אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

על גזענות ושנאה עצמית


התמונה של צבי גלאון

השנה החולפת מאז יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ה היא שנה שבה אנו עדים שוב להתגברות האנטישמיות באירופה ובעולם עד כדי גילויים של פגיעה פיזית ביהודים ובכל מה שקשור ליהודים וישראל. גם הקולות מאירן הן מימד חדש של אנטישמיות והכחשת השואה. הקונפליקט הנמשך עם הפלשתינאים מזין לא מעט את שונאי ישראל לסוגיהם כאשר קונפליקט זה הוא עילה כביכול מובנת, וגם מצדיקה את הטענה כי אנו נוהגים בגזענות ביחסנו לפלשתינאים.

אך גם בחיים הפוליטיים שלנו יש לא מעט אישי ציבור המאשימים אלה את אלה בגזענות שעה שהם מתייחסים למדיניות כלפי הפלשתינאים או כלפי המיעוט הערבי הישראלי, ובולטים במיוחד הם חברי הכנסת הערבים. כל אלה תורמים מדעת ושלא מדעת לסירוס ועיקור של המושג גזענות.

המונח –גזענות- הרחיב כל כך את תכולתו המשמעותית עד שספח אליו גם את המילה אפליה. אין עוד אפליה, אין עוד ניגודי אינטרסים על רקע לאומי, אין עוד שנאת זרים, כתופעה סוציולוגית מוכרת,אין עוד התנגשות ערכים על רקע דתי אמוני, אין עוד תהליכי דחייה הדדית בין המהגר לאוכלוסייה המקומית הוותיקה,במיוחד כאשר גלים אלה נושאים גם תו עדתי. כל אלה מתוארים באמצעות המונח –גזענות.

עולם המושגים שבאמצעותו התייחסנו לשואה ולמניעי הרשע של רוצחי עמנו ,הם מושגים טעונים רגשית עד קצה גבול היכולת האנושית לבטאם במילים ,ואין לך דרך טובה יותר לפגוע בנו מאשר ליחס לנו הקורבנות, מעשים ומניעים כשל רוצחי עמנו. זו טכניקה ידועה של שונאי ישראל שביקשו להקל על עצמם ,שעה שהצביעו עלינו כאילו אף אנו נוהגים במדינתנו, כשם שנהגו בנו. בדרך זו בקשו להכשיר את עצמם ואת המעשה, כאילו אלה ממין הדברים שבנסיבות המתאימות כל אדם יכול לעשותם.

כל עוד היינו צריכים להתמודד עם האשמות כאלה, שבאו מבחוץ ,יכולנו להם על ידי חשיפת המניעים של המשמיצים, אך עתה אנו מאבדים גם יכולת זו בגיןהתכונה היהודית המוכרת של שנאה עצמית, שמביאה אותנולשעבד לפוליטיקה היום יומית, כל מושג ייחודי, שבאמצעותו תארנו עד כה את אסוננו הגדול ביותר.

מי יגלה עפר מעיניך "אחד העם" ותראה כי בא לנו אשר יגורת ,ואין לנו אפילו חצי נחמה (ראה מאמרו של "אחד העם" – חצי נחמה). היום אנו מגיבים לאירועים שונים בחיינו בניגוד גמור להחלטת ממשלה מהעבר הלא רחוק שזה לשונה:

בהחלטה מס' 824 של ממשלת ישראל ,בישיבתה ביום א' כ"ו באב תשמ"ט(27/8/89 )בסעיף ד' 3 מחליטה ממשלת ישראל כדלקמן: "כוחות דמוקרטיים ואנטי גזעניים במדינות תבלנקראים להתגייס לפעולה כנגד גילויי האנטישמיות והגזענות לשם דה-לגיטמציה שלהם הוקעתם ומיגורם". בתת סעיף 4 של אותה החלטה מכריזה ממשלת ישראל, "ימשך המאבק לביטולה של ההחלטה הנפשעת של עצרת האום שהשוותה ציונות לגזענות"(1975 )

מונחזה - גזענות - ומטענו הסמנטי והרגשי רדוד כל כך היום ,עד שאין בו עודכדי לעורר בשומע את החרדה מפני המשתמע ממנו. הזוועה שבאידיאולוגיהשהכשירה את השואה, והפכה אותה לאירוע ייחודי, הולכת ונעלמת לאחר שהצרכים הפוליטיים ספחו לעצמם את מערכת המושגים שיוחדה לנושא זה.

נראה איפוא שעלינו לחזור ולהזכיר לעצמנו כמה אמיתות כואבות שיצרנו כלפיהן שוויון נפש מקומם. היום ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ו טוב יהיה אם נזכיר לעצמנו אמיתות שיחזקו את כוח העמידה שלנו מול השנאה בעולם שאותה לא נוכל כנראה להעלים.

ראשיתה של תורת הגזע ,(תורה במובן של לוגיה) בהתבוננות של האדם הלבן באירופה בהבדלים הפיזיולוגיים הבולטים שבין בני האדם בחלקים השונים על כדור הארץ. המושג –גזע - , מופיע לראשונה ב 1684 בחיבור של רופא נוסע בשם פראנסואה ברנייה בשם "חלוקה חדשה של הארץ לפי הגזעים השונים של בני האדם היושבים בה." השימוש במושג גזע בראשיתו הוא אנתרופולוגי מובהק, מגמה זו נמשכה גם במשך המאה ה18. במהלך המאה ה19, עקב השיפור בשיטות סקירה ומיון , והתפתחות הסומאומטריה (מדידות הגוף ) ואח"כ גם מדידות הגולגולת, נעשו סיווגים יותר מדויקים ודובר על כ 29 גזעים בשש תת קטגוריות. (ז'וזף דניקר) בראשית המאה ה20 נוספו למחקר גם בדיקות הדם (לנדשטיינר), והתרחב העיסוק בשאלה, מהיהשפעת הסביבה על תופעת מיבנה הגזע – צבע עור מבנה הגפיים וכדומה. באותה עת, סוף ה19 וראשית ה20 ,בצד המחקר האנתרופולוגי פיזי מתפתח גם האפיק של האנתרופולוגיה החברתית, וזו ראשיתה של תורת הגזע המודרנית, שבקשה ליחס לגזע המזוהה גם תכונות רוחניות נפשיות ,וכישרונותמסוימים כמונחלים תורשתית רק בתוך אותו גזע. תורת הגזע החברתית"בנתה" ישויות היסטוריותדמיוניותחסרות כל בסיס מדעי כמו "הודו אירופי","נורדי","טוטוני", "ארי" וכמובן גם הגזע השמי.

אך טבעי הוא שההתנגדות ליהודים מצאה לעצמה בייחוד בגרמניה את התמיכה המדעית כתחליף לאפיק ההיסטורידתי. כך הפכה שנאת ישראל הקלאסית לאנטי-שמיות. על פי אותן תורות בני הגזע השמי הם אנוכיים, יש להם כשרון להשתמש בהזדמנויות שנוצרו על ידי גזעים אחרים, ומן האנוכיות נובעת גם קנאותם הדתית. אלה חלק מתכונות הגזע השמי על פי כריסטיאן לאסן. השקפות דומות פרסמו גם דה גובינו וארנסט רנן כבר באמצע המאה ה19. האריים על פי אותם חוקרים ניחנו קודם כל בהרמוניה פיזית ורק הם מסוגלים ליצור ערכי תרבות מקוריים, ולכן כל התרבויות שהתפתחו במרוצת ההיסטוריה נוצרו על ידי גזעים אריים טהורים. את הזיהוי בין הארים לגרמנים ובין השמים ליהודים ערכו כמובן הגרמנים עצמם. תורת הגזע שמטה את היסוד עליו נבנתה האמנציפציה לאחר שהוכיחה "מדעית" כי ההנחה שכולם שווים אין לה ,כביכול, אחיזה מבחינה מדעית. זאת ועוד, אם אין בני האדם שווים הרי שיש עליונים ששווים יותר, ונחותים ששווים פחות, ותכלית הבריאה היא לעשות בנחותים שימוש משרת לעליונים, ובהעדר יכולת לעשות בהם שימוש אובד גם הצורך בקיומם . מכאן ועד להיתר לרצח עם הייתה כבר הדרך קצרה ביותר . לא רק שאזרח גרמני יכול להיות "רק מי שדם גרמני זורם בעורקיו "(ועידת היסוד של המפלגה הנציונאל סוציאליסטית 1920) אלא שכל מי שאין לו דם כזה גם זכות הקיום שלו מוטלת בספק. זאת ועוד "האינסטינקט הטבעי מצווה על כל ברייה לא רק לנצח את אויביה אלא גם להשמיד אותם" (היטלר) וזיהויו של האויב כיהודי, היה כבר מושכל ידוע על פי תורת הגזע. היום ברור לנו כי תורת הגזעים היא עניין מופרך מיסודו, אין היום בעולם "גזעים טהורים" כל מחוללי התרבות ונושאי ההיסטוריה, הם גופים תרבותיים רב גזעיים, ואין כל הבדל מולד באינטליגנציה או בכישרונות שהם פרי גורל מלידה. שני תנאים צריכים להתקיים כדי להגדיר תופעה כגזענית.

(1) היא מייחסת לקבוצה אתנית כל שהיא ,או כל קבוצה אחרת, תכונות מולדות פרי גורל שאינו ניתן לשינוי!

(2) ורק מתוקף אותן תכונות "מוצדק" לרומם קבוצה אחת, ולעשות בכל האחרים, שתכונות שליליות מייחדות אותם כל מעשה עד כדי שלילת זכויות אנוש, כולל השמדה פיזית.

גזענות היא איפא שם תואר המתייחס למי שמאמינים כי קיים דרוג מולד בין בני האדם וזכות הקיום של הנחותים היא בהיותם מבטיחים את "הרייך של אלף השנים" של מי שנועדו לכך - עם האדונים. זו תורת הגזע ואליה מתייחס המושג גזענות

מוטלת עלינו היום חובה עליונה לא לעשות עוד שימוש זר במונחים, רק משום שהם טעונים כל כך, ולא לנסות ולזכות באמצעותם בהישג מפוקפק לטווח קצר, עלינו לחזור ולשננן לעצמנו ולתלמידנו במערכת החינוך, מהי גזענות ומהירטוריקה פוליטית, שהיא פרי הלקאה עצמית יהודית, המאפשרת לרבים כל כך לחצות גבולות ללא נקיפות מצפון מיותרות.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון