מנחם אוסישקין – האיש שהנציח את עצמו בחייו


התמונה של בן ציון יהושע
565 צפיות

 מנחם אוסישקין

אברהם מנחם מנדל אוסישקין (1863-1941), "איש הברזל של התנועה הציונית", שזכה לכינוי "מנחם פחה", עליו אמר רונלד סטורס, המושל הבריטי הראשון של ירושלים, כי בעיניו הוא היה מעין 'צאר מנחם'. מנחם אוסישקין היה איש מעשה, איש חזון ואיש מלחמה. סיסמתו הייתה 'אין לך דבר העומד בפני הרצון' והרצון של אוסישקין לא ידע גבולות. הוא ידע לעשות, אך בו בזמן הייתה לו הערכה עצמית מופלגת ודרש את הכבוד המגיע לו לדעתו. רחובות שכונת רחביה בירושלים נושאות שמותיהם של יוצרים בתחומי ההלכה והפילוסופיה, שירת הקודש ושירת החול, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. שלא לדבר על יהודים שמלאו תפקידי מפתח שלטוניים כמו חסדאי אבן שפרוט (מאה 10) ושמואל הנגיד (מאה 11). בכוח השררה הצליח אוסישקין לפגוע בהרמוניה של רחובות רחביה.מי היה מעז היום?שום דבר לא עמד בפני רצונו של מנחם אוסישקין. לאיש הכול יכול הפריעה העובדה שהוא מתגורר ברחוב הנושא את שמו של המשורר והוגה הדעות ר' יהודה הלוי (ריה"ל) בזמן שבאותו רחוב מתגורר מנחם אוסישקין. לכבוד שנת השבעים לחייו, לקח אוסישקין צוות של עובדי הקרן הקיימת וציווה עליהם, בהחלטת איש אחד, לעקור את כל שלטי הרחוב הנושאים את שמו של יהודה הלוי ובמקומם להציב שלטי קרמיקה מפוארים הנושאים את שמו של דייר הרחוב הנכבד הלא הוא מנחם אוסישקין. איש לא צייץ ולא צפצף ומנחם מנדל ראה כי טוב והוא יוצא לפרק ב' של מסעו. דרכו של אוסישקין עברה מביתו ברחוב אוסישקין למשרדו בבניין המוסדות הלאומיים שנקרא בעבר רחוב שמואל הנגיד. הוא ביקש להגיע מביתו למשרדו בקרן הקיימת בטריטוריה שלו ומחליט להחליף את 'רחוב שמואל הנגיד' ב'רחוב הקרן הקיימת'. הוא מזעיק את הצוות המיומן שלו ואלו חמושים בשלטים חדשים עוקרים את שמו של שמואל הנגיד ומציבים שלטי רחוב הנושאים את שם הרחוב החדש: 'הקרן הקיימת'. לתוך השכונה שרחובותיה הוקדשו כולם לנושא מכובד אחד – אישים בתור הזהב - הוכנסו חריגים מכובדים כמו 'אוסישקין' ו'הקרן הקיימת', שמקומם יקירם במקום אחר ואוסישקין ללא ספק היה ראוי לאחר מותו לרחוב הנושא את שמו. על איש הברזל הזה אמר מושל ירושלים הבריטי רונלד סטורס בזיכרונותיו: "הייתי אוזר מותניי, מתכונן כגבר לעונש הצפוי לי ומתפלל לאלוהים, שגם עוזריי ישכילו לכבוש יצרים כמוני".ומה קרה בפועל? ר' יהודה הלוי (לפני 1075-1141), מגדולי משוררי ישראל ומחשובי הוגי הדעות ביהדות, זכרו נמחק לעולמים. נכון ברחביה יש גן 'הכוזרי', שזו תמורה עלובה לרחוב מכובד על שמו של יהודה הלוי. מי יודע בימינו שמאחורי השם 'הכוזרי' מסתתר יהודה הלוי? לאחר מלחמת ששת הימים המדרגות המובילות לכותל מהרובע היהודי קיבלו את השם 'מעלות יהודה הלוי'. האם בכך נעשה צדק עם זכרו של יהודה הלוי? – אני בספק. כולי הערכה והערצה לערים אחרות בישראל, ובראשן העיר תל-אביב, שידעו לכבד את המשורר הדגול יהודה הלוי והקדישו לו רחוב ראוי. רק ירושלים עמדה מנגד מול האיש שהעמיד את רצונו לפני כל דבר ונטל מגדול משוררי תור הזהב את זכותו לרחוב שיישא את שמו. שיחק מזלו של שמואל הנגיד יותר ממזלו של יהודה הלוי שנמחק כליל ושלט רחוב הנושא את שמו הוצב לימים מחוץ לרחביה – בסמוך למנזר רטיסבון.

שלט הקרמיקה על ביתו של מנחם אוסישקין

"ויקרא שם המקום מחניים"בספרו של אמנון רמון "דוקטור מול דוקטור גר – שכונת רחביה בירושלים" בהוצאת יד בן-צבי (1998) אומר המחבר כי אוסישקין, שאהב הוד והדר, בחר להתגורר (החל מ-1922) בבית 'מחניים' המפואר שברחוב שבטי ישראל (היום משרד החינוך והתרבות). בונה הבית (1885) הבנקאי השוויצרי יעקב פרוטיגר נתן לבית את השם 'מחניים' לפי הפסוק בבראשית (לב ב): 'ויקרא [יעקב] שם המקום ההוא מחנים'. אוסישקין שכר את הבית ומילא אותו בכדים מצויירים, בתמונות, בשטיחים וברהיטים מלכותיים. בשנת 1927 לאחר שבניין אוגוסטה ויקטוריה, מקום מושבו של הנציב העליון, ניזוק ברעידת האדמה, הפקיע הממשל הבריטי את הבית לטובת הנציב העליון הלורד פלומר. חרף מחאותיו נאלץ אוסישקין לעזוב את בית 'מחניים' ולבנות את ביתו ברחביה. הבית נבנה (1931) בסגנון הבינלאומי על-ידי האדריכל הנודע ריכרד קאופמן. הוא כלל שלוש דירות: שתיים בקומת הקרקע – עבור בנו ובתו ומשפחותיהם, ודירה גדולה בקומה העליונה למגוריו של אוסישקין. מעל פתח הכניסה לבית קבע אוסישקין לוח קרמיקה ובו השם 'מחניים', זכר לבית 'מחניים' האהוב שממנו נושל.זקני ירושלים מספרים כי מדי בוקר צעד אוסישקין בגאון בטרטוריה שלו – רחובות אוסישקין והקרן הקיימת – אל בנייני המוסדות הלאומיים, שם שכנו משרדי הקרן הקיימת. עוד אומרים שמדי פעם היה אוסישקין עולה על סולם ליד ביתו ומצחצח את שלט הקרמיקה הנושא את שמו.הפנתיאון של אוסישקין

מפעלי ההנצחה של אוסישקין בימי חייו המשיכו לשגשג. בשטח הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים שוכנת כבוד 'מערת ניקנור'. אוסישקין מחליט לקדש את המערה ולהפוך אותה לפנתיאון לאישים דגולים של האומה. ומי לנו גדול מיהודה ליב פינסקר (טומשוב פולין 1821 – אודסה 1891), רופא, שפירסם בעילום שם בשנת 1882 את 'האוטואמנציפציה', ובה תבע מתן ארץ מיוחדת ליהודים, כדי לאפשר להם לחיות כמו יתר עמי העולם. אוסישקין העלה את עצמותיו של פינסקר מאודסה והביאו לקבורה מחודשת במערת ניקנור בהר הצופים וציווה בצוואתו לקבור אותו בפנתיאון לצידו של פינסקר. בנו של אוסישקין ציין לאחר הלווייתו של אביו: "אבי היה במאי גדול" והתכוון לכך כי אביו ביים אפילו את מותו. ואכן, ביום ההלווייה הגיעו, לפי צוואתו, נציגים מ-233 ישובים שהיו אז בארץ ישראל, כשהם מצוידים בשקיות עפר מיישוביהם. קברו נחצב בסלע של המערה וכוסה על פי בקשתו בעפר הקדוש שהובא מכל יישובי ארץ ישראל.מפעל אחר שנעשה בחייו היו 'מצודות אוסישקין'. בשנת 1939, כשרכשה הקרן הקיימת שטחי קרקע בצפון אגם החולה, הוחלט לייסד מושבי עובדים וקבוצות שבהן יתיישבו מתיישבים מכל הזרמים. מפעל זה זכה כאמור בחייו לשם 'מצודות אוסישקין'.אין לנו בעיה עם מפעליו הברוכים של אוסישקין במשך ששים שנים רצופות. לא הייתה פעילות ציונית ואף יהודית לאומית, שלא השתתף בה והטביע עליה את חותמו. חורה לנו, שאנשי ברזל עשו כל מה שעלה על רוחם למען יירשמו בהיסטוריה.ועדת השמות העירונית בירושלים תנהג כפי שנהגו בתל-אביב ותעביר אחר כבוד את רחוב הקרן הקיימת בירושלים לאחד הפרברים ויחזירו את כבודו האבוד של יהודה הלוי בלב רחביה, בין משוררי תור הזהב בספרד ומלומדיה. בתל-אביב העתיקו את רחוב הקרן הקיימת לרמת אביב והעניקו לרחוב את שמו של הדייר המיתולוגי 'דויד בן-גוריון' – מדוע לא ינהגו כך בירושלים ויחזירו את הכבוד הראוי ליהודה הלוי?

קטגוריה: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר