אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גדעון דורון - פגישה


מתבקשת מהפכה - בעקבות פגישה עם פרופ' גדעון דורון

לקראת יום הכיפורים אדם נוטה לעשות חשבון נפש ולהרהר על חייו, הישגיו ומחדליו אך היות ואיננו חי בבידוד ובניתוק רצוי שיהרהר גם על החברה שבה הוא חי או על המדינה שבקרבהּ הוא יושב. וכך התיישבתי לכתוב מילים אלה לאחר שנפגשתי עם פרופ' גידעון דורון, כשחיוך עוטף את פני ושחוק ועצבות משמשים בו בערבוביה. ובכן, לעתים, המציאות כאן בארץ נראית לי בלתי נסבלת עד כדי כך שהיא נראית בעיני מתאימה להפליא לביצוע איזושהי מהפכה שלטונית קטנה או למלחמת חורמה של כולם בכולם : ערבים ביהודים, דתיים בחילוניים, מזרחיים ואשכנזים, עובדים זרים ושוטרים, שוטרים וגנבים, רוצחים ונרצחים ורק החום הנורא והמתיש של הקיץ מסכל כל אפשרות כזאת. ואולי הוא בעצם הסיבה היחידה שלא מאפשרת לתרחיש הזה לקרות, מלמלתי לעצמי, בעודי פוסעת בצעדים מדודים מהחנייה אל בית הקפה הסמוך שם חיכה לי פרופסור דורון. חשתי שעוד רגע אֶקרוס.הרהרתי לעצמי שבזמן האחרון, אני מתעוררת בבקרים משינה מסויטת וחשה שאילו יכולתי הייתי מפרקת את עצמי לגורמים ומתחילה לבנות את עצמי מחדש. זוהי תחושה מאוד מוזרה, אני מודה בפני עצמי אבל תחושות הבלבול וההרס הללו טומנים בחובם גם יצירתיות ותקווה. תארו לכם שכולם היו מסוגלים לאמץ להם את השיטה הדמיונית הזאת כאילו עד היום לא אירע כלום וממחר יתחילו בספירה חדשה ומאבני הבניין הישנות יבנו עולם חדש, טוב יותר, יצירתי יותר, מסודר יותר. תארו לכם שלא רק פרטים היו מסוגלים למין הליך שכזה אלא עם שלם היה משליט סדר חדש באופן התנהלותו ובכל שטחיי החיים במקום השיטה הקיימת שהיא מעין הרכבה של טלאי על טלאי. ומה היה קורה אז? לדברי פרופסור גדעון דורון הייתה צומחת כאן מדינה מתוקנת ומשופרת לאין ערוך. הנמשל למה שאני מנסה לומר כאן במילים פשוטות מאוד הוא לשיטתו של פרופ' דורון כינון חוקה למדינת ישראל. עד כה ניסה פרופ' דורון להטיף לשינוי הזה במסגרת מצע המפלגה שייסד בבחירות האחרונות ב-2009: "הישראלים" אך לא הצליח.

נראה שיש בו בגדעון דורון "דון קישוטיות" מסוימת וכבר התחלתי לדמיין כיצד בגלגול אחר הייתי עשויה להיתקל במבטו החולמני־ משהו במסגריית גדעון דורון בשיכון דן כשהוא משכנע אותי ביתרונה של שיטת רתַכות מֵכנית מסוימת על פני האחרת וללא צל של ספק היה גם מצליח ותשאלו למה אני מספרת לכם את המעשייה המשונה הזאת? כי היא איננה רחוקה כל כך מן האמת.פרופ' גדעון דורון הוא יליד שכונת שפירא, שם התגורר עם הוריו ואחיו- חמש נפשות בדירת שני חדרים. אימו הייתה עקרת בית ואביו - נגר אומן. אביו החל לעסוק בנגרות בניין ובתמורה קבל דירה קטנה ברח' בן עזרא בצפון תל- אביב של אז. גדעון למד תחילה בבית הספר "הקליר" ובשל ריבוי התלמידים ( למדו אז חמישים תלמידים בכתה) הועבר לבית הספר היסודי "בן יהודה" ו"כילד עם חינוך פולני טוב" הועד ללמוד בבית ספר מקצועי וכך מצא עצמו כתלמיד באורט סינגלובסקי עם התמחות מיוחדת במסגרות מכנית. אחרי שרותו הצבאי עבד ברתכות במסגרייה בשיכון דן אך החליט לאחר תקופה לעזוב ולנסוע לראות את "העולם" שלפי המושגים של אז כלל בעצם רק את אירופה. וכך מדינת ישראל הפסידה מסגר מכני טוב והרוויחה פרופסור בעל שם עולמי למדע המדינה.ובכן, דורון עשה בגרות אקסטרנית ואת התואר הראשון והשני במדע המדינה עשה באוניברסיטה העברית.

את התואר השלישי קיבל מאוניברסיטת רוצ'סטר שבניו יורק בשנת 1978, כשאת עבודת הדוקטורט שלו כתב בהדרכתו של פרופסור ויליאם רייקר, אבי תורות הקואליציות הפוליטיות והמניפולציה הפוליטית. באמצע שנות השמונים היה ממקימי החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, והראשון שניהל אותו. דורון מלמד שנים רבות בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובראשית שנות התשעים אף כיהן במשך שנתיים כראש החוג. על תלמידיו נמנים : גדעון סער, אופיר פינס, סילבן שלום, גלעד ארדן, ענת מאור, דב חנין ועוד רבים שאנו עתידים לשמוע עליהם.פרופ' דורון הוא ממקימי המגמה לתקשורת פוליטית בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל- אביב. בשנים 1997 -2000 כיהן כראש החוג למדיניות ציבורית בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. במהלך השנים שימש כמרצה באוניברסיטה של מדינת ניו יורק בבינגמטון, וכמרצה אורח באוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטה של ניו יורק בקווינס ובישיבה יוניברסיטי דורון הוא מחברם של 17 ספרים בעברית ובאנגלית ושל עשרות מאמרים מקצועיים, בתחומים מגוונים כגון: אסטרטגיה וכלכלה פוליטית, מדיניות ומנהל ציבורי, שיטות בחירה, תקשורת ומניפולציה פוליטית ותורת המשחקים. דורון מכהן גם כיועץ האקדמאי של החוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל.הוא מכהן כיושב ראש האגודה הישראלית למדע המדינה והעמותה לחקר הפוליטיקה, המאגדת בתוכה חוקרים ומורים בתחומי מדע המדינה מאוניברסיטאות ומכללות בישראל. בשנים 1993 – 1999 בר גם בהנהלת האגודה העולמית למדע המדינה (international political science association)."איך את רואה את העתיד במדינה הזאת" שאל אותי גדעון, "מה החזון שלך לגבי החיים כאן בארץ"? הוא הוביל אותי בזהירות ובעקביות לתשובה המתבקשת שהייתי רוצה שכולם יחיו כאן בארץ מבלי צורך להוכיח דבר, לדקלם על הקשר שלנו לארץ ישראל עוד מתקופת התנ"ך, להציג ממצאים ארכיאולוגים המוכיחים את הקשר הזה ולהתנצל. "האמריקאים חיים באמריקה מבלי צורך להוכיח ולהתנצל" הוא אומר. אבל ישראל היא לא אמריקה, אני חושבת ומדוע בעצם שלא תהייה ? אני שואלת את עצמי. מדוע שלא תהייה חוקה למדינת ישראל שבמסגרתה יעוגנו היחסים בין השלטון לאזרח, שתגדיר את כללי המשחק בין הרשויות לשלטון, שתגדיר את גבולות המדינה ושאם נוותר על אדמות נדע בבירור כיצד אנחנו מוותרים עליהן, שכל נושא ונושא במדינה יעוגן בחוק באופן שאי אפשר יהיה לעשות מניפולציות שלטוניות על ידי יצירת רוב אקראי ושרירותי ?השיטה הנהוגה כיום, לדבריו, תביא לחקיקות אבסורדיות אומר פרופ' דורון. "אם לא נקבעים החוקים מראש, יתהוו למשל חקיקה אנטי נכּבּה, חקיקה אנטי מיעוטים ודומיהן שיביאו לקריסת הדמוקרטיה הישראלית במקום לשאוף לאינטגרציה של המערכת. הוא היה רוצה שכל הקבוצות: ערבים, חרדים, ציונים ואנטי ציונים ייקחו חלק בקולקטיב וייהנו ממנו בצורה שוויונית. הם ישלמו מיסים, יתגייסו לצבא ויכבדו את החוקה באופן שתיוצר מדינה מודרנית, ליברלית שבה כל בני האדם יוכלו למצוא את מקומם. נשמע אוטופיה? אכן. כיצד אתה מציע לעשות זאת הלכה למעשה? שאלתי.

פרופ' דורון מציע לשחזר את האסיפה המכוננת שהייתה ב-1949 באופן שכל מפלגה תמנה נציגים מטעמה כמספר חבריה בכנסת סה"כ מאה ועשרים והללו ישבו בכנסת בחדרים נפרדים עד שייסדו חוקה לישראל. נשמע פשוט להפליא אלא שלכל ישראלי לפחות שלוש דעות בעיקר אם הוא נבחר ציבור, אני מהרהרת ומתארת בעיני דמיוני את הוויכוחים הלוהטים העתידיים עד כדי התלהמות, חרפות וגידופים ומי יודע אולי גם הרמת ידיים. הרי אצלנו הכל אפשרי..."בבסיס פירמידת הממשל", אומר דורון, "תעמוד חוקה, שתקבע את גבולות המדינה, ריבונותה ואת אופי שלטונה של המדינה. היא תגדיר מי הם אזרחיה ומה הן חובות המדינה כלפיהם. החוקה תגדיר גם את מעמדם וזכויותיהם של האזרחים כלפיה ואת חובותיהם. רכיב מרכזי בחוקה יעסוק בהגדרת שיטת הממשל ועקרון הפרדת הרשויות עליו היא מושתת".לדבריו, שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, מיושנת ובלתי מתאימה לחלוטין. לפיכך צריך להנהיג בחירות ארציות ואזוריות, חד־ נציגיות. במסגרת זו יבחרו מרבית חברי הכנסת בבחירה אזורית חד־נציגית. מכסת שאר חברי הכנסת תתבסס על שקלול וחישוב הקולות ברמה הארצית. שיטה זו תביא לנציגים ראויים החייבים ליתן דין וחשבון לבוחריהם ולא למכרזי מפלגות. שיטה זו אכן תעודד אחריות ומחויבות ישירה של הנבחר לבוחריו אני מסכימה איתו. אותו נציג אזורי שנכיר אותו היטב מכורח היותו כזה יבין שאם יאכזב את בוחריו הוא פשוט "יעוף" דהיינו לא ייבחר שנית. ברשות המחוקקת – הכנסת: יוגדרו מספר חבריה ודרכי פעולתה וסמכויותיה. הכנסת תייצג את אזרחי מדינת ישראל ואת הרכבי האוכלוסייה והאזורים הקיימים במדינה. מפלגת הישראלים תפעל למען השמת שיטת בחירות חדשה לכל המפלגות לעניין בחירת המועמדים שלהן כנציגיהן לאזורי הבחירה כמו גם כנציגים אזרחים.

ייעודה של השיטה להקטין את מספר המפלגות באמצעות, בין השאר, ביטול מוסד ה"עסקנים" ו"מרכזי המפלגות". פשוט חלום, הרהרתי. האם אתם יכולים לתאר לכם מפלגות ללא עסקנים?לפי השיטה החדשה יהיה בנוסף ייצוג שווה וסימטרי לגברים ונשים- מה יכול להיות טוב מזה? ברשות המבצעת -הממשלה: יוגדרו מספר השרים והמשרדים ויוגבלו לפונקציות השלטון ההכרחיות בלבד. דרך מינויי השרים וסמכותם כלפי הרשות המחוקקת וכלפי ראש הממשלה אף היא תוגדר. בחירת שרי הממשלה היא פרורגטיבה של ראש הממשלה. שיקול הדעת של ראש הממשלה יבדק בשאלת אישור מינוי השרים: האם ניתנה עדיפות להתאמה המקצועית של המועמד לתפקידו. אין הכרח כי השרים יהיו חברי כנסת. ראש הממשלה יתמנה מבין חברי הכנסת. השיטה הזאת תומכת בממשלה קטנה ומקצועית שיננתי לי שוב והפנמתי עד כמה הרעיון הזה, הרחוק כל כך מהמציאות עכשווית, מוצא חן בעיניי. תארו לכם שחיסכון אדיר במשכורות מיותרות יופנה לחינוך, לרפואה, למחקר ופיתוח, למדע- ממש חלום ליל קיץ חייכתי לעצמי במרירות. הרי זה נשמע כל כך הגיוני שבמדינה שלנו זה לעולם לא יקרה. פרופ' דורון מעורה מאוד בכל הקורה כאן ופעילותו הציבורית והפוליטית ענפה מאוד. בשנת 1992, לקראת הבחירות לכנסת ה-13, הוא שימש כאסטרטג פוליטי של יצחק רבין. בשנים 1995-1999 כיהן כיושב ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. במהלך השנים עמד דורון בראש מספר ועדות ציבוריות וכיהן כחבר בוועדות ציבוריות אחרות כגון: הצוות לביטחון לאומי, הוועדה לבחינת נושא המינויים בשירות הציבורי ("ועדת הג'ובים"), ועדות לקביעת גבולות מוניציפאליים, המועצה הישראלית לקולנוע ועוד. בשנת 2003 היה ממקימי "המרכז הישראלי להעצמת האזרח" שליד אוניברסיטת תל אביב, מרכז אל-מפלגתי שלא למטרות רווח, ששם לו למטרה לבצע מחקרים אודות שיטות ממשל ושיטות בחירות בעולם, בדיקת התאמתן לישראל והפצת הידע אודותן לציבור הרחב. דורון כיהן כסגן נשיא המרכז ומשמש כיום כיועצו האקדמי. פרופ' דורון הוא האחראי האקדמי וממפתחיו של "מדד החוסן החברתי", הכולל בתוכו את "מדד השחיתות", המתפרסם מדי שנה במסגרת הכנס החברתי של שדרות. הוא מכהן כחבר נשיאות בתנועה לאיכות השלטון, ופיתח עבורה את "מדד האתיקה הלאומי". כמו כן, הוא שימש כמעריך מקומי ואזורי קבוע של ארגון "transparency international", המדרג את מדינות העולם על פי מידת השחיתות הציבורית שלהן. פרופ' דורון, המטיף כבר שנים רבות לכינון חוקה לישראל ולשינוי שיטת הבחירות, לא התחיל במסע השכנוע הזה דווקא לקראת הבחירות האחרונות. ב-2005 היה חבר בוועדה הציבורית בראשותו של מר מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית, לבחינת מבנה המשטר ושיטת הבחירות בישראל. הוועדה המליצה, כבר אז, על מעבר לשיטת בחירות אזוריות ועל סדרת שינויים נוספים, שיאפשרו לייצב את המערכת הפוליטית ולשפר את איכות ביצועיה. כיום עומד דורון בראש עמותת "ייצוג שלם", שמטרתה להפיץ את דבר שיטת הבחירות האזורית החד-נציגית, המשלבת עיקרון של פיצוי עבור מתמודדים שלא זכו באזור הבחירה שלהם, אך אגרו מספיק קולות ברחבי הארץ כדי להיכנס לכנסת בשיטת הבחירות היחסיות. בעבר עמד בראש תנועת "הישראלים לשינוי", שמטרתה הייתה לפעול ליישום המלצות הוועדה ולהפיץ בקרב הציבור את יתרונות שיטת הבחירות האזוריות. נראה לי שישנה חשיבות רבה לכך, שנפנים את העקרונות החשובים להם מטיף פרופ' דורון, במהלך השנים שנותרו לנו עד הבחירות הבאות ולא רק בתקופת הבחירות עצמה ואולי כך הם יבשילו ויטעו שורשים במוחו של הציבור. הרשו לי לצטט מפי אברהם יהושוע השל : "הרי כל מה שצריך הוא אדם אחד...ועוד אחד... ועוד אחד...בכדי להתחיל מהפכה". האם הייתם רוצים בכך? נראה לי שכן. האם זה אפשרי? אולי. אל לנו לאבד תקווה.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת לימור שריר