אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מדינת הרווחה חלק ב


מדינת הרווחה חלק' ב - אבי קליין

במאמרי הקודם "מות מדינת הרווחה?" טענתי שעל פי נתונים אמפיריים שאותם בדקתי בדו"ח ההתפתחות האנושי של האו"ם, אשר כללו תוחלת חיים, תמ"ג לנפש, אחוז ידיעת קרוא וכתוב, אחוזי ידיעת קרוא וכתוב פונקציונלית, אחוזי עוני יחסי, מדד ג'יני לבדיקת אי שיוויון, אחוזי אבטלה ומיקום בדירוג מדד ההתפתחות האנושי של האו"ם, אנו יכולים להסיק שהשיטה הסוציאל-דמוקרטית של מדינות הרווחה מאפשרת חיים טובים יותר מהשיטה הניאו-ליברלית של המדינות הקפיטליסטיות.(כאשר המדידה שלי כללה את המדינה בעלת התוצאה הטובה ביותר בנתון מסויים,המדינהבעלת התוצאה הרעה ביותר והשוואה בין הממוצע המדינות הקפיטליסטיות לעומת ממוצע המדינות הסוציאליסטיות).קוראים אחדים של מאמר זה טענו כנגדי שהייתי צריך להכניס יותר מדינות להשוואתי ושהייתי אף צריך לבדוק נתונים נוספים. בעקבות ביקורות אלו החלטתי להכניס להשוואתי מדינות נוספות ובעיקר מדינות קפיטליסטיות. אולם התברר לי שמדינות אחדות שנחשבות כקפיטליסטיות משלבות בשיטתן אלמנטים סוציאליסטים רבים של מדינת רווחה ולכן לא יכולתי להגדירן כקפיטליסטיות (אוסטרליה,ניו-זינלנד,אירלנד,סינגפור). לבסוף החלטתי להכניס להשוואתי את צ'ילה והונג-קונג. צ'ילה משום שכמו ספרד שר האוצר מציג לנו אותה כהצלחה מסחררתשל השיטה הניאו-ליברלית והונג-קונג משום שארגון קפיטליסטי מסויים שעורך קורסים על "הכלכלה החופשית" מביא אותה ללא הרף כדוגמא להצלחת השיטה. כעת כמדינות רווחה מוגדרות נורבגיה,שבדיה,איסלנד,פינלנד,דנמרק,בלגיה והולנד. כמדינות קפיטליסטיות מוגדרות ארה"ב,ספרד,קוריאה, צ'ילה והונג-קונג. ראשית עלינו לתקן את הנתונים לפי נתוני שתי המדינות החדשות שנכנסו להשוואתי. מדד הג'יני של הונג-קונג עומד על 43.4, כאשר מדד הג'יני של צ'ילה עומד על 57.1. מדד הג'יני הממוצע במדינות קפיטליסטיות עומד כעתעל 41.08 לעומת 26.6 במדינות הרווחה (ככל שמדד זה הוא נמוך יותר כך השיוויון בחברה הנידונה הוא גדול יותר). התמ"ג לנפש בהונג-קונג הוא 26,910, כאשר התמ"ג בצ'ילה הוא 9,820. התמ"ג לנפש הממוצע של המדינות הקפיטליסטיות עומד כעת על 22,178 לעומת 29,457 של מדינות הרווחה. אחוז יודעי קרוא וכתוב בצ'ילה עומד על 95.7% ,בהונג-קונג אין נתונים עדכניים,הנתון היחידי שקיים הוא מ-1990 , אז הוא עמד על 89.7%. אם נתעלם מנתון לא עדכני זה, אז אחוז יודעי קרוא וכתוב במדינות הקפיטליסטיות כעת עומד על 97.8% לעומת 100% במדינות הרווחה. תוחלת החיים בהונג-קונג עומדת על 79.9, כאשר בצ'ילה היא 76.1. תוחלת החיים במדינות הקפיטליסטיות כעת עומד על 77.56 לעומת 78.5 במדינות הרווחה. אין נתונים לגבי צ'ילה והונג-קונגבקשר לעוני, אבטלה ואחוזי יודעי קרוא וכתוב פונקציונלית.

בכדי לענות לביקורת השנייהאערוך השוואה לגבי נתונים נוספים. ראשית אבדוק את הפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון בכל מדינה. הפער הקטן ביותר נמצאבפינלנד והוא פי 5.6, לאחר מכן בנורבגיה פי6.1,בשבדיה פי6.2, בבלגיה ובקוריאה פי 7.8, בדנמרק פי 8.1, בספרד והולנד פי 9, בארה"ב פי 15.9, בהונג-קונג פי 17.8 וסוגרת את הטבלה היא צ'ילה שהפערבין העשירון העליון לתחתון הוא פי 40.6. כמובן שמדינה סוציאליסטיות נמצאת בראש הרשימה ומדינה קפיטליסטית בתחתיתה.הפער הממוצע במדינות הרווחה הוא פי 7.13 לעומת הפער במדינות קפיטליסטיות שהוא פי 18.22 ( ללא צ'ילה הפער הוא פי 12.62).

בואו ונפנה כעת למדדים מתחום הבריאות. תמותת תינוקות -על כל אלף לידות בשבדיה ובאיסלנדמתים 3 תינוקות, בדנמרק,ספרד,פינלנד ונורבגיהמתים 4 תינוקות, בקוריאה, הולנד ובלגיה מתים 5 תינוקות, בארה"ב 7תינוקות ובצ'ילה 10תינוקות.( איו נתונים על הונג-קונג). ממוצעמיתות התינוקות בכל אלף לידות במדינות הרווחה הוא4 לעומת במדינות קפיטליסטיות שהוא 6.5.

תמותת נשים יולדות- על כל 100,000 לידות. באיסלנד ע"פ דו"ח זה נמצא את המספר המדהים של 0 מיתות, בשבדיה 2, בספרד 4, בדנמרק 5, בפינלנד 6, בבלגיה 10, בנורבגיה והולנד 16, בארה"ב 17,בקוריאה 20 ובצ'ילה 31. ממוצע המיתות של נשים יולדות על כל מאה אלף לידות במדינות הרווחה הוא 7.85, כאשר הממוצע במדינות הקפיטליסטיות הוא של 18 מיתות. מספר מקרי השחפת על כל מאה אלף איש הם באיסלנד 3, בשבדיה וארה"ב 4, בנורבגיה 5, בהולנד 7, בפינלנד 10,בבלגיה 11, בדנמרק 13, בצ'ילה 20,בספרד 30,בהונג-קונג 95 וסוגרת את הרשימה היא קוריאה עם 138 מקרי שחפת על כל מאה אלף איש. ממוצע מקרי השחפת במדינות הרווחה עומד על 7.57 לעומת 57.4 במדינות הקפיטליסטיות.הנתון הבא הואאחוז התושבים שיש להם גישה קבועה לתנאיתברואהראויים. לרוע המזלהנתון לא קיים בקרב רוב המדינות אולם לפי הנתונים שקיימים בשבדיה, ארה"ב, הולנד ופינלנד גישה כזו קיימת ל-100% מהתושבים, בצ'ילה ל-96% מהתושבים וסוגרת את הרשימה היא קוריאה שבה רק ל-63% מהתושבים גישהקבועה לתנאי תברואה ראויים. הנתון הבא הוא של אחוז התושבים שלהם גישה קבועה למקורות מים ראויים. בארה"ב, שבדיה, נורבגיה, הולנד, פינלנד ודנמרק100% מהתושבים הם בעלי גישה למקורות מים ראויים, בצ'ילה האחוז הוא של 93% ובקוריאה 92%.

יהיו שיגידו שמה שחשוב זה הפיתוח הטכנולוגי ( אני לא ביניהם). אז רק בשבילם,החוקרים המדעיים על כל מיליון אנשים-בפינלנד 7110, באיסלנד 6639, בשבדיה 5186, בנורבגיה 4377, בארה"ב 4099, בדנמרק 3476, בבלגיה 2953, בקוריאה 2880, בהולנד 2572, בספרד 1948, בצ'ילה 419 וסוגרת את הרשימה היא הונג-קונג שלה רק 93 מדענים על כל מיליון איש. ממוצע מספרהמדענים במדינות רווחה על כל מיליון אישהוא 4616 ובמדינות קפיטליסטיות הוא 1887.מספר משתמשי האינטרנט על כל אלף איש באיסלנד 647.9, בשבדיה 573.1, בקוריאה 551.9, בארה"ב 551.4,בדנמרק 512.8, בפינלנד 508.9,בהולנד 506.3, בנורבגיה502.6,בהונג-קונג 430.1, בבלגיה 328.3, בצ'ילה 237.5 וסוגרת את הרשימה היא ספרד עם 156.3 משתמשי אינטרנט על כל אלף איש

יהיו שיגידו שמה שחשוב זה הפיתוח הטכנולוגי( אני לא ביניהם). אז רק בשבילם,החוקרים המדעיים על כל מיליון אנשים-בפינלנד 7110, באיסלנד 6639, בשבדיה 5186, בנורבגיה 4377, בארה"ב 4099, בדנמרק 3476, בבלגיה 2953, בקוריאה 2880, בהולנד 2572, בספרד 1948, בצ'ילה 419 וסוגרת את הרשימה היא הונג-קונג שלה רק 93 מדענים על כל מיליון איש. ממוצע מספרהמדענים במדינות רווחה על כל מיליון אישהוא 4616 ובמדינות קפיטליסטיות הוא 1887.מספר משתמשי האינטרנט על כל אלף איש באיסלנד 647.9, בשבדיה 573.1, בקוריאה 551.9, בארה"ב 551.4,בדנמרק 512.8, בפינלנד 508.9,בהולנד 506.3, בנורבגיה502.6,בהונג-קונג 430.1, בבלגיה 328.3, בצ'ילה 237.5 וסוגרת את הרשימה היא ספרד עם 156.3 משתמשי אינטרנט על כל אלף איש.

עד עתה הנתונים היו כלכליים בלבד או קשורים לתחום זה (טכנולוגיה), אולם טענתי היא שבנוסף על רמת חיים גבוהה יותר שמדינת רווחה מספקת לאזרחיה, ערכיה משפיעים גם על תחומים אחרים בחברה.לטענתי עקרון השיוויון, הסולידריות, העזרה לחלש, שיתוף הפעולה (בניגוד לאגואיזם ולתחרותיות שהם ערכי הקפיטליזם) ותפיסת העולם שבה האדם הוא חלק מחברה ולא פרט בודד ואגואיסטי (הפירוש של סוציאליזם הוא חברתיות), "פולש" גם לתחומים אחרים בחברה ומעצב אותם. אם נבדוק את אחוז הנשים שמכהנות בפרלמנט של המדינות השונות נגלה שהאחוז הגבוה ביותר נמצא בשבדיה שם 45.3% מהפרלמנט הן נשים,בדנמרק 38% הן נשים, בפינלנד 37.5%, בנורבגיה 36.4%, בהולנד 35.1%, בבלגיה 33.9%, באיסלנד 30.2%, בספרד 26.6%, בארה"ב 14%, בצ'ילה 10.1% וסוגרת את הרשימה היא קוריאהשבה רק 5.9% מחברי הפרלמנט הן נשים. אחוז הנשיםבממשלה בשבדיה הוא 55%, בדנמרק 45%,בפינלנד 44.4%, בנורבגיה 42.1%,באיסלנד 33.3%, בארה"ב 31.8%, בהולנד 31%, בצ'ילה 25.6%, בבלגיה 18.5%, בספרד 17.6% וקוריאה שאחוז הנשים מכלל הממשלה בהמגיע רק ל-6.5%

המדינות הסוציאל-דמוקרטיות הן יותר פמיניסטיות מהמדינות הקפיטליסטיות הן בגלל עזרה לנשים בחקיקת שיריון לנשים, דבר שדורש התערבות של הממשלה לטובת האזרחים ובמיוחד לטובתהאוכלוסיות שיותר מדוכאות בחברה (תפיסה שהקפיטליזם דוחה) והן בגלל תפיסת עולם שיוויונית יותר ופחות תחרותית וכוחנית, התפיסה הסוציאל-דמוקרטית היא ללא כל שמץ של ספק פחות דארוויניסטית מהתפיסה הקפיטליסטית.

תפיסה זו אף נוטה לכיווןפתרון בעיות וסכסוכים בשלום, כלומר לפשרה בין הצדדים תוך התחשבות בכל צד וזאת בניגוד לכוחנות והאגרסיביות של התפיסה הקפיטליסטית.הפסיכולוג החברתי ארנסט מורק ערך מחקר היסטורי בו הוא מצא שבאופן כללי אנשים שנוטים לקפיטליזם תמכו בהיסטוריה במלחמות, בעוד תומכי מדינת הרווחה תמכו בפתרון של שלום לסכסוכים (הכוונה לתומכי מדינת הרווחה ולא למרקסיסטים, שמקבלים התקדמות תוך מאבקים כמו הקפיטליסטים), כך לטענת מורק ע"פ מחקר היסטורי הוא מצא שאת רוב מלחמותיה של ארה"ב הנהיגה המפלגה הריפובליקנית אשרבתפיסותיה היא יותר קפיטליסטית מהמפלגה הדמוקרטית, אחרי מלחמת העולם ה-2, כמעט כל מלחמותיה של בריטניה( פוקלנד, עדן, סואץ, מלחמת המפרץ), נערכו ע"י מפלגת השמרנים שהיא קפיטליסטית במהותה (כאשר המלחמה האחרונה היא חריגה, אולם בלייר מנהיג הלייבור שיצא למלחמה זו נוטה לימין כלכלי והוא אינו תומך בסוציאל-דמוקרטיה ובמדינת הרווחה, יש לציין אף שמתנגדיהמלחמה בבריטניה באו מהשמאל ולא מהימין וזאת למרות שמפלגת הלייבור היא שיצאה למלחמה ולא מפלגת השמרנים) ואפילו בשבדיה שמורק בדק הוא מצא שבארבעת המקרים במאה ה-20 ששבדיה הייתה במשבר פוליטי הסוציאל-דמוקרטים תמכו בפתרון של שלום והקפיטליסטים בפתרון צבאי.במחקר שנערך ב-1995 בארה"ב נמצאה קורולציה גבוהה בין תפיסות מיליטריסטיות לתמיכה בערכים ותכונות שמוגדרות כ"העצמת האני"-כוח, סטטוס חברתי, הדוניזם, תועלתנות אישית כלומר ערכים אגואיסטים וקורולציה חזקה שלילית בין תפיסות מיליטריסטיות לערכים שמוגדרים כ"התעלות מעל האני", ערכים אשר משבחים תכונות ומעשים אשר אין לפרט תועלת אישית מיידית מהם כגון עזרה לזולת,סולידריות אנושית, כלומר ערכים אלטרואיסטים. (על נושא זה ארחיב במאמרים הבאים).

אריאל רובינשטיין (חתן פרס ישראל לכלכלה) ערך מחקר בו מצא שהתיאוריה הקפיטליסטית אכן הופכת אנשים לאנוכיים ואגואיסטים יותר. במחקרו הואבדק תלמידי כלכלה ( האמונים על הפרדיגמות הניאו-ליברליות), תלמידי מתימטיקה, תלמידי משפטים ותלמידי פילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב בעזרת שאלון בו הם נשאלו בתור בעלי מפעל האםוכמה עובדים לפטר בכדי להגדיל את הרווח של המפעל. תלמידי כלכלה היו היחידים שפיטרו את מקסימום העובדים האפשרי בכדי להגדיל את הרווח שלהם כמה שיותר- אתר אריאל רובינשטיין.

העזרה לאחר, רגש האחווה האנושי ועקרון שיתוף הפעולה אשר הם מהותה של התפיסה הסוציאל-דמוקרטית מוצאים את ביטוייה בסיוע הבינ"ל של מדינות רווחה לקרן למען מדינות עולם שלישי. ע"פ התקנון של האו"ם על המדינות המפותחות לתרום 1% מהתל"ג שלהן לקרן סיוע זו.לרוע המזל אף מדינה לא תורמת את הסכום הזה ,אולם דנמרק תורמת 0.96% מהתל"ג שלה למטרה זו, נורבגיה 0.89%שבדיה0.83%, הולנד 0.81%, בלגיה 0.43%, פינלנד 0.35%, ספרד0.26% וסוגרת את הטבלה היא ארה"ב שתורמת רק 0.13% מהתל"ג שלה למטרה זו

במאמרי הבא ארחיב בעיקר על ההשפעתן של התיאוריותהסוציאל-דמוקרטית והקפיטליסטית בתחומיםשאינם כלכליים ואבסס את התפיסה הסוציאליסטית מבחינה פילוסופית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אבי קליין