, כל אלו מעמידים, בהתייחסות הטקסטואלית מוזיאלית, מעל רוב כתבי העת המתפרסמים כאן, הן בהיקף המחשבה והן בעריכה הגרפית. הפעם החוברת אינה מחולקת לחלקים לפי צבעי דפים והיא מודפסת כולה בשחור לבן, מלבד הצילומים כמובן. הערות בכתב אפור קטן בלב המאמרים עדיין קיימות לעתים הן מוסיפות וכשהן רבות מדי הן קוטעות, לפחות לי, את רצף הקריאה.

לקריאה נוספת אימגו - מגזין בלוק:

בלוק - כתב עת לארכיטקטורה מדיה תיאוריה ועיר - ביקורת

בלוק. מדיה תיאוריה עיר ארכיטקטורה

לחקור את הממלכה של לארס פון טרייר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן