אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

יש דרך לשלב בין ישראליות וערביות (פלסטינית) במדינה יהודית


התמונה של רבקה שפק ליסק

הקו האנטי- ישראלי שמובילה המנהיגות של ערביי ישראל פוגע קודם כל בערביי ישראל ובסיכוייהם לשוויון אזרחי והשתלבות בחברה הישראלית. קו זה מתבטא בשני תחומים: א. מחיקת ההיסטוריה של היהודים בארץ, שלילת זכות יהודית כלשהי בארץ, שלילת זכות ההגדרה העצמית מהעם היהודי וטיפוח האג'נדה שהערבים הם האדונים המקוריים של הארץ,מקדמת דנא, רק מעמיקים את האנטגוניזם. ב. ניהול מדיניות אנטי- ישראלית: התעלמות מהעובדה שישראל מנהלת מו"מ לשלום עם הרשות הפלסטינית ושהחמאס הוא המכשול לשלום ולהקמת מדינת פלסטין, לא פחות מהמתנחלים. אבו מאזן עצמו הכריז שסירובו של החמאס להכיר במדינת ישראל הוא מכשול לשלום.

הקיצוניות של החמאס גם מונעת פתרון בעיית הפליטים במדינת פלסטין. א. המנהיגות הערבית- ישראלית, כולל האינטלקטואלים, מנסים לקעקע את זכות הקיום של המדינה היהודית, לטובת מדינת כל אזרחיה, שמשמעותה המעשית חיסול המדינה היהודית והקמת מדינה פלסטינית במקום ישראל, לצד פלסטין בגדה וברצועה. המסמכים השונים שפורסמו ע"י ארגונים ערביים שוללים את הזכויות ההיסטוריות של היהודים בארץ, את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי וקובעים שהיהודים הם קולוניאליסטים כמו הלבנים בדרום אפריקה. מצד שני, המנהיגות הזאת מטפחת את הטיעון שהערבים- הפלסטינים הם "עם ילידי", כלומר חיים כאן מדורי דורות והם בעלי הארץ הזאת.זהו שיכתוב של ההיסטוריה: אבות האומה הישראלית חיו כאן לפחות מאמצע האלף השני לפנה"ס ולמרות חיסול ממלכת ישראל הצפונית ע"י אשור בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס וכיבוש ממלכת יהודה הדרומיה ב- 586 לפנה"ס, ע"י בבל, היהודים חזרו ב- 538 לפנה"ס בעקבות "הצהרת כורש" מלך פרס והקימו מחדש את מדינתם ששרדה עד החיסול הסופי של הישות הלאומית היהודית ע"י האימפריאליזם הרומי וחורבן הבית השני. היהודים הם קורבן האימפריאליזם הרומי.לאחר מכן, ניהלה האימפריה הרומית ואח"כ הביזאנטית מדיניות לחיסול הרוב היהודי בארץ בדרכים שונות: יישוב נוכרים בארץ, הפקעת קרקעות, רדיפות דתיות וגזירות כלכליות כדי להביא לעזיבת יהודים ודיכוי אכזרי של מרידות היהודים, שהיו מלווים במכירת עשרות אלפים של שבויים יהודים לעבדות ומעשי טבח נוראים באוכלוסייה היהודית, שהביאו להתמעטות האוכלוסייה. במרד בר- כוכבא בלבד (132 – 135 לס') חוסלו 985 ישובים יהודיים, נהרגו או נרצחו בים 400,000 ל- 580,000 יהודים ועשרות אלפים שבוים נמכרו לעבדות.

אבל, למרות כל אלה יהודים לא חדלו לחיות בגליל ויהודים מספרד, מצפון אפריקה, ממערב ומזרח אירופה המשיכו לעלות לארץ ולהתיישב בה לאורך ימי הביניים והעת החדשה, ושמרו על הקשר בין העם לארצו, עד להקמת התנועה הציונית שהשיבה לעם היהודי את מדינתו. לערבים, לעומת זאת, אין היסטוריה ארוכה של חיים על אדמה זאת. הכיבוש הערבי בין 638- 641 לס' לא הביא להתיישבות משמעותית של ערבים בארץ, מאחר שהכוח הלוחם התקדם להמשך הכיבושים. רק מסביב אמצע המאה ה- 9 ועד הכיבוש הצלבני ב- 1099 הייתה הגירה מסוימת של ערבים לארץ. הגל השלישי החל בשלהי התקופה הממלוכית, וראשית התקופה העות'מנית, בעיקר מראשית המאה ה- 16 וה- 17 . בדווים מהצפון, הדרום והמזרח. אבל, הגל הרביעי, הגדול והמשמעותי ביותר היה בין שלהי המאה ה- 19 ואמצע המאה ה- 20, בו זמנית עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ. רוב ערביי ישראל חיים כאן בין 100 ל- 200 שנים בלבד בלבד. יש מסמכים עות'מניים ובריטים ומחקרים של היסטוריונים המאשרים זאת. למרות העובדות הנ"ל אין פירושו של דבר שאין לערבים זכות לחיות בארץ ולהיות אזרחים שווי זכויות במדינה היהודית. אז מוטב שמעצבי דעת הקהל בקרב ערביי ישראל יחדלו לשכתב את ההיסטוריה ולטפח איבת עולם עם היהודים והמדינה היהודית. מוטב למנהיגים הערביים להקדיש זמנם לשיפור היחסים בין יהודים וערבים וכך לקדם את השוויון האזרחי של ערביי ישראל.

הפתרון של 2 מדינות לשני עמים הוא הוגן לשני הצדדים. פתרון זה יתן תשובה לשאיפות הלאומיות של יהודים ופלסטינים.ב. המנהיגות של ערביי ישראל מנהלת קו אנטי- ישראלי בשעה שישראל והרשות הפלסטינית מנהלים מו"מ לשלום. אבו מאזן קרא לחמאס להכיר במדינה היהודית. אז במקום להבליט את החיוב ולעזור לגשר בין הרשות וממשלת ישראל, המנהיגות הערבית- ישראלית מטפחת אנטגוניזם ועויינות.החמאס הוא האויב של הרשות הפלסטינית. החמאס השתלט על עזה בכוח מידי הרשות הפלסטינית, לא מידי ישראל, שפנתה את רצועת עזה לחלוטין באוגוסט 2005 . החמאס לא היסס לבצע מעשי טבח בתומכי הפת"ח בעזה, כדי לממש את שלטונו ולא בחל במאסרים, ובהפיכת אנשי פת"ח לנכים ע"י יריות ברגליהם.החמאס הקים משטר טרור שאינו דואג לרווחת התושבים ומשקיע את כל כספו בפעולות טרור נגד אזרחים ישראלים, בשירותה של אירן, לא של העם הפלסטיני. זהו משטר איסלאמי קיצוני הכופה נורמות המנוגדות לאלה של מרבית ערביי ישראל. האם ערביי ישראל היו מוכנים לחיות תחת משטר איסלמי- רודני זה?המנהיגות הערבית- ישראלית מתעלמת לחלוטין משנים של סבל של תושבי הדרום מירי הטילים מצד החמאס. האם ערביי ישראל היו מוכנים לסבול ירי מתמשך כזה ההורס את הסיכוי לחיים נורמלים והופך דור שלם של ילדים לאחוזי טראומה? איך הרגישו תושבי הישובים הערביים בצפון שנפגעו מירי החיזבאללה? רבים מאזרחי ישראל היהודים כואבים את גורלם של תושבי עזה, אבל האם תושבי עזה כואבים את גורלם של אזרחי ישראל הנתונים לירי בלתי פוסק מתוך בתיהם, בתי הספר, המסגדים ובתי החולים? לא שמענו על כך.מדוע המנהיגות של ערביי ישראל לא מחתה על כך שבעצם ימי המלחמה הוציא החמאס להורג את תומכי הפת"ח והמשיך להפוך רבים מהם לבעלי מום, בתואנה, שלא הוכחה בבית משפט, שהם משת"פים? האם מנהיגי ערביי ישראל טורחים להסביר לציבור בוחריהם ולערביי עזה את העובדות הללו? המנהיגות הערבית ישראלית מכוונת ביקורתה רק נגד מדינת ישראל.הרשות הפלסטינית איננה תומכת בשלטון החמאס וכן מצרים, ירדן ומדינות המפרץ. כאשר המנהיגות של ערביי ישראל אינה מוקיעה את החמאס היא בעצם מזדהה עם אירן וגרורותיה סוריה, חיזבאללה וחמאס, שהם טרוריסטים. מדינות ערב המתונות אינן רוצות בהשתלטות אירן על המזרח התיכון. האם ערביי ישראל תומכים בהשתלטות אירן, על כל המשתמע מכך?

הגיע הזמן שהמנהיגות הערבית- ישראלית תחליט לאיזה צד היא שייכת: לצד האלמנטים המתונים או לצד האלמנטים הקיצוניים השואפים להביא להגמוניה אירנית ולהפיכת כל מדינות ערב לרפובליקות איסלאמיות נוסח אירן, שם סוקלים נשים על אי ציות להוראות הלבוש האיסלמי וגודעים זרועות של ילד שגנב לחם. האם זהו המשטר בו רוצים לחיות ערביי ישראל?ראשי הרשות הפלסטינית אינם מעיזים להגיע לפשרות הדרושות כדי לסיים את הסכסוך הישראלי- פלסטיני משום שהחמאס נושף בעורפם. החמאס מסרב להכיר בישראל ומנהיג פלסטיני שיעז לוותר על זכות השיבה- ירצח. המנהיגות של ערביי ישראל צריכה להתייצב לימין הרשות ונגד החמאס ולתמוך בפשרות שיביאו לסיום הסכסוך ופתרון של 2 מדינות לשני עמים, במקום לטפח "חלום שווא" של "מדינת כל אזרחיה" או מדינה פלסטינית אחת מהים לירדן. שתי מדינות תעשינה צדק עם שני העמים בעוד שמדינת כל אזרחיה תשלול רק מהעם היהודי את זכות ההגדרה העצמית.ערביי ישראל אינם נהנים בישראל משוויון מלא ופתרון של 2 מדינות יזרז, ללא ספק, את המגמה לשוויון ולהשתלבות ערביי ישראל בחברה.ערביי ישראל צריכים , למען האינטרסים שלהם, להצטרף לגורמים המתונים בארץ המוכנים לוויתורים כואבים, במקום לשכנע את הציבור שלהם שכל היהודים ליברמן, ולהגביר את האנטגוניזם. המנהיגות הערבית- ישראלית תורמת בהתנהגותה לא מעט להתחזקות הימין בישראל.לסיכום, ניתן לשלב ישראליות עם ערביות (פלסטינית) במדינה יהודית אם המנהיגות הערבית ישראלית תעדיף שיתוף פעולה ותשלים עם מעמד של מיעוט לאומי, אבל שווה זכויות מבחינת אזרחית, ותחדל לטפח אשליות לחיסול המדינה היהודית.

ד"ר רבקה שפק ליסק

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק