אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כשל האקטיביזם השיפוטי


האקטיביזם השיפוטי הנוהג בית המשפט העליון תרם ועודו תורם, יותר מכל נושא אחר, לאובדן האמון הציבורי בבית המשפט העליון משך העשור האחרון. גישה זו נתפסת ובצדק כניסיונו של בית המשפט העליון לכפות את דעת המיעוט על הרוב בשם אג'נדה פוליטית, אליטיסטית, המנוגדת בתכלית לטובת המדינה ואף לסיכויי שרידותה. דומה ואם ננסה לחטוא במבט לעתיד בלא שנחשב לשוטים, אך בהיבננו גם על התזה "איזהו חכם הרואה את הנולד", הרי שניתן יהיה לאמר כי במידה ויגיע (ולוואי שלעולם לא יגיע), אותו היום בו תאלץ מדינת ישראל לכרוע על בירכיה בפני מבקשי נפשה, הרי לבית המשפט העליון ולאקטיביזם השיפוטי שלו במתכונתו דהיום יהיה חלק חשוב, אף מכריע בכך.

יושבת לה חבורת שופטים אשר מעולם לא ניבחרה לכך על ידי הציבור והעמלה קשות לבחור את עצמה מתוך עצמה. יושבת לה במגדל שן גבה קומה, כה גבה קומה עד כי אויר הפסגות הדליל שם למעלה מערפל עליהם את חושיהם ושיקול דעתם. אלו הם האנשים שעליהם נסמכת מדינת ישראל בהנחלת חוקיה לשם יציבות הסדר הציבורי והבין-אישי. כדי ביזיון וקצף. כבר יודעים אנו מהי תוצאתם של נישואי קרובים לאורך שנים---יצורים פגומים גופנית, נפשית ושכלית. חבורה זו ממלמלת בתדירות גבוהה, כתקופת אמוק, את רוממות הדמוקרטיה ושלטון החוק בעוד שברי הוא כי כוונתה אך רוממות שלטון השופטים דהיינו, הם עצמם. בכך מכוונים השופטים לאמר "המדינה זו אנו" ו"אנו זו המדינה", ואידך זיל גמור. פסיקתו האווילית של בית המשפט העליון בדבר הפטור ממס להוצאות מטפלת מאששת את הנאמר לעיל. אין כוונת המאמר לדון בנחיצות פטור ממס למטפלת בעבור אמהות (משפחות) עמלות, בהחלט אפשר כי נושא זה הינו נחוץ וראוי למרות עלותו הנאמדת בכ-3 מיליארד שקל לשנה. המאמר בא לאמר ובנחרצות רבה כי נושא זה אינו מענינו של בית המשפט העליון ועליו היה למשוך ידו ממנו.למה הדבר דומה? חוגים נרחבים ובוודאי שבהכוונת בית המשפט העליון, אינם שבעי רצון באשר לחוקים עוקפי בג"ץ המובאים לעיתים בפני הכנסת על מנת לעקוף את האקטיביזם השיפוטי האווילי. והנה, מעשה שטן, מה עושה בית המשפט העליון? מוציא תקנה עוקפת כנסת, בדיוק במתכונת עקיפת הבג"ץ ד'הכנסת. ברי הוא כי היה על בית המשפט העליון להעביר את נושא 'פטור המטפלות' להכרעת הכנסת ולא לטבול ידו בנושא זה. משלא עשה כן, משאך טבל ידו בכך, הפך הנושא לשרץ.נעיר גם אודות ההיקש הברור והנהיר לכל והוא כי במידה והאקטיביזם השיפוטי לא היה בא לאוויר העולם לא היתה הכנסת נדרשת כלל לחוקים עוקפי בג"ץ. מכאן כי איננו עוסקים בענין "הביצה והתרנגולת", אלא ברי הוא מי הוא הגורם, התוקפן ומי הוא הקורבן.

מאי נפקא מינא, מדוע שמחר לא תקום אם אחרת ותבקש פסיקה המעניקה מזון תינוקות גרבר (או מטרנה) לכל עולל נילוד למשך שלושת שנות חייו הראשונות. והכיצד נישכח את ההוצאה המשפחתית הנכבדה על חיתולים (טיטולים) לילדים. ומה באשר לאספקת חלב חינם, על חשבון המדינה, לעוללים בעבור אלו האמהות שיבשו דדיהם או שייצובם הינו בראש מעיניהן? וכן, כמעט שכחנו את צבר הצעצועים והאמצעים החינוכיים האחרים הכה חיוניים לעוללינו הרכים.ואולי, רק אולי קיימת עדיפות גדולה יותר לחינוכם של ילדי ישראל בשלבים מתקדמים יותר של חייהם? לביטחון הציבור ברחובות? להגנת העורף בזמן מלחמה? להשקעה בתשתיות על מנת לספק את החכות לנזקקים? וניתן להמשיך בכך עוד ועוד. מיהו זה בית המשפט, אשר הבנתו בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל שואפת לאפס, אשר האג'נדה שלו אינה תואמת את האג'נדה של כלל עם ישראל, אשר אין בידו ולו אמצעי אחד בלבד להעריך ולאמוד את צרכי העם והמדינה הבוערים, מיהו זה בית המשפט שיעז לפסוק בעניו הרגיש דנן?אכן כן, בית המשפט העליון הישראלי המובל באפו זה יותר מעשור על ידי אג'נדה אובדנית למדינת ישראל והמחזיק צבא מלחכי פנכה האצים רצים להתייצב להגנתו מתוך אינטרסים קלוקלים, אגואיסטים ואף אישיים קיומיים.מצפים אנו כי בענייני מנהל ומדינה ימשוך בית המשפט את ידו מפסיקות בעניין. כנסת ישראל, הוא הריבון, וממשלת ישראל היא נציגת הריבון בשלטון המדינה, הם היחידים אשר מוסמכים ומסוגלים לקבוע לאשורם את סדרי העדיפויות הציבוריים והלאומיים והם אלו שיש בידם את האמצעים הבלבדיים ובוודאי הטובים ביותר לכך. אל לנו להתיר לכל זב חוטם אשר שם כתר על ראשו (ראה איזכור לדברי פוזנר שופט עליון בארה"ב), לקבוע העדפותיו עבור עם ישראל, ללא רשות, סמכות ולגיטימיות. ידועה ומוכרת לשמצה זה מכבר הסימביוזה ותאום העמדות הגובל בפלילים (לכאורה) בין גורמים בפרקליטות המדינה לבית המשפט העליון הישראלי.

זוהי אותה הפרקליטות הידועה כ"מתפרת התיקים הגדולה ביותר במזרח התיכון". זוהי הפרקליטות אשר ללא ספק מחזיקה במרתפיה החשוכים תיקים עבי כרס, הנתונים לפרושים שונים, אודות פוליטיקאים ואישי ציבור, בעוד אלו, כתוצאה, מתנהלים כמריונטות חסרות רצון עצמי מפחד חשיפה אפשרית או שחרור מבוקר של אינפורמציה מפלילה לכאורה למדיה (כפי שאכן קרה רבות), אשר כמובן ואיך לא, תעצים ותכין מטעמים ממידע הביבים הזה. להוותנו אלו הינם צבא "תומכי" בית המשפט העליון, אוי לאותו הצבא ואוי לאותה התמיכה. אלו האנשים אשר "רוממות החוק" בגרונם ושלמות אחוריהם במחשבתם. מכאן ברי הוא עד כמה נחוץ כי במסגרת השלטון הדמוקרטי יערכו חילופי שלטון מדי ארבע עד שמונה שנים ועד כמה חשוב כי מפלגת שלטון בדימוס תעבור לשבת "במוסד לגמילה משחיתות", היא האופוזיציה. מכאן גם ברי כי זעקות השבר של מפסידני הבחירות האחרונות אינן באות מתוך הכרה באורחות ותאימות השלטון הדמוקרטי אלא נהפוך הוא, משום שמעיניהם הוא בעיוות הדמוקרטיה. זהו אותו המשטר המקובל עליהם אך משתמלא תאוות השלטון בידם ואותו השלטון בזוי עליהם משפסק הבוחר כנגדם.באותו קו מחשבה עלינו לאמר ללא כחל וסרק: יש לשלוח את השופטים העליונים, רובם ככולם, ל"מוסד לגמילה משחיתות משפטית", הוא אחד מבתיהם הרבים של השופטים צוברי הנכסים "הכבודים" ולהציב שופטים ראויים ואובייקטיביים על פניהם. יש לשנות לאלתר את שיטת בחירת שופטים ולהפכה לפלורליסטית ושקופה יותר. יש לערוך שימוע ציבורי לכל שופט עליון לפני מינויו ולתת מקום להשמעת התנגדויות. יש לקצר את משך שרות שופטים עליונים ונשיא בית המשפט ולהעמידו על שבע שנים בלבד. יש לחשוף לעיני הציבור את שיקוליהם של השופטים ביושבם לדין בהתאם לכלל כי "אור השמש הינו חומר החיטוי היעיל ביותר". יש לעיין בדייקנות רבה את איזון הכוחות בין שלשת הרשויות המחוקקת השופטת והמבצעת ולהעמידם על איזון מושלם ככל האפשר. יש לחסל ולאבד באחת, רצוי בדרך חקיקת הכנסת, את נושא האקטיביזם השיפוטי ולהשליכו אחר כבוד לפח האשפה של ההיסטוריה.אהרון רולamroll@rogers.comwww.aaronroll.com

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אהרון רול