אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הסיבות לתאונות הדרכים והדרכים להלחם בהם


כותרת חבוטה ומה כבר לא נאמר אונכתב על תאונות הדרכים. נדמה שכבר הכול כבר נכתב ואין מה לחדש. בכל זאת...

יותר מדי פעמים אנו שומעים מעלגבי התקשורת ומפי אנשים חשובים, שאחת הסיבות העיקריות לתאונות הדרכים הןהדרכים עצמם, כאילו שלדרכים יש ישות משל עצמם והישות גורמת לתאונות הדרכים.

הטענה היא, שאילו הדרכים היובנויות על פי כל חוקי הבטיחות, כולל, גדרות הפרדה, מסלולים רחבים, מחלפיםושדה ראיה למרחק, אפשר היה לחסוך בחיי אדם. יש אמת בטענה זו. אולם, היאמסוכנת, מפני, שכל עוד ישנם כבישים שאינם בנויים על פי מיטב כללי הבטיחות,האחריות נופלת כולה על הנהגים. הדרכים הצדדיות לעולם לא ייבנו על פי מיטבכללי הבטיחות. האם שם מותר שיהיו תאונות, שיתבעו קורבנות..?

אין ספק שתשתיות תחבורתיותמודרניות חשובות לתנועה קלה ובטוחה בדרכים. כולנו בעד השקעות יותר גדולותבדרכים, לעשותן רחבות, עם גדרות הפרדה ומחלף בכל צומת. אולם, יהיה זה משגהגדול לתלות את הקולר לתאונות הדרכים בתשתיות ולטעון שדרכים משובשותהורגות. טענות כאלה משחררות את הנהגים מאחריותם ומחובתם להתאים את נהיגתלפי תנאי הדרך. נהגים לא אחראים, עלולים לאמץ טענות אלה ולהטיל את האשםלכל תאונה שהם גורמים לה, על ה"דרכים". נהגים רבים יאהבו לאמץ טענות אלהולצאת "זכאים" מכל אשמה, גם כאשר תרומתם לתאונה הייתה משמעותית. טענות אלהמנקות את מצפונם, או, מה שנשאר ממנו, מכל אשמה.

ההשקעות בתשתיות חשובות כדישנהגים יגיעו הביתה בזמן סביר, "במהרה בימינו" ומבלי להיתקע בפקקים למשךשעות רבות. למגינת לבנו, מצב הכבישים בארץ הוא בכי רע. כל אירוע לא שגרתי,גדול כקטן, מייד משתק את התנועה ואלפי כלי רכב נשארים תקועים בדרכים למשךשעות רבות. רכב תקוע בפקק אינו גורם לתאונות קטלניות. מכסימום, וזה קורה,נגרמות תאונות ללא נפגעים.

כבישים רחבים, גדרות הפרדהומחלפים מפוארים, אינם באים במקום נהגים גרועים. מאידך, נהגים טובים כןיכולים לבוא במקום תשתיות משובשות.

בבקשה לא לטעות. אין המאמר מטיףבדרך כלשהיא להזניח את התשתיות. אדרבא, דרוש לעודד השקעות בתשתיותתחבורתיות אבל לא כתחליף לנהגים הגרועים ולא במקום להכשיר נהגים טובים.

חייבים להפנים ולהודות בכך בכלהזדמנות ומעל כל במה. הסיבות האמיתיות לתאונות הדרכים ולמספר הרב שלהנפגעים הם הנהגים.

אם הדרך משובשת ומסוכנת, נהג טובינהג בה לאט ובמשנה זהירות, גם אם החוק מתיר לו לנסוע יותר מהר.לעומת זאת,אם הדרך טובה, חופשית ולא מסוכנת, נהג טוב ינהג בה במהירות גבוהה מזושהחוק מתיר לו, מבלי לסכן את עצמו ואת המשתמשים האחרים בכביש. אפשר וצריךלהטיל על הנהגים את האחריות לביטחונם האישי ולביטחון המשתמשים האחרים בדרךולאפשר להם לבחור את מהירות נסיעתם על פי מסוגלותם לשלוט ברכב וסביבתו בכלדק ורגע ועל פי תנאי הדרך.

במציאות, בקטעים הפנוייםוהבטוחים, כלהנהגים, בלי יוצא מהכלל, נוהגים במהירויות שהן גבוהות בהרבהמהמהירות המותרות. תופעה זו לעצמה, אינה "בריאה". היא עושה את כל הנהגיםלעברייני תנועה מועדים. התופעה גורמת לנהגים להיות חשופים לענישה כבדה,מבלי שהם מרגישים שהם עושים מעשה רע. התופעה הקלוקלת הזו עושה את הנהגיםנוהגים בפחד, לא מפני תאונה, אלא, בפחד שמא יתפסו ו"הלך עליהם". זה עושהאת הנהגים נוהגים בתחושה מתמדת שהם עוברים על החוק.

זה לא בריא שנהג נוהג כשרודפיםאותו פחדים וחששות שמא ייתפס נוהג במהירות מופרזת". נהיגתו נפגמת כתוצאהמכך. והרי אנו רוצים את הנהג במיטבו.

כאמור, הסיבות העיקרית לתאונותהדרכים המרובות והקטלניות הם הנהגים. לא כל הנהגים מסוכנים, רק הנהגים הלאטובים. הנהגים הטובים יודעים לנהוג נכון בכל תנאי דרך.

לא אחת קורה, שהעיתונות "הדביקהוהמתחנפת", מעלה על המוקד נהגים שנמצאו נוהגים במהירות מופרזת ומתנפליםעליו כמוצאי שלל רב. כאילו המהירות היא חזות הכול. נתפס העבריין הפושעומעשהו מוקע על כל דף רענן. לטעמם, אם "נתפוש" את הנהגים המהירים, ומאותהעת לא יהיו יותר תאונות קטלניות. הם לא יודעים שנהג הנוהג במהירות"מופרזת" בדרך פנויה, פחות מסוכן מנהג שנוהג במהירות נמוכה ממהירותם שלהנהגים אחרים בסביבתו. שלא לדבר על הנהגים האיטיים הנוהגים בצד שמאל שלנתיב הנסיעה.

דובר "בנהגים טובים" ו"בנהגיםגרועים". הגיעה השעה לנברר ולהגדיר, מי הם הנהגים הטובים ומי הם הנהגיםהגרועים. האפיונים להלן מגדירים את הנהגים הגרועים. נהגים שאינם נגועיםבאף אחד מהאפיונים להלן, יכול להיחשב כנהגים טובים.

א. נהג שלוקח סיכונים.

נהג המשחק על המרווחים בין נהיגהבטוחה ונהיגה מסוכנת הוא נהג שלוקח סיכונים. נהג שעוקף את הרכב לפניוואינו עושה זאת בביטחון מלא, לוקח סיכונים. נהג המתקרב לרמזור "חם" העומדלהתחלף ומגביר את מהירות נסיעתו במקום להאט, הוא נהג שלוקח סיכונים. נהגשאינו מאט את רכבו במקום שילדים משחקים בכדור בצידי הדרך, הוא נהג שלוקחסיכון. נהג שאינו מאט כשהולכי רגל בסביבתו וחושב שהוא יצליח לעצור את רכבועצירה מלאה במקרה שהולך רגל יטעה ויקפוץ לכביש, הוא נהג שלוקח סיכונים.נהג שאינו צופה את הגרוע ביותר שהמשתמשים האחרים בדרך עלולים לעשות, הואנהג שלוקח סיכונים. נהג הנוהג במהירות במקצת גבוהה מהמהירות שמקנה לושליטה מלאה על הרכב, הוא נהג שלוקח סיכונים. נהג שאינו נוהג על פי תנאיהדרך, הראות והסביבה ונהיגתו רצופה שניות קצרות שאין לו שליטה על הרכב,הוא נהג שלוקח סיכונים. נהג שאינו שומר מרחק סביר מהרכב שלפניו, הוא נהגשלוקח סיכונים.

ב. נהג שלא לוקח אחריות.

נהג שחושב שהוא נוהג נכון והנהגיםהאחרים עושים שגיאות, הוא נהג שלא לוקח אחריות . נהג שחושב שהתאונה שהואמעורב בה נגרמה באופן בלעדי על ידי הנהג האחר, הוא נהג שלא לוקח אחריות.נהג שמאשים את הדרך, את מזג האוויר, את המכונית ואת החותנת שלו, שגרמולתאונה, הוא נהג שלא לוקח אחריות. בין שהייתה תאונה, או, כמעט תאונה,או,סתם נגרמה לו אי נוחות וכולם אשמים בכך רק לא הוא עצמו, הוא נהג שלא לוקחאחריות.

ג. נהג שרמת המוסר שלונמוכה.

זהו נהג שחיי אדם ורכושו של הזולתאינם יקרים בעיניו. נהג שאינו לוקח ברצינות את חוקי התנועה, הוא נהג עםרמת מוסר נמוכה. נהג שממהר להגיע למשחק הכדורגל ובדרך הוא "דורס" אתזכויותיהם של המשתמשים האחרים בדרך, הוא נהג שרמת המוסר שלו נמוכה. נהגשמזלזל, לא רק בחוקי התנועה, אלא, גם בכל חוק כתוב ולא כתוב, הוא נהג עםרמת מוסר נמוכה. נהג שחושב שרק הוא חשוב וכל האחרים ש"יקפצו" לו ומלווה אתתחושתו זו ב"תנועה מזרחית", הוא נהג עם רמת מוסר נמוכה. נהג שנוהג הן עלהכביש והן בחיי יומיום על פי אמות מוסר פרטיות משלו, שבינם לבין אמותהמוסר המוסכמות בחברה, אין ולא כלום, הוא נהג לא מוסרי. נהג שהוא "פושע"ביומיום, וחי על חשבונם של אחרים ומנצל את החברה, הוא נהג שרמת המוסר שלונמוכה. נהג שמרמה את מס הכנסה והביטוח הלאומי, הוא נהג שרמת המוסר שלונמוכה.

ד. נהג שפשוט לא יודע לנהוג.

זהו נהג שלמד לנהוג, נכשל בבחינות77 פעמים ולבסוף הצליח איך שהוא לעבור את הבחינה ולקבל רישיון נהיגה, אבל,ועדיין לא יודע לנהוג ונשאר בור ועם הארץ בענייני נהיגה. זהו נהג שיש לוקושי להפנים את חוקי הנהיגה והוא נוהג על פי "הזיכרון". אם כלל כלשהוא,הנוגע לנהיגה, נשמט מזיכרונו, הכלל לא קיים עבורו. זהו נהג שיש לו קושימוטורי לנהוג ברכב. זהו נהג שעושה לפי הספר ומה שנשאר לו מה"ספר. זהו נהגשעושה הרבה שגיאות נהיגה על הכביש בלי כוונת זדון.

למען הסר ספק, כל נהג הכלול באחתאו יותר מהקריטריונים הנ"ל, הוא נהג מועד לתאונה, אם לא עכשיו אזי בעתיד,הוא נהג מסוכן.

נהג כזה יכול לנהוג כל חייו ולאלעשות תאונה ובכל זאת להיות מסוכן לעצמו ולמשתמשים האחרים בדרך.

כדי להלחם בתאונות הדרכים, דרושלבנות תכנית רחבה ומקיפה, שתטפל טיפול יסודי בנהגים שכלולים באחד או יותרמקבוצות הנהגים הנ"ל, על מנת להוציא אותם, או, את מרביתם, מרשימת הנהגיםהגרועים על פי ההגדרות הנ"ל.

ככל שיחקרו יותר את הקריטריוניםהנ"ל, ניתן יהיה להגיע למערכת מבדקים ובחינות שבאמצעותם ניתן יהיה לבודדאת הנהגים המסוכנים.

איתור הנהגים המסוכנים, בעליהפוטנציאל הגבוה לעשות תאונות, הוא החלק הקל. החלק היותר קשה בתכניתלהבראת הנהגים הוא, כיצד "מתקנים" את הנהגים האלה והופכים אותם לנהגיםראויים להעלות על הכביש מבלי לסכן את עצמם ואת האחרים בסביבתם ?

לשם כך דרוש להקים מוסדות מסודריםללימוד הנהיגה הבטוחה, לנהגים מבוגרים ולהקים פקולטות ללמוד הנהיגה בבתיהספר.צריך להתייחס ללימודי הנהיגה באותה רצינות לפחות כמו שלומדים אתלימודי ההנדסה או הלימודים האקדמאים האחרים.

אין לי כל ספק שתכניות הלימודיםיכללו לימודי הפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואזרחות. ודמוקרטיה. התלמידים ילמדולדעת לוותר, כיבוד זכויות הזולת, חוקי החברה שהודות להם חיים מיליארדיאנשים תחת "קורת גג" אחת בשלום ובהרמוניה. במוסדות החינוך לנהגים, ילמדוהנהגים להגיע מנקודה אחת למחוז חפצם, בשובה ונחת, מבלי להתעצבן ומבלי לקללאת כולם. הם ילמדו להשתמש בדרכים המשותפות לכל הנהגים, בהנאה ובטחון.

אם וכאשר, החברה תצליחלבודד את הנהגים העונים לאחד, או יותר, מהקריטריונים הנ"ל ולהוריד אותםמהכביש, לא יהיו תאונות דרכים, יהיו אפס תאונות, אבל, יתכן מאוד, שיהיו גםאפס נהגים.

זהו מצב וירטואלי של "אפסתאונות". זהו מצב תיאורטי, מפני שקשה למצוא הרבה נהגים שאינם נגועים באחתאו יותר מהקריטריונים הנ"ל.

לצערנו וזה לא צריך להפתיע, הרבהנהגים, או, לוקחים סיכונים, או/ו, לא לוקחים אחריות, או/ו, בעלי מוסרנמוך, או/ו, בורים ועמי ארצות בענייני נהיגה. ועל כך "בוכה הנביא". שאם לאכן, לא היו כל-כך הרבה תאונות ונפגעים.

אז לשם מה כל ההגדרות האלה, שלנהגים טובים ונהגים גרועים ?

ערכן של ההגדרות, בכך, שהן מסמנותלנו את המטרות אליהם אנו חייבים לשאוף ואליהן צריך להפנות את המשאביםהדלים שיש לנו. ההגדרות מאפשרות לנו לבנות תכנית ברורה למלחמה בתאונות.דווקא בגלל המצב העגום של הנהגים, לתכנית לטיפול בנהגים העונים לפחות לאחדהקריטריונים הנ"ל, יש חשיבות עליונה במלחמה בתאונות הדרכים. זוהי משימהקשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. אבל, גם מסע של אלף מילים מתחיל בצעד הראשון.

מה צריכה להיות התכנית?

לבודד את הנהגים המסוכנים. אלה,שנגועים באחד או יותר מהקריטריונים הנ"ל.

להכשיר את הנהגים המסוכנים, או,את מרביתם, לעמוד בקריטריונים הנדרשים.

יישומה של התכנית הוא לא קל, אבל,לא בלתי אפשרי. כדי לבודד את הנהגים המסוכנים, דרוש לבנות מערכת חוקיתנועה שתגדיר את הנהגים המסוכנים ושתאפשר את בידודם. דרוש יהיה להקים בתיספר לנהיגה, שיהיו למעשה מוסדות לחינוך נהגים, עם תכניות לימוד וקדר מוריםמיומן ללמד את תכנית הלימודים ולהכשיר נהגים ראויים. אין ספק שתכניתהלימודים תכלול לימודי אזרחות, פרקים בפסיכולוגיה וסוציולוגיה.

בדרך ליישום התכנית, החברה תצטרךלהשיב על אחת השאלות הקשות בנושא הנהיגה. האם כל אזרח זכאי לקבל רישיוןנהיגה? האם מותר לחברה מודרנית, שבה הנהיגה הפרטית או, המסחרית, היא אחתמזכויות היסוד של החברה, להוריד נהגים מהכביש בגלל, שאינם עונים עלקריטריונים מינימאליים של הבטיחות בדרכים? או, שמא, זכותה של החברה להגןעל עצמה ולהוריד מהכביש את הנהגים, שיוכח, שהם מהווים סכנה אמיתיתלמשתמשים האחרים בדרכים.

אם הרשויות המוסמכות אכן יאמצו אתהתכנית, נהגים שיורדו מהכביש רישיונם יישלל זמנית ותעמוד להם האפשרותללמוד את הנהיגה על פי החוקים החדשים, לעמוד למבחנים ואם יעברו אותם,רישיונם יוחזר להם.

מאחר וקשה יהיה למצוא נהגים שלאיהיו נגועים באחת מהתכונות המגדירות את מסוכנתו של הנהג, מומחים יצטרכולקבוע בסולם מ-1 עד- 10, עד איזה גבול, בכל אחד ואחד מהקריטריונים הנ"ל,החברה יכולה להרשות לעצמה לקחת סיכון ולתת לנהגים שעוברים את הגבול הזה.לנהוג. ככל שהגבולות יהיו יותר גבוהים, פחות נהגים יוכלו להעלות על הכבישבלי הכשרה נוספת. מצבנו יהיה טוב אם הגבול הממוצע של הנהג, לא יעבר אתהגבולות של 3-4 בדרגת המסוכנות בכל קריטריון. אם החברה תחליט לקחת מסוכנותעד גבול 4, לפי הערכות, לא יהיו נהגים רבים שיהיה צורך להוריד אותםמהכביש. יישארו מספר קטן של הנהגים "המחזיקים" במרבית התאונות והנפגעים.קבוצה מצומצמת זו של נהגים, לא שהם מהווים את הפוטנציאל הגבוה ביותר שלתאונות הדרכים, הם גם מוציאים שם רע לנהגים הטובים. בגללם המחוקק מחמיר אתחוקי התנועה ואת העונשים הקבועים בחוק. בגללם נהגים טובים נענשים קשות עלמהירות מופרזת, מעבר למותר בחוק, רק מפני שקל יותר להביא לדין נהג מהירמנהג שלוקה באחד הקריטריונים המגדירים את הנהגים המסוכנים.

לאוניברסיטאות שהן נתמכות על ידיהממשלה יש תפקיד חשוב מאוד במלחמה נגד התאונה. האוניברסיטאות צריכות לעודדמחקרים בנושאי התנועה בדרכים. ככל שיותר יחקרו את התאונות וילמדו אתהנושאים הקשורים בתנועה בכבישים, פחות תאונות יהיו ומה שיותר חשוב, מחקריםאלה יתנו כלים בידי המחוקק לבנות מערכת חוקים, יותר חכמה, יותר בטוחהויותר יעילה.

לא מספיק, שהאוניברסיטאות יקבעואת הקריטריונים הפסיכולוגיים, חברתיים, אזרחיים וטכניים שיגדירו את הנהגיםהמסוכנים, עליהם גם לבוא עם הפתרונות לאותם נהגים שאינם עוברים את הסףהמגדיר נהגים בטוחים. הם חייבים להיות שותפים לתכניות הלימוד במוסדותלחינוך נהגים. הם צריכים לחקור את הדרכים להפוך נהג מסוכן לנהג בלתי מסוכן.

יישום התכנית למלחמה בתאונותהמבוססת על הגדרת הנהגים המסוכנים המהווים את הפוטנציאל לתאונות קטלניות,בידודם והכשרתם מחדש, צריכה להיעשות בשלבים.

שלבא'

עידוד מחקרים במוסדות ההשכלההגבוהה כדי לחקור וללמוד את התכונות האופייניות של הנהגים המסוכנים וכיצדלאתר אותן.

הכנת תכניות לימוד והכשרה, לנהגיםלנהוג נהיגה בטוחה.

לימוד והכנה של בחינות באמצעותןניתן יהיה בסבירות מניחה את הדעת מיהו נהג מסוכן ומיהו נהג שאינו מסוכןלמשתמשים האחרים בכביש.

שלבב'

חקיקה בכנסת שתאפשר ליישם אתתוצאות המחקרים והלמוד.

שלבג'

הקמת מוסדות לחינוך לנהיגה נכונהובטוחה על פי תוצאות הלימוד והמחקר.

שלבד'

תכנון ויישום שלב ביניים , שעלוללהמשך מספר שנים. בשלב הביניים יעברו בעלי רישיונות הנהיגה לימוד והכשרהלנהוג על פי החוקים החדשים.

בשלב הביניים יוכשרו נהגים חדשיםאך ורק על פי החוקים החדשים ויונפקו רישיונות נהיגה רק לאלה שעברו אתבחינות הנהיגה על פי החוקים החדשים.

שלבה'

אכיפה רחבה של חוקי התנועה החדשים.

חשוב להדגיש, שאין זה מן ההכרחשחוקי הנהיגה החדשים יקשו על הנהגים. בשביל הקבוצה הרחבה של הנהגים שומריהחוק, החוקים החדשים יקלו איתם. לנהגים שאינם שומרי חוק ובעלי מודעותנמוכה של אזרחות טובה, תקופת המעבר עלולה להיות קשה עד קשה מאוד.

יישום התכנית למלחמה בתאונות, בלישום ספק, "כמוצר לוואי", תביא לירידה משמעותית בפשיעה ובעבירות הרכוש,כשהמטרה העיקרית, להפוך את הנהיגה, ממלחמה על הכבישים, לנהיגה מהנה.

יוסי תמיר, מהנדס.

- המאמר להלן שוכתב ממאמר שפורסםבירחון תחבורה בשנת 2000

- הכותב מהנדס וחבר הנהלה במועצהלאומית למניעת תאונות.

קריאהנוספת אימגו

- הרשות הלאומית למניעת- מניעת תאונותבדרכים / צבי גיל- מאסר בפועל לנהג רשלן –צדקלכול? / משה גולדבלט- חינוך ילדנו למניעת תאונותדרכים / ארז דיין - איך מיחצנים תאונת דרכים / מירב סלוק

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יוסי תמיר