אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מות מדינת הרווחה?


 האם באמת נכונות ההתקפות הללו על מדינת הרווחה? או שאלו פשוט אמרות נדושות שחוזרים עליהן כמו על מנטרה ושנועדו לשרת את השיטה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית.

נאמר לנו ללא הרף שמדינת הרווחה מתה, שהיא שריד מהעבר. איגודי עובדים וסובסידיות אינם מתאימים לכלכלה של המאה ה-21. הנדיבים יותר מוכנים להודות שמדובר ברעיון יפה אולם טענתם היא שרעיון זה הוא אינו מציאותי. לטענתם לרוע מזלנו התברר שיצר האדם אינו טוב כמו שחשבנו ואף הגלובליזציה שינתה את פני המשחק, בכדי להשאר תחרותיים עלינו לוותר על שיטה זו. הפחות נדיבים אפילו לא נותנים למדינת הרווחה את הקרדיט הפעוט הזה, לטענתם מדינת הרווחה מעוותת את הכלכלה ומעודדת סיאוב, שחיתות ובטלה. אולם האם באמת נכונות ההתקפות הללו על מדינת הרווחה? או שאלו פשוט אמרות נדושות שחוזרים עליהן כמו על מנטרה ושנועדו לשרת את השיטה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית. בכדי לענות על שאלות אלו ערכתי השוואה בין מספר מדינות רווחה למספר מדינות קפיטליסטיות. עלי לציין שבחירת המדינות הייתה קשה, משום שאין אף מדינה אשר שיטתה היא באופן מוחלט לכאן או לכאן, כל המדינות משלבות בין השיטות. אף החלטתי לא להכניס את ישראל לדיון משום שדיון עליה יהיה טעון מדי ולא יאפשר לנו את המרחק הנחוץ בשבילדיון אובייקטיבי. החלטתי לבסוף לבחור את ארה"ב,קוריאה וספרד כמייצגות השיטה הניאו-ליברלית. ארה"ב שהיא המייצגת בהא הידיעה של שיטה זו, קוריאה משום שהיא מייצגת את "הנס הכלכלי" שהתרחש בזכות אימוץ שיטה זו והיותה המנהיגה של ארבעת המדינות האסיאתיות הידועות כ"נמרים" של אסיה ולבסוך ספרד משום שמציגים לנו אותה ע"י משרד האוצר כדוגמא למדינה מתעוררת המייצגת את ההצלחה של מדיניות ניאו-ליברלית. מולם אשווה את מדינות סקנדינביה-שוודיה, נורבגיה, פינלנד, איסלנד ודנמרק ובנוסף שתי מדינות רווחה מובהקות נוספות- הולנד ובלגיה. המספר הלא שיוויוני של מדינות בהשוואתי נובע מכך שמדינות רווחה נוטות להיות קטנות יותר (בנורבגיה יש 4.5 מליון אנשים, בשוודיה 8.9, בהולנד 16.1, בבלגיה 10.3, באיסלנד 0.2, בפינלנד 5.2 ובדנמרק 5.4 לעומתם בארה"ב יש 291 מליון אנשים, בספרד 41 ובקוריאה 47.4 מליון אנשים) כך שהשוואתי כוללת יותר מדינות רווחה ממדינות קפיטליסטיות, אך יותר אנשים חיים במדינות הקפיטליסטיות שבהשוואה זו.

הנתונים להשוואתי נלקחו ממדד ההתפתחות האנושי שפרסמה השנה האו"ם (המדד הוא לשנת 2002, משום שלוקח שנתיים לאסוף את הנתונים הללו), יש לציין שאין את כל הנתונים על כל המדינות, כך שלעיתים נאלץ להסתדר עם נתונים חלקיים. בתחילה תמונת רקע- ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג בהולנד הוא 45.9%, בבלגיה 45.7%, בשוודיה 39.5%, בנורבגיה 37%, בדנמרק 36% ובפינלנד 33.4% לעומתם ההוצאה הממשלתית בארה"ב היא 19.3% ובקוריאה היא 17.4% כאשר הוצאות אלו כוללות גם הוצאות צבא אשר הן גדולות בארה"ב יותר ממדינות אחרות שבהשוואתנו. המיסים 60-במדינות הרווחה הם הגבוהים בעולם ועומדים על שיעור של 50% שיעור ההתאגדות במדינות הרווחה הוא הגבוה בעולם ועומד על 85% בשוודיה, 80% בדנמרק, 70% בפינלנד ו50% בנורבגיה .במדינות סקנדינביה שליש מחברי ההנהלה בפירמות אשר מעסיקות יותר ממאה עובדים נקבעים ע"י העובדים ופירמות שמעסיקות מעל ל-25 עובדים מחוייבות ששני נציגי עובדים יהיו בהנהלה.

מדינות הרווחה מספקות לימודים חינם (כולל אוניברסיטאות), רפואה ציבורית, דיור ציבורי, דמי אבטלה גבוהים, תמיכה באמהות חד-הוריות וכו'. אף התעריפים, מכסי המגן והסובסידיות במדינות הרווחה גבוהות לאין שיעור מאלו במדינות הקפיטליסטיות. לאור נתונים אלו היינו מצפים לרמת חיים נמוכה במדינות הרווחה, אולם טענה זו אינה נכונה עובדתית. אם נבדוק את תוחלת החיים (מהתוצאה הטובה ביותר לתוצאה הרעה ביותר) נגלה שתוחלת החיים הגבוהה ביותר היא בשוודיה-80, לאחריה איסלנד-79.7, ספרד-79.2, נורבגיה- 78.9 בלגיה -78.7 הולנד -78.3, פינלנד -77.9, ארה"ב-77 דנמרק -76.6 וסוגרת את הרשימה היא קוריאה שתוחלת החיים בה היא 75.4, כפי שאנו רואים מדינת רווחה מובילה את הרשימה ומדינה קפיטליסטית סוגרת אותה מחזה שיהיה נפוץ כפי שנראה) . תוחלת החיים קשורה לרמת הבריאות, התזונה ,איכות הסביבה ורמת הפשיעה באותה המדינה. תוחלת החיים הממוצעת במדינות רווחה היא 78.5 לעומת זאת תוחלת החיים הממוצעת במדינות ניאו-ליברליות היא 77.2, יש שיטענו שנתון זה הוא לא חשוב, לכן נבדוק עוד נתונים. התמ"ג לנפש לפי סדר יורד הוא נורבגיה -36,600, ארה"ב-35,750 ,דנמרק -30,940,איסלנד - 29,750 הולנד -29,100,בלגיה -27,570,פינלנד-26,190,שוודיה-26,050,ספרד-21,460 ולבסוף קוריאה-16,950. ממוצע התמ"ג במדינות הרווחה הוא 294,571 לעומת זאת ממוצע התמ"ג במדינות הקפיטליסטיות הוא 247,200, שימו לב שפעם נוספת מדינת רווחה מובילה את הרשימה ומדינה קפיטליסטית סוגרת אותה.

נתון מעניין נוסף הוא אחוזי יודעי קרוא וכתוב. בארה"ב, פינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה, שוודיה, הולנד ובלגיה 100% מהאוכלוסיההם יודעי קרוא וכתוב, בקוריאה 97.9% יודעי קרוא וכתוב ובספרד רק 97.7% מהאוכלוסיה יודעי קרוא וכתוב. ממוצע יודעי קרוא וכתוב במדינות הרווחה עומד על 100% בעוד במדינות הקפיטליסטיות הוא עומד על 98.5%. נתון אחר הוא אחוז האנשים שחסרים יכולת קריאה וכתיבה פונקציונלית, כלומר חסרי יכולת התבטאות ראויה ויכולת שימוש בקריאה וכתיבה מעבר לשימוש בסיסי בהם. בעוד בשוודיה רק 7.5% חסרי יכולת זו, בנורבגיה 8.5% חסרי יכולת זו,בדנמרק 9.6% בפינלנד 10.4%, בהולנד 10.5%, בבלגיה 18.4% וסוגרת את הרשימה היא ארה"ב עם 20.7% אשר חסרים יכולת קריאה וכתיבה פונקציונלים (לרוע מזלנו אין נתונים על איסלנד,ספרד וקוריאה). נתון מעניין נוסף הוא נתון העוני היחסי (50% מהשכר החציוני, כלומר חצי מהשכר שחצי מהאוכלוסיה מרוויחה).לפי סדר עולה אחוז העוני היחסי בפינלנד הוא 5.4%, בשוודיה הוא 6.4%, בנורבגיה 6.5% ,בהולנד 7.3%, בבלגיה 8%, בדנמרק 9.2% וסוגרות את הרשימה הן ספרד עם 10.1% וארה"ב עם 17% עוני יחסי. (אין נתונים על איסלנד וקוריאה) בדיקה של מדד ג'יני שמראה את הפערים בתוך המדינה (ככל שמספר זה קטן יותר כך אי-השיוויון גם הוא קטן יותר) מראה לנו שאי-השיוויון הקטן ביותר הוא בדנמרק אשר מדד הג'יני שלה הוא 24.7, אחריה נמצאות בלגיה ושוודיה שמדד הג'יני שלהן הוא 25, נורבגיה עם מדד ג'יני של 25.8, פינלנד עם 26.9,קוריאה עם 31.6, ספרד עם 32.5, הולנד עם 32.6 וסוגרת את הרשימה היא ארה"ב בעלת אי-השיוויון הגדול ביותר עם מדד ג'יני של 40.8, ממוצע מדד הג'יני של מדינות הרווחה עומד על 26.6 בעוד ממוצע מדד הג'יני של המדינות הקפיטליסטיות עומד על 34.9. המדינה בעלת אחוזי האבטלה הנמוכים ביותר היא הולנד עם 2.3% אבטלה, אחריה קוריאה עם 3.1% אבטלה, איסלנד-3.3%,נורבגיה ושוודיה עם 4%, דנמרק עם 4.5%,ארה"ב עם 5.8%, בלגיה עם 7.3%, פינלנד עם 9.1% וסוגרת את הרשימה היא ספרד עם 11.4% אחוזי אבטלה. כרגיל מדינת רווחה בראש הרשימה ומדינה קפיטליסטית סוגרת את הרשימה. ממוצע אחוזי האבטלה במדינות הרווחה הוא 4.9 בעוד ממוצע אחוזי האבטלה במדינות הקפיטליסטיות הוא 6.7.

נתון מעניין הוא ששכר המינימום בהולנד בעלת אחוזי האבטלה הנמוכים ביותר הוא 7.41 דולר לשעה בעוד שכר המינימום בארה"ב בעלת אחוזי האבטלה הגבוהים יותר הוא 5.15 דולר לשעה.

בכדי שלא נתבע בים הנתונים אזכיר רק עוד נתון אחד והוא הדירוג במדד ההתפתחות האנושי, אשר נקבע ע"פ אורך חיים, תמ"ג לנפש,רמת חינוך ורמת בריאות. לפי דירוג זה נורבגיה מדורגת כמדינה בעלת איכות החיים הגבוהה ביותר בעולם, שוודיה מדורגת במקום השני, הולנד במקום החמישי, בלגיה במקום בשישי,איסלנד במקום השביעי, ארה"ב במקום השמיני, פינלנד במקום ה-13, דנמרק במקום ה-17, ספרד במקום ה-20 וקוריאה במקום ה-28.

כפי שראינו המצב במדינות הרווחה אינו רע כל כך והם רחוקות מהתמוטטות כפי שמספרים לנו . כמובן שגם הן לא מושלמות ויש להן בעיות, אולם כפי שראינו הדגם הניאו-ליברלי אינו עדיף. אולי עלינו לשאול מדוע מציגים לנו את מדינת הרווחה ככשלון גמור, האם אין אינטרסים של בעלי הון בתיאור זה? מאמר זה הוא מאמר ראשון בלבד בנושא מדינת הרווחה, במאמרים הבאים אציג שאלות וקושיות נוספות בעניין זה.

לינקים אודות סוציאליזם, פמיניזם, איכות סביבה ופציפיזם במדינות סקנדינביה –

 

התפתחות היסטורית של מדינת הרווחה בסקנדינביה

עובדים בסקנדינביה מרוצים יותר מעבודתם

האלטרנטיבה הסקנדינבית

המודל הסקנדינבי בהשוואה למודלים אירופאיים אחרים של רווחה

המודל הסקנדינבי לא "התקלקל" (כלומר הוא לא השתנה או התמתן)

לינק אודות הקשר בין שוויון חברתי גבוה בסקנדינביה ורמת שחיתות נמוכה

לינק אודות הקשר בין שוויון חברתי גבוה לרמת אמון גבוהה שקיימת במדינות סקנדינביה

 

מאמרשלישהתפרסםב"דהמרקר" שבוחןאתמדינותסקנדינביהאלמולהמדינותהאנגלו-סקסיותבמדדים שבודקיםאיכותחיים–בכדילעמודעלההבדליםהגדוליםביןמדינותסקנדינביההסוציאליסטיותלמדינותאחרותכדאילבדוק אתמצעימפלגותהשמאלהגדולותבמדינותסקנדינביה.כך,לדוגמא,בעודבמדינותהאנגלו-סקסיותמפלגות השמאלידברובשבח"הדרךהשלישית"ובמדינותכדוגמתישראליטענומפלגותהשמאלשהםבעדקפיטליזם

ושוקחופשיאךהתנגדותםהואלשוקג´ונגלחסרחמלה ורחמים,מפלגותהשמאלבסקנדינביהלאיחששולדברעלתמיכתןבסוציאליזםועלהשוניבין שיטהזולביןהשיטההקפיטליסטית

 

מצע המפלגה הסוציאל דמוקרטית השבדית

תוכנית המפלגה הסוציאל דמוקרטית השבדית

ספר שיצא מאת המפלגה הסוציאל דמוקרטית השבדית שנקרא "מהי סוציאל דמוקרטיה?"

"עולם צודק הוא אפשרי" – מסמך הצהרות של המפלגה הסוציאל דמוקרטית השבדית

מצע מפלגת השמאל השבדית (המפלגה השמאלית השנייה בגודלה בשבדיה והרדיקלית יותר)

מסמך הצהרות של מפלגת השמאל השבדית שמתייחס בעיקר לנושא של שוויון מגדרי

מצע מפלגת העבודה (לייבור) בנורבגיה

מצע מפלגת השמאל הסוציאליסטי בנורבגיה (המפלגה השמאלית השנייה בגודלה בנורבגיה והרדיקלית יותר)

מצע מפלגת הסוציאל דמוקרטים בפינלנד

מצע מפלגת הברית השמאלית בפינלנד (המפלגה השמאלית השנייה בגודלה בפינלנד והרדיקלית יותר)

מצע המפלגה הסוציאל דמוקרטית בדנמרק

לינקים על שבדיה

 

דיור בשבדיה

מאמר על התפיסה הסוציאל דמוקרטית בשבדיה

תוכנית שבדית להפסיק כליל את השימוש בנפט (בעיקר בגלל הנזק האקולוגי שהוא גורם)

איכות סביבה בשבדיה

העזרה השבדית לנפגעי הצונאמי לנפש גבוהה מהעזרה האמריקנית לנפגעי הצונאמי לנפש

שבדיה ומדינת הרווחה

לינק אודות הדיווח המוטה על שבדיה ע"י התקשורת הזרה

 

לינקים על נורבגיה

 

משכורתם של עובדי התעשייה הנורבגים היא הגבוהה בעולם (ולאחריהם נמצאים עובדי התעשייה הדנים)

שבוע העבודה בנורבגיה קוצר ל-30 שעות שבועיות

נורבגיה תורמת לפיתוח חיסון שיעזור להפחית את תמותת התינוקות במדינות מתפתחות

 

לינקים על פינלנד

 

נאום של רה"מ פינלנד שמסביר את יתרונות המדיניות הסוציאליסטית שפינלנד מיישמת

הסכם שהושג בין ממשלת פינלנד לארגון הבינ"ל wwf אודות שימור היערות בפינלנד

עוד לינק על הסכם זה

לינק לארגון הקואופרטיבים בפינלנד, אשר הוא בעל השפעה משמעותית בחברה ובכלכלה הפינית

 

לינקים על דנמרק

 

סקר שלפיו לדנים אין בעיה עם המיסים הגבוהים שמוטלים עליהם

הסכם להפחתת גזי החממה

גידולים אורגניים משגשגים בדנמרק

מס על זיהום שמוטל על בעלי מכוניות שנועד למנוע כניסת מכוניות למרכז קופנהגן

לינק אודות אוכל אורגני וקואופרטיבים בדנמרק

לינק לארגון הקואופרטיבים בדנמרק, אשר הוא בעל השפעה משמעותית בחברה ובכלכלה הדנית

העיירה האנרכיסטית בדנמרק ששמה כריסטיאניה

 

אישים חשובים בסקנדינביה

 

אני סבור שקוראים רבים ירוויחו רבות מעיון בחייהם של דמויות חשובות במדינות סקנדינביה אשר הפכו אותן למה שהן כיום. הכרה עם דמויות אלו ימנע את ההכרח להתייחס רק לדמויות אמריקניות (אם זה דמויות פוליטיות, הוגים, אקטיביסטים וכו'). דמויות אלו שונות בהרבה ממה שאנו מכירים בישראל. כך, לדוגמא, פוליטיקאים סקנדינבים רבים מקדישים את חייהם לתיקון העולם גם אחרי שהם פורשים מהחיים הפוליטיים ולא "עושים לביתם", כלומר שואפים להרוויח כסף רב ככל יכולתם כמו הפוליטיקאים הישראלים.

ד"ר גרו הארלם ברונדטלנד –רה"מ נורבגיה בשנים 1981, 1986-1996. לאחר פרישתה מהפוליטיקה היא הפכה לנשיאת "ארגון הבריאות העולמי". היא הייתה אחראית ל"דו"ח ברונדטלנד" שיצא ב-1987 ובו נקבע שפיתוח וצמיחה לבדם אינם מספיקים ושעל הפיתוח והצמיחה להיות "ברי קיימא" (sustainable). דו"ח זה היה מהפכני משום שזו הייתה הפעם הראשונה שבה השתמשו במושג "פיתוח בר קיימא" (sustainable development).

לינק כללי על פועלה של ברונדטלנד

ברונדטלנד כנשיאת ארגון הבריאות העולמי

לינק ביוגרפי אודות ברונדטלנד

נאום של ברונדטלנד כנשיאת ארגון הבריאות העולמי

נאום של ברונדטלנד אודות פיתוח בר קיימא

 

טאריה הלונן - נבחרה לנשיאות פינלנד בשנת 2000 ועוד פעם בשנת 2006 (הבחירות לנשיאות בפינלנד הן כל 6 שנים). בעברה עסקה כעו"ד של האיגוד המקצועי בפינלנד ואף שימשה כנשיאת seta, ארגון פיני לזכויות ההומוסקסואלים והלסביות . הלונן תומכת במדיניות שמאל רדיקלית ונאמה ב"ארגון העבודה הבינ"ל" בדבר הצורך בגלובליזציה אחרת, הוגנת יותר, שמיטיבה עם חלקים רחבים יותר של האנושות ולא רק עם המעמד העשיר.

לינק כללי על פועלה של הלונן

לינק אודות קשריה של הלונן עם ארגון seta

האתר של הלונן

נאום של הלונן אודות הצורך בגלובליזציה צודקת ומוסרית יותר

 

אולוף פאלמה – ראש הממשלה של שבדיה בשנים 1969-1976, 1982-1986. פאלמה הוא הדמות השבדית המוכרת והאהודה ביותר בשבדיה בעיקר בזכות דעותיו ומדיניותו השמאלנית הן בנושאים כלכליים-חברתיים והן בנושאים פוליטיים. הוא התנגד נמרצות למלחמת וייטנאם ולמדיניות הסגרגציה בארה"ב והיה בין הראשונים בעולם שקרא לחרם על דרא"פ בגלל מדיניות האפרטייד שלה. בתחום הכלכלי-חברתי פאלמה הרחיב בצורה מקיפה את מדינת הרווחה השבדית. הוא נרצח בידי תומך ימין קיצוני ב-1986.

לינק כללי על פועלו של פאלמה

לינק ביוגרפי אודות פאלמה

לינק ביוגרפי נוסף אודות פאלמה

לינק לנאומים של פאלמה

 

גונאר מירדל – כלכלן שבדי נודע שזכה בפרס נובל בכלכלה ב-1974. עיקר התמחותו הייתה בכלכלת פיתוח (מירדל המציא מושג זה) שנועדה לעזור למדינות עניות ובכלכלת רווחה. למירדל הייתה חשיבות גדולה בהתפתחות מדינת הרווחה השבדית, אך הוא עסק גם בנושאים אחרים

וב-1944 הוא כתב ספר בשם "דילמה אמריקנית" ובו היה בין הראשונים שביקרו את מדיניות הסגרגציה האמריקנית.

 

לינק כללי על פועלו של מירדל

נאומו של מירדל בעת קבלת פרס הנובל

לינק ביוגרפי אודות מירדל

אלבה מירדל – זוכת פרס נובל לשלום לשנת 1982. בפרס היא זכתה בעיקר בזכות פועלה באו"ם למען הפסקת ההתחמשות בקרב שתי האויבות הגדולות ארה"ב וברה"מ והסכמי פירוק הנשק שהושגו הרבה בזכותה. אלבה הייתה האישה הראשונה ששירתה בתפקיד חשוב ובעל סמכות באו"ם. ב-1924 היא נישאה לגונאר מירדל

לינק כללי אודות פועלה של מירדל

נאומה של מירדל בעת קבלת פרס הנובל

מירדל ופועלה למען הסכמי פירוק הנשק

 

ארנה נס – פילוסוף נורבגי אשר הגה את זרם "האקולוגיה העמוקה" ב-1973, אשר מתאפיין, לטענת נס, בתפיסת הזדהות והתאחדות בין האדם לטבע וזאת בניגוד לתפיסה אקולוגית שטחית אשר עוסקת, לטענתו, רק בשיפור קוסמטי של המערכת האקולוגית בלא לחוש הזדהות אמיתית עם מערכת זו. זרם זה שהשפיע מאוד על תנועות איכות הסביבה בעולם גורס שינוי באמצעות שינוי מלמטה ע"י התארגנויות של קבוצות עממיות.

לינק למחקרים של נס

לינק אודות התפתחות הגותו של נס

לינק למאמר "אקולוגיה עמוקה" בו נס מסביר את עקרונותיו של זרם זה

 

זיגמונד קבלוי – פילוסוף נורבגי אקולוגי מרקסיסטי אשר הדגיש את הצורך לחקור את מבנה הסחר העולמי בכדי להבין את הסיבות לפגיעה באקולוגיה ואף הדגיש את הצורך בהתנגדות ישירה לפעולות אלו.

 

מאמר שמסביר את ההבדלים בין זרם ה"אקולוגיה העמוקה" של נס לזרם האקולוגיה המרקסיסטית של קבלוי

ראיון רדיו עם קבלוי

 

ישנן דמויות סקנדינביות חשובות אחרות, אולם נסתפק בהן. אך אוסיף עוד לינק שמראה לנו שפוליטיקאים לא חייבים להיות חמדניים ו"לעשות לביתם". נשיא פינלנד לשעבר מארטי אהטיסרי עוסק בפעולות של תיווך בין סכסוכים והשכנת שלום ברחבי העולם לאחר פרישתו מהפוליטיקה. כך, לדוגמא, הוא תיווך לאחרונה בין ממשלת אינדונזיה למורדים והביא לכך שנחתם ביניהם הסכם שלום

 

בכדי להראות שלא רק בסקנדינביה עקרונות שמאליים יכולים להצליח, אני מצרף לינקים על תנועת "הסחר ההוגן" שקמה בהולנד ב-1988.

לינק להתפתחות תנועת "הסחר ההוגן" שראשיתה בהולנד

לינק אודות המוצר הראשון שפעל תחת עקרונות "הסחר ההוגן"

תמיכת הממשלה ההולנדית בעקרונות ובתנועת "הסחר ההוגן"

לינק נוסף לתמיכת הממשלה ההולנדית בעקרונות ובתנועת "הסחר ההוגן"

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אבי קליין