אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זכות הצבעה - למי?


אחד הדברים המייחדים משטרים דמוקרטיים היא העובדה שלאנשים החיים במשטר כזה יש זכויות. שאלה עקרונית היא האם הזכויות שיש לאזרח מוקנות לו באופן אוטומטי, פועל יוצא מעצם היותו אזרח, או שהן בחזקת פריבילגיות - "סוכריות" אותן הוא מקבל בזכות היותו "ילד טוב", בזכות זה שהוא ממלא דרישות כאלו או אחרות, במלים אחרות - "עומד בקריטריונים".

אין בכוונתי לפתוח כאן דיון מקיף על נושא זכויות האזרח, על זכותה (אולי חובתה) של החברה להגביל במקרים מסויימים את זכויותיו של הפרט, על השאלה מה צריך לעשות כאשר מימוש זכויותיו של אזרח אחד פוגע בזכויותיו של אזרח אחר, או על השאלה אם קיימת הירארכיה – לזכויות מסויימות מגיעה "עדיפות". הנושא אותו ברצוני להעלות הוא הזכות להצביע בבחירות. למרות שהחלטתי לכתוב על הנושא בעקבות הוויכוח הציבורי שהתעורר לאחרונה על מתן זכות הצבעה לישראלים המתגוררים בחו"ל, אינני מתכוון לעסוק בזה. זאת שאלה עקרונית שיש לה פנים לכאן ולכאן ושווה דיון מלא בזכות עצמה. מי שיצטרך להחליט עליה הוא העם היושב בציון.

הזכות להצביע בבחירות היא למעשה זכותו של האזרח לקבוע מי ישלוט בו וינהל את ענייניו, והיא מאבני היסוד של כל משטר דמוקרטי. כדאי לזכור שקיום בחירות כשלעצמו איננו מבטיח את הדמוקרטיות של משטר. יש הרבה יותר משטרים בהם מתקיימות בחירות ואשר התואר דמוקרטיה עבורם הוא לא יותר מאשר בדיחה לא מוצלחת, מאשר משטרים דמוקרטיים של ממש. למתן או לשלילת הזכות להצביע בבחירות יש חשיבות ממדרגה ראשונה.

עקבתי אחרי הדיון בנושא וקראתי את מה שהתפרסם בעיתונות בארץ וכן בכחצי תריסר בלוגים באינטרנט. מעולם לא העליתי בדעתי כמה שטויות אנשים שאמורים להיות רציניים מסוגלים לכתוב על נושא שהוא במהותו רציני. מרבית הנימוקים נגד היו ברמה של גן ילדים, גם כאשר הם נכתבו בלשון פרופסורית. רובם ככולם של הנימוקים נגד הראו שלמשתמשים בהם יש מושג מעוות על המשמעות של להיות אזרח. זה נובע אולי מהצורה הנוכחית של חוק השבות והקלות בה ניתן לקבל אזרחות ישראלית – בהשאלה מתחום אחר מה שלא עולה כסף לא שווה כסף. אנשים בארץ פתחו "מדע" שבהעדר שם יותר מוצלח אכנה אותו ניחושולוגיה, באמצעותו הם "יודעים" בוודאות מוחלטת בעד מי יצביעו ישראלים המתגוררים בחו"ל. זאת כמובן שטות מוחלטת שרק מראה שהיתה כנראה מידה רבה של צדק בקביעתו של רבין המנוח היורדים הם נפולת של נמושות – אלה שנשארו בארץ ולא ירדו הם נמושות, או לפחות הם אינם סובלים מעודף שכל.

ראשית, על מנת להסיר כל ספק, לכל אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל – ואין זה משנה כמה שנים הוא לא בקר בארץ, יש זכות להצביע בבחירות, למעט כאלה שוויתרו על אזרחותם (דבר שעד לפני מספר שנים לא היה אפשרי). הוויכוח הוא לפיכך לא על הזכות להצביע אלא על השאלה אם לחסוך לישראלים כאלה את ההוצאה הכרוכה בטיסה לארץ אם וכאשר חשקה נפשם לממש את הזכות הזאת.

במאמר מוסגר, אני חייב לספר שפעם אחת עשיתי את זה. בבחירות של 1996 נסעתי לארץ (קניתי כרטיס על חשבוני, לא תאמינו). האמנתי שחובה ראשונית היא להעיף את חבורת אוסלו מהשלטון (אני עדיין חושב כך) והחלטתי שהמאמץ וההוצאה מוצדקים. זה עזר. למי שלא זוכר, נתניהו נבחר על חודו של קול – זה היה הקול שלי. נתניהו אכזב אותי בכך שהוא לא בטל את הסכמי אוסלו ונתן למצב להמשיך ולהתדרדר. זה הספיק לי כדי להבין שעל פוליטיקאים אסור לסמוך. פעם שניה זה לא יקרה. אני מצהיר כאן קבל עם ועדה שאם במקרה יחליטו להעמיד קלפי להצבעה בקונסוליה הקרובה למקום מגורי – כמעט שעתיים טיסה – אין לי שום כוונה לבזבז אפילו סנט אחד כדי להגיע לשם על מנת להצביע.

השאלה הבסיסית היא האם הזכות להצביע היא זכות יסוד, זכות שהאזרח זכאי לה מעצם עובדת היותו אזרח, או שהיא זכות מותנית, פריבילגיה המגיעה רק למי שעונה על קריטריונים כאלה או אחרים כמו תשלום מסים, שרות במילואים, או, כפי שכאלה הרוצים להשמע יותר מכובדים, מנסחים זאת - "נשיאה בעול". בכוונה הבאתי כמה מהנימוקים שהועלו בידי אלה שמתנגדים למתן זכות הצבעה לישראלים המתגוררים בחו"ל. זה מבליט עוד יותר את האבסורדיות שבדיון.

האם מי שמתגורר בארץ זכאי להצביע רק אם הוא משלם מסים? חסרים משתמטים מתשלום מס - אם באמצעות ניצול פרצות בחוק ואם סתם כעבירה על החוק? ומה עם כאלה שרמת ההכנסות שלהם איננה מביאה אותם אל תוך מעגל משלמי המס? עוד לא שמעתי שמי שהוא יעלה את הדרישה להתנות את זכות ההצבעה בבחירות בתשלום מס. זה למעשה דבר שהיה נהוג בתקופה שהמשטרים הדמוקרטיים היו בחיתוליהם – כשרק בעלי רכוש היו זכאים להצביע בבחירות.

האם רק מי שמשרת במילואים או, בכלל שרת בצה"ל לצורך הדיון, זכאי להצביע? מה עם כל "צדיקי הדור" שתורתם אומנותם? מה עם האזרחים הערביים שמנועים מלשרת בצה"ל? חברת כנסת מכובדת ממפלגת העבודה השתמטה משרות בצה"ל בטענת שקר שהיא דתיה, מי שהוא דרש למנוע ממנה את הזכות להצביע בבחירות או למנוע ממנה להיות מועמדת לכנסת?

ומהצד השני, כותב שורות אלה משלם מסים כדת וכדין. יש לי הכנסות בארץ, לא מי יודע מה, ואני משלם עליהן את מלוא המס הנדרש בחוק. יש לי גם כתובת בארץ ואני מקבל באופן סדיר כרטיס בוחר והודעות לבוחר. באשר לשרות במילואים, כבר מזמן עברתי את גיל הפטור, אבל עד שהגעתי לגיל הזה שרתתי כל שנה כמו שעון שוויצרי. לא החמצתי אף פעם. אני עומד לפיכך בכל הקריטריונים של "נשיאה בעול" למרות שאני מתגורר דרך קבע בחו"ל. אז מה הדין במקרה שלי? אחד ממוקירי/מבקרי כאן בפורום נוהג לשפוך טונות של דיו על מנת לגנות את "זולל הסטייקים מטקסס" (בכל פעם שאני קורא את המחמאות שהוא חולק לי, אני מדמיין לעצמי איך עיניו מוריקות מקנאה), אבל מה לגבי הזכות להצביע?

חוק הבחירות במדינת ישראל, בצורתו הנוכחית, מונע מיותר ישראלים לממש את זכותם להצביע מאשר כל אוכלוסיית היורדים. אחזור לנקודה הזאת להלן. לא כל הישראלים השוהים בחו"ל הם מה שמכונה "יורדים". בהערכה גסה לפחות מחצית מהישראלים האלה שהייתם בחו"ל היא זמנית בלבד והם שבים לארץ. זה כולל סטודנטים, משתלמים, שליחים, נציגים רשמיים של המדינה, אנשי עסקים וכיוצא באלה. הסטטיסטיקה בתחום הזה מטעה, כי נהוג לרשום כל ישראלי ששוהה בחו"ל למעלה משנה כ"יורד" (ייתכן שזה שונה מהפעם האחרונה בה בדקתי את הנושא). למעט ישראלים השוהים בחו"ל בשרות משרד החוץ אף אחת מהקבוצות שמניתי איננה יכולה לממש את זכות הצבעה (אם אינני טועה גם לימאים מאפשרים להצביע, אבל זה חריג מיוחד). לעומת זאת ידוע לי על מספר לא מבוטל של ישראלים, שהם יורדים על פי כל קריטריון שעולה על הדעת, הנוהגים לבקר בארץ באופן סדיר, בחלקם יותר מפעם בשנה, ובין השאר דואגים להיות בארץ במועד בו מתקיימות בחירות על מנת להצביע.

ומה בקשר לישראלים החיים בארץ? בארץ אדם חייב להצביע ביום הבחירות ובקלפי ספציפי הסמוך למקום מגוריו. מי שמסיבה כזאת או אחרת איננו יכול להתייצב ביום הקובע במקום הקובע אינו יכול לממש את זכות ההצבעה. אדם חולה, אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים שמונעת ממנו להגיע בזמן לקלפי, אדם שחייב להשתתף בפגישה עסקית חשובה באילת ואיננו מצליח לשוב בזמן למקום מגוריו בצפון הארץ, כל אלה מנועים מלממש את זכותם להצביע. אפשר למנות עוד. החריג היחיד הוא חיילים בשרות פעיל שיכולים להצביע במעטפות כפולות. אינני יודע אם מי שהוא טרח לעשות סטטיסטיקה מכמה ישראלים נמנעה היכולת להצביע בשל הסיבות שמניתי או סיבות דומות, אבל אני בטוח שלא מדובר בבודדים. לא אהיה מופתע אם יתברר שמספר הקולות שהולכים לאיבוד בגלל המגבלות האלו שקול ליותר ממנדט אחד בכנסת. מה גורלם של אזרחים שאין להם כתובת קבועה? איפה כתוב שלהצביע רשאי רק מי שיש לו דירה, או מי שמתגורר בשכירות בדירה קבועה? מה דינו של אזרח שמתגורר בבית מלון, או בבית נייד על גלגלים?

השתתפתי כבר בלמעלה מחצי תריסר הצבעות ארציות כאן בארה"ב, וכבר אבדתי את מניין ההצבעות המקומיות בהן נטלתי חלק, ועדיין לא זכיתי לראות תחנת הצבעה מבפנים. לא חסרים אנשים שטורחים להגיע לקלפי ולעבור את תהליך ההצבעה, שכאן כרוך בהרבה יותר מאשר הכנסת פתק לתוך מעטפה. במקרה כזה אדם יכול להצביע בכל קלפי ב county (מחוז? נפה?) בו הוא מתגורר, ואיננו מוגבל לקלפי מסויימת. אבל כל אחד יכול להצביע מהבית, או מכל מקום בו הוא נמצא – גם אם זה מחוץ לגבולות ארה"ב, ע"י שימוש בזכות של הצבעת נעדר (absentee vote), מושג שאיננו מוכר בארץ. תהליך ההצבעה נמשך כמה ימים, לפעמים יותר משבוע, והוא מתחיל לפני המועד הרשמי של הבחירות, כך שאין צורך לוותר על פגישות חשובות או על נסיעות עסקיות או אפילו על נסיעות לחופשה כדי לממש את הזכות להצביע בבחירות. זה גם מקל את הלחץ על תחנות ההצבעה ביום הבחירות.

בארץ נמנעו מלהנהיג את האפשרויות האלו בטענה שהן תאפשרנה "זיופים" בבחירות. אפשר לחשוב שבלי זה לא היו זיופים. לסיכום, הזכות להצביע בבחירות שהיא זכות יסוד שיש לכל אזרח במישטר דמוקרטי, איננה באה לידי מימוש מלא במדינת ישראל בגלל הצורה הנוכחית של חוק הבחירות. לגבי הצבעת של ישראלים החיים בחו"ל, הדיון צריך לעסוק בשאלה אם צריך או רצוי לשלול את האזרחות של ישראלים כאלה ואם כן, באלו נסיבות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ישראל בר-ניר