אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אוגוסט רודן: גן הפסלים


אוגוסט רנה רודן (1840- 1917) היה פסל צרפתי נודע ששינה את מהות הפיסול של סוף המאה ה-19 וראשיתהמאה ה-20, והחזיר את הפיסול אל דרך המלך של האמנות. רודן, שיצירתו המוכרתביותר היא פסלו של "האדם החושב", נחשב לאמן ריאליסטי. בעבודותיו קיימתתחושת תנועה אותה ייצר מתוך משחקים של אור וצל. הוא הכניס לפסליו שקעיםעמוקים ובליטות על מנת ליצור בהן צללים, מה שנתן לפסליו מראה מחוספס וגרםלתחושת חיים ועוצמה בהשוואה למראה המושלם של הפסלים הקלאסיים. רודן ידעבאמצעות הבעות פנים ותנוחות גוף לבטא בעבודותיו רגשות עזים של תשוקהואהבה, והדגיש את הניגודיות שבין יופי לחרדה ומועקה. אוגוסט רודן ראהביופי השתקפות של מצבים פנימיים ומראה לאישיותו של האדם. בין יצירותיוהנודעות ניתן למצוא את שער השאול, תקופת הברונזה, הנשיקה ושועי העיר קאלה.

גן

גן הפסלים שלרודן באוניברסיטת סטנפורד – צילום: דנה אשכנזי (2009)

המפגש הראשוני -הגאוניות

בבית הורי הייתה ממלכהקסומה בדמות ספריה שהכילה בתוכה מכל טוב. כנערה אהבתי לשקוע בספרים ולגלותעולמות מופלאים. באחת מאותן הצצות אל תוך תכולת הספרייה מצאתי חוברת דקהשהוציא מוזיאון המטרופוליטן (1981), ובה תצלומים מרהיבים של פסליו שלאוגוסט רודן. קשה לתאר את התחושה שהייתה בי באותם הרגעים. ההרגשה הייתהשהכה בי רעם ביום בהיר. העוצמה, האנושיות, התנועה, התשוקה והרגש נגעובנשמתי והשאירו עלי רושם אדיר. משהו נחרט בזיכרוני מאז ולא נשכח.

המפגש השני – הצד האפלוהאהבה המורכבת

בשנת 1988 יצאה למסךהגדול הביוגרפיה הקולנועית על חייה של הפסלת קאמי קלודל, בכיכובה שלהשחקנית איזבל אדג'ני. דמותו של אוגוסט רודן גולמה בידי השחקן ז'רארדפרדייה. התייצבתי בהקדם האפשרי לקולנוע "כוכב" השכונתי בכדי להיחשףלקווים נוספים בדמותו של הפסל האהוב עלי. אלא שהפעם נתקלתי בצידו האפל שלאוגוסט רודן כגבר קנאי, בוגדני ובלתי מפרגן, שאהב את קאמי קלודל, אך לאידע להיות לה חבר, לעודד ולעמוד לצידה ברגעים הקשים.

מימין:

מימין:אוגוסט רודן (1840 - 1917), משמאל: קאמי קלודל (1864 - 1943).

ובכן, מי הייתה קאמיקלודל? קמי קלודל נולדה בשנת 1864 למשפחה צנועה, ומנעוריה חלמה להיותאמנית. בשנת 1881 עזבה את בית הוריה כשהיא נחושה בדעתה להיות פסלת, תוךתחושה שזהו ייעודה בחיים. בשנת 1883 פגשה הצעירה היפיפייה לראשונה את הפסלהנודע אוגוסט רודן, מפגש שהדליק בה ניצוצות של הערצה עיוורת ואהבה. באותההעת היה רודן עסוק בעבודתו "שער הגהנום", יצירתו הגדולה ביותר, אותה לאסיים עד יום מותו. קאמי, בת 18 בלבד, הפכה לתלמידתו המבריקה של רודן. היאסייעה בידו לפסל את החשובות שביצירותיו, ועד מהרה הפכה לאהובתו. היא הייתהחיונית ונמרצת והיוותה עבורו מודל לפיסול ומוזה ליצירתו. היא אף בצעה במוידיה את פיסול יצירותיו הנודעות כשולייתו. לעיתים עלתה התלמידה המוכשרתוהמסורה על המורה המלומד ורב הניסיון, וזה מתוך קנאה ופחד השאיר אותה בצל,בכדי שלא תאפיל על גאוניותו וכישרונו הרב. פסלים רבים פיסל רודן בדמותההיפה של קאמי, אך בכולם נשארו פניה חתומים ומסתוריים, דבר המעיד עלמורכבות היחסים שבין השניים. הצורך לפסל שוב ושוב את פניה מעיד על אהבתוהרבה והכפייתית של רודן כלפי קאמי, תוך שגרמה לו לייסורים רבים. פניה שלקאמי המשתקפות מפסליו של רודן מספרות את סיפור אהבתם של גבר ואישה,ומכילות את הכישוף של רודן לצד הכניעה של קאמי.

מבט

מבט אל שערהשאול, גן הפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד – צילום: רפי אשכנזי (2009).

השוואת פסליהם שלאוגוסט רודן וקאמי קלודל מראה על השפעה הדדית עמוקה בין שני היוצריםהמבריקים הללו. ואכן, השנים בהן עבדו יחדיו בסטודיו של רודן, היו שנותיוהפוריות ביותר של רודן כפסל. קאמי ייצרה, אהבה והשתוקקה, ויצירותיהמפגינות אושר. היה בה משהו מהפנט. על אף הדמיון שבין פסליהם של שניהאמנים, הרי שפסליו של רודן מחוספסים, גסים, חמורי סבר והשפעת הגבריותניכרת בהם, ואלו פסליה של קאמי רכים, מעודנים, נשיים וזורמים. למרותהישגיו הברוכים, לא הייתה ברודן הגדולה ולא היה בו העוז לתמוך בקאמיולעודדה, וגם לא הנכונות והאומץ להודות בתרומתה הברוכה להישגיו האמנותיים.הוא ניסה להשאיר אותה בצלו ולא הייתה בו הגדולה לתת לה לפרוח וללבלב. יתכןשעשה זאת מתוך הפחד לאבד את קאמי כשם שאיבד את אחותו בצעירותו. מערכתיחסים סבוכה זו בין שני האמנים המבריקים נמשכה 15 שנה, ומורכבותה של אהבהזו סחטה מקאמי את עלומיה ואת שארית כוחותיה, והביאה אותה להתמוטטות ולסופההמר. שלושים שנות חייה האחרונות עברו עליה בבית חולים לחולי נפש כשהיאגלמודה וחסרת כל, עד לפטירתה בשנת 1943. קאמי קלודל שילמה מחיר כבד עלתשוקתה להיות פסלת בעולם של גברים ועל אהבתה לפסל אוגוסט רודן. היא השאירהאחריה לעולם יצירות מקוריות ויוצאות דופן בעוצמתן הרגשית.

המפגש השלישי והרביעי– גן הפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד

בשנת 2000 התגוררנובעמק הסיליקון שבקליפורניה. אחד המקומות האהובים עלי ביותר באותה העתהייתה אוניברסיטת סטנפורד. אהבתי לטייל ברחבי הקמפוס הירוק, בספריותובקפיטריות, אך יותר מכל, הפינה האהובה עלי הייתה המוזיאון לאמנות שלסטנפורד. שם בכניסה למוזיאון ניצב לו לתפארת גן הפסלים של אוגוסט רודן.לשם הגעתי שוב ושוב בכדי להביט ביצירות ולשם הבאתי את אורחי הנכבדים, שבאולבקרני מארץ ישראל. קשה לתאר את התרגשותי עוצרת הנשימה לנוכח יצירותיוהמדהימות של רודן. במשך אותה השנה ביקרתי פעמים רבות בגן ובמוזיאון, ישבתיבין ספסלי הגן והבטתי מלאת התפעלות לנוכח הגאוניות שניצבת למולי. בקיץ של שנת 2009 חזרנו לביקור של חודש בעמק הסיליקון. היה לי ברור שאיןלי כל כוונה לפספס את הביקור בגן הפסלים האהוב עלי, וכך היה. הנה ניצבתישוב בגן המופלא והתבוננתי חסרת נשימה בפסלים רבי העוצמה, כאילו התרחש אלמול עיניי סיפור הבריאה, והפך הדומם לחי.

שלושת

שלושת הצללים- גן הפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד. צילום: רפי אשכנזי (2009).

אז מי היה אוגוסטרודן? סיפורו של האדם שמאחורי הפסלים

אוגוסט רודן נולד ב-12בנובמבר 1840 למשפחה דלת אמצעים שהתגוררה בפריז. מילדות גילה התעניינותרבה באמנות ובגיל 14 החל ללמוד אמנות בבית הספר לאמנויות ה'פטיט אקול',תוך שהוא מתרכז ברישום ופיסול בחומר. כנער הרבה רודן לבקר במוזיאון הלוברועד מהרה החל לעבוד כשוליה של פסלים נודעים, בכדי להתפרנס ולהרחיב אתכישוריו כפסל. בהיותו בן 22 מתה עליו אחותו מריה, הגדולה ממנו בשנתיים,אירוע שזעזע אותו עמוקות וגרם לו ביגונו לעזוב את האמנות ולהצטרף למנזר.כשעזב את המנזר בגיל 24 כבר היה רודן בשל להיות אמן מקצועי. הוא שלחלתערוכת הסלון הפריזאי יצירה, אותה כינה "אדם עם האף השבור" או "דיוקןרומאי". תחילה נדחתה היצירה, אולם בסופו של דבר, לאחר שהות של שנה, הוצגהעבודתו זו בסלון וזכתה להוקרה. מאותו רגע ואילך נפתחו בפני רודן הצעירדלתות רבות. סמוך למועד עזיבת המנזר פגש רודן את התופרת רוזה בורה והשנייםהפכו במהרה לזוג, ובהמשך נולד לזוג בן. רוזה הייתה חברתו הנאמנה של רודןבמשך כל שנות חייו. היא שימשה מודל לרבות מעבודותיו, ואף סלחה לו עלבגידותיו הרבות שהתרחשו לאורך השנים. מפנה בחייו האמנותיים של רודן חל באמצע שנות השבעים של המאה ה-19, עת סיירבאיטליה והתבונן ביצירותיו של מיכאלאנג'ל. תודות להן חש עצמו כמי שהשתחררמכבלי האמנות האקדמית, ומהן שאב את ההשראה ליצירתו החשובה הראשונה(1875-1876) - "תקופת הברונזה". יצירה זו הוצגה בסלון הפריזאי בשנת 1877וזכתה להצלחה גדולה, אם כי היצירה הייתה שנויה במחלוקת בשל החדשנות שבה,ולרבים היה קשה להפנימה. דמויותיו הריאליסטיות של רודן ביצירה זו הן כהאנושיות, מוחשיות ורחוקות מן הסגנון המקובל דאז, עד שהיו מי שהאשימו אתובכך שייצר אותן תוך יציקת גופותיהם של דוגמנים חיים. בשנת 1880 נרכשהיצירת "תקופת הברונזה" על ידי ממשלת צרפת. בין עבודותיו המוכרות של רודן ניתן למצוא את "שועי העיר קאלה", יצירההמתארת אירוע משנת 1347, בו נכנעו אנשי העיר קאלה לאחר מצור ממושך במהלךמלחמת מאה השנים. המלך אדוארד השלישי הבטיח לאנשי העיר שלא יהרוס אותה, אםששת האנשים הנכבדים ביותר בקאלה יגיעו למרכז העיר כשחבל לצווארם, ויוותרועל חייהם לטובת העיר ותושביה. לאחר מלאכת שכנוע מרובה מצידה של אשתופיליפה, הסכים אדוארד השלישי לחוס על ששת מכובדי העיר וביטל את ההוצאהלהורג. הפסל המקורי של רודן ניצב בעיר קאלה עצמה. היצירה הושלמה בשנת 1888וזכתה להצלחה גדולה. חדשנותו של הפסל הייתה בכך ששועי העיר אינם מוצגיםכגיבורים אלא כאנשים מפוחדים ושבורים, ואינם בממדי ענק אלא דמויות הנישאותלגובה אנושי.

פסל src=http://www.e-mago.co.il/images5/rodin5.jpg />
<p> פסל "שועיהעיר קאלה" באוניברסיטת סטנפורד – צילום: דנה אשכנזי (2009).</p>
<p>"שער השאול" או "שעריהגיהינום" היא יצירה שהוזמנה מרודן בשנת 1880 על ידי המשרד לאמנויות יפות.רודן עבד על היצירה במשך 37 שנים, אך למעשה מעולם לא סיים אותה. ההשראהליצירה באה מעבודתו של לורנצו גיברטי, פסל בן המאה ה-15, הקרויה "שערי גןהעדן", ובה מוצגות דמויות מן התנ"ך. בתוך "שער השאול" של רודן שולבו פסליםומוטיבים שונים מעבודותיו לאורך השנים, ביניהן: האדם החושב, הנשיקה, אדםוחוה, ושלושת הצללים.</p>
<p> <img alt=חוה - גן הפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד – צילום: רפי אשכנזי (2009). src=http://www.e-mago.co.il/images5/rodin6.jpg />
<p> חוה - גןהפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד – צילום: רפי אשכנזי (2009).</p>
<p>רודן וטכניקת השעווההנעלמת
<p>רודן פיסל במגוון רחבשל חומרים, ביניהם: אבן שיש, ברונזה, חומר, גבס ואפילו בעיסת זכוכית. פסליהברונזה (נחושת-בדיל) של רודן יוצרו תוך שימוש בטכניקת "השעווה הנעלמת",המכונה גם טכניקת "השעווה האבודה". מדובר בטכנולוגיה המשלבת בין קדרותקרמית לבין עבודת מתכת. שיטת יציקה זו משמשת פסלים רבים, אולם העדותהקדומה ביותר לשימוש בטכניקה זו היא מהתקופה הכלקוליתית (3700 עד 4500לפנה"ס). במהלך חפירה ארכיאולוגית גדולה שנערכה במדבר יהודה בשנת 1961 (בראדון, 1980) נתגלתה מערת מטמון בנחל משמר, ובה אוסף של למעלה מ-400 פריטיםמהתקופה הכלקוליתית, וביניהם מגוון חפצי נחושת (עטרות, קנים, שרביטיםוראשי אלות). ההנחה הרווחת היא שמדובר בתשמישי קדושה וחפצי פולחן ממקדשעין-גדי. בחינה מדעית של חפצי הנחושת מן המטמון הראתה הבדלים ניכרים באופןהייצור של החפצים השונים. החפצים והכלים הפשוטים יוצרו מנחושת מאזור ארץישראל, באמצעות "תבנית פתוחה" ואילו החפצים המורכבים יותר, ששימשו ככלהנראה למטרות פולחן, יוצרו מנתכי נחושת המכילים אנטימון, ארסן וניקלבאמצעות טכניקת "השעווה האבודה". </p>
<p> <img alt=פסל ברונזה בגן הפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד – צילום: דנה אשכנזי (2009). src=http://www.e-mago.co.il/images5/rodin7.jpg />
<p> פסל ברונזהבגן הפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד – צילום: דנה אשכנזי (2009).</p>
<p>השלבים העיקרייםבטכניקת השעווה הנעלמת המסורתית הם: א. פיסול המודל משעווה, תוך שימושבשעוות דבורים המעורבבת עם חומרים פולימריים טבעיים נוספים כדוגמת שרףעצים. מודל השעווה המוגמר כולל בתוכו את כל הפרטים שאמורים להיות בפסלהמוגמר. ב. ייצור התבנית הקרמית. בשלב זה מצופה מודל השעווה בשכבה דקה שלחומר קרמי, בדרך כלל חומר, חרסית או גבס. לאחר הטבילה בעיסה הקרמית ולפנישלב בטבילה הבא מיובשת התבנית. בסיום התהליך מקבלים תבנית קרמית, שחלקההפנימי מכיל את כל הפרטים הגדולים והקטנים כאחד שפסלנו בפסל השעווה. ג.המסת השעווה לקבלת תשליל של החפץ אותו רוצים לייצר. בשלב זה מחממים אתמודל השעווה המצופה בחומר הקרמי לשם המסת ונידוף השעווה. השעווה מסולקתובמקומה נותר חלל בצורה ובגודל של הפריט העתידי. ה. יציקה – מתכת נוזליתנמזגת אל תוך החלל שנוצר כתוצאה מהמסת השעווה, ואז התבנית והמתכת בתוכהמתקררים עד לקבלת מתכת מוצקה. ו. גימור- שלב זה כולל את שבירת התבניתוחילוץ המוצג הסופי מתוך התבנית. הפריט מנוקה משאריות התבנית, פגמיםביציקה מתוקנים והחפץ המתכתי מלוטש וממורק. במקרה של פסלים גדוליםומורכבים, מבצעים עבור החלקים השונים בפסל מספר יציקות שעווה מתאימות,ובתום התהליך מרתכים את חלקי הפסל השונים, לקבלת היצירה הסופית. </p>
<p> <img alt=פסל ברונזה בגן הפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד – צילום: דנה אשכנזי (2009). src=http://www.e-mago.co.il/images5/rodin8.jpg />
<p> פסל ברונזהבגן הפסלים של רודן באוניברסיטת סטנפורד – צילום: דנה אשכנזי (2009).</p>
<p>סיפא - סיום המסע
<p>בפסליו עסק רודןברגשות: אהבה ושנאה, שמחה ועצבות. הוא האמין שאף בתנועה העדינה והקלהביותר או במחווה הקל ביותר של שפת הגוף ישנו ביטוי לרגשות. הוא היה מוקסםמהניסיון לפענח מחשבות ורגשות בבני אדם מתוך חקירת תנועות הגוף והבעותהפנים. בשונה מאמנים אחרים ביקש רודן מהדוגמנים אותם צייר ופיסל, שינועותוך כדי הרישום, על מנת שיבין את מבנה התנועה. פסלו הנודע ביותר של אוגוסטרודן הוא "האדם החושב. ביצירה זו ניסה רודן לבטא את הצורך של האדם לחשובולהעמיק בכדי ליצור. ב-29 בינואר 1917, נשא רודן לאישה את רוזה בורה, שנפטרה שבועיים לאחר מכן.רודן עצמו נפטר ב-17 בנובמבר 1917. על קברו של רודן הוצב, לפי בקשתו, העתקעשוי ברונזה של "האדם החושב". יצירותיו של אוגוסט רודן מוצגות במקומותשונים בעולם, ורבות מהן נמצאות במוזיאון הקרוי על שמו בפריז, שם גם ניתןלראות את שלבי העבודה המוקדמים ביצירת הפסלים. ביצירתו המשוחררת והמקוריתהוא שינה את עולם הפיסול, והשפיע על דורות האמנים שבאו אחריו.קישורים:</p>
<p><a href=http://www.musee-rodin.fr/welcome.htm>http://www.musee-rodin.fr/welcome.htm</a></p>
</p>
<p>לקריאה נוספת:</p>
<p>bar-adon, p. (1980). thecave of the treasure: the finds from the caves of nahal mishmar.jerusalem: judean desert studies, israel exploration society.de montebello, p. (1981), rodin at the metropolitan museum of art, themetropolitan museum of art bulletin. güntürkün, o. (2003), adultpersistence of head-turning asymmetry - a neonatal right-sidepreference makes a surprising romantic reappearance later in life,nature, vol. 421, p. 711.</p>
<p>getsy, d. j. (2005),refiguring rodin, oxford art journal 28.1, pp. 131-134.</p>
<p>ד"ר דנה אשכנזי חוקרת,מהנדסת ומרצה בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל-אביב. היא בעלת תואר דוקטורבהנדסה מכנית ובעלת תארים ראשון ושני בהנדסת חומרים, הכותבת בזמנה הפנוימאמרים בנושאי אמנות ומדע פופולארי. <a href=http://sites.google.com/site/danapolymorphism>לאתרהבית של ד"ר אשכנזי:</a></p>
</body></html>

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר