אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כמה הומואים יש בעולם?


מבוא

במהלך עשרות השנים האחרונות הפך נושא ההומוסקסואליות לאחד הבולטים והמשמעותיים בשיח החברתי במדינות העולם המערבי. יש הטוענים כי העיסוק המוגבר בתופעה זו אינו הולם את ממדיה וחשיבותה האמיתיים ועדיין כמעט לכל אחד יש דעה משלו בנושא זה. אירועים הקשורים לקהילות ההומוסקסואלים כגון מצעדי גאווה, חקיקה ואחרים זוכים לרוב לחשיפה ציבורית רחבה וגוררים תגובות רבות בין אם שליליות או חיוביות של מגזרים שונים. למרות ה"טחינה" הממושכת של הנושא העניין בו לא יורד בין אם בגלל סקרנות הנובעת מאקט התרת הטאבו הכרוך בכך או סיבות אחרות מורכבות יותר. רק לשם דוגמא אציין שמאמרים בנושאים הקשורים בהומוסקסואליות שמתפרסמים באתר מניבים יותר תגובות מאשר כמעט כל נושא "חם" אחר כוללמלחמת הציוויליזציות, הסכסוך הישראלי- פלשתיני וכד'. הגישות המקובלות להומוסקסואליות בעולם המדעי עברו מספר שינויים מתקופתו של פרויד דרך קינסי ועד ימינו, משלילה מוחלטת וזיהוי וודאי של התופעה עם הפרעה נפשית עד קבלתה כתופעה נורמאלית במהלך שנות ה-70 וה-80 וכלה במספר הסתייגויות שעלו במהלך השנים האחרונות. במאמר זה ננסה לסקור את תמונת המצב העדכנית בנושא זה לאור מחקרים אחרונים ושינויי תפישה שחלו בשנים האחרונות. הומוסקסואליות בטבעצפוי להניח כי כגון מגוון תופעות ביולוגיות אחרות הומוסקסואליות תהיה נפוצה לא רק במין האנושי, אלא גם במינים אחרים ואכן כך הדבר. מחקרים מעידים על תפוצה נרחבת של יחסי מין חד מיניים בעולם החי. עדויות על התנהגות הומוסקסואלית בקרב בעלי חיים התקבלו עוד בתחילת המאה ה-20 אולם אמינותם הוטלה בספק מאחר ורובן התבססו על חומר שנאסף מתצפיות על בעלי חיים כלואים בגני חיות כלומר נתונים בתנאים "אל טבעיים" מלכתחילה. אמנם מתצפיות רבות שנערכו במהלך המחצית השנייה של המאה -20 עולה כי התנהגות כזו נפוצה מאד גם בטבע ולרוב ללא קשר למאזן מספרי בין זכרים לנקבות באוכלוסיה הנצפית. על פי נתוני המכון הלאומי למדעי הטבע באוסלו, שערך לאחרונה תערוכה הדנה בתופעת ההומוסקסואליות בבעלי חיים התנהגות כזאת נצפתה ביותר מ-1500 מינים ותועדה היטב ב-500 מינים בייחוד בקרב מינים בעלי כישורים חברתיים מפותחים כגון דולפינים, פינגווינים, קופי אדם, כבשים וכד'. הנתונים לגבי התנהגות הומוסקסואלית אקסקלוסיבית ברורים פחות, בין היתר גם בגלל צורך בתצפיות ארוכות ומורכבות יותר, אולם מספר חוקרים טוענים לקיום הומוסקסואליות דומיננטית ואף קשרים הומוסקסואליים זוגיים ארוכי טווח בעולם החי.

הומוסקסואלים* (%)

ביסקסואלים* (%)

הטרוסקסואלים* (%)

מין

10

11

79

שחף אפרורי (נקבות)

22

15

63

שחף שחור ראש (שני המינים)

9

56

35

מקק יפני (שני המינים)

100

שימפנזה בונובו (שני המינים)

44

11

44

קקדו (שני המינים)

טבלה 1* ההגדרה ע"פ התנהגות דומיננטית של פרטים מתוך בקבוצת מדגם

על פי נתונים אלו ונתוני מחקרים אחרים נראה כי קיום התנהגות הומוסקסואלית בעולם החי הינה עובדה קיימת ולא מדובר בשום אופן בתופעה המייחדת את המין האנושי בלבד. יחד עם זאת נשאלות גם שאלות לגבי הגורמים להתנהגות כזו בקרב בעלי חיים. אצל קופי בונובו ( pan paniscus) ,למשל, יחסי המין משמשים כאמצעי עיקרי לתקשורת בתוך הלהקה, ליישוב סכסוכים ומשחקים בשעות פנאי (2), אולם עצם הסיווג של אוכלוסייה זו על פי התנהגות מינית מוטעה וכנראה לא נכון. כמו כן קיימת בעיה עקרונית בעצם ההשוואה בין הומוסקסואליות אנושית לזו של בעלי החיים. אין למשל הרבה משמעות למושג כגון העדפה (נטייה) מינית בקרב בעלי חיים. וכן יש בסיס להניח כי לפחות בחלק מהמקרים מדובר בתופעה פונקציונאלית ולא בהתנהגות קונסיסטנטית. על סמך הנחות אלה יש חוקרים הרואים בספק כל הקבלה בין הומוסקסואליות בבני אדם להתנהגות הומוסקסואלית בעולם החי (3), אולם מרבית המדענים אינם שותפים לגישה זו. יש לציין גם כי מקרים של הימנעות ממין הטרוסקסואלי במהלך עונות זיווג נדירים (על פי סיימון לה וואי (4) ), ולא קיימת כנראה התנגשות בין התופעות. הומוסקסואליות בבני אדם - היסטוריה ואנתרופולוגיהההנחה המקובלת היא שהתנהגות הומוסקסואלית התקיימה במין האנושי תמיד בכל התרבויות, ונשים לב להבחנה בין התנהגות הומוסקסואלית לנטייה מינית הומוסקסואלית שהוגדרה רק בזמן החדש. העדות העתיקה ביותר ליחסים הומוסקסואליים מתייחסת ככל הנראה לאתר קבורה מצרי מתקופת השושלת החמישית (2380 -2320 לפנה"ס), שנתגלה ב-1964 ע"י הארכיאולוג המצרי אחמד מוסה. הקבר שייך לשני גברים בעלי השמות ניאנחנום וחנומהוטפ ("יחד בחיים, יחד במוות"), שחלקו את משרת "הממונה על המניקוריסטים" בחצר הפרעה נוסרה. במקום נמצאו ציורים המתארים את שני הגברים מחזיקים ידיים ומתנשקים. אם כי קיימת טענה כי מדובר בקבר של שני אחים , לפי אחת הגרסאות זוג תאומים או אפילו תאומים סיאמיים, (שמות הגברים עשויים להוות רמז לכך), הדעה הרווחת בשנים האחרונות לאור השוואות לציורים בני אותה תקופה המתארים זוגות נשואים היא כי מדובר בזוג חד מיני. הפרקטיקה של הומוסקסואליות הייתה נפוצה בכל מקום, אולם היחס כלפיה והשפעתה החברתית שונים מתרבות לתרבות. על פי המאגר האתנוגראפי הרב תרבותי (hraf) הכולל מעל רבע מיליון דפי מידע אודות תרבויות שונות בעולם קיימים נתונים על הומוסקסואליות ב-70 תרבויות ועל היחס כלפיו מ-42 תרבויות(5).

אנתרופולוגים נוהגים לפלג את תפיסת ההומוסקסואליות בחברה נתונה בהתאם לסקלה הבאה: 1. איסור מוחלט בכל צורה ובכל סיטואציה. 2. גינוי כללי ללא תלות בסיטואציה. 3. יחס ניטראלי והיעדר התייחסות מפורשת. 4. התרה בסיטואציות מסוימות. 5. התרה תמיד 6. עידוד בסיטואציות מסוימות7. עידוד ואידיאליזציה תמיד. לרוב קיימות בתרבות מסוימת כמה גישות מהנ"ל כאשר אחת מהן דומיננטית. כמו כן ברור שמדובר בתהליך דינאמי ושינויי היחס של חברה מסוימת להומוסקסואליות יכולים להיות מהירים וקיצוניים. כאשר מתבוננים בחתך תרבויות קל לראות כי היחס הליברלי נפוץ הרבה יותר מהרפרסיבי ולרוב נמצא ביחס הפוך למידת מורכבות מבנה החברה, כלומר צפוי מאד כי חברה פרימיטיבית בעלת מבנה שבטי תהיה טולרנטית יותר כלפי התנהגות הומוסקסואלית של חבריה מאשר חברה הנמצאת בשלבי התפתחות מתקדמים יותר. דוגמאות: 1) פפואה- ניו גיני / מלזיה (6)- בנים מהשבט מארינד- אנים חיים בבקתת האם עד גיל 13. לאחר מכן עליהם לעבור לבקתת הגברים על מנת ללמוד עיסוקים המאפיינים גברים, כגון ציד, תיקון כלי לחימה וכד'. במהלך ההכשרה הנערים אמורים לקיים יחסי מין אוראליים עם גבר בוגר מהמשפחה המורחבת, לרוב בעלה או ארוסה של אחת האחיות. בסיום תקופת ההכשרה הנער מקבל רשות לשאת אישה ולבנות בקתה משלו. בשבט קימאם נערים בתחילת גיל ההתבגרות מקיימים יחסי מין אוראליים עם נערים בוגרים יותר בהשגחת מורה או שמאן מבוגר. בני השבט מאמינים כי הדבר נחוץ על מנת לזרז את ההתבגרות המינית של הילדים ויש לכך השפעה חיובית על תפקודם המיני בעתיד. פרקטיקה זו נפסקת מיד לאחר הופעת שיער על סנטר הנערים. 2) סיביר וצפון אמריקה- בספרו "תיאור מנהגי ארץ קמצ'טקה" שנכתב ב-1755 מספר החוקר הרוסי סטפן קרשניקוב על קטגוריה מיוחדת בקרב הילידים ,"אלה שאינם גברים ואינם נשים, לא עוסקים בשום מלאכה הראויה לגבר ומציעים את גופם לכל עובר ושב ללא כל סימן של בושה" (7). תופעה דומה לזאת הייתה נפוצה גם בעברו השני של מיצר ברינג בקרב ילידי אמריקה ותועדה ב-113 שבטים לפחות (8). גברים המשלבים בתוכם תכונות של שני המינים והמעדיפים לרוב יחסי מין הומוסקסואליים זכו בפי האירופאים לכינוי "berdache" (שם אחר (“two spirit”, שמקורו כנראה מ bardajo בספרדית שפירושו נער ליווי. בעיני האינדיאנים אנשים אלה נחשבו בעלי יכולות רוחניות מפותחות יותר ולעיתים נבחרו לתפקידי שמאנים וכד'. יתר על כן לרוב היו פטורים מהחובה להעמיד צאצאים וחיו בזוגות חד מיניים. הדעות בקרב האנתרופולוגים בנושא זה חלוקות כאשר חלק נוטים לחשוב כי מדובר בהומוסקסואלים ואחרים מייחסים את התופעה לטראנס-סקסואליים. 3) דרום אמריקה - משחקי מין הכוללים אוננות הדדית ומין אוראלי בין מתבגרים וגברים צעירים נחשבים נורמטיביים בקרב שבטי ינואמו בברזיל ואראוקנה ב-ארגנטינה וצ'ילה. לאחר הנישואין הדבר מפסיק להיות רצוי מבחינת השבט ,אולם גם במקרים בהם התופעה נמשכת גם לאחר הנישואין היחס הוא סלחני למדי.

אמנם עם התפתחות המבנה החברתי, היווצרות תופעות חברתיות מורכבות יותר כגון חלוקה למעמדות, הופעת שלטון ריכוזי וחוק כתוב אנו עדים לשינויים משמעותיים בדפוס היחס למין בכלל ולהומוסקסואליות בפרט כבר בימי קדם. יש לציין כי איסור חמור כגון זה המופיע בתנ"ך הינו בגדר תופעה יוצאת מן הכלל, אך בפועל חלה ירידה משמעותית בלגיטימציה של הומוסקסואליות ברוב החברות בשלב הריכוזיות והיווצרות מעמדות. בממלכת אשור למשל הפצת שמועות על קיום יחסי מין הומוסקסואליים נחשבה עברה חמורה של השמצה והעונש עליה כלל קנס כספי ועבודות שרות. במצרים למרות קיום נושא היחסים החד מיניים במיתולוגיה וספרות היחס של החברה לתופעה לא היה חיובי. למשל בפרק 125 של "ספר המתים" (שושלת xviii ) אנו מוצאים רשימה ארוכה של חטאים ביניהם גם "מעשה תאווה עם נער". ב-הודו העתיקה למרות קיום תרבות הערצה מפותחת של יחסי מין הטרוסקסואלים אין כמעט אזכורים ליחסים חד מיניים.

יחד עם זאת למרות היעדר עידוד חברתי גורף במרבית הציוויליזציות הקדומות בניגוד לחברות פרימיטיביות, קיימים מצבים מסוימים בהם מותרים יחסי מין חד מיניים. רובם ככולם קשורים לפעילות ריטואלית במקדשים. זנות ריטואלית הייתה תופעה נפוצה למדי במזרח התיכון ובאסיה הקטנה ושולבה בפולחן אלוהויות כגון אשתר, אטיס, בעל, דיוניסוס, קיבלה ועוד. לעיתים קרובות הוחזקו במקדשים זונות הן ממין נקבה והן ממין זכר ויחסי מין איתם היוו חלק חשוב מהפולחן. מבנה חברתי אחר בו נותר יחס סובלני ליחסי מין חד מיניים היה דווקא מסגרת צבאית. במחנות אימונים למיניהם יחסים הומוסקסואליים לא היו נדירים ולעיתים אף זכו לעידוד מטעמים של טיפוח גבריות. הדוגמא הסטנדרטית לכך היא יוון בתקופה הקלאסית בה יחסים הומוסקסואליים בין גבר לנער הפכו בשכבות האריסטוקרטיות לנורמה חברתית. בתקופה הרומית ממדי התופעה הצטמצמו לתחום הצבאי בלבד ולעיתים אף זכו לגינוי חברתי. יחד עם זאת התנהגות הומוסקסואלית מיוחסת למספר קיסרים ביניהם יוליוס קיסר וטריאנוס. במזרח הרחוק לעומת זאת נשמר יחס סובלני יחסית כלפי הומוסקסואליות גם בזמן העתיק וגם במהלך ימי הביניים. בסין קיימת ספרות עשירה המתארת מגעים חד מיניים החל מהמאה ה-13 לפנה"ס מראשית תקופת שושלת ז'ואו וקיסרים רבים החזיקו מאהבים. אחד הסיפורים המוכרים יותר בנושא מספר על הקיסר איי- די שחי במאה הראשונה לפנה"ס ומאהבו דונג סאנג. יום אחד דונג סאנג נרדם כאשר ראשו מונח על שרוול גלימתו של הקיסר. על מנת לא להעיר את מאהבו הקיסר גזר את השרוול. בהקשר הזה משמש הביטוי "שרוול גזור" למילת קוד להומוסקסואליות בשפה הסינית. עם התפשטות הבודהיזם בסין החל מהמאה ה-5 לסה"נ קיימות עדויות רבות על תפוצת ההומוסקסואליות במנזרים הבודהיסטיים הרבים שהוקמו ברכבי המדינה. בעוד שהבודהיזם והטאואיזם שמרו על יחס ניטראלי לאהבה חד מינית, כהני דת קונפוציוס המסורתית יצאו לא פעם נגד התופעה. בתקופת שושלת מינג הקונפוציאנית יחד עם הגבלות שהוטלו על הבודהיסטים נחקקו גם חוקים ראשונים בסין המדברים על הומוסקסואליות. ב-1679 בימי הקיסר קאן סי הוטלו עונשי מוות על אונס גברים ונערים ועל יחסי מין הומוסקסואליים מרצון הוטל עונש מעצר ל-30 יום ו-100 מלקות. ב-1740 בימי השושלת צינג נאסרו יחסים חד מיניים כליל. יפן מהבחינה הזאת הייתה ליברלית עוד יותר. תרמו לכך הן התפשטות הבודהיזם והן האתוס הסמוראי. במהלך ימי הביניים נחשבו יחסי מין חד מיניים ביפן לנורמאליים במסגרת החובות הפיאודליות בין סמוראים כל עוד אינם מפריעים לגבר למלא את חובותיו כלפי החברה, להעמיד צאצאים ולהקים משפחה(9).

הומוסקסואליות באירופה הנוצרית:

אפשר לראות כי תמונת המצב הכללית בחברות פיאודליות קדומות הן באירופה והן במזרח הרחוק אינה שונה מאד. באירופה המצב השתנה עם בוא הנצרות. היחס האמביוולנטי כלפי הומוסקסואלים שהיה קיים בתקופת האימפריה הרומית התחלף באיסור חמור. אין אזכור מפורש להומוסקסואליות בדברי ישו והאיסור הנוצרי מבוסס בעיקר על דברי פאולוס: "אוֹ שֶׁמָּא אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי עוֹשֵׂי עָוֶל לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? אַל תִּטְעוּ; לֹא זוֹנִים וְלֹא עוֹבְדֵי אֱלִילִים, לֹא מְנָאֲפִים וְלֹא עוֹשֵׂי זִימָּה וְלֹא יוֹדְעֵי מִשְׁכַּב זָכָר"- (אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים פרק ו פסוק 9) . על פי פסוק זה האיסור התנ"כי על משכב זכר תקף לגבי הנוצרים. כבר בתקופת קונסטנטינוס ב- 342 לסה"נ נקבע במשפט הרומי איסור על יחסי מין בין גברים וב-390 לסה"נ תיאודוסיוס הורה לשרוף זונות ממין זכר.

ב-544 לסה"נ יוסטיניאנוס הכליל את החוק על כל מי שיהיה מעורב ביחסי מין הומוסקסואליים ללא תלות בנסיבות. אמנם אכיפת החוקים האלה במיוחד באירופה המערבית לא הייתה פשוטה. הומוסקסואליות לא נתפסה כדבר חריג בקרב בני השבטים הגרמאניים והקלטיים והיוותה חלק מתרבות היחסים בין לוחמים. למעשה האיסור הכנסייתי לא קיבל תוקף באף אחד מספרי החוקים שנכתבו במערב אירופה בראשית ימי הביניים למעט הקודקס של הממלכה האוסטרו-גותית בספרד. על פי גרגוריוס מטור קלוביס, מלך הפראנקים הסאליים התוודה בחטא סדום בווידויו הראשון ביום התנצרותו וזכה במחילה. על פי סיפור אחר כאשר מייסד שושלת בית קפה (capet) , איג (938-996 לסה"נ) הבחין בשני גברים בשעת מעשה בכנסייה כיסה אותם באדרתו והעסיק את הכומר בשיחה על מנת שיוכלו להימלט. מוקד אחר לחיים הומוסקסואליים תוססים היוו המנזרים. יחסי מין בין נזירים היו נפוצים ולעיתים קרובות אף לא הוסתרו. במהלך המאות 10-12 אף נכתבה באירופה ספרות רומנטית המופנית לגברים. שינוי משמעותי חל עם התעצמות הכנסייה במהלך מסעות הצלב. בתקופה זו הומוסקסואליות זוהתה עם מנהגי המוסלמים והאשמה בפעילות זו הפכה להאשמה בכפירה. החל מהמאה ה-13 חשודים במעשי סדום הועברו לידי האינקוויזיציה ולחייהם נשקפה סכנה של ממש. מאותו זמן החלה אכיפה של חוקים נגד סדומאים גם על ידי השלטונות החילוניים. באנגליה העונש המקובל היה שריפה על מוקד (הונהג בימי אדוארד ה-i ). בקסטיליה העונש כלל סירוס ותלייה. יחד עם זאת בשכבות הבוהמה והאריסטוקרטיה היחס להומוסקסואליות היה מתון הרבה יותר. אמנים רבים בני תקופת הרנסאנס היו מוכרים כחובבי בני מינם וקיום פטרונים רבי עוצמה הגן עליהם מפני רדיפות האינקוויזיציה. המצב לא השתנה גם לאחר הרפורמציה. הפרוטסטנטים, שהעלו את חשיבות התנ"ך בתפישתם הדתית הקפידו על נושא מעשי סדום עוד יותר מהקתולים. שינוי מסוים בהיבט של ירידה בחומרת העונשים ובהיקף האכיפה חל במהלך תקופת ההשכלה עם קידום הליברליזם, אך למעשה שינויים מהותיים חלו רק במאה השנים האחרונות עם ביטול החוקים נגד משכב זכר במרבית מדינות אירופה. הומוסקסואליות בעולם המוסלמי:איסור גורף על יחסים חד מיניים קיים באסלאם בדומה ליהדות. הקוראן מדבר על עונש מוות לגברים נשואים העוסקים במעשי סדום ו-100 מלקות לרווקים. יחד עם זאת על מנת להרשיע אדם במעשה סדום נדרשות עדויות של 4 עדים וכן ניתנת האפשרות למחילה במקרה של גילוי חרטה ע"י הנאשמים (קוראן 4:16). בניגוד לנצרות באסלאם חוקים אלה נאכפו בעיקר בתחילת התפשטות הדת ובמהלך הכיבושים הראשונים. החליף הראשון, אבו בכר הורה לשרוף על מוקד גבר שהורשע במשכב זכר. גם בשירה הערבית של ראשית תקופת האסלאם אין כל אזכור לאהבה חד מינית. המצב השתנה לאחר עליית בית עבאס לשלטון ומעבר הבירה לבגדד.

לחליפות חדרו השפעות חדשות מהודו ופרס וחלו שינויים דרמטיים באורח החיים הערבי המסורתי. הסגפנות והצניעות של תחילת תקופת האסלאם מתחלפת בהדוניזם תרבותי ורגשי. בין השאר מופיעים מוטיבים הומו-ארוטיים רבים בשירה של משוררים כגון אבו נובאס, אל ג'חיז, מוחמד אבן דאוד אל זחירי. מצב דומה היה גם בפרס. הדת הזרואסטרית אסרה על יחסים הומוסקסואליים בדומה ליהדות ואסלאם, אך איסור זה נתערער בתקופת ההתאסלמות הארוכה ובמיוחד בתקופת שלטון הסלג'וקים. הסופר אבן איסכנדר ממליץ בחיבורו "ראי לנסיכים" לא לזלזל לא באהבת נשים ולא באהבת גברים, כאשר לדעתו הראשונה מתאימה יותר לעונת החורף והשנייה לקיץ. מוטיב אחר בהקשר הזה בספרות פרס קשור לאהבת הסולטאן מחמוד מגזני ומשרתו הצעיר איאז. ליחסי מין הומוסקסואליים נשמר מקום מכובד בתרבות האסלאמית גם בתקופות מאוחרות יותר. ריבוי זונות ממין זכר בצפון אפריקה היה ידוע באירופה ואף משך הומוסקסואלים אירופאים בני המאה ה19 . הומוסקסואליות בעולם המוסלמי הייתה נחלת האליטה שמיקמה את עצמה מעל לחוק ושל יוצאי שכבות נמוכות ביותר, עבורם זה היה מקור פרנסה. היחס השכיח לתופעה זו בחברה המוסלמית היה שלילי ביותר ונשאר כזה גם בימינו. תיאוריות מדעיותקיימות מספר תיאוריות המנסות להסביר את תופעת ההומוסקסואליות מבחינה ביולוגית. נכון להיום אין הסכמה כוללת על אף אחת מהן. מרבית הניסיונות הרלוונטיים להסביר את תופעת ההומוסקסואליות מתכנסים ל-3 תיאוריות עיקריות, הסביבתית, ההורמונאלית (הפונקציונלית) והגנטית. 1. התיאוריה הסביבתית – ההסבר הסביבתי היה הניסיון המדעי הראשון להסביר את הסיבות לנטייה מינית הומוסקסואלית כאשר זו הוגדרה כתופעה המחייבת מחקר בסוף המאה ה-19. על פי פרויד כל בני האדם נולדים ביסקסואלים וההעדפה המינית הסופית נקבעת במהלך הילדות וגיל ההתבגרות. בהתאם לגישה זו הסיבה העיקרית להומוסקסואליות היא בעיה קונסיסטנטית בקשר עם אחד ההורים החל מגיל צעיר. ההנחה היא שאם דומיננטית ואב לא מעורב עלולים לגדל בן הומוסקסואל בהסתברות גבוהה יותר במידה ואין לילד דמות גברית המהווה מודל לחיקוי. קיימת שורה של מחקרים המצביעים לכאורה לשכיחות גבוהה יותר של בעיות קשר בין גברים הומוסקסואליים לאבותיהם ביבר (1962), בראון (1963) ,ניקולוסי (1991) ואחרים. ביבר ציין ב-1976 כי "מעולם לא ראיין הומוסקסואל בעל אב אוהב, תומך ובעל תפקיד משמעותי בחייו"(13). ווריאציות אחרות של התיאוריה הסביבתית מדברות על אונס או הטרדה מינית בגיל צעיר כסיבות אפשריות להתפתחות נטייה הומוסקסואלית. 2. התיאוריה הגנטית - על פי תיאוריה זו נטייה מינית הינה פרמטר פיזיולוגי אשר נקבע על ידי גן או קבוצת גנים האחראיים לכך. האישוש הראשון לגישה זו התקבל ב-1952 במחקר מאת קלמאן אשר קבע כי הסתברות לגיבוש אותה נטייה מינית בקרב תאומים זהים היא 100%. המחקר התבסס על חומר שנאסף מ-37 זוגות תאומים. מחקר אחר מאת מייקל ביילי קבע ב -1991 הסתברויות של 52% במקרה של תאומים זהים, 22% במקרה של תאומים הטרוזיגוטיים, 9.2% במקרה של אחים רגילים ו- 11% במקרה של אחים מאומצים(14). יחד עם זאת "גן ההומוסקסואליות" מעולם לא נמצא. כמו כן לא זוהו הבדלים פיזיולוגיים משמעותיים במבנה המוח של הטרוסקסואלים לעומת הומוסקסואלים למעט מחקר אחד של לה-וואי המוטל בספק עקב שימוש ברקמת מוח של הומוסקסואלים שנפטרו מאיידס(15). 3. התיאוריה ההורמונאלית- התיאוריה ההורמונאלית מייחסת את קביעת הזהות המינית להשפעת הורמוני מין על העובר במהלך תקופת ההיריון. לפיכך מחסור בהורמוני מין גבריים (במקרה של עובר ממין זכר) בתחילת ההיריון כאשר נקבע מבנה המוח הסופי של העובר עשוי להביא לשיבוש בנטייה מינית. על פי גישה זו ניתן להניח כי שמנגנון ביולוגי זהה קובע גם את הנטייה המינית של בנות. מאחר והמחסור בהורמונים הרלוונטיים יכול להיות שונה הן כמותית והן מבחינת זמן קיומו ניתן לייחס לכך גם תופעות כמו ביסקסואליות וטראנס-סקסואליות. יתר על כן הסתברות גבוהה יותר לחוסר טסטוסטרון בגוף האישה ההרה ביחס לאסטרודיול מסבירה את האחוז הגבוהה יותר של הומוסקסואלים לעומת לסביות. הסיבות למאזן לקוי בין הורמוני מין גבריים /נשיים בתקופת ההיריון יכולות להיות שונות. מחקרו של פרופסור לי אליס מאוניברסיטת דקוטה טוען כי דיכאון או חרדה במהלך ההיריון יכול להגדיל את ההסתברות לשיבוש בנטייה המינית פי 6 ויותר. השפעה דומה לזאת קיימת לאלכוהול , תרופות מסוימות ואף תזונה לקויה.

כמו כן חוסר האיזון ההורמונאלי יכול להיות גם גנטי כלומר יש להניח כי אכן קיים מרכיב תורשתי בהומוסקסואליות. מגוון הסיבות הפוטנציאליות הרחב עוזר גם להסביר את האחידות היחסית במספר הומוסקסואלים בעולם משיקולי נורמליזציה. ביקורתב-1973 הומוסקסואליות נמחקה מרשימת ההפרעות הנפשיות של ארגון הפסיכיאטרים של אמריקה. היום מרבית החוקרים רואים בה תופעה שאינה מצריכה טיפול או שינוי. יחד עם זאת יש מדענים שלא מקבלים קביעה זו. הביקורת של ההומוסקסואליות מבוססת בעיקר על תצפיות שנעשו בשנים האחרונות בקהילות ההומוסקסואלים הרבות שקמו במדינות המערב. בחלק מתצפיות אלה עולים נתונים המדברים על נטייה כללית לדיכאון , שכיחות גבוהה יותר של הפרעת חרדה ותופעות פסיכולוגיות אחרות בקרב הומוסקסואלים. כמו כן יש ניסיונות של חוקרים מסוימים (קירק קמרון, ג'יימס פאלון, ניל וויטהד ואחרים) להוכיח כי עובדות אלה אינן קשורות למתחים הנובעים מאינטראקציה של הומוסקסואל עם החברה ההטרוסקסואלית העוינת ,אלא הינם חלק אינהרנטי מהתופעה עצמה. עובדות שעשויות לתמוך בהשערה זו מדברות על אחוזי התאבדות זהים וגבוהים מהממוצע בקרב הומוסקסואלים במהלך 30 השנים האחרונות למרות ליברליזציה משמעותית. כמו כן ההומוסקסואלים עצמם מייחסים את הסיבות לכך לבעיות אישיות, קשיים במציאת בן זוג ולא לאפליה חברתית. אחוזי הומוסקסואלים הפונים לעזרה נפשית גבוהים במידה ניכרת מהממוצע באוכלוסייה גם במדינות הנחשבות סובלניות במיוחד לתופעה(16). יש לציין כי אמינותם של מרבית מחקרים אלה מוטלת בספק עקב קשריהם לארגונים דתיים וחוגי הימין בארצות הברית. המקרה הבולט בהקשר הזה הוא של דר' צ'ארלס סוקרידיס , מייסד האגודה הלאומית למחקר וטיפול בהומוסקסואליות (narth), שמטרתה הרשמית היא הוכחה מדעית של פתולוגיה של ההומוסקסואליות וקידום טיפולי המרה. מספריםהתשובה לשאלה הפשוטה לכאורה כמה הומוסקסואלים יש בעולם למעשה מורכבת מאד. הבעיה מתחילה כבר ברמת ההגדרות. אנשים רבים בעולם מקיימים או קיימו יחסי מין חד מיניים. רק חלק מהם היו מעורבים בקשר רומנטי חד מיני. רבים מהם קיימו או מקיימים יחסי מין גם עם המין הנגדי. רבים מהם אינם מחשיבים עצמם כבעלי נטייה הומוסקסואלית. כמו כן עולם המושגים של נטייה או העדפה מינית תקף למעשה בעולם המערבי בלבד וכך גם משמעות התוצאות. מאחר ואין בידי המדע שום מדד אובייקטיבי לקביעת העדפה מינית של אינדיבידואל, הדרך היחידה לקבל אינפורמציה כלשהי בנושא היא ביצוע סקרים. כל סקר טוב ככל שיהיה נותן הערכה בלבד וטומן בתוכו טעויות רבות. להלן תוצאות של מספר מחקרים בנושא הומוסקסואליות משנות ה-50 ועד ימינו:

1. דו"ח קינסי – מחקרו של אלפרד קינסי היה הראשון שדן ב-מיניות האדם בצורה סיסטמית ועל כן גם מקובל לראות בקינסי את מייסד מדע הסקסולוגיה. תוצאות המחקר הוצגו בשני ספרים "התנהגות מינית בזכר האדם" (1948) ו"התנהגות מינית בנקבת האדם" (1954). פרסום מחקרו של קינסי עורר סערה ציבורית עקב ממצאים סנסציוניים לגבי שכיחות תופעות כגון אוננות, הומוסקסואליות וסדו-מזוכיזם. קינסי מדד את הנטייה המינית באמצעות סקלה המדורגת מ 0 עד 6. כאשר 0 משמעו הטרוסקסואליות מוחלטת ו-6 הומוסקסואליות מוחלטת. על פי הממצאים 11.6% גברים אמריקניים השתייכו לקטגוריה 3 (ביסקסואלים) ו- 10% השתייכו לקטגוריות 5 ו-6 (בעיקר הומוסקסואלים והומוסקסואלים בלבד). במשך שנים ארוכות מחקרו של קינסי היה המקיף ביותר ותוצאותיו נחשבו לאמינות ביותר. יחד עם זאת בדיקה של שיטתו שנעשתה על ידי האגודה האמריקנית לסטטיסטיקה (american statistical association ) גילתה ליקויים במחקר המדגם ושיטת איסוף הנתונים. אחד המבקרים החשובים הסטטיסטיקאי ג'ון טוקי טען ש"בחירה שרירותית של 3 אנשים טובה יותר מ-300 שנבחרו על ידי קינסי"(10) . מבקרים אחרים הצביעו על כך שעיקר הנתונים התבסס על ראיונות אישיים שנערכו לאוכלוסיית הסטודנטים ויומנים של עברייני מין כלואים.

2. הסקר הקנדי הלאומי לבריאות הקהילה( cchs) שנערך ב-2004 הכיל שאלות הנוגעות להעדפה המינית. סקר זה חשוב בעיקר בגלל היקפו (מעל 130,000 מתושאלים שנבחרו מכל מחוזות המדינה ביחס פרופורציוני לגודל האוכלוסייה). סקר זה הראה תוצאות שונות מהתוצאות של קינסי:

הומוסקסואלים

מספר

% אחוז מכלל האוכלוסייה

כמות כוללת

316,800

1.7

ניופאונדלנד ולברדור

4,100

1.3

נובה סקוטיה

5,900

1.1

ניו ברונסביק

7,200

1.6

קוובק

103,400

2.3

אונטריו

107,200

1.5

מניטובה

9,600

1.5

ססקטצ'וואן

6,600

1.2

אלברטה

23,400

1.2

קולומביה הבריטית

47,700

1.9

גברים

172,600

1.8

נשים

144,300

1.5

18-34

139,200

2.0

35-44

101,900

1.9

45-59

75,700

1.2

על פי מחקר זה רק כ-2% מהגברים ו-1.5% מבין הנשים רואים עצמם הומוסקסואלים. כמו כן קיימת גם ירידה מסוימת באחוז הומוסקסואלים עם הגיל. מצד שני יש לזכור שהסקר הנ"ל לא הכיל שאלות מפורטות וראיונות מורכבים כמו המחקר של קינסי. 3. סקר שנערך בארה"ב בשנים 1988-1991 על ידי המכון הלאומי לסטטיסטיקת בריאות (national center for health statistics) כלל כ-50 אלף משתתפים ואמד את מספר ההומוסקסואלים בארה"ב ב-3.5%. 4. מחקר שנערך בצרפת ב-1992 על ידי הסוכנות הלאומית לחקר המיניות והאיידס ( anrs ) כלל 20,055 משתתפים וקבע כי 4.1% מבין הגברים ו- 2.6% מבין הנשים התנסו בפעילות חד מינית לפחות פעם אחת במהלך חייהם(11). 5. מחקר מקביל שנערך בבריטניה באותה שנה (1992) כלל 8337 מתושאלים והראה תוצאות גבוהות יותר : 6.1% גברים ו- 3.6% נשים. 6. על פי סקר שנערך באוסטרליה ב-2003 על ידי "מרכז המחקר למין ובריאות הקהילה" (arcshs) באוניברסיטת לה טרוב , 1.6% מהגברים ו-1.2% מהנשים הינם הומוסקסואלים ו -1.4% מהגברים ו -0.9% מהנשים הינם ביסקסואלים (12). 7. מחקרים עם מספרי משתתפים קטנים יחסית (1000-4000) שנערכו במדינות סקנדינביה הראו תוצאות דומות : דנמרק (melbie 1989): 2.7% גברים, (1989 schmidt ) : 3.8% ). נורבגיה: 3.5% מהגברים ו- 3% מהנשים (sundet et al., 1988) ,6300 משתתפים. סיכום תוצאות:

כפי שניתן לראות הערך הממוצע על פני כל המחקרים יחד הוא 4% (גברים) מבלי להתחשב במספר המשתתפים בכל אחד מהסקרים. אם נחשב ממוצע משוקלל בהתחשב במספר הנשאלים (עבור מחקרים בהם מספר זה נתון) נקבל את הנתון 3.2% (גברים). היעדר גישה לנתונים מפורטים של הסקרים מונע להציג כאן את הערכת השגיאה הסטטיסטית. באופן כללי ניתן לומר שהמרכיב העיקרי בשגיאה הוא כנות המשתתפים בסקרים גדולים המקיפים מגזרי אוכלוסייה רבים ובעיות מדגם בסקרים קטנים שנערכים לרוב במרכזים עירוניים בקרב אוכלוסיית סטודנטים וכד'. על כן ניתן להניח תוצאות נמוכות מהאמיתיות בסקרים גדולים ותוצאות גבוהות מהאמיתיות בסקרים קטנים. על כל פנים הערכה של 3-4% הומוסקסואלים גברים ו 2-3% נשים הינה כנראה קרובה לאמת. מסקנות1. התנהגות הומוסקסואלית הינה תופעה נפוצה מאד הן בעולם החי והן במין האנושי. נסיבותיה יכולות להיות שונות ומגוונות ואין הסכמה לגבי סיבות להופעתה לא במין האנושי ולא במינים אחרים. 2. מאחר ואין הוכחה מדעית מוצקה לסיבות התופעה ייתכן ומדובר במשפחות שונות של פקטורים המביאים לתופעה אשר אינם תלויים זה בזה. על סמך קביעה זו אין בסיס מוצק להשוואה בין הומוסקסואליות אנושית לזו הנצפית בבעלי חיים. כמו כן ייתכן גם שהומוסקסואליות נקבית וזכרית הינן תופעות שונות במהות. 3. יש להבדיל בין "התנהגות הומוסקסואלית" הקיימת לצד פרקטיקה הטרוסקסואלית, שיכולה להיות נפוצה מאד בחברות מסוימות ונובעת מסיבות סוציאליות כגון ריטואל, נורמות חברתיות ועידוד חברתי לבין "נטייה הומוסקסואלית" ,אשר נובעת ככל הנראה מסיבות פיזיולוגיות והיא נדירה יחסית. כמו כן אין ממצאים חד משמעיים להבחנה בין שתי התופעות בבעלי חיים. 4. אם כי לא הוכח בשלב זה הבדל פיזיולוגי בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים קיימים ממצאים המצביעים על שכיחות גבוהה יותר של מחלות דיכאון, הפרעות חרדה ומחשבות אובדניות בקרב הומוסקסואלים(17). ההסתברות הממוצעת של הומוסקסואל לבצע התאבדות גבוהה פי 3 מזו של הטרוסקסואל. על פי מחקר אחר עד 30% מבין מתבגרים הומוסקסואלים מתכננים התאבדות או מבצעים ניסיון התאבדות(18). יש לציין כי קיימת הסכמה עקרונית של קהילות ההומוסקסואלים על ממצאים אלה. קרוב לוודאי שחלקם הניכר נובע מבעיות הנובעות מקונפליקטים חברתיים על רקע הנטייה המינית וקשיים בקבלה עצמית. יחד עם זאת קיימות סיבות פוטנציאליות נוספות הקשורות לאורח החיים האופייני להומוסקסואלים רבים הכולל ריבוי פרטנרים אנונימיים לסקס מזדמן, חששות מהתבגרות ואובדן היופי החיצוני , מבדידות לעת זקנה. בשלב זה לא ניתן לשלול גם את אפשרות קיום סיבה פיזיולוגית לתופעות אלה ונדרש מחקר נוסף בנושא.

מקורות:

(1) bruce bagemihl, biological exuberance: animal homosexuality and natural diversity (new york: st. martin's press, 1999) (2) frans de waal, "bonobo sex and society" in scientific american 1995), p. 82ff (march (3) antonio pardo, "aspectos médicos de la homosexualidad," nuestro tiempo , jul.-aug. 1995, pp. 82-89 (4) cf. simon levay, queer science: the use and abuse of research into homosexuality (cambridge, mass.: mit press, 1996) (5) g. w. broude. the cultural management of sexuality. in: r. h. munroe, r. l. munroe, В. В. whiting, eds. handbook of cross-cultural human development. ny:garland stpm press, 1981, pp. 633-674(6( g. herdt (ed). ritualized homosexuality in melanesia, 2-nd ed. berkeley: university of california press, 1993 g. herdt, ed. rituals of manhood: male initiation in papua new guinea. berkeley university of california press, 1982 (7) Крашенинников С. Описание земли Камчатки. СПб., 1755. Т.Н. С. 24. (8) С. callender, l. n. kochems. the north american berdache. anthropology, 1983, vol. 24, pp. 37--45. current (9) Т. watanabe and jun'ichi iwata. the love of the samurai: a thousand years of japanese homosexuality. london: gay men press, 1989; (10) .indiana.edu/~kinsey/publications/duberman.htm (11) anrs: agence nationale de recherches sur le sida investigators (1992). aids and sexual behavior in france. nature, 360(3), dec. 3, 1992, 407-409 (12) australian & nz journal of public health, vol 27 no 2 2003 issn 1326 0200(13) (p. 368) psychodynamics and sexual object choice. irving bieber, m.d. (14) j. michael bailey and richard pillard in "a genetic study of male sexual orientation" in the archives of general psychiatry, december 1991 (15) s. levay, “a difference in hypothalmic structure between heterosexual and homosexual men” 253 science 1034, 1036 (1991) (16) fergusson, d.m.; horwood, l.j.; beautrais, a.l. (1999): is sexual orientation related to mental health problems and suicidality in young people? .876- 880 arch. gen. psychiat. 56, (17) teensforteens.net/homosexuality/depression_and_homosexuality.htm (18) howard j., nicholas j., brown n. and karaca a. (2002) same sex attracted youth and suicide. in: rowling l., martin g. and walker l. (eds) mental health promotion and young people: concepts and practice. sydney: mcgraw hill.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד פיינשטין