אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ילדים כמגן אנושי


אנו עמדנו לספר לקוראים הכיצד החמאס בעזה משתמש בילדים שם כמגן אנושי במלחמתם כנגד חיילינו. אז זהו שזו אך כותרת נאה לעובדה כי איננו שונים הרבה מהם, גם אנו משתמשים בילדים כ"מגן אנושי", כספין להשגת מטרות אשר אמנם ישנה מעורבות ושייכות של ילדים בהן אך רק באורח עקיף, כאשר אנו מציבים הילדים בקדמת הבמה, בעודנו נחבאים מאחורי גבם הצנום באורח פחדני וצבוע, להשגת מטרות שאנו וודאים, כי על פניהן, לא תשפענה רבות על הדעת הציבורית באם אך היינו מביאים דברים כהווייתם ולא באמצאות סחרירי הילדים. דומה ונושאי מוסר אינם כה מטרידים אותנו כחברה יותר, דומה והסכנו עם התייצבותנו הפחדנית מאחורי גבם של ילדים במקום להתייצב לפניהם ולהגן עליהם.

משוכנעים אנו כי רובנו ירים גבה ויתמה במה המדובר. אנו? משתמשים בילדים כבמסך עשן להשגת מטרות פסולות? ישאל הקורא. אין מצב כזה. אנו? לנו איכפת מאד מילדים וגורלם, איננו עושים מעשים נלוזים כדוגמת אויבינו. אז זהו, שבעקרון אנו משתמשים גם משתמשים בילדים כ"מגן אנושי" רק שאיננו מודעים כחברה דיינו לשימושים אשר אנו עושים בהם.

שתי דוגמאות בולטות ועדכניות ידגימו את הנאמר. נעיר כאן כי יהיו יפי נפש בינינו אשר דמם יעלה לראשם למקרא הכתוב, מפאת שבלוטות מוסרם זה מכבר הצטמקו לגודל גרגר אפונה מוכת בצורת, בעוד בלוטות צביעותם התנפחו כבלון אדיר ממדים, ואלו המונעים בעדם להבדיל בין טוב לרע.

השימוש בו עושות נשים בתהליכי גרושים בילדיהם

דומה וכחברה, אנו מתעלמים באורח שיטתי מהשימוש בו עושות נשים בילדיהן המשותפים להן עם האבות בישי המזל שאיתרא מזלם וחוו את השפלת הגרושים בבתי הדין למשפחה במדינת ישראל. אפשר בהחלט כי ילדים מובאים לעולם במשפחות רבות כפרי אהבתם של שני בני הזוג ומהווים אושר רב לשניהם. מאידך, לאור השימוש הציני שעושות נשים, בעיקר נשים, בילדי בני הזוג על מנת לסחוט הטבות שונות ומשונות, אם בדין ואם שלא, עבור חייהם שלאחר הגרושים, מתגנב חשש ללב כי חלק מהנשים רואות בילדים שנולדו מעין פוליסת ביטוח, מעין "מגן אנושי", אם בכוונת מכוון ואם ב"חוכמה" שלאחר מעשה.

לקוראים שיתמהו מדוע אנו נוקטים בלשון של הכללה ומכוונים אצבע מאשימה לציבור כה גדול של הנשים נזכיר כי בתי הדין למשפחה מעניקים משמורת על הילדים באורח גורף לצד הנשי של המשפחה. נזכיר עוד כי מצב זה נותן נשק רב עוצמה בידי הנשים, אלו מהן המשתמשות בו, ורובן אכן משתמשות בו, בעוד הגברים, רובם ככולם, האבות בישי הגדא, נותרים חסרי אונים.

השימוש הציני בילדים כתירוץ להכניס את ידן לכיסו של הפרוד/גרוש, מעבר לדין, מתעצם באם נזכור כי השימוש בילדים כ"מגן אנושי" נעשה באורח גורף על מנת להשיג הטבות חומריות, כלכליות וכספיות. אין בין מוסר והתנהלות זו ולו דבר. ההיקש בין טובת הילד והתנהלות זו הוא קלוש בלבד.

חמור מכך, ידיעות שונות מלמדות כי כספי הסחיטה, המפרנסים נאה גם אין ספור עורכי דין חמדנים, אותם נאלצים האבות לשלם על מנת שיהיו זכאים לראות את ילדיהם (אחת לשבוע או שבועיים), מנוצלים במקרים רבים בידי האימהות "האומללות" לעבור בקלות יתר את "קשיי" הגרושים, תוך שמפצות עצמן במסעות הוללות, ורכישות מטורפות, לעיתים על חשבון טובת הילדים עליהם הינן מופקדות, באין כל פיקוח שבעולם על הוצאות הכספים המשולמים כדמי מזונות, אשר כמובן, שוב, אין בינם לבין טובת הילד משותף רב. הרי ברי שקוקטייל וודקה יקר אינו נימנה על טובת הילד, הלא כן?

תאור זה אינו תואם התנהלותן של כל הגרושות כמובן אך רבים הם המקרים, רבים מדי. עובדתית, מעל למחצית ממקרי הגרושים מנוצלים בידי נשים לסחיטה כספית מעל המגיע תוך ניצול ילדיהן, באמצאות הפיכתם ל"מגן כלכלי אנושי".

כדי ביזיון וקצף, מוסד פקידות הסעד האמור לשמור בראש ובראשונה על טובת הילד, חוטא באופן מפלצתי בכך שנוטה במרביתם המכרעת של המקרים לטובת האישה וכנגד הגבר בהופעותיהן בבתי הדין למשפחה, ובמשתמע כמובן, כנגד טובת הילד. דומה ופקידות הסעד רואות בגברים הגרושים אויבים מרים, מזיקים שיש להדבירם, בנוסך "אישה לאישה, אישה" ובכך חוטאות לצדק, למוסר והאובייקטיביות להן הן נדרשות ועיקר העיקרים, חוטאות לטובת הילד באשר גם הן משתמשות בילדים כ"מגן אנושי" למילוי נטיתן האישית.

השימוש בו עושה התקשורת בילדי העובדים הזרים

במאמרי מתאריך 30 יולי 2009 פליטי דרפור: עונתם של יפי הנפש, נדרשנו כבר לצורך הדחוף בפתרון הומני לבעיית הפליטים הסודנים. האמור במאמר מאתמול תקף גם לבעיית העובדים הזרים. בין אם זכאים הם להשאר במדינת ישראל או שהינם מסיגי גבול ולכן יש לגרשם, עלינו כחברה הרואה עצמה הומנית, לטפל בעניינם באורח הומני ומתחשב, בכך אין כל ספק.

נכון הוא כי רבים מהם הונו על ידי תאבי הבצע בינינו אשר הבטחותיהם לבאים העלובים, החלכאים והנדכאים, שוברי השבר, היו פורחות באוויר, שקריות, סחטניות ונכלוליות. אין המדינה לכאורה חייבת להתערב בכך.

אך לא כך הם פני הדברים.

נושא העובדים הזרים הינו פרוץ באורח מחפיר. ממשלות ישראל לדורותיהן תחבו את הבעיה לארון וזרקו את המפתח. אנו כולנו כציבור התנהגנו כבת יענה, טמנו ראשינו בחול בתקווה שבעיית הזרים תחלוף בדרך כלשהי בלא שניטרד בגינה. ובכן היא לא חלפה והיא מטרידה.

אחריותנו כמדינה לבעיה הינה גדולה ועצומה. ממשלות ישראל לדורותיהן נימנעו באורח עקבי מלהידרש ולחוקק תקנות וחוקים שיסדיר את שהיית העובדים הזרים בישראל. רשויות האכיפה נמנעו מלהעמיד לדין ולכלוא לשנים ארוכות פושעי כלכלה ומוסר אשר הגניבו עובדים זרים מעבר לגבולות ישראל תוך ניצולם המחפיר. הרשויות נמנעו מחקירת מקור הכספים האדירים, כספי השוחד, אשר החליפו ידים בין פקידי הגירה ושלטון ציבורי מושחתים לבין סוחרי אדם נאלחים, אשר חגגו על גב הזרים העלובים (או שמה נכנם כפי שהם, עבדים מודרנים).

אך מרעים מכל הוא השימוש בו עושים כלל המדיה וארגוני זכויות אדם, משרתי אג'נדה חברתית אינטרסנטית צרה, ורבים מאלו הם אשר, איך איננו מופתעים, דוגלים באג'נדת "מדינת כל אזרחיה", אנרכיסטים וכנענים למיניהם ועוד מרעין בישין כגון דא, בהשתמשם בילדי העובדים הזרים כב"מגן אנושי" מאחוריהם הם מסתתרים על מנת לשטוף את מוחותינו, על מנת לעורר רחמינו היהודים (אוופס, שוב השתמשתי במילה הפוסט אסורה הזו).

לא הילדים הם המטרידים מנוחתם כדי כך, כמו מילוי תאוותם לאזרח את העובדים הזרים, האבות והאמהות של אותם ילדים, בעוד הינם משתמשים בילדים המתוקים כפלקטי קרטון, כסחריר שטיפת מוחנו לקימום מטרם והיא כאמור: הפיכת ישראל לחברה אזרחית בה כל בר בי רב יכול להיכנס ולהיות אזרח במדינתנו ובכך למעשה להכשיר את זכות השיבה של הפלסתינים לישראל בעתיד. וכי מה יותר נוגע ללב ומכמירו מאשר מראה הילדים (הנחמדים, אכן נחמדים להלל), דוברי העברית הצחה והישראליות המתפרצת (כן שמעון פרס, רשמנו לפנינו).

מאידך, כבמקרה הפליטים הדרפורים, חייבים אנו במידת הרחמים והמוסר היהודי גם בנושא העובדים הזרים. אך אל לנו להסתחרר מתסמונת "המגן האנושי" בו מנסה המדיה שוטמת הממשלה החוברת לאירגונים אינטרסנטים, לשטוף מוחותינו, תוך השימוש הציני והנכלולי בילדי הזרים כ"במגן אנושי" סוחט דמעות.

נכון עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר החליט כי הממשלה תיקח פסק זמן של שלשה חודשים מההוצאה לפועל של גרוש העובדים הזרים, כאשר משך פרק זמן זה יגובשו המלצות ונהלים לטיפול אמפתי, צודק, הולם והומני בהם על כל ההשלכות הנובעות מכך.

לשאלה הקנטרנית והאווילית אשר נשאלה על ידי הגריאטרי ירון לונדון בתוכניתו "לונד את קישט", מדוע לא חשבו על כל האספקטים הכרוכים בגרוש העובדים הזרים מבעוד זמן, נשיב אנחנו, היכן היית אתה, כן אתה לונדון משך השנים הרבות בהם היה הנושא פרוץ לחלוטין ואתה שתקת. דבשתך לונדון גדולה כהר על גבך.

גם הגברת המאד לא "מוצלחת" ניסתה בחדשות ערוץ 2 , להגניב מנת בוץ כנגד בנימין נתניהו בטענה כי "שוב"(?) הוא משנה דעתו, רצתה לאמר "מזגזג" אך יצא לה נלעג והסתבכה בלשונה. חייב יהיה להימצא זה אשר יחזיר לה מנת בוץ אחת אפים (לא נדקדק בקטנות, אפשר גם אמיתי).

דומה כי סאת השימוש הנקלה בילדים כ"במגן אנושי", מלאה זה מכבר. דומה כי איננו טובים יותר מאויבינו בנושא זה. הם כמונו משתמשים בילדים ו"טובתם" כב"מגן אנושי", כמסחטת דמעות, כספין נכלולי על מנת להשיג תמיכתנו במטרות שאינן תמיד ראויות.

גם אם המטרות אכן ראויות הינן, הרי הניצול הציני, הנלוז בילדים אינו שונה מאותה התנהלות הפסולה המתויגת כ"מטרה המקדשת את האמצעים". עברנו זאת בצורה מחפירה בידי ציבורים גדולים בינינו עם גרוש גוש קטיף וצפון השומרון כאשר אתרגנו מאחז עיניים וסחרירן פוליטי למען מלא תאוותו / תאוותנו.

לא עוד, לא על חשבון ילדים, כל ילדים שהם.

אהרון רול amroll @ rogers.com aaronroll.com 

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אהרון רול