אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המדונה של הבמה


התמונה של דן לחמן

מדונה

מדונה confessions tour madonna

הייתי בהופעה של מדונה. ראיתי את מדונה, באמת. מדונה בהופעה חיה במדיסון סקוויר גרדן, ניו יורק. במופע ששמו הרשמי הוא confessions tour madonna לא הבנתי את הכותרת איך משהו ממנו יחזור בסוף המופע.

בואו נתחיל קודם עם המקום למי שלא מכיר. תארו לעצמכם את אצטדיון יד אליהו מוכפל בשלושה, מכוסה בתקרת ענק. העבירו אותו נניח, להחליף את דיזנגוף סנטר ובנו מעליו מגדל של ששים שבעים קומות. האצטדיון הזה שינה את פניו כמה פעמים. כעת הוא אולם ענקי וסגור במרכז העיר.

האולם מלא מפה לפה. יש במה בקצה המגרש, ממנה יוצאים מסלולי הליכה לשלושה כיוונים, המרכזי הישר אל תוך השורות הראשונות של הגוש המרכזי ועוד שניים לצדדים. בכל קצה מסלול כזה ישנה במה.

מעל הבמה המרכזית, כמין מפלצת מתכת או פסל סביבתי אימתני תלוי גשר תאורה ענקי שבמשך המופע יעלה, ירד, יסתובב וישנה את מיקומו ואת התאורה לפי צרכי המופע וייהפך אם לא למופע בפני עצמו הרי שלחלק מהמופע ששמו מדונה.

כשהאור התעמעם הקהל התחיל למחוא כף לצעוק ולצפצף, מה שנקרא, הם הרימו את הגג בשאגות. האור ירד. כשעלה שוב עלתה אתו מדונה וכשהיא רק נראתה מרחוק בקצה הבמה כל הקהל קם על הרגליים ומאז רובו לא התיישב חזרה לכל אורך המופע בן השעתיים. הם פיזזו, רקדו, הניפו ידיים, צעקו, צרחו. הקרובים ניסו לגעת בה כשעברה על המסלולים, מאושר אחד זכה לקבל ממנה את בקבוק המים ממנו לגמה. הוא כנראה לא יישן שבוע מאושר.

המופע מכיל עבודת מולטי מדיה אדירה. על מסך ענקי מאחוריה מוקרנים כל מני אימאז'ים, שלא בהכרח קשורים לשיר של הרגע אך, עם התאורה הקול והתנועה שלא פוסקת לרגע הופכים את כל העניין הזה ל" מופע" ההופעה של מדונה. בערב הראשון, כך סיפרו, הגברת חששה להתקרר ודרשה שלא להדליק את מיזוג האוויר באולם, עשרים אלף איש טוגנו בחדווה כנראה. אחרי הרעש בתקשורת היא הסכימה שיופעל מיזוג חלקי.

הגברת בת הארבעים ושבע דקה מתמיד, לטעמי יפה יותר היום מאשר בתקופה ה הייתה עגלגלה. היא שרירית ואנרגטית. אומה טורמן ב-להרוג את ביל, היא זבוב מזמזם מול מדונה, כי סרט הרי מצולם בחלקי דקות וכאן מדונה מהרגע שעלתה עד הרגע שירדה מהבמה לא הפסיקה לזוז. מלבד דקה כאן ושם להחליף בגד היא איננה יורדת מהבמה, וכשהיא על הבמה היא נותנת את כולה. שעתיים של זיעה ללא הפסקה.

מדונה

מדונה עולה לבמה לבושה במדי רכיבה, בידה מגלב, כובע רכיבה מחודד. הגברים של להקת הליווי הם הסוסים בהם היא מתעללת. על המסך מוקרנים סוסים, חלקי גוף של סוסים. הרגליים של מדונה. היא רוכבת, נשכבת, מושכת באפסרים שבפי הסוסים האנושיים שלה, ושרה. כשהיא צועקת לקהל "ניו יורק אתם מוכנים לצאת לדהור אתי?" קהל שאג כן אדיר ואז הוא לקחה אותנו לדהירה פראית. אם זה אכן מה שהיא עשתה.

מדונה

מערכת ההגברה היא כמובן מדויקת ומדהימה וכשמה כן היא, מערכת מגבירה בדציבלים על סף הבלתי נסבל. יתכן שהיא בכלל לוחשת או מזמזמת. אך לא, היא שרה.

אני לא אמנה כאן את שמות השירים כי את רובם, אלו מהאלבום האחרון אינני מכיר. אך המרוץ, כבר מתחיל. הערב מדונה מרמזת שהמופע הזה הוא סוג של מחווה לתקופת הדיסקו. השיר השני שלה המתחבר מיד לראשון הוא שירה האלמותי של דונה סאמר i feel love" " להיט דיסקו של מלכת הדיסקוטקים ההיא.

מזה עברה לשירה המוכר 'כמו בתולה' ( like a virgin) את הקשר שעשתה לשיר עם מסע ה s&mלא ממש הצלחתי להבין אך ניחא. זו הייתה ההתחלה וזה היה מרשים. קולה הדהד וחדר מעור התוף אל חדרי הלב ולמעיים. הבסים השתוללו והרעד אחז בגוף מרגע זה ועד סוף הערב בצליל. השוט והמגלב התנופפו באוויר ללא הרף.

בינתיים על במה אחרת עולים אביזרים חדשים, רקדנים רצים אל הבמה החדשה שם הופיע מוט ארוך עם אוכף, משהו המזכיר לונה פארק, מדונה מגיעה אליו מתיישבת על האוכף ואם לרגע הדימוי הילדותי נשאר, רגע אחרי זה היא כבר מתנהגת אל ועם העמוד כאילו היא על במת מועדון חשפניות. היא מסתובבת סביבו מעבירה את ירכיה מנענעת את חלקי גופה בחיקוי לריקוד ארוטי. וכל אותו זמן המשיכה לרדות ולהכות בנערי הליווי שלה העטויים מסכות עור.

היא נעלמת, הגברים מתחילים לעשות תרגילי אקרובטיקה קרקסיים, כשלהקת הליווי מעלה את הקול ואת הקצב. כשלמסך האחורי הצטרפו כעת הקרנות גם על רצפת הבמה.

כאן למדונה יש רצון להגיד שיש לה גם אמירה. קולה (המוקלט?) נושא איזה נאום שלא כולו היה ברור, אך המילה איידס, תמונה של ילד כושי קטן באפריקה והמספרים שניים עשר מליון חוזרים להיות מוקרנים. או קיי, הבנו, יש מסר. יש גם כתובות אינטרנט מהבהבים המעודדים לתרום לסיוע.

ואז יורד מהגג צלב ענקי מהבהב. מדונה הצלובה עם כתר קוצים על ראשה. אך עדיין בבגד גוף ששינה צבע. היא לא עוטפת את עצמה בבדים. לכל אורך המופע היא תופיע בבגדי גוף צמודים ותראה שגופה הזערורי נשמע לכל גחמה שלה.

לכל אורך השיר הבא, על אהבה, אלא מה, עומדים לידה שני גברים. בהתחלה הם מתגפפים אחד עם השני ואז מדונה מושיטה יד מהססת ומנסה להצטרף והזוג הופך לשלישיה מתגפפת שרה ורוקדת.

חושך, אור ועל במה אחרת מתגלה גבר עם שופר ענק. (כנראה יצחק סינואני לפי התוכניה, אך לא לגמרי ברור) ואם לרגע זה נראה מגוחך הרי שכשהוא גומר לתקוע בקרן האייל הענקית, הוא מתחיל לשיר בניב תימני מקורי, אך בקצב המדונאי, את "אם ננעלו שערי מרום", שיר תימני מקורי ועתיק. השיר הופך לדואט והדואט לסוג של מוסיקת עמים בקצב רוק בעצמת דציבלים שהייתה מעוררת את אלו שנשארו בחצרות בתימן. נראה לרגע כאילו מדונה גנבה לעידן רייכל את הרעיון. ושוב חוזר הסולו, נרגע, והתימני גמר לבינתיים, אך הוא יחזור מאוחר יותר בשיר באנגלית.

בשלב הזה כבר לא חשוב כלום. התנועה הבלתי פוסקת, האורות המהבהבים, הריקוד שלה ושל להקת הלווי שלה. החפצים העולים ויורדים מלמעלה או צצים מתוך הבמה מלמטה כל כך סוחפים עד שכבר לא חשוב מה יקרה הלאה. הקהל באכסטזה.

היא שוקעת בבור בבמה להחליף בגד. הנאום הבא שלה הוא לשלום עולמי או משהו אנטי מלחמתי דומה. שוב לא כל מלה ברורה. אך הדמויות המוקרנות על המסכים, היטלר, בלייר, בוש, בין לאדן, נדמה לי שזיהיתי את יצחק שמיר מהבהב לרגע, מסביר את הכוונה. משם זה עובר בין הסמלים הדתיים האפשריים. יהודיים נוצריים בודהיסטים ואולי היו גם פגאניים או אפריקאיים.

היא חוזרת בבגד חדש, חולצה אדומה שאותה תוריד אחרי שני שירים כדי להתעטף במעיל עור חום. למה? כי בא לה. שום הצדקה בימתית, אבל מה זה חשוב. הקהל המשולהב ממשיך לעמוד לצעוק להריע לרקוד ולהשתולל.

ואז היא לוקחת את גיטרה ומתחילה ללוות את עצמה בכמה שירים. האם היא מנגנת טוב? האם זו בכלל היא המנגנת? הרעש מחריש אוזניים, צלילי הוהוהוה של הגיטרה קורע את הקרביים. היא מתיישבת לרגע לשיר שיר איטי יותר ונעלמת.

כעת להקת הליווי שלה עולה לבמה על רולרבליידס ונותנת מופע ראווה של פעלולי החלקה. ואז היא חוזרת בחליפה גברית לבנה ומחזירה אותנו באחת לסיום תקופת הדיסקו, היא עושה פאראפרזה ולא חיקוי על הריקוד של ג'ון טראבולטה ב"שיגעון המוסיקה". ממשיכה ברצף דיסקו. שלושה כדורי מראות ענקיים ומנצנצים ירדו מהתקרה והכניסו את כל הבמה לאווירת דיסקוטק ענק. אבל שני שירים אחרי, החליפה נעלמת, והיא שוב בבגד גוף לבן עם פסים סגולים, מגלה זוג פולקס מתוחות לתפארת ממשיכה את הדהרה שלה ואז היא עוטפת את עצמה בגלימה לבנה עם הדפסים מבריקים בתוכה, על הגב מודפס השם dancing quinn שיר דיסקו ישן ומוכר של להקת אבבא, להזכיר שההופעה היא מחווה לתקופה ההיא. שעת מועדון הדיסקו הגיע לשיאו ונגמר בבת אחת. על רקע הקרנת השאלה have you confessed נגמר המופע כשמדונה נבלעת בתוך בור בבמה.

מדונה

עכשיו אנחנו כבר יודעים שהיא פרפורמרית מדהימה, אך איך היא שרה? מי יודע. בשירים המוכרים לי יותר יכולתי להתייחס לעיבודים החדשים למקצבים שהותאמו למופע הזה. הקול הוא אמנם קולה של מדונה, אך ממערכת ההגברה הזאת הצליל לא היה לגמרי טבעי. האמת היא שלא היה חשוב מה היא שרה. היא הייתה יכולה לשיר עשרים שירים אחרים על בסיס המופע הזה והוא לא היה משתנה.

כשהיא סיימה את השיר האחרון ועל האולם ירד גשם בלוני זהב עם הלוגו שלה מודפס עליהם, ואז חושך והיא נעלמה בבור הבמה. הקהל הריע ממושכות אך הגברת לא חזרה להשתחוות או לקבל את גל הערצה האחרון. היא פשוט נעלמה. מופע בדהירה של השפלת הקהל הסמלית שעבר למועדון דיסקו אלמותי, תם.

הצוות שעומד מאחרי ההפקה הזאת איננו ניתן לספירה כלל. דף שלם בתכניה גדולת הממדים, (30$) מלא במאות שמות באותיות קטנות. אך אין מה להגיד מי שעיצב את המופע, תכנן את התאורה, עשה את הכוריאוגרפיה וחיבר את כל המרכיבים הללו לדבר המרהיב, עוצר הנשימה שקוראים לו "המופע של מדונה" כל אלו עשו עבודה מדהימה הגובלת בגאונות מקצועית.

נכון שהכרטיסים לא זולים, ההיפך. אך אינני חושב שמישהו יצא מתוסכל. יש דבר מה מאוד אמריקאי באווירה הזאת של תחושת – אתם תשלמו במיטב כספכם ואני אתן תמורה לכל סנט שהוצאתם - שהוא כל כך שואו-ביז מקצועי לפרטי פרטים, ויש כל כך הרבה פרטים כמו שניסיתי לתאר והצלחתי רק חלק מהם.

*תמונות מתוך תוכניית המופע

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן