פרסומים אחרונים

  
בלוגוספרה:עצמים מזוהים - הסוס הטרויאני של רופרט מורדוך
15/12/2009  צבי גיל
כאשר רעמו תותחי הבלוגוספרה - המוזות בכנס אילת לעיתונות דיברו הרבה - בעיקר על, ואל, עצמם. בשעה שאפילו מכאן, מישראל, רואים את העצמים בחלל בעין בלתי מזוינת, באותה עת בכנס העיתונות באילת המשתתפים שיזפו לא רק את עצמם אלא גם נושאים שבמשך השנים דהו והחווירו
כלכלה ישראלית, לא רק כלכלת ישראל
02/12/2009  תמר בן-יוסף
כלכלה ישראלית. יש דבר כזה? רגילים לדבר על כלכלת ישראל – הכלכלה של מדינת ישראל. כלכלה ישראלית היא משהו אחר, היא כלכלה שמהותה ישראלית. לכאורה, מוזר בעידן הגלובליזציה לנסות ולהגדיר כלכלה בעלת נופך מקומי. תמר בן-יוסף / ברוכים הבאים לשוק החופשי. הוצאת צבעונים.
[ 4 תגובות ]
פוליטיקה תקשורתית בת זמננו: אזרחות מקוונת / אורית גלילי-צוקר
22/08/2009  אריה קיזל
ד"ר אורית גלילי-צוקר שימשה עד סוף שנות התשעים כעיתונאית ועורכת בכירה בעיתון הארץ. אז פנתה לאקדמיה ועשתה במסגרתה מלאכת השלמה מקיפה לעיגון הידע התיאורטי והרחבתו. תחילה בעבודת המחקר החשובה הראשונה שלה שבה חקרה את המנהיגות הפוליטית, התקשורת הפוליטית והמשטרים הדמוקרטיים.
[ 3 תגובות ]
מפגשים כגשר אנושי
27/06/2009  צבי גיל
בעידן של תקשורת אלקטרונית מקוונת או אחרת,עידן שבו הקשר האינטראקטיבי הוא א-פרסונאלי, כלומר יש בו כמעט הכול שנוגע לקשר בין הבריות מלבד הבריות עצמם - life size, אנשים בשר ודם, יש חשיבות עליונה למפגשי אנוש. אני מעלה היבט זה בהזדמנויות שונות, כאשר הקשר הוא בלתי אמצעי והוא יעיל.
[ 1 תגובות ]
ללמוד מהשוודים, אבל את הדבר הנכון
06/06/2009  גבריאל בן עמי
שוודיה היא כבר לא דוגמה כל כך טובה לסוציאליזם משגשג. לעומת זאת, היא דוגמה טובה מאוד לרפורמה שעיקרה הפרטה חלקית של מערכת החינוך, בצד מתן תגמול הולם למוסדות חינוך מבוקשים. המשבר הכלכלי הנוכחי החזיר צבע ללחיי אנשים רבים – במיוחד במחלקות מסוימות באקדמיה הישראלית – העוינים את כלכלת השוק.
[ 13 תגובות ]
הקפיטליזם הסוציאלי
24/04/2009  אהרון רול
בחברתנו הזעיר-סוציאליסטית, או מוטב לאמר הקפיטל-סוציאליסטית המודרנית, קיימת סימביוזה מובהקת בין המוני הפרטים המרכיבים את מרביתו של הציבור, החל ממעוטי היכולת וכלה במעמד הביניים, לבין שכבת העשירון (שמא אלפיון) "העליון" אשר ניבנה עליהם. העשירים המעטים לא היו צוברים הונם כלל.
[ 2 תגובות ]
העיתונאות המקוונת טרם זכתה להכרה נאותה בישראל
10/04/2009  צבי גיל
העיתונות הכתובה היא מבחינות רבות כמו איזה ישיש חכם שזוכר איך היה פעם. אבל אף שתש כוחו, והוא במאמצים מהלך, הרי לא זו בלבד שיש לו מקום של כבוד, ובצדק, בפנתיאון המדיה, אלא שענפי המדיה הצעירים בוחנים כיצד משתקף הדימוי שלהם במראה העתיקה של העיתונות הקלאסית. מאת צבי גיל ו-דני בלוך.
[ 2 תגובות ]
האם הכלכלה היא מדע?
05/01/2009  ישראל בר-ניר
אני חייב להודות שכותרת המאמר קצת מטעה. בעקבות המשבר הכלכלי הנוכחי, הכלכלה נמצאת כרגע במרכז ההתעניינות, וכן החלק הארי של הדיון יעסוק בכלכלה, אבל נושא המאמר הוא הרבה יותר רחב, ובעיקרו דן בשאלת היכולת לצפות את העתיד או, למען הדיוק, היכולת להעריך נכון את התוצאות הצפויות.
[ 25 תגובות ]
העם בכבלים
30/12/2008  צבי גיל
מערכת השידורים בכבלים בארץ שימשה מקלט לצופים שרצו לברוח מן הערוצים המסחריים, גדושי הפרסומת, וביקשו גוון לצד הערוצים הציבוריים כמו ערוץ 1, ערוץ הטלוויזיה הלימודית, או ערוץ 33. אולם ברבות הימים ערוצים אלה מלאו באוויר או נסתמו בחומרים סמיכים של נשורת מנוקזת.
[ 6 תגובות ]
המודל הכלכלי האופטימאלי
14/11/2008  יבגני קופל
המטרה שלי במאמר הזה היא לא השוואה בנאלית ונדושה בין מודלים כלכליים שונים. המטרה שלי פה היא לפתח מודל כלכלי כלשהו מההתחלה ועד הסוף. אתחיל עם הגדרה בסיסית של כלכלה, ולאט לאט, שלב אחר שלב אפתח מודל כלכלי. בדרך אתקל בבעיות רבות ודילמות שונות, ואנסה לפתור כל אחת מהן בדרך הטובה ביותר.
[ 40 תגובות ]
מוסף-ערך
23/10/2008  צבי גיל
בעידן שבו התקשורת, בעיקר הקלאסית הכתובה, נמצאת בשפל, כמותית ואיכותית, "מוסף" הארץ כפרסום תקשורתי עכשווי על כול הכרוך בכך, הצליח לשמור על עיתונות ועיתונאות במיטבה. העיתונות בכלל ועיתונות הצמרת בפרט נמצאת באחת התקופות הקשות שלה, ובניגוד לכלכלה הגלובלית.
[ 2 תגובות ]
לא שומעים!!! אס.או.אס. מן הצוללת של השידור הציבורי
09/08/2008  צבי גיל
הזעקות זאב, זאב, שבוקעות מבית רשות השידור ומחוצה לו עלולים יום אפור אחד לאמת עצמם. אז, אם יבולע לשידור הציבורי, זאת תהיה מכה קשה מאוד לדמוקרטיה הרופפת שלנו, שחלקים גדולים בה סוגדים לשיטה סימביוטית של הצלחה כלכלית ומנהיג סמכותי אולטימטיבי שיעשה "סדר" בכול- במדינה ובשידור הציבורי.
[ 4 תגובות ]
החברה והמדינה במראה מלוטשת- גם במצבים קשים
29/07/2008  צבי גיל
בהומור וסטירה שאפיינו את העם היהודי, תחומים שלצערי גם הם שקעו בישראל יחד עם הכנרת. בכול זאת מצוי איזה אואזיס שהוא מרענן את הגוף ומשחרר מעט את המועקה בנפש. ההומור , הסטירה, הסיפורת, המאמרים הפובליציסטיים הנוקבים- מזכים את רוזנבלום להכרה לאומית, וזאת יכולה למצוא ביטוי ב"פרס ישראל".
[ 10 תגובות ]
תקשורת ותחבורה - תחליפים או משלימים?
16/06/2008  עודד רוט
פתיחתה והסבתה של רשת האינטרנט מרשת תקשורת ביטחונית ואקדמית מוגבלת לרשת הזמינה לציבור הרחב העלתה חששות רבים. בהתחשב בעיני המתבוננים, היו וישנם מי שחוששים או מקווים, ששכלול רשתות התקשורת יצמצם את צריכת התחבורה. עד עתה גם בתחום זה הסתבר שהנסיעות ברחבי העולם לא פחתו.
[ 1 תגובות ]
התקשורת הישראלית, דו"ח לשנת ה-60: צהובונות, דעתנות, חינמונות, שטחיות
06/05/2008  אריה קיזל
התקשורת הישראלית נעה בשנת השישים לקיומה של המדינה בין קטבים של האחדה תרבותית והיעדר פלורליזם חדשותי אמיתי, תחרותיות המובילה לשטחיות וחינמונות הדוחקת את רגלי השיח המעמיק. היא שקועה בעודף התעסקות אגוצנטרית נמוכת-מצח באנשי הברנז'ה התקשורתית, דעתנות מיותרת הבאה על חשבון מידע עיתונאי מאוזן והגון וצהובונות המרדדת את השיח התקשורתי, מזלזלת בכל מה שמשותף ומאלילה את כל מה שמפריד.
[ 25 תגובות ]
פוטו רצח
26/04/2008  אהרון חבר
פעם עוד אפשר היה להפריד בין הכתבים לבין הצלמים. הכתבים היו הראשונים שהצליחו ליצור לעצמם מעמד מכובד ומהר הצליחו ליצור לעצמם מעמד של סלבריטי, בעוד הצלמים היו צריכים להמשיך ולחזר על פתחי העיתונים, לספק להם מאות, אם לא אלפי תמונות ולקוות שאחת מהן תזכה להתפרסם. אולי זה הוא מקור האמירה: "תמונה אחת שווה אלף מילים". ורק כהערה אפשר לומר כי אפילו תמונה אחת טובה לא מנעה מעיתונאי, אפילו בינוני ביותר, מלכתוב אלף מילים.
[ 1 תגובות ]
  יגאל עמיר: פסק דין שגוי
13/03/2008  ענבל בר-און
מפעם לפעם מתפרסמות בתקשורת העתירות אשר מגיש יגאל עמיר חדשות לבקרים לבית המשפט. לאחרונה התוודענו כי האבא הטרי זקוק ל'זמן אויר' רב יותר עם בנו. מדובר ברוצח שפל אשר פגע בהליך מדיני אשר קיבל את מנדט העם. וללא שום קשר, יש ועתירתו, גם של השפל שברוצחים, יש בה כדי לעורר סוגיות משפטיות מעניינות. כמו לדוגמא עתירתו של יגאל עמיר כנגד ערוץ 10, מיום 26/10/04, בבקשה לקבל צו מניעה כנגד פרסום שידור אשר מציג אותו בתחתוני 'בוקסר' בתא הכלא שלו
[ 5 תגובות ]
  דרושה חקיקה נגד הקלות הבלתי נסבלת של הפצת מידע שקרי בידי המשטרה והעיתונות
10/11/2007  אריה קיזל
ההיחפזות הגדולה של הרופאה, המשטרה ודובריה והעיתונות לשפוט את "המפלצות מכיתה ז'" אינה מקרה יחיד. היא מתרחשת יום יום בצורות כאלה ואחרות. הציבור הישראלי נופל קורבן לאלימות ממסדית המנוצלת על ידי המשטרה וגופי החלטה אחרים של השלטון כדי להשמיץ, להכפיש ולהעדיף את האינטרס של רדיפת כותרות על פני בדיקת עובדות. לאחריהם העיתונות, הניזונה מגופי שלטון אלה ועורכי דין אחרים, נחפזת לפרסם מידע ולהאדירו באמצעות כותרות המפומפמות בתכניות אקטואליה למיניהן.
[ 7 תגובות ]
  טלוויזיה אאוט - טלוויזיה אין
07/11/2007  שושנה ויג
הטלוויזיה הפכה לחלק אינטגראלי בחיינו. מיום לידתנו ועד יום מותנו אנו קשורים למסך הטלוויזיה. הוא משעשע, מבדר וגם מעביר מידע לכולנו. לאחרונה נודע על כוונה להקים ערוץ לחיות מחמד. השאיפה היא שהטלוויזיה תמלא את כל עולמנו. ראשית הטלוויזיה מפיגה את בדידותם של מיליוני אנשים ברחבי העולם וגם בארצנו. אין יכולת לנתק את הטלוויזיה מעולמם ומעולמנו. בגיל השלישי או בגיל הזהב, רבים מחוברים לנעשה בעולם באמצעות התכנים שמעבירה הטלוויזיה. חדשות אקטואליה סדרות. היא גם משמשת שמרטף עבור הורים רבים.
[ 15 תגובות ]
  מלחמת גוג ואתרוג
01/10/2007  הרצל חקק
על שקיעתה הנוגה של העיתונות ועל העבדות ל"ספינים" ולשלטון. במקור ראשון ובעיתונים דתיים עדיין אפשר לראות קרן אור ותיאור מאוזן של המציאות וכך גם באתר מחלקה ראשונה. מעריב, ידיעות והארץ הולכים ומאבדים את אמינותם. שירת החנופה של סימה קדמון במוסף החג בראש השנה היתה רק סימפטום. החטא הקדמון של סימה מצייר מציאות חדשה, מציאות עגומה. הנה התחילה שנת תשס"ח/ והלב שתש כבר סח/ חלפה שנה, שנת תשס"ז/ ובעיתונות שלנו ריח חנופה מצחין ועז.
[ 20 תגובות ]
  טלפון סלולרי ירוק
29/09/2007  ניצן יניב
בין עשרות הטכנולוגיות המשמשות לניטור של גדול חקלאי מבחינת יעילות ואי פגיעה בסביבה, נמצאת הטכנולוגיה של צילום תת אדום או בשמו הלועזי המוכר יותר לציבור בישראל צילום אינפרא אדום. טכנולוגית הצילום באינפרא אדום פותחה לראשונה לצורך שימושים צבאיים ובעיקר ראיית לילה בתחילה לפני עשרות שנים. עם השנים פותחו יישומים אזרחיים נוספים לטכנולוגיה ובהם לחקלאות ולבדיקת פגיעות בסביבה. לטכנולוגיית האינפרא אדום כמה יתרונות יחסיים בניטור גידול של תוצרת חקלאית.
[ 2 תגובות ]
  חינמונים, הצהבה, כוח עבודה עיתונאי זול ומתחלף
21/09/2007  אריה קיזל
כוח האדם העיתונאי הפך זול, קצר מועד, סחיר ובעיקר במסלול של ירידה. העיתונאים שהיו בעבר העומדים בראש פסגת העשייה העיתונאית הפכו בעיתונים המודפסים למשניים. לפניהם נמצאים גרפיקאים, מפרסמים, ממתגים, ממצבים, מפלחים ושאר מעמידי המוצר העיתונאי למכירה. הטקסט הפך משני אל מול הכותרת (הזועקת), התמונה הפכה משנית יחסית לצ'ופר המתלווה לעיתון ואשר מוכר אותו טוב יותר, מוכר המנויים הפך לחשוב יותר מאשר כותב המאמרים. קודם לכל צורתו של המוצר העיתונאי ולאחר מכן איכותו (אם בכלל).
[ 11 תגובות ]
  טרור תקשורתי ותרבות הלינץ' בישראל
15/03/2007  יוחאי סלע
יש הבדל ניכר ובלתי-נתפס בין ישראל האמיתית - זו היוצאת כל בוקר לעבודה ועושה את עמל יומה ביושר והגינות - לבין ישראל הנמרחת בעמודי החדשות או זו המוצגת בטלוויזיה. כאשר עניין ישראלי כלשהו מוצג בצורה עוינת בתקשורת העולמית, כולנו נעמדים על הרגליים ומרימים קול צעקה רמה לנוכח העוולה שנעשתה לנו. או אז, כולנו מזדעקים ומתארגנים כדי להגיב, להסביר, לכתוב, לפרט, לתרץ ועוד כהנה וכהנה פעולות כדי לשנות את הרושם. עם השנים, נוצרה תרבות עיתונאית שניתן לכנותה כ"תרבות של הגזמה" המתמקדת בעיקר ברכילות פוליטית, כלכלית, צבאית ותרבותית כדי לחפות על דלות החומר והמחשבה.
[ 33 תגובות ]
  משה קצב ו-חיים רמון: תמונות של השפלה, ניצחון, אבלות והאשמה בעיתונות הכתובה
13/02/2007  מתן אהרוני
בימים אלה, כשעדיין מהדהדים הדברים החמורים שהטיח הנשיא הנבצר, משה קצב, בתקשורת "העוינת", התקשורת, שלדעתו גזרה את דינו הרבה לפני שהמעשים האיומים שמיוחסים לו הוצגו לפני שופטים, ראוי להתבונן לעומק ובביקורתיות בתמונות שסיפקה התקשורת, ובמקרה זה העיתונות הכתובה, במקרה של משה קצב ושל חיים רמון, כדי לשאול האם יש אמת בדברים? האם התקשורת מצודדת בצד אחד ובאותו אופן היא מציגה את הדברים? ואם אחדד יותר את השאלות, שבהן אטפל כאן – יש לשאול כיצד העיתונות מייצגת את העומדים למשפט? כיצד הם מיוצגים מאחורי התמונות שמפורסמות? האם לתמונות יש דעות ופרשנויות משלהן?
[ 8 תגובות ]
  משאבים בחינם
05/02/2007  עודד רוט
השימוש בכלי רכב מנועיים כולל הוצאות נכבדות בהן נושאים המשתמשים, כמו הוצאות רכישת רכב, מסים ואגרות, דלקים, שמנים והוצאות אחזקה, אך גם "עלויות חיצוניות" רבות, המתפזרות על כתפי הציבור הרחב, ולא על המשתמש. "עלויות חיצוניות" אלו כוללות בלאי תשתיות, אבדן זמן ושעות עבודה כתוצאה מגודש, ערך השימוש החלופי בשטחי קרקע, זיהום אוויר הגורם לנזקים בריאותיים, נזקים סביבתיים, חוסר שלווה, נזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מתאונות דרכים, עלויות שיטור ואכיפת חוקי התעבורה, או פרבור. דרך ההתמודדות עם בזבוז המשאבים הנכללים ב-"עלויות החיצוניות" אינו נעשה על ידי חסכון וייעול השימוש בכלי הרכב, אלא על ידי בזבוז נגדי, כמו סבסוד תחבורה ציבורית לא יעילה, מימון תרופות למחלות ריאה, או הפשרת קרקעות ציבוריות והפקעת קרקעות פרטיות למטרות דרכים.
[ 4 תגובות ]
  תיקשוקרטיה
27/01/2007  שושנה ויג
האם לא ניתן להרהר במצב שנקלענו אליו כמדינה? האם לא ניתן לחשוד שאנו כמדינה הנחנו לתקשורת להפוך אותנו למאריונטות שלהן? אני מתחילה לחשוד שהאלוהים החדש הוא התקשורת. בעיניי הקשר שנוצר בין שלטונות החוק בהגדרה המשטרה והרשות השופטת לבין התקשורת הוא מצב אבסורדי. מדינה בה יש הדלפות בלתי פוסקות של כל הצדדים היא מדינה רודפת רייטינג ושוחרת שערוריות ולא שוחרת אורח חיים דמוקרטי. כאשר הנתבע וגם התובע רצים לתקשורת הם מגבים הנחת יסוד מוטעית. המצב הופך להיות אבסורדי כאשר הטלוויזיה מרשה לעצמה לערוך שחזורים וליצור קשר בין קורבנות הכול בזכות הרייטינג והכל בזכות הריאליטי.
[ 13 תגובות ]
  ראיון עם הפרסומאי שמואל ורשבסקי מחבר הספר ללכת עם לוגו
10/12/2006  הרצל חקק
לא מדובר בעוד ספר על עיצוב ופרסום. ככל שאתה ממשיך בקריאת הספר המרתק "ללכת עם לוגו" אתה רואה את החזון שמעבר לשורות: מחבר הספר, שמואל ורשבסקי, מאיר את הדרך לעיצוב המותג מחדש ומציג ראייה מחודשת של הלוגו. לספר מסקנה חד משמעית: חברה כלכלית חייבת להתייחס ללקוחותיה כאל "בני אדם" ולא כאל "צרכנים" או "קהל מטרה". ספריו הקודמים "חופש הפיתוי", "האלים החדשים" היו חשיפה של עולם הפרסום, והפעם בוחר ורשבסקי בחזון, במחויבות לרענן את המותג באמצעות התקרבות לקהילה כמנוף להתפתחות כלכלית.
[ 9 תגובות ]
  קרן המטבע הבין לאומית ותפקידה במערך העולמי המודרני
11/09/2006  ישראל גולדמן
קרן המטבע היא סוכנות מיוחדת של האו"ם שהוקמה ב 1945 על מנת לקדם את כלכלת העולם. מטה הקרן נמצא בעיר וושינגטון די. סי., וחברות בה 183 מדינות. מטרת הקרן היא מניעת משברים במערכת הכספית העולמית ע"י עידוד מדינות לאמץ מדיניות כלכלית יציבה ועקבית. היא אף מתפקדת כקרן המסייעת לחבריה סיוע כספי זמני לצורך איזון בעיות תשלומים.
[ 1 תגובות ]
  בלי מורא - בלי משוא פנים, אורי אבנרי ו-העולם הזה - ניצה אראל
06/08/2006  דן לחמן
אינני חושב שהיה עוד עיתון אחד בארץ שכמעט כולם קראו אותו, גם כשהכחישו. "העולם הזה". הוא היה מגיע לקיוסקים ביום רביעי בבוקר אך בדיזנגוף התחיל להימכר כבר בעשר בלילה של יום שלישי. העמידו דוכן מול קפה כסית והתור לעיתון היה ארוך והוא נחטף. מכוניות של שליחי חברי כנסת, שרים וקצינים גבוהים היו נעצרים בשיירה. לאיש לא הייתה סבלנות לחכות ליום רביעי. כל חוטפי העיתון הללו, במכוניות, היו אלו שהכחישו שנגעו בו אך ידעו לצטט אותו ולהתנגד בקול רם לדעותיו. נכון שחלק גדול מהקוראים הללו לא מיהרו בשביל המאמרים של אורי אבנרי אלא בשביל הידיעות השונות שפורסמו בעיתון זה ולא פורסמו בשום עיתון אחר באותם ימים.
[ 18 תגובות ]
  שלום לך ידיעה עיתונאית
04/08/2006  אריה קיזל
שלום לך ידיעה עיתונאית. תמיד היית הפריט העיתונאי הבסיסי ביותר בארוחה התקשורתית. נבנית בקפידה מחמשת המ"מים, מהפתיח המסורתי, היבש, הקלאסי. קודשת בדם כתבים חרוצים שעשו ימים כלילות בחיפוש אחר כל פרט, בהצלבת מידע, בטלפונים אל מקורות על גבי מקורות, רק כדי לוודא שאכן אלה הפרטים המקודשים שיובאו בפני הקורא והוא שישפוט והוא שידע להבחין בין טוב לרע.
[ 38 תגובות ]
  הערות על טלוויזיה בזמן לחימה
19/07/2006  מתן אהרוני
התקשורת ובמיוחד הטלוויזיה היא הכלי המרכזי וכמעט הבלעדי לדעת ולהציג מה מתרחש. מה היא תגובת כוחותינו, מה הנזקים שגרמו אויבנו, מה אומרים הגנרלים וסתם פוליטיקאים, מה חושבים הפרשנים וכיצד מבלים התושבים המופגזים. לתקשורת ובמיוחד לטלוויזיה ניתנה מאז מלחמת המפרץ היכולת הבלעדית להציג מה אירע. היה זה ערוץ החדשות CNN ששינה את המפה התקשורתית. הם אלו הראשונים שהצליחו להעביר מידע לייב מתוך מקום הלחימה.
[ 2 תגובות ]
  אחריות מנועי חיפוש להפרת סימני מסחר
28/06/2006  רן פרנקל
נגד ענק האינטרנט "גוגל" (Google )  הוגשו לאחרונה שתי תביעות נפרדות ע"י חברות מסחריות בישראל בשל הפעלת שירות הקישור הממומן (Ad words) במנוע החיפוש. התביעה הראשונה שהוגשה כנגד חברת "גוגל" בגין הפרת סימן מסחר בתוצאות החיפוש הייתה ע"י הגרפולוגית חנה קורן שטענה בתביעתה כי הקלדת שמה במנוע החיפוש מוביל להופעתו של קישור ממומן המפרסם מכון גרפולוגי מתחרה.
[ 2 תגובות ]
ארכיון כלכלה ו-תקשורת