פרסומים אחרונים |
|
|
ז´וליה קריסטבה / זרים לעצמנו
26/02/2010 דן לחמן
ז'וליה קריסטבה בוחנת בספר פילוסופי פסיכולוגי חברתי זה את
שאלת הזר והאחר. יש להניח שיש לה מושג מה מקרבה ראשונה
לנושא. בולגריה שחייה את החלק החשוב של חייה בצרפת וכותבת
בצרפתית. האחר, הזר העומד מעבר לשערינו הפחיד אותנו תמיד.
המפלצות הזרות. עשרות יצירות תרבות נכתבו על האחרים, כמעט
תמיד ברברים. זרים לעצמנו. הוצאת רסלינג. [ 2 תגובות ]
|
|
|
אנרי ברגסון: מאה וחמישים שנה להולדתו
24/12/2009 רז שפייזר
בשמונה-עשרה לחודש אוקטובר שנת 2009 מלאו מאה וחמישים שנים
להולדתו של הפילוסוף היהודי-צרפתי אנרי ברגסון. ניתן למצוא
אירוניה בעובדה שבשנה זו מלאו גם מאתיים שנים להולדתו של
צ'ארלס דארווין. וגם – חשוב לא פחות – מאה וחמישים שנה
לפרסום ספרו המונומנטאלי מוצא המינים בדרך הבירור הטבעי או
השארת גזעים מחוננים במלחמת-החיים. [ 7 תגובות ]
|
|
|
עקדת יצחק במבט פילוסופי
15/11/2009 שלומי מועלם
השאלה הניצבת בפתחה של מסה קטנה זו היא שאלה גדולה ועמוקה
מני ים: שאלת גבולותיה של האהבה. ספק אם ניתן יהיה להכניסה
בשערה הצר של מסתנו, אך בכל זאת, אנסה להאיר אותה מבחוץ ככל
יכולתי בעזרת נר התמיד הפילוסופי. נקודת המוצא לעיוננו יהא
המעשה הגדול והנורא של עקידת יצחק. [ 12 תגובות ]
|
|
|
זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית
27/10/2009 דן לחמן
משה הוא הספר האחרון שפרויד כתב. הספר מורכב משלוש מסות.
ופרויד נלחם בכתיבתו זמן רב. את המסה הראשונה פרסם ב1937
בכתב העת אימאגו בחוברת הראשונה. בחוברת הרביעית הוסיף עוד
מסה בנושא. את המסה השלישית הציגה בתו, אנה פרויד באוגוסט
1938 בפריז. מקורביו התנגדו לפרסום הספר. [ 5 תגובות ]
|
|
|
עצמי אמיתי, עצמי כוזב / דונלד ויניקוט
16/09/2009 דן לחמן
דונלד ויניקוט היה רופא ילדים. בשנת 1923 התוודע ל"פשר
החלומות" של פרויד ותשומת לבו עברה לכיוון הפסיכולוגיה. ספר
המאמרים שלו שיצא לאור זה עתה מכיל לא רק כמה ממאמריו
החשובים, אלא שלפני כל מאמר ישנה הקדמה מאת פסיכולוגים
ישראליים נחשבים. הוצאת עם עובד. [ 3 תגובות ]
|
|
|
ז´אן ז´אק רוסו – ממצב הטבע לריבונות
27/08/2009 קג´טי נגהי
"מצב הטבע" תופס מקום מרכזי בפילוסופיה הפוליטית של ז'אן
ז'אק רוסו. מצב הטבע הוא מושג ערטילאי שלובש גוונים שונים
בהגותו של הפילוסוף אולם מכנה משותף מאפיין אותו לאורך כל
הכתבים המוקדמים והמאוחרים יותר והוא שמצב זה עבור רוסו תמיד
עדיף על מצבו של האדם בחברה המתועשת והמודרנית העכשווית. [ 39 תגובות ]
|
|
|
היחס בין ההווה למתהווה במשנתו של אפלטון חלק ב
15/08/2009 יאיר גלזנר
לפי אפלטון, המתהווה לפילוסוף(מתהווה ל-F), הוא בעל התכונה
הטבעית המשתוקק אל מה שהווה בתכלית ההוויה אך נהפך לכזה רק
לאחר תהליך חינוך ארוך ומפרך ונסיבות גידול סוציו-פוליטיות
שרק בהתקיימן עתיד יהיה אותו פילוסוף בהתהוות להפוך לפילוסוף
מושלם. [ 5 תגובות ]
|
|
|
ז´אק לאקאן – מבוא ומושגי יסוד
11/07/2009 דליה וירצברג-רופא
לאקאן האמין שלא ניתן לענות על השאלה מה הפסיכואנליזה יכולה
לעשות עבור הפסיכוטי מבלי לחקור קודם באופן יסודי את מה
שהפסיכוזה מלמדת את הפסיכואנליזה. לאקאן אומר: "עלינו לשאול
את עצמנו מדוע אנו כה כרוכים אחר שאלת הדלוזיה". לאקאן אינו
מציג הליך טכני של עבודה עם פסיכוזה. [ 33 תגובות ]
|
|
|
אוגוסטינוס הקדוש: מלחמה צודקת, פוליטיקה, אתיקה ומה שביניהם
08/07/2009 קג´טי נגהי
ראיית עולם הנשענת על העקרונות הנוצרים ומושג המלחמה הצודקת (
bellum justum) נתפסים כסותרים אחד את השני. נוצרי טוב למד
להפנות את הלחי השנייה ולא לצאת במלחמה, צודקת ככל שתהיה. את
הסתירה הזאת מנסה ליישב אוגוסטינוס הקדוש (Saint Augustine)
תוך שהוא נשען על מקורות יוונים ותנ"כיים. [ 26 תגובות ]
|
|
|
השיח של לאקאן / יצחק בנימיני - חלק ב
28/06/2009 דן לחמן
בחלק הראשון של הספר, בנימיני מקרב אותנו לאט ובזהירות
לכיוון האמיתי אליו חותר הספר. בנימיני בא לבדוק את הקשר
הדתי של לאקאן. את החלק השני של המאמר (אך לא של הספר) אתחיל
בפרק בו מדבר בנימיני על הקשר – הבדל בין לאקאן ליונג.
בפרקים הקודמים הציג בנימיני את עמדתו של לאקאן.
|
|
|
היחס בין ההווה למתהווה במשנתו של אפלטון
16/06/2009 יאיר גלזנר
חיבור זה מבקש להאיר את הפולמוס בין מיכאל פרדה לאלן קוד
אודות המשמעות של "המתהווה" ויחסו אל "ההווה" במשנתו של
אפלטון. הדגש בעבודה זו יושם על המתודולוגיה עליה הסתמכו שני
המלומדים כדי לבסס את טענותיהם המרכזיות. מסגרת הדיון תושתת
בעיקרה על הצגת הטיעון של פרדה במשולב עם טענות הנגד של קוד. [ 1 תגובות ]
|
|
|
השיח של לאקאן / יצחק בנימיני - חלק א
13/06/2009 דן לחמן
הספר שלפנינו, למרות שמו איננו השיח של לאקאן. הוא יותר השיח
של בנימיני עם לאקאן, המתרגם מפרש ומרחיב את הקודקס העברי של
השיח של לאקאן. יצחק בנימיני פותח את הדלת ולא רק לאקדמאים.
דברי לאקאן. הפרשנות כבר איננה האיש המפורש. בחפירה קצת יותר
עמוקה אפשר יהיה לשאול מיהו לאקאן לבנימיני. [ 3 תגובות ]
|
|
|
הדינמיקה של הפסיכוזה על פי לאקאן לפי מקרה השופט שרבר
28/05/2009 דליה וירצברג-רופא
לאקאן הקדיש את הסמינר השלישי שלו - "הפסיכוזות" - לדיון
במקרה של השופט הגרמני דניאל פאול שרבר. אביו של שרבר היה
רופא אורתופד וחוקר בעל שם בתחום חינוך ילדים, והוא דגל
בשיטות חינוך קשוחות ואף אכזריות. בעקבות מועמדותו לרייכסטג
ב-1884 סבל שרבר מהתקף היפוכונדריה חריף. [ 1 תגובות ]
|
|
|
ויטגנשטיין על המחלוקת דרוויניזם - בריאתנות
18/04/2009 שלומי מועלם
בשנת 1859 פרסם צ'ארלס דארווין את ספרו "מוצא המינים" וחולל
סערה שלא שככה גם כיום, במלאת מאתיים שנה למותו. בעין הסערה
ניצבת המחלוקת המתמשכת בין מחנה "הדרוויניסטים"
למחנה "הבריאתנים". בדומה למלחמה הגדולה בין יוון לטרויה
שמתאר הומרוס ב"איליאדה". [ 140 תגובות ]
|
|
|
פרט נאצי בהגותו של קרל שמיט / / איב שארל זרקא
18/04/2009 אריה קיזל
אלחנן יקירה, מעיר כי צאתו לאור של הספר פרט נאצי בהגותו של
קרל שמיט, הוצאת מכון שלם, 2009 לא רק מאיר פרט עלום
בביוגרפיה האינטלקטואלית-פוליטית של קרל שמיט אלא הוא חלק
מוויכוח אקדמי-אידיאולוגי-תרבותי חשוב המתקיים מזה שנים
אחדות בארצות המערב. [ 5 תגובות ]
|
|
|
התפתחות מושג הדחף בתיאוריות של פרויד לאקאן
06/02/2009 אסף בונדי
פרויד מתחיל בעיסוקו בדחפים, כחלק מהתיאוריה הפסיכואנליטית,
בשנת 1895, עם התנופה שמקבל הטיפול הנפשי בהיסטריה לאחר
פרסום ספרו "מחקרים בהיסטריה". כחלק מממצאיו הקליניים בטיפול
בהיסטריה מכריז פרויד שה"דחף המיני", אותו הוא קושר להפרעות
מהן סובלים (בעיקר סובלות) מטופליו, הוא במקורו פנימי ולא
קשור לגירויים חיצוניים. [ 8 תגובות ]
|
|
|
המרחק בין הדבר שלעצמו ובין תודעתנו / לאקאן ניטשה בארת
31/01/2009 איילת פלינק
במאמר זה לקחתי שלושה ציטוטים מתוך מאמרים של לקאן, ניטשה
ובארת על מנת להראות את הדמיון במהלך שביצעו. בסופו של דבר
כולם מדברים על שפה, תרבות וכפייה של "מציאות" אחידה שמביאה
לנוחות מזויפת. בארת דרך הסטריפטיז, לקאן דרך דימויים וניטשה
דרך השפה. [ 5 תגובות ]
|
|
|
אוטופיה, תומס מור - תפישת המרחב חלק ב
22/01/2009 ליאור ארז
הכפר באוטופיה: תומס מור ושאלת הגידור.על אף שהערים משמשות
כמוקד הפוליטי באוטופיה, הן אינן מהוות את כלל יחידות המשנה
של האי האוטופי. למעשה, האוטופאים חיו במידה רבה את חיי
הכפר, ולא רק את חיי העיר: לכל עיר לא פחות מעשרים מייל של
אדמה חקלאית לכל כיוון. [ 3 תגובות ]
|
|
|
אוטופיה, תומס מור - תפישת המרחב חלק א
13/01/2009 ליאור ארז
תומס מור היה הומניסט אנגלי ומשפטן בהשכלתו, בשנת 1516 השלים
מור את כתיבת יצירתו הידועה והמשפיעה ביותר, "על משטר המדינה
המשובח ועל האי החדש אוטופיה", המוכרת יותר בשמה המקוצר. מור
הוא זה שטבע את הביטוי "אוטופיה" (Utopia), המהווה למעשה
משחק מילים, אחד מיני רבים בספר. [ 8 תגובות ]
|
|
|
קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקנית חלק ב
09/12/2008 ירון כהן צמח
כאשר מדברים על קאנט והמהפכה הפילוסופית שלו, יש לשאול קודם
כל, מדוע בכלל נדרשת מהפכה בפילוסופיה? במקרה של קופרניקוס,
שינוי המודל והמהפכה המחשבתית היה הכרחיים לצרכים מיידים של
חישוב לוח השנה, זאת אומרת, קודם כל לצרכים מעשיים. קאנט ראה
צורך לתת מענה לבעיות שעולות מעירעורו של דייוויד יום. [ 7 תגובות ]
|
|
|
קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקנית / חלק א
22/11/2008 ירון כהן צמח
בהקדמה למהדורה השנייה של "ביקורת התבונה הטהורה" מכריז קאנט
על פרוגראמת הביקורות שלו. לפי כוונתו, מבקש קאנט להביא את
הפילוסופיה לשלב שבו היא הופכת למדע. התקדמות זו תושג על
ידי "שינוי אופן החשיבה"- מחשיבה המבוססת על "ההכרות החייבות
לכוון את עצמן לפי המושאים" לחשיבה שלפיה "המושאים יהיו
חייבים לכוון את עצמם לפי הכרתנו". [ 42 תגובות ]
|
|
|
ליאו שטראוס על לימוד פילוסופית ימי הביניים
12/10/2008 קג´טי נגהי
ליאו שטראוס הוא אחד הקריאות האהובות עלי. בחו"ל הוא נחשב
לאחד מ"כהני הדת" של הזרם הקונסרבטיבי או הניאו-קונסרבטיבי.
משמעותה של הבנה היסטורית היא הבנת הפילוסוף כפי שהוא הבין
את עצמו – משימה לא קלה כלל וכלל. כמובן שאפשר לטעון
שהתובנות הקולקטיביות כיום עולות בכמות ואיכות. [ 4 תגובות ]
|
|
|
אסכולת פרנקפורט, הורקהיימר, אידיאולוגיה
21/09/2008 קג´טי נגהי
מקס הורקהיימר, ממייסדיה של אסכולת פרנקפורט, מנסה להסביר מה
מסתתר מאחורי מושג האידיאולוגיה שהוא מושג כה מרכזי בחיינו.
אנו יצורים אידיאולוגים, ראיית העולם שלנו מונחית על ידי
אוסף של אמונות שיוצרות אידיאולוגיה. הפוליטיקה, נראה כך,
משוללת זכות קיום ללא אידיאולוגיה. [ 55 תגובות ]
|
|
|
המדינאי / אפלטון (חלק שלישי)
14/09/2008 נחום שטיינברג
המשטר המושלם, אם-כן, הוא המשטר המנוהל בידי המדינאי המושלם.
אבל המדינאי המושלם, זה אשר מתאים יותר מכל לשלוט על עצמו
ועל אחרים, מגיע לשלוט בפועל לעיתים נדירות ביותר. וגם כאשר
עולה בידי אדם כזה לשלוט, הרי שהוא נתון וכפוף לתנאים השונים
של זמן שלטונו. [ 7 תגובות ]
|
|
|
מהי פילוסופיה: החתול שאיננו שם
12/09/2008 רון אהרוני
במאמר זה אני מנסה להשיב על השאלה "מהי פילוסופיה". המאמר
עצמו אינו פילוסופי, אלא פסיכולוגי. אני מנסה להבין בו איזה
מבנה חשיבה אנחנו מזהים כ"פילוסופי". המסקנה אינה מחמיאה
במיוחד לפילוסופיה: פילוסופיה נוצרת כאשר אדם מתבונן
בחשיבתו, בלי להפריד בין המערכת המתבוננת. [ 27 תגובות ]
|
|
|
מילס: הליברליזם החדש
30/08/2008 ליאור ארז
צ' רייט מילס היה סוציולוג אמריקאי, שפעילותו ההגותית הייתה
בעלת השפעה רבה, גם אם קצרה באופן טרגי. ספרו הבולט והמשפיע
ביותר הוא "אליטת העוצמה" שהתזה המרכזית בו היא שליטתה של
קבוצה מצומצמת ובלתי-נבחרת בארצות הברית. ברצוני להציע קריאה
שונה של מילס. [ 57 תגובות ]
|
|
|
תולדות המיניות כרך 2 השימוש בתענוגות / מישל פוקו
27/08/2008 דן לחמן
הכרך הראשון של מחקרו הגדול של מישל פוקו בנושא המיניות -
תולדות המיניות פורסם כבר ב1996. כעת התפרסם סוף סוף תרגומו
לעברית של הכרך השני. לאורך כל מחקרו המקיף הוא מנסה להבין
את הדרך בה הפכה המיניות לעניין הקשור במוסר, וכן את מעמדו
של היחיד הלומד להכיר את עצמו כסובייקט מיני. [ 11 תגובות ]
|
|
|
הסופיסיטים חלק ב
23/08/2008 יבגני קופל
אז מה היוונים חשבו שהוא טבעי? משום מה לא פרוטגורס, לא
אפלטון וגם לא אריסטוטל הבינו את המהות החברתית של האנושות.
שלושתם מתארים את האנשים הראשונים כזאבים בודדים. אפלטון
טוען שאנשים התחילו להתקבץ ביחד בגלל הצורך בציד משותף ומחסה
משותף. [ 13 תגובות ]
|
|
|
מישל פוקו: שאלת מעמדה של הפילוסופיה כפראקסיס ביקורתי
16/08/2008 יאיר גלזנר
במאמר זה אתמקד במושג ביקורת זה של פוקו כפלטפורמה לדיון רחב
יותר אודות שאלת תכלית קיומה של הפילוסופיה כאתוס ביקורתי
כיום. הטענה שאותה אבקש לבסס הינה שאותו פראקסיס פילוסופי
ללא קריטריון אותו מציע לנו פוקו אינו אלא אחיזת עיניים
בהיותו עמדה אבסורדית. [ 24 תגובות ]
|
|
|
המדינאי / אפלטון (חלק שני)
09/08/2008 נחום שטיינברג
כל המשטרים כולם מתחלקים לשישה מינים שונים. קיימים שלטון
יחיד, שלטון של מיעוט ושלטון של רוב. הסכמת הנשלטים וחוסר
הסכמתם מפצלת את שלושת אלה לשישה. מתוכם רק חמישה זכו בשמות
משלהם: שלטון יחיד בהסכמת הנשלטים נקרא מלוכה ושלטון יחיד
בכפיה נקרא רודנות; שלטון המעטים בהסכמת הנשלטים נקרא
אריסטוקרטיה ובכפיה הוא נקרא – אוליגרכיה. [ 10 תגובות ]
|
|
|
הסופיסטים חלק א
30/07/2008 יבגני קופל
הפילוסופים היוונים היו הראשונים שהתחילו לשאול את עצמם
שאלות על עולמם. הם רצו לדעת מדוע אתונה היא פוליס דמוקרטית
ובספרטה שולטת אוליגרכיה, ומה עדיף. הם שאלו מדוע הנשים זה
כבר דורות עושות את העבודה בבית ולא יוצאות למלחמה כמו
הגברים. [ 42 תגובות ]
|
|
|
מקור הסמכות ב-בפתח החוק מאת קפקא על פי לאקאן
19/07/2008 דליה וירצברג-רופא
לפי לאקאן, הסובייקט הוא עמדה המתאפשרת רק בתוך הסדר הסימבולי של השפה, שבו מתקיים המרחב החברתי, הלשוני והבין-
אישי; השפה כמערכת משותפת הופכת את רצף החוויות הגופניות והרוחניות למבנה מתמשך המאפשר התנסות, ייחוס עצמי ויחסי
גומלין. [ 24 תגובות ]
|
|