פרסומים אחרונים

  
הקרב על השפיות - פרק
14/02/2010  צביאל רופא
מן המפורסמות הוא, שביפן על כמאה מיליון תושביה המלוכסנים, ובארץ אנגליה המעטירה (לפחות בעיניי) על ריבואות תושביה - לא יחלוף יום בלא שיתקיים טקס שתיית תה מסורתי כהלכתו, ואילו היו מסוגלים, מן הסתם, היו מביאים את התה לכך שיזרום בצינורות האינסטלציה שלהם. פרק מתוך "הקרב על השפיות".
[ 1 תגובות ]
שוד בשדה החצילים
04/10/2009  יחזקאל רחמים
פרק מתוך הספר שוד בשדות החצילים מאת יחזקאל רחמים. הוצאת הקיבוץ המאוחד. ז ישבנו, אלי ואני, באוטו של אבא. אני כבר לא זוכר אם זאת היתה הסוסיתא סטיישן הישנה או הקוֹנְטֶסָה הזקנה, אבל סביר שהכיסויים שהיו מתוחים מעל המשענות היו עשויים מבדים שאבא תפר בעצמו, וסביר גם שאני, בתור האח הגדול.
[ 1 תגובות ]
חתן דמים - סיפור
11/05/2009  בן ציון יהושע
כל הכלות יפות ביום חופתן ושאלוהים ישמור בבוקר למחרת כשמתגלה האמת המרה", הכריזה אימי בקולי קולות ביום חתונתי עם ציפור [במלעיל]. "אימא, בבקשה דברי בלחש, יש אוזניים לכותל! רק זה חסר לי שציפור תדע כבר מעכשיו כמה את אוהבת אותה ומה את חושבת על המראה שלה דווקא ביום החתונה שלנו", התחננתי.
[ 8 תגובות ]
לעולם לא עוד Never Again
23/04/2009  אהרון חבר
כאשר אני כותב "לעולם לא עוד", האם יש מישהו שיכול לערוב לי כי השואה לא תחזור אי פעם בעתיד? הרי אנחנו יודעים כי להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה. אני רואה את הזאבים מסתובבים סביב לביתנו, מחפשים סדק או חריץ לחדור דרכו. אני רואה אותם חורצים שיניים אנטישמיות.
[ 5 תגובות ]
השדים של נעמי
17/11/2008  רז קולר
פרק מתוך הספר "השדים של נעמי", מאת רז קולר בהוצאת "עורב הוצאה לאור". השדים של נעמי הוא דרמה אפלה ומצמררת, שחוקרת את המקומות האפלים והשמורים ביותר בנפשו של האדם. נעמי גלמן איבדה את ילדיה בתאונת דרכים לפני כשלוש שנים, וזמן קצר לאחר מכן התפרקו נישואיה. כיום היא גרפיקאית מצליחה.
[ 1 תגובות ]
שיחה עם הרצל ובלפור חקק
02/08/2008  הרצל ובלפור חקק
מתוך הספר: "שיחות עם סופרים", הוצאת קווים, 2007 .מאת משה גרנות. התופעה שנקראת "בלפור והרצל חקק" היא יחידאית בעולם הספרות העברית ובעולם התרבות הישראלית – לא די שמדובר בתאומים זהים, שאפילו הקרובים להם ביותר אינם מסוגלים להבדיל ביניהם.
[ 6 תגובות ]
נובמבר על הר גבוה / נאווה דיקסטרא - פרק
06/06/2008  נאווה דיקסטרא
נובמבר על הר גבוה נובר במסתורי ליבו של האדם, המחפש אחר השורשים מהם נתלש בידי סבו, שאינו בוחל בדבר בניסיון לטשטש את עקבות העבר. האם מסע הנקמה אליו נסחף דניאל ירגיע את זעמו? מה יביא מזור לנפשו? נובמבר על הר גבוה מאת נאווה דיקסטרא - פרק מתוך הספר.
[ 9 תגובות ]
הנדבנית - סיפור מתוך חלבת תמרים
26/05/2008  יהודית מליק-שירן
סיפור מתוך הספר חלבת תמרים מאת יהודית מליק שירן. יש אנשים שמתעוררים השכם בבוקר ויוצאים לעבודתם, ויש אנשים כמוני שמובטלים הרבה שנים וממציאים לעצמם מקום עבודה מקורי. אני נוברת בפחי אשפה.אני מחטטת שנים רבות בפסולת שאנשים משליכים ליד עצים וליד פחי אשפה.
[ 5 תגובות ]
  טיפול אהבה - פרק מתוך הספר - חלק ג
03/03/2008  מריה חרמוני
פרק מתוך: טיפול אהבה / מריה חרמוני. הוצאת צבעונים. קראתי את מה שכתבת וטעמתי כל מילה, כל אות, כל הברה, כי הן הניצוצות שלך, חלקיקים שלך, תאים מגופך ומנשמתך, כל אחת מהן. את מרוכזת, מושלמת. ראיתי אותך כותבת, עינייך מביטות במקשי המקלדת ומרוכזות. מרוכזות באותו הרגע שבו הן פגשו את עיניי בכניסה לקליניקה, וברגע הבא אחריו, כשביקשת שאעזוב. מרוכזות בתחושת הריק של אותו הרגע שבו נשארת עם עצמך.
  טיפול אהבה - פרק מתוך הספר - חלק ב
27/02/2008  מריה חרמוני
פרק מתוך: טיפול אהבה / מריה חרמוני. הוצאת צבעונים. אני נכנסת לחדר. חושך מוחלט. אני עומדת כמה רגעים בתקווה שתידלק מנורת הפמוטים ותאיר לי את מיכאיל היושב לידה, שקוע במשחק. דבר לא קורה. חשכה סמיכה וכבדה סביבי ואני מרגישה שהיא מתחילה לחנוק את גופי לאט, ועוד מעט היא תאלץ אותי לנשום חזק, בכל הכוח, ואדע שהנה זו הפעם האחרונה לקחת אוויר... "מישקה!" אני צועקת, והפחד מתפרץ בדמעות מתוך עיניי הפקוחות, ענקיות, מניח לצעקה להימשך – אה-ה-ה... – לתוך הבור, בלי הד.
[ 1 תגובות ]
  טיפול אהבה - פרק מתוך הספר - חלק א
25/02/2008  מריה חרמוני
האביב תמיד מתחיל עמוק בגופי כשהעולם סביבי עדיין מושלג, לבן ובתולי. התרגשות מוקצפת ממלאה את בטני לקראתו וזרמים מהירים של גירוי מסחרר נותנים לי תחושה של צמיחה. אני מאושרת. הטבע עומד להתעורר, להיפתח לפניי, להשקות אותי במיצים סמיכים של אדום, צהוב וכחול ולמהול אותם בתוכי לאין-ספור גוונים, להספיג בעורי את הריחות העזים של ההתחלה, של הציפייה, להמס על לשוני את המתיקות של הרוח החמימה, לאפשר לכל שבריר של צליל ולכל רחש להיקלט באוזניי, לתת לעולם להשתקף בעיניי התמימות.
  לקדש ארץ: המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל
02/01/2008  דורון בר
סיפור התקדשותו של סלע החורבן בקרבת המושב אשתאול קשור בניסיונותיו של כהנא להרחיב את מפת הקדושה במדינת ישראל לאזורים חדשים ובשאיפתו להציב גם את הדרך בין ירושלים לתל אביב במפה זו. מיד לאחר קום המדינה ובמשך כל שנות החמישים נעשו ניסיונות מצד גופים שונים במדינת ישראל להפוך את הדרך המובילה לירושלים למוקד הנצחה וזיכרון למלחמת העצמאות ולמעשה פריצת הדרך לירושלים.
[ 7 תגובות ]
  שלושתם / אסתי ג. חיים
10/12/2007  אסתי ג. חיים
חלק מפרק מתוך הרומן 'שלושתם' מאת אסתי ג. חיים. אורות הניאון הבוהקים של אולם הנוסעים הענקי. תמיד אורות ניאון. גם בחדר המיון בבית החולים שאמה עבדה בו פעם כמנקה, ושהיא פעם שכבה באחת ממיטותיו המוגבהות מאחורי וילון בד ירקרק כשהתייבשה בים, גם שם דלק אור ניאון לבן כל הלילה. כשעצמה את העיניים עדיין חדר האור אל מתחת לעפעפיים וסנוור אותה, והיא לא יכלה להירדם.
[ 1 תגובות ]
  מה כבר עשיתי... (סיפור)
26/10/2007  רבקה קרן
נולדתי אחרי המלחמה וגדלתי כאן אז אני חושב שאני בר מזל, דוקטור. לא מאושר אבל שבע רצון. אם תכתוב שבע רצון מהסוף להתחלה תראה שזה נוצר עבש. האם נוצרתי עבש? סוגיה מעניינת. הייתי ילד סגור ולמדן, אולי באמת קצת עבש הא הא.. רזה, תמיד רזה. רק ספרות ומתמטיקה עניינו אותי...אתה מרים גבה? בדרך כלל זה או זה או זה, מה? לא אצלי, אדוני. עשיתי תואר בשניהם וגם במדעי המוח, הכל מתועד בתיק שלי. חברים? לא היו לי ממש חברים.
[ 7 תגובות ]
  מישהו מטפל בך - סיפור על טיפול נפשי
23/08/2007  צביאל רופא
על פי המקורות, בימי קדם התייחסו לחוויית האלוהות ולתפקיד הניתן בידי שמים ביתר סובלנות והבנה. התנ"ך מלא באנשים הנחשבים גדולים לכל הדעות, שחוו את האלוהות, בלא שמישהו מנע זאת מהם. הפסיכיאטריה נוטה להיות שיפוטית במקרים כאלה ולהדביק תוויות, והדבר אינו מוצדק. הפסיכיאטריה יכולה לטעון דבר אחד בלבד: החוויה אינה בריאה, משום שהיא גורמת סבל ומשום שהיא מובילה לחוסר יעילות בחיי המעשה. ניתן להבין שהחוויה הזו קשה להעברה למי שלא חווה משהו דומה.
[ 30 תגובות ]
  מיסייה יכין לך שמלה / הילה קומם
27/07/2007  הילה קומם
פרק מתוך הספר 'מיסייה יכין לך שמלה מאת הילה קומם, הוצאת קוראים. אני יושבת בסלון העירום של הדירה החדשה שלי ועוקבת אחר טיפות המים הרוקדות בדרכן מהתקרה המסוידת לבן למטה. יש להן מקצב מונוטוני, אך נעים לאוזן. תמיד אהבתי תקרות גבוהות, הן נותנות הרגשה של מרחב. אני יושבת על מגבת, החדר קר והרצפה עוד יותר, פורקת את הארגזים ובוכה. הדמעות זולגות ומתמזגות בהרמוניה מלאה עם טפטוף המים מהתקרה. איך לא ראיתי את הנזילה מהתקרה כשחתמתי על חוזה השכירות? אולי היא התחילה אחר כך, עם הגשם הראשון.
[ 4 תגובות ]
  ציפי שחרור / נשמות תאומות - רומן במדבר
14/07/2007  ציפי שחרור
סיפור מתוך הספר נשמות תאומות - סיפורי אהבה מאת ציפי שחרור. גילי עמדה ליד השער הנעול של בית-ההארחה, והמתינה לשומר הלילה. צעיר שהסתובב שם התחנן לפניה שתזמין אותו לחדרה, וממול מילאו צללים את המכתש הפעור. מרגע שנכנסה לעיר והבל החום היבש הכה בפניה, שב והצליף בה זיכרון הימים ההם ששרף את גופה. שני עשורי השכחה שגזרה על לבה, התאדו בחום המדבר, והיא השתוקקה לראות את עיני הגחלים השחורות של יואל אלקיים, אם לא כבתה בהן כבר האש, ואם עדיין הן בוערות בארובות המוקפות בצללים כהים.
[ 4 תגובות ]
  דיר-יאסין - הטבח שלא היה
06/07/2007  אורי מילשטיין
פרשת דיר-יאסין שראשיתה ב-9 באפריל 1948, מוכרת בעולם כולו יותר מכל אירוע אחר במלחמת העצמאות. הפרשה היתה למיתוס יסוד מכונן בתודעה הפלסטינאית וממילא בתרבות הפלסטינאית. היא משמשת דוגמא מבססת לטענה שהיהודים ביצעו בפלסטינאים רצח עם ב-1948, ויזמו, במודע ובמכוון, גירוש של מאות אלפי פלסטינאים מהשטח שהיה מיועד למדינת ישראל, מהשטחים שהיו מיועדים למדינה הפלסטינאית ונכבשו על ידי ישראל, וממדינת ישראל לאחר שהוקמה. פרשת דיר-יאסין איננה רק מיתוס מכונן של הפלסטינאים אלא גם מיתוס מכונן של השמאל הישראלי החדש.
[ 183 תגובות ]
  ציפי שחרור / נשמות תאומות - סיפורי אהבה
27/06/2007  ציפי שחרור
סיפור מתוך הספר נשמות תאומות - סיפורי אהבה מאת ציפי שחרור. מתילדה לא סיפרה לאיש על הלילה האחרון של יוחאי, בו פרחה נשמתו והתיישבה על תקרת חדר השינה. בעלים מתים לפעמים, ניחמה רננה את מתילדה על מות בעלה. ולפעמים הם כמו בעלי חיים, ממלאים את תפקידם ומתים, או שהם נאכלים בידי הנקבה. ככה זה גם עם הרחם שלנו, שמסיים מתישהו את תפקידו. אני מקווה שאת מתבדחת, אמרה מתילדה, מתקשה לקבל את דברי הניחומים של ידידתה. אבל כשהרחם שלנו מת, אנחנו מתעוררות לחיים חדשים. המשיכה רננה ברצינות רבה. ועכשיו זה הזמן שלך, כי גם יוחאי מת וגם הרחם שלך...
[ 10 תגובות ]
  כוח הלב (8) גול עצמי / זוהר אביב - פרקים ראשונים
29/04/2007  זוהר אביב
סדרת כוח הלב מדברת על זוגיות בעולם הולך ומשתנה, בו השוויון בין המינים הולך וגדל, וילדים משני המינים נשארים מבולבלים. עד כמה אני צריך לשמור על הזכויות שלי, מה הגבולות שלי, כיצד לכבד את הזולת מבלי לפגוע בעצמי, שאלות שגם מבוגרים מתעסקים בהן. אני מקבלת תגובות רבות מקוראים שנותנים עצות לאיתן , גיבור הספר, עימו מזדהים ורוצים בטובתו. בעריכת: נאווה צלר.איורים: נורית צרפתי
[ 38 תגובות ]
  דם, עשן וריח הדרים
20/04/2007  אהרון חבר
קטע מהספר, לקראת יום השואה שעבר ויישאר לדורי דורות. עם נקישה ראשונה היתה כבר הדלת פתוחה. היה זה זליג שעמד וידו קופאת באויר בדרכה להקיש בדלת פעם נוספת. הביט בפניו של זאב לראות את המבוכה והאכזבה. חשב אולי לא כדאי, אולי הוא לא רצוי, אך מאחר והחליט החלטה ועשה מעשה, נכנס אל הדירה מבלי שהוזמן ופנה ישירות אל המטבח. "אולי נשתה משהו"? שאל וישב אל השולחן. זאב נכנס בעקבותיו, חימם מים, ומזג שתי כוסות תה. ישבו כפי שישבו אך מספר ימים קודם לכן. "הבטחתי לבוא ולספר" אמר זליג.
  בנות הדרקון / מרית בן-ישראל - פרק שני
31/03/2007  הוצאת הקיבוץ המאוחד
מבית-העירייה יצאה תהלוכה קודרת. בראש צעדו מתופפים לבושים מעילים שחורים. נוצות שחורות ארוכות התקמרו על מצנפות הקטיפה שלהם. מדי פעם כשהרוח נשבה דִגדגו הנוצות את פניהם, אבל איש לא חייך ולא נִענע בראשו לסלק אותן, ולא חרג במשהו מן הקצב האטי, המדוד של התיפוף. במרחק-מה, על רַמָך שחור, רכב לו ראש-העיר מר אָדוֹנִיס בֶּלְקִינְד, פניו השזופים נשואים למרחוק בעצב עמוק וחגיגי. גלימת קטיפה אדומה (שבטנתה שחורה לאות אבל) גלשה ממשמניו הזקופים ומִגַבּו של הסוס. שלושה נערים קטנים לבושים משי לבן החזיקו את שולֶיהָ המעוטרים בפרוות חולד הרים
[ 2 תגובות ]
  חייו ומותו הכפולים של רומן גארי
26/03/2007  אביטל ענבר
הפרשה הספרותית המהדהדת ביותר במאה ה20 התרחשה בפאריס, ברובע ה 6 ובשולי הרובע ה 7, סביב סן ז'רמן דה פרה. גיבוריה הראשיים הם הסופר רומן גארי והדמות הבדיונית שיצר, אמיל אז'אר. תירגמתי כעשרה מספריו של גארי, אך תחילה לא ידעתי שאת יצירותיו אני מתרגם. היות וחייו של גארי הם כרומן, והפרשה מדהימה, והכול כה קשור לפאריס, ובנוסף גם נקלעתי לשולי הפרשה, אני רואה לנכון לספר את הסיפור ולהוסיף עליו עדות אישית. בשעות הערב של ה 30 באוגוסט 1979, יצאה השחקנית ג'ין סיברג מביתה שבפאריס, מצוידת במלאי כדורי השינה שרשם לה רופאה לחודשיים. כעבור שבוע נתגלתה גופתה במכוניתה הקטנה.
[ 11 תגובות ]
  בנות הדרקון / מרית בן-ישראל - פרק ראשון
22/03/2007  הוצאת הקיבוץ המאוחד
הילדה השתופפה לצד השיח. היא חיבקה את הילקוט שלה ועצרה את נשימתה. הסוודר הירוק שלבשה התמזג עם צבע העלים. האשה עמדה על השביל, מפשפשת בתיקה. נעליה השחוקות היו אפורות-כהות כמו העבים שהתקבצו בשמיים. כשהשחר עלה העננים היו בהירים כאילו רופרפו בעיפרון אבל מישהו לחץ על העיפרון יותר ויותר חזק, ועכשיו היה להם ברק מאיים של עופרת. הילדה הציצה בם בחשש. היתה לה הרגשה שהם מוסיפים להשחיר. מן הגרביונים השקופים של האשה בלט קשקוש כחול של ורידים. סופסוף מצאה את צרור המפתחות ונבלעה בכניסה החשוכה.
[ 4 תגובות ]
  נהג חדש / שבתאי קור - פרק 10
16/03/2007  הוצאת כרמל
השעה הייתה מאוחרת. הבחורים נמו את שנתם, ואצלי התחלפה תחושת הכעס על משה בחשש לגורלי. משה לא השמיע במהלך השיחה שום טיעון הגיוני ולא שאל שאלות באמונה, שנבצר ממני להשיב עליהן. ובכל זאת, כפי שלמדתי מניסיוני, כדי לערער על האמונה די בכך שמתעסקים בה. ההתעסקות הזו מהווה אישור כניסה לכל מחשבות הכפירה המנסות להשתלט על הנשמה. העניין הוא, שגם אם תרצה, אינך מספיק לעמוד בקצב של עצמך ולהשיב לעצמך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. עשרות רבות של תהיות מתבייתות על כל תא פנוי במוח ומשתקות. "אולי, הגאון בכלל לא טרח לחשוב על אמונה"; "אולי הוא חשב, היה לו קשה והוא סמך על הגדולים ממנו שסמכו על הגדולים מהם עד סוף הדורות"; "ובכלל, מה משנה ההחלטה של הגאון? אולי הוא טעה מסיבות שאני לא מסוגל להוכיח אותן."
[ 5 תגובות ]
  מילואים בשדות האורז סיפורים - פרק
17/02/2007  בן ציון יהושע
הפר האימתני רץ מולי במהירות של מאתיים קמ"ש ללא בלמי חירום והסתיר את האור בקצה המנהרה. הוא דהר כמו בפסטיבל סן פארמין בפמפלונה, שבו פרים רצים ברחובות העיר בדרך למותם הוודאי בזירת הקורידה. ברדיו הזהירו מסכנת החלקה בגשם. היו פצועים. משקלו היה ללא ספק למעלה מחצי טון והוא רץ מולי במנהרה בדיבוק של חיה מטורפת. ראיתי את הלבן בעיניו ואת ההבל שנפלט מנחיריו. ידעתי שבעוד פחות מדקה הוא ינעץ בי את קרניו החדות כחרב פיפיות, יניף אותי אל על וישליך אותי אל מותי בתהום...
[ 3 תגובות ]
  אן פדימן / השד תופס אותך ואתה נופל
07/12/2006  הוצאת כרמל
מתחת לשולחני אני שומרת ארגז קרטון גדול של קלטות. אף על פי שכולן תומללו, אני עדיין אוהבת להאזין להן מפעם לפעם. כמה מהן שקטות ומובנות בנקל. הן מלאות בקולות רופאים אמריקאים, שרק מדי פעם מופרעים על ידי נקישת ספל קפה או צפצוף איתורית. שאר הקלטות – יותר ממחציתן – קולניות מאוד. הן מלאות בקולות בני משפחת לי, משפחה של פליטים מונגים מלאוס, שבאו לארצותֿ הברית בֿ 1980. על רקע תינוקות בוכים, ילדים משחקים, דלתות נטרקות, כלים מקרקשים, טלוויזיה צועקת ומזגן מחרחר, אני שומעת את קולה של האם, פעמים מתנשם, פעמים מאנפף, מגרגר, או מהמהם כביכול, שעה שהוא גולש מעלה ומטה בין שמונת הטונים של השפה המונגית.
  זיכרונות מעונה מתה / ראובן מירן
03/09/2006  הוצאת נהר ספרים
איש אחד, אפריקני שאת גילו לא היה לי קל לנחש, טס אִתי כל הדרך מלונדון לברזיל. ישבנו נינוחים באוויר היבש במחלקת העסקים של בריטיש איירווייז. זאת הייתה עוד טיסת לילה שנמשכה יותר מהלילה עצמו. אני הייתי ער, אבל האפריקני, שאת גילו לא היה לי קל לנחש, ישן כל הדרך. הוא התעורר כשעה לפני הנחיתה וחייך אליי בעיניים אדומות. היינו בגובה של שלושים ותשע אלף רגל.
[ 1 תגובות ]
  אלוהים ואלווירה / לימור שריר - פרק ראשון
19/07/2006  הוצאת כרמל
מחלון חדרי בקומה האחרונה של בניין המגורים הדהוי פרושׂה לפניי רומא. לא קר בחדר ובכל זאת תחושת קור מחלחלת בעצמותיי, ואני מצטנף לפקעת, רכון על שולחן הכתיבה וכותב אליך. חריקות העט על הנייר מפרות את השקט, מין שקט של בית קברות. לרגעים אני מניח את העט ובוהה בקירות שהזמן אכלם ובזגוגית החלון, מצייר באצבעי דמויות משונות על פני האדים המצטברים עליה.
[ 2 תגובות ]
  התל אביבים / רחל שיחור חלק ב
11/06/2006  הוצאת כרמל
מיה מגיעה לבית הספר. המורה כבר מחכה לה. יש משהו באוויר. האוויר עומד. איפה היופי שהיה פעם? המכתב נמצא אתה. כמו ילדה שמכינה שיעורים כתבה אותו בערב שחלף, לפני סידור הילקוט, יום לפני הפגישה הכניסה אותו בין דפי ספר החשבון שתחזיר למורה וכבר הוא מעורב ביניהם עד שיועבר מיד ליד. ואין עוד דרך חזרה? מיה שואלת את עצמה לרגע
  ג'ק קרואק / בטלני הדהרמה חלק ב'
01/06/2006  הוצאת רימון חיים אחרים - כתר
בברקלי, חייתי עם אלווה גולדבוק בבית הקטן שלו המכוסה ורדים, שעמד בחצר האחורית של בית גדול יותר ברחוב מִילְווִייַה. האכסדרה הישנה והרקובה נטתה קדימה אל האדמה, בין הגפנים, ועליה ניצב כיסא נדנדה ישן ונחמד שבו ישבתי כל בוקר כדי לקרוא את סוטרת היהלום שלי. החצר היתה מלאה צמחי עגבניות שעמדו להבשיל, ומנתה, מנתה, הכול הדיף ריח מנתה, ועץ אחד זקן ונחמד
  ג'ק קרואק / בטלני הדהרמה חלק א'
15/05/2006  הוצאת רימון חיים אחרים - כתר
קפצתי על רכבת משא שיצאה מלוס אנג'לס בצהרי יום אחד בשלהי ספטמבר 1955, עליתי על גונדולה, שכבתי עם התרמיל מתחת לראש והברכיים מוצלבות והתבוננתי בעננים בעוד אנו מתגלגלים לנו צפונה לסנטה ברברה. זו היתה רכבת מקומית והתכוונתי לישון על החוף בסנטה ברברה באותו לילה.
[ 1 תגובות ]
ארכיון פרקים